מילת מפתח: היסטוריה
מיון:
נמצאו 84 פריטים
פריטים מ- 41 ל-60
  • לינק

    אירועי למידה מתמשכים בביה"ס , הנקראים לעתים גם "הפנינג של חווית למידה" יוצרים בבתי הספר אווירה ייחודית שתורמת רבות למוטיבציה של התלמידים וללמידה מעמיקה יותר. צוות עיתון "קו לחינוך" מתאר בגיליונו (מ15 לנובמבר 2012) שני אירועי למידה מתמשכים ייחודיים אשר השפעתם על המוטיבציה של התלמידים היא משמעותית. הראשון נערך בתיכון ברנר אשר בקיבוץ בית ברנר. 50 תלמידים למדו במסגרת לימודי היסטוריה לחמש יחידות לבגרות את הנושא של תולדות ארצות הברית. אחד הפרקים הקשים והמאתגרים בתוכנית הלימודים עוסק בלימוד הממשל האמריקני, שסדריו נגזרים מן החוקה שנוסחה בסוף המאה ה 18- .. שיאה של הלמידה בא לידי ביטוי באירוע הדמיה מחיי ארה"ב אליו הוזמנו גם ההורים ( "קו לחינוך" ) .

  • לינק

    ד"ר לאה מזור כותבת על המיזם החדש של גוגל – 42 תערוכות היסטוריות מקוונות, תצוגה דיגיטלית מרשימה על כמה מהאירועים החשובים ביותר של המאה העשרים מתוך נקודות מבט חדשות. המידע נשען, בין השאר, על מסמכים היסטוריים כתובים, מצולמים ומוסרטים וחלקו מתפרסם לראשונה באינטרנט ( לאה מזור)

  • לינק

    מצגת היסטורית-פדגוגית היא מצגת היסטורית אינטראקטיבית המשלבת בתוכה מטלות לימודיות: בהתחלה, באמצע או בסוף. המטלות מוצגת בין השקפים השונים. המצגת דומה לפרק בתוך ספר הלימוד שבו יש קטעי הסבר רציף, מפות, איורים, קריקטורות, שאלות, קטעי מקור, מטלות, צירי זמן, הבלטת מילים קשות, חלוניות וכו'. אך המצגת בנויה בצורה כזאת שהיא משלבת מטלות ותרגילים, פעילויות ומשימות והיא נועדה להוראה בבית הספר כי היא מכוונת לגרום ללמידה ולא רק להיות מוקרנת בצורה חד-צדדית על המורה כדי ללוות את דבריו ולהמחיש אותם. היא יכולה להיות מוקרנת בכיתה או יכולה לשמש כששיעורי בית.. המשימות יכולות אישיות, בזוגות, בקבוצות קטנות או במליאה ( גדי ראונר) .

  • סיכום

    מנוע ההיסטוריה הוא כלי עזר חינוכי שפותח לאחרונה בארה"ב במטרה להקנות לסטודנטים או תלמידי תיכון יכולת ללמוד היסטוריה תוך כדי חקר פעיל של מקורות מידע מנקודת מבט של היסטוריון העוסק באיסוף ממצאים ובכתיבה של אירועים ותהליכים . מדובר במאגר מידע חינוכי ממוחשב המתייחס בעיקר להיסטוריה של ארה"ב. המאגר הממוחשב מאפשר לקבוצת תלמידים או צוות סטודנטים לחקור אירועים שונים מתולדות ההיסטוריה של ארה"ב על ידי איסוף חקר וכתיבה משותפת. מבחר עבודות חקר קצרות ( תיאור וניתוח של אירוע היסטורי ) שנכתבות על ידי הסטודנטים או תלמידי התיכון מאוחסנות במאגר השיתופי המקוון ומאפשרות לתלמידים להמשיך לחקור ולקבל מידע היסטורי בחתכים שונים . כל אירוע היסטורי מתוחקר שנכתב ע"י קבוצת הלומדים עובר בקרת איכות ומאוחסן ע"י כיתות שונות וצוותי לומדים מרחבי ארה"ב למאגר ההיסטורי המצטבר. ניתן לחפש במאגר הממוחשב עפ"י מגוון חתכים ומילות מפתח (תגיות) כך שהמאגר גם מאפשר לימוד פעיל של היסטוריה ע"י יצירת תכנים וגם התנסות מידענית בהקשר היסטורי .

  • לינק

    המורה והמחנכת איריס ישי לוקחת אותנו למסע חינוכי קצר לקראת פתיחת שנת הלימודים , על התקופה שבה למדו כתיבה תמה שכבר אינה נלמדת במקומותינו. הרחוב והמדרכה כתחליף לכיתה בביה"ס , מבט קצר על למידה בהודו , ולסיום לקט מוזיקלי לפתיחת שנת הלימודים / הספריה הלאומית ( איריס ישי).

  • לינק

    בהמשך לסקירה שכתבנו על חשיבות השימוש ביחידות לימוד מתוקשבות מסוג מוזיאונים וירטואליים באינטרנט " , הביאה לידיעתנו ד"ר עפרה קינן את הפיתוח האחרון בתחום המוזיאונים הוירטואליים : "סלוניקי אהובתי" . מדובר על אתר אינטרנט חינוכי ואתנוגראפי מרשים : האתר , שהוא ללא ספק המילה האחרונה בתחומי המוזיאונים הוירטואליים מציג את תולדות יהודי יוון בכלל ותולדות יהודי סלוניקי באמצעות 5 שערים היסטוריים ואתנוגראפיים : " בראשית" , סלוניקי שלי, ימים שחורים, יוון היהודית , לארץ ישראל .

  • לינק

    עיקרו של מאמר זה הוא בחינתם של המאמצים לשלב את הטכנולוגיה הדיגיטלית בחינוך מאז שנות ה- 60. בחינה זו נערכת מנקודת מבטם של מאפייני התנועות האפוקליפטיות לפי מחקריו של יוסף דן . במאמר זה יוצגו טיעונים המצביעים על כך שכל מאפייני התנועות האפוקליפטיות חלים על תופעות רבות המלוות את תחום הטכנולוגיה בחינוך, בעיקר בשנים האחרונות. מטרת זיהוי המאפיינים האפוקליפטיים בתחום הטכנולוגיה בחינוך היא לספק כלים לניתוח המכשולים העומדים בדרכם של החוקרים והמורים בפיתוח התחום כתחום דעת המבוסס על ידע (יהושפט גבעון).

  • לינק

    הסיבות למשבר בהוראת ההיסטוריה אינו הקיצוץ בשעות ההוראה של ההיסטוריה (אשר נלמדת שעתיים בשבוע מכיתה ו' עד י"ב ולפעמים אף יותר בניגוד לאזרחות הנלמדת שעתיים בשבוע רק מכיתה ט') ובוודאי אינו הוראת האזרחות אלא הדרך שבה בנויה תוכנית הלימודים בהיסטוריה והאופן שבו מתנהלים תהליכי ההוראה, הלמידה וההערכה בהיסטוריה. אלה כפופים לתוכנית לימודים מיושנת המנתבת את התלמיד לשנן באופן טכני ובלתי קונטקסטואלי תאריכים, שמות ואירועים. הדבר בא לידי ביטוי בבחירה של גיבורים מסוימים מאד ופרקים מסוימים עוד יותר במטרה לעצב זיכרון קולקטיבי מסוים. תוכנית הלימודים אינה מעודדת לחשיבה רחבה וללימוד של ידע-עולם מקיף אשר חלילה יאפשר לתלמיד הישראלי לראות את עולמו, גם היהודי, גם הציוני וגם האוניברסאלי ( אריה קיזל) .

  • לינק

    האתגר העיקרי של המורים להיסטוריה , לפי תכנית הלימודים הנוכחית בחטיבה העליונה , הוא "להספיק את החומר" , כך נטען בסקירה חדשה, העוסקת, בין היתר, בתכנית הלימודים בהיסטוריה בחטיבת הביניים ובחטיבה העליונה. הסקירה נכתבה ע"י ד"ר יהושע מטיאש עבור "היוזמה למחקר יישומי בחינוך" של האקדמיה הישראלית למדעים, הבוחנת בימים אלו הצעות לארגון לימודים מחודש של תחומי מדעי הרוח במערכת החינוך. עפ"י הסקירה , קיים פער גדול בין התפיסה הרעיונית , המוצגת ב"אני מאמין" של תכניות הלימודים בהיסטוריה , לבין הסילבוס של התוכניות.

  • לינק

    בשיעור המקוון שלפניכם, על חיי היום יום בגטו לודז', תמצאו הצעה לשיעור אקטיבי המשתמש במאגרי המידע המקוונים של יד ושם ובכלים של Google. כלים אלו מאפשר לתלמידים לחפש מידע, תמונות, מסמכים, ועדויות הקשורות לגטו לודז'. השיעור למעשה נותן ללומדים הזדמנות להיות מעין "היסטוריונים" ולנסות ולהתחקות אחרי סיפור של תצלום מהגטו מתוך מאגר התצלומים המקוון של יד ושם. כדי להרחיב את הסיפור ההיסטורי והאישי מאחורי התמונה, התלמידים יופנו למאגרי מידע ועדויות של ניצולים, וכן הם יוכלו לבצע חיפוש במאגר המסמכים והחפצים, ולנסות ולהרכיב את הפסיפס האנושי והקהילתי שמאחורי תצלום אחד.

  • לינק

    הפרויקט המסכם של הסטודנטים והסטודנטיות בקורס "בלי הבדל מין? הרהורים על מעמד האשה בישראל" בחוג להיסטוריה במכללת סמינר הקיבוצים הוקדש לקידום מקומן של נשים חשובות בשיח הציבורי דהיום. במהלך הסמסטר למדו הסטודנטים והסטודנטיות על מקומן, תפקידיהן ומעמדן של נשים בישראל בשנות החמישים. הקורס התנהל כקורס מקוון (בממשק Moodle), והניתוח המשותף של המקורות התקיים על פי רוב בקבוצות דיון. אמנם הדיון היה היסטורי, אך ההקשרים האקטואליים היו בלתי נמנעים. במסגרת זו, לא פעם החיפושים בגוגל העלו חרס: כך נתגלתה מידת נפקדותן של נשים מרכזיות בתולדות החברה הישראלית מהרשת, עד כדי סכנת שקיעתן בתהום השכחה הקולקטיבית. חיפוש באנציקלופדיה החופשית לימד שלנשים אלו אין בה ערך, תרתי משמע ( שרון גבע ).

  • לינק

    מקצוע ההיסטוריה נחשב קשה ולעיתים אף משעמם בקרב לומדים רבים, שאינם מוצאים בנושאי ההוראה נקודת אחיזה מוכרת שתאפשר להם לחושקירבה, חיבור ועניין, כמו גם אפשרות לנתחו ולהסיק מסקנות. פיתוח יחידת הוראה בהיסטוריה במרחב מקוון ייעודי עשויה לאפשר ללומדים לגלות עניין וחיבור לפרדיגמת ההוראה-למידה ולתכנים המוצגים בה. יחידת ההוראה "היסטוריה – לא מה שחשבתם" פותחה במרחב מקוון ייעודי, פייסבוק, מתוך תפיסת עולם כי לימוד היסטוריה חיוני לכל תלמיד ויש ללמד היסטוריה על פלטפורמה המותאמת לבני הנוער ה- digital natives בעידן הנוכחי (ענת אוסטר-לוינץ, נאוה פוגלמן ).

  • לינק

    בספר זה מובא סיפור המעשה של הסמינר העברי הראשון בארץ ישראל, סמינר לוינסקי, בשלושת העשורים הראשונים לקיומו, השנים המכוננות שבהן נוצר "יש מאין". סיפור המעשה היה אופייני לכלל העשייה של התנועה הציונית והיישוב בארץ בבחינת "נעשה ונשמע", ונשען על שני ממדים:ממד הערכי-ציוני-חינוכי, שהתמצה בהצבת השפה העברית והמקצועות העבריים בדרגת חשיבות גבוהה ביותר ובטיפוח הזיקה של העם לארצו באמצעות לימודי טבע, חקלאות, ידיעת הארץ וטיולים ) נעמי מדרשי) .

  • לינק

    המחברים טוענים כי במערכת החינוך הממלכתית בישראל מקצוע ההיסטוריה סובל מהיותו בעיקר כלי להעברת עובדות ותכנים אשר מנותקים מעולמם של התלמידים ואינם מאתגרים את האחרונים לחשיבה עצמאית. בשיעורים לא נידונים דילמות ונושאים "בעייתיים", ומאפייני ההוראה נגזרים מהנדרש בבחינות הבגרות בהיסטוריה – מתן תשובות טכניות, מדידות ו"נכונות" המתבססות על שינון עובדות. כשל זה מתבטא מניתוקה מכל הקשר דיסציפלינרי, חינוכי או פוליטי רלוונטי, הקשר שבמסגרתו נבנית תודעה היסטורית אצל הלומדים ומתגבשת משמעות ללמידת המקצוע. המחברים מסכמים כי על מנת להעניק משמעות ללימודי ההיסטוריה יש לבנות פרדיגמה חדשה לחינוך היסטורי. על הפרדיגמה הזו להשתחרר מן ההגמוניה של ההקשר הטכני, ובבד בבד לבסס את ההקשרים אשר חינוך היסטורי משמעותי מתחולל בתוכם.

  • לינק

    במהלך חמש עשרה השנים שחלפו, ברוס זיקק שיטה להוראת היסטוריה שמשקפת את התהליך שבו השתמשו היסטוריונים, שלפיו מלמדים את התלמידים לשאול שאלות לגבי ההוכחה ולפתח הסברים היסטוריים. וכעת בספרו החדש "למה אתם פשוט לא אומרים לנו את התשובה?"("Why Won't You Just Tell Us the Answer?"), הוא מראה למורים כיצד ליישם בהצלחה את שיטותיו בכיתה. מחקר היסטורי המתרכז בשאלה, שבו התלמידים אוספים מגוון של מקורות היסטוריים ואפילו מפתחים ומגנים על תשובותיהם לאותה שאלה, מאפשר לתלמידים להפוך להיסטוריונים השקועים במחקר פרשני של העבר.

  • לינק

    האודיסאה של הטקסט: פרשיות בתולדות מושג הטקסט בתרבות המערב". הספר מכסה נושאים הנוגעים לחינוך בכל פרק, ובעיקר, הטקסט בבית הספר, מיתוס מהפכת הדפוס, הטקסטים הרב-ממדיים, הטקסט בחשבון ובמתמטיקה (לא רק הנוסחאות!!), ועד לרעיון המחשב. לאיזו מטרה נוצר האלפבית ומדוע אין להמצאת האלפבית קשר אל ציורי הסלע המפורסמים? מה זה בעצם טקסט אלפביתי? כיצד השפיעה מהפכת הדפוס באמת על תרבות המערב? מה הייתה תרומתן של התרבות היהודית והתרבות הערבית לתרבות המערב? מתי הנצה המהפכה המדעית ומה הקשר שיש לה למושג הטקסט? מדוע קשה כל כך ללמוד חשבון ומתמטיקה, ללא שום קשר לדרכי הוראתם? הקורא מוזמן אפוא להרפתקה כפולה ומשולשת: גם ללוות את מושג הטקסט בהתפתחותו בתרבות המערב, ממש עד לכניסת המחשב לחיינו, גם להכיר מספר חיבורים וקשרים מעניינים בין אירועים ותרבויות, וגם להתמודד עם כמה מיתוסים נכבדים ביותר ולערער עליהם. ( יהושפט גבעון).

  • לינק

    המורה והמחנך דביר קפלן כתב מאמרון מעניין על שילוב מקורות היסטוריים בהוראת ההיסטוריה בביה"ס. כותב דביר : "בתור מורה, הגישה כלפי מקורות היסטוריים מהווה נדבך בעייתי. מחד גיסא, המקורות משרתים את ההבנה של התלמידים ומחזקים את רמת העניין שהם מפגינים בשיעורים. מאידך גיסא, הניתוח של המקורות ההיסטוריים הינו בעייתי מכיוון שהוא מכיל פרשנות רבה של התלמידים ולא תמיד התלמיד מצליח להפריד בין עובדה למסקנה."

  • לינק

    ד”ר ציפורה שחורי-רובין מלמדת בחוג לחינוך, בעלת פרסומים קודמים בתחומי הלשון העברית, תולדות החינוך בישראל ותולדות הרפואה בישראל. בנובמבר 2011 ראה אור ספרה 50 שנות הכשרת מורים בנגב בהוצאת המכללה האקדמית לחינוך ע”ש קיי בבאר שבע. הספר הוא פרי מחקר רחב היקף בנושא הכשרת מורים בנגב, נושא חשוב שנזנח ולא נחקר דיו עד היום. ייחודו של מחקר זה בכך, שהוא מתחקה אחר הנושא בהשוואה להתפתחותן של יתר המכללות למורים בארץ ( ציפורה שחורי-רובין) .

  • לינק

    מנהרת הזמן הנו פרויקט המוקדש לבחינת תופעות וזירות הקשורות בחיי היומיום של בני הארץ. במסגרת יחידת המחקר במכללת בית ברל פועלת קבוצת מחקר, שתערוך מחקרים מקיפים ורב-שנתיים שיוקדשו למטרות, לשיטות הפדגוגיות ולדרכי היישום של פרויקט מנהרת הזמן. מנהרת הזמן הנו פרויקט המוקדש לבחינת תופעות וזירות הקשורות בחיי היומיום של בני הארץ בדורות הקודמים, שחלק ניכר מהן טרם זכו לבדיקה מחקרית שיטתית. פעילות מחקרית, שתוקדש לשגרת הקיום ה"מובנת מאליה", עשויה לעניין את הציבור הרחב שמחוץ לגבולות האקדמיה ולרתמו לפעילות במסגרת קבוצות תיעוד קהילתיות. מהלך זה עשוי להרחיב את מעגל הקהילות הנחשפות לידע, לומדות אותו לעומקו ואף תורמות לייצורו.

  • לינק

    מורה פיתחה תוכנית לימודים רב-שנתית בנושא השואה – ברכה גולדברג, מורה בביה"ס היסודי בבלי-ירושלמי בתל אביב, פיתחה תכנית לימודים רב-שנתית, להוראת השואה בראייה הומניסטית. שם התוכנית "להיות אדם". לדברי גולדברג, נושא השואה והפקת הלקחים והמשמעויותהנובעות ממנה, הם תכנים רבי משמעות לאדם ולחברה. מסיבה זו יש לעסוק בהם במהלך שנת הלימודים כולה ולא רק סמוך ליום השואה, כמו שנהוג במערכת החינוך.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין