מילת מפתח: היסטוריה
מיון:
נמצאו 84 פריטים
פריטים מ- 21 ל-40
  • תקציר

    הנרטיב הממוקף – הנרטיב המזרחי החדש שעומד במרכז השיח המזרחי הרדיקלי – יוצא נגד שלילת הציונות את המזרחיות-ערביות ומעמיד את עצמו כאלטרנטיבה זהותית, אינטלקטואלית ואסרטיבית. ספרו של אריה קיזל בוחן את עלייתו והתבססותו של הנרטיב המזרחי אשר מהווה נקודת ציון במאבק הנרטיבים המתנגשים כביטוי לרצונן של זהויות לבטא את עצמן כנפרדות והיברידיות באתרי הישראליוּת (אריה קיזל).

  • לינק

    כידוע, רשת האינטרנט הייתה לזירה המשמעותית ביותר של הידע האנושי. היא נחשבת כיום כמקור הנרחב ביותר (ולפעמים יחיד) למידע בתחומים שונים. מאז שנת 1994 הרשת מציעה נגישות מהירה למידע, יכולות ניווט ודליית מידע ביעילות, אשר התרבות האנושית לא הכירה בעבר. התוצאה היא שיותר ויותר תלמידים, סטודנטים, מורים ושוחרי דעת רואים בה המקור הטוב ביותר למידע. לכן, החלטנו להקים במסגרת פורטל ההיסטוריה "רגעים היסטוריים" אינדקס שיטתי של מקורות מידע באינטרנט על מלחמת העצמאות. האינדקס המקוון, הידוע בשם תת-מאגר מלחמת העצמאות פותח במשך חודשים ארוכים בשנת 2014 והוא ממויין לנושאים כגון: שלבי הלחימה, זירות הלחימה, החטיבות הלוחמות, יישובים במערכה, יחסי כוחות והיסטוריוגרפיה של מלחמת העצמאות. האינדקס מציע למשתמשים בישראל מיפוי שיטתי של מקורות המידע הזמינים באינטרנט (עמי סלנט).

  • לינק

    מרכזו של ספר זה הקביעה כי קיימת אובייקטיביות, זאת בניגוד לרוח 'הפוסטמודרנית' הרווחת שלפיה אין ולא תיתכן אובייקטיביות, שהרי 'הכול בעיני המתבונן' ולכל אחד 'הנרטיב שלו'. באמצעות 'תרגיל החפץ', השווה לכל נפש, מוכיח הספר כי כל אחד מאתנו תלוי בעצם קיומו החומרי-כלכלי בזולת באופן מוחלט. אף שאין מדובר בדעה או בנרטיב, אלא בתיאור אובייקטיבי של המציאות, עובדת התלות ההדדית איננה תופסת מקום בשיח הציבורי והחינוכי, הרווי בתודעת אינדיבידואליזם. אין רע באינדיבידואליזם כמובן, אך הספר מבקש לטעון כי תפיסת האינדיבידואליזם הרווחת בימינו היא, לאמיתו של דבר, חלקית בלשון המעטה. בהתאם מנסה הספר להציע לה תיקון באמצעות הצגת נושאים שעל סדר היום מתוך הקשרים היסטוריים. בספר מוצגת השקפת עולם ובה התייחסות לנושאים מרכזיים כמו הפערים החברתיים, הזהות היהודית והסכסוך היהודי-ערבי. זהו למעשה ספר היסטוריה לאנשים שהיסטוריה איננה מקצועם. הוא מיועד לפיכך לציבור הרחב ולכל מי שהחינוך יקר ללבו (אודי מנור).

  • לינק

    המעבר של מורים להיסטוריה בארה"ב להוראה מתוקשבת הולך ומתחזק בשנים האחרונות וגורמי הפיקוח החינוכי שם מעודדים מאד את המורים להיסטוריה לעבור להוראה מתוקשבת באינטרנט תוך ניצול פלטפורמות מתוקשבות חדשניות. מטרת מערך השיעור המקוון המוצע כאן היא להציע למורים להיסטוריה כיצד ללמד את פרק ההיסטוריה של תקופת הרנסנס ( כיתות ו'-ח') בלמידה מתוקשבת מלאה. כחלק מהיערכות נדרשים המורים להיסטוריה להירשם ל Collaborize למערכת המתוקשבת ( פלטפורמה שיתופית מקוונת חינמית) ולהעביר באמצעותה את השיעור המקוון .

  • לינק

    תובנות של המורה להיסטוריה יאיר פרבי לגבי שיטות הלמידה הפעילה שהנהיג בכיתות בהן הוא מלמד . "מיומנויות המאה ה21 – הם מפגינים יצירתיות וחדשנות, הם חושבים בצורה ביקורתית אך לא תמיד בצורה מערכתית, אחד הדברים שקשה להם בעיקר הוא כאשר הם צריכים לקבל החלטות. הם מעדיפים שיגידו להם על מה לכתוב, קשה להם לבחור! לאט לאט הם לומדים כיצד ללמוד ורובם הראו כי יש להם סקרנות אינטלקטואלית ( יאיר פרבי)

  • לינק

    אתר חדש שהושק בשיתוף פעולה עם האגודה ההיסטורית של ברוקלין, מאפשר גישה מלאה וחופשית למערכי שיעורים ותרגילים הבנויים סביב השימוש בחומרי ארכיון ומקורות ראשוניים, ומזמין מרצים ואת הקהל הרחב להשתמש בהם. המיזם המקוון הוא תוצר של עבודה שיתופית במשך שלוש שנים של מורים מנוסים , היסטוריונים ומומחים ללמידת חקר .

  • לינק

    יאיר פארבי , מורה חדשני להיסטוריה פותח צוהר לשיטות ההוראה שלו בהיסטוריה במאמרון שכתב לאחרונה בבלוג שלו . הוא מדווח על דרכי הפעלת התלמידים , כולל קבוצת הפייסבוק שהקים למטרה זו ועל תוצרי הכתיבה הנדרשים מהתלמידים במתכונת בלוג או מסמך שיתופי . "כתבו שלושה מכתבים/עמודי יומן המתארים היכן הם נמצאים, את התקופה, מה הם רואים, שומעים, מרגישים. למה הם עושים את מה שהם עושים? מהן הדילמות וההתלבטויות שלהם בזמן שהם ממלאים את התפקיד שלהם? מה הסיכונים שהם לוקחים?"

  • לינק

    יאיר פארבי , מורה חדשני להיסטוריה, מומחה למיומנות מידע ומדריך אוריינות מחשב, מתעד בבלוג את עבודתו ומציג עבודות נבחרות של תלמידיו. אחת העבודות המרגשות היא של שתי תלמידות שהחליטו להעלות את נקודות הציון של עליית המשטר הנאצי לשלטון כפרופיל "פייסבוק" מזויף של היטלר, ובו תיעוד כל שלבי עלייתו ומנקודת מבטו .

  • לינק

    אחד ממיזמי הלמידה והוראה הקונסטרוקטיביסטיים המשמעותיים בישראל נערך זו השנה השלישית במכללת סמינר הקיבוצים. מדובר במיזם של ד"ר שרון גבע המכשירה האת הסטודנטיות להוראה להיסטוריה ללמידה פעילה באמצעות כתיבת ערכים לויקיפדיה . במאמר הנוכחי המורה רוני מנט חולקת אתנו את ניסיונה המצטבר במיזם בו בפרויקט היא משתתפת בתור עוזרת הוראה, "תפקיד שעזר לי ללמוד עוד יותר על הקשיים בשינוי ערכן של נשים. במסגרת תפקידי אני עוזרת לסטודנטיות ולסטודנטים לחפש מידע אודות הנשים עליהן בחרו לכתוב ובהתמודדות עם עולם ויקיפדיה, אתגר לא פשוט כשלעצמו ( רוני מנט).

  • לינק

    בפרוץ השנה החדשה אני מתכבד להציג בפני ציבור המורים להיסטוריה אתר חדש העוסק בהוראת היסטוריה. עיקרי החומרים המופיעים באתר קשורים לאסטרטגיות הוראה המפעילות חשיבה מסדר גבוה אצל הלומדים. לכל האסטרטגיות מתלוות דוגמאות ורעיונות מגוונים ורקע תאורטי ( גדי ראונר) .

  • סיכום

    טענת מחברת המאמר היא כי המורה להיסטוריה מתמודד עם דילמות אפיסטמולוגיות ופדגוגיות-דידקטיות מורכבות ביותר, וכדי שיוכל לטפל בהן ביעילות הוא מחויב להבינן לעומק; וכן כי תלמידים ימצאו עניין בלימוד היסטוריה אם השיעור יצליח לגבש אצלם תודעה היסטורית פעילה. לשם כך נחוץ מודל הוראה שיצליח ליצור התאמה מסוימת בין החשיבה הקוריקולרית של המורה לחשיבותו של ההיסטוריון. פדגוגיה של הוראת היסטוריה במתווה הקונסטרוקטיביסטי עשויה לתת תשובה חלקית לבעיה זו ( אסתר יוגב).

  • לינק

    מאגר מידע חדש למורים להיסטוריה הוקם בימים אלו על ידי המורה עמית מירז, המציע למורים להיסטוריה מאגר סיכומים סרטונים, מפות, מבחנים, אקטואליה, תשבצים ועוד. מטרת האתר החדש היא ליצור מאגר שאלות מקוון אשר יקל על המורים להיסטוריה את בניית המבחנים לאורך שנת הלימודים. מדובר באתר קהילתי אשר נבנה עבור מורים.

  • תקציר

    בבחינת הבגרות האחרונה ( יוני 2013 ) בהיסטוריה, שתי שאלות ניסו לחרוג מהתבנית השבלונית, ולבקש המשגה מופשטת ורפלקסיה ביקורתית בנושא הלאומיות, אחד הנושאים המורכבים והמאתגרים. השאלות נוסחו באופן גמלוני במקצת, שיצר מראית עין של קושי בלתי ניתן לגישור, אבל כוונתן היתה טובה ומרעננת. וכך כוונה טובה מצד הגורמים המקצועיים נענתה ב"גיהינום" של זעקות שוד ושבר מצד רוב התלמידים והמורים, שמעולם לא התנסו בחשיבה ביקורתית בשיעורי ההיסטוריה. השאלה גם איתגרה מערכת שלמה של תעשיית תשובות לבגרות, שלא היו באמתחתה תשובות מוכנות למכירה. להבא, כשחושבים על שינוי מרענן שכזה, יש ליישמו בבחינת סוף מעשה במחשבה תחילה, ולא כבלון ניסוי, המנוגד לתבניות השינון המאפיינות את לימודי ההיסטוריה בישראל ( אייל נווה ).

  • לינק

    מאגר המידע "רגעים היסטוריים" עשוי להיות מעניין ורלבנטי למורים בהיסטוריה בבתי הספר ולסטודנטים הלומדים היסטוריה. המאגר מבוסס על מערכת איסוף שיטתית שנפרסה באינטרנט ובמאגרי מידע מקוונים בעולם. במהותו המאגר בנוי מהפניות למאמרים ואירועים היסטוריים , כולל סיווג תגיות/מפתח נושאים ומיון עפ"י תקופות היסטוריות.

  • לינק

    ספרו של פרופסור T. Mills Kelly (מרצה בכיר ב George Mason University ) אודות הוראת היסטוריה בעידן הדיגיטאלי זוכה לעניין ולשבחים בארה"ב ובעולם. הספר מתייחס בעיקר להוראת היסטוריה בחינוך הגבוה , באוניברסיטאות ובמכללות . נקודת המוצא של הספר היא שהוראת ולמידת היסטוריה בעולם עתיר מידע דיגיטאלי ומקורות מידע באינטרנט מציבה אתגר למורים ולמרצים ומחייבת שינוי בגישה החינוכית. במציאות החדשה ניתן להעמיק את גישת למידת-החקר בכל שלבי הלימוד תוך ויתור על הגישות של צבירת ידע ( T. Mills Kelly).

  • לינק

    הסטודנט להוראה עודד יחזקאלי (אוניברסיטת תל אביב) ביצע חזרה על החומר של מלחמת העולם הראשונה באמצעות משחק "אחד נגד מאה". התלמידים שלו – לא רק נהנו מהפעילות, אלא ובעיקר חזרו והעלו את המושגים המרכזיים הקשורים לאירוע ההיסטורי. אמנם לא שיעור "עתיר חשיבה" אך שיעור "אחר" שנועד לגרום למוטיבציה ולהנאה. ניתן – כמובן – לאמץ את התבנית של המשחק לנושאים היסטוריים אחרים. כזה ראה וחדש !!! (גדי ראונר)

  • לינק

    מטרת השיעור היא להציע למורים משתלמים אמצעים חזותיים ,שיטות הוראה מתוקשבות מתקדמות וסביבות למידה מתוקשבות שיוכלו באמצעותם ללמד בצורה מתוקשבת וחוויתית את נושא השואה בבתי הספר ותוך כדי כך להקנות לתלמידים גם את ההיסטוריה של תקופה הכי חשוכה בתולדות האנושות וגם התנסות במידענות באמצעות מאגרי מידע מקוונים. כל מקורות המידע שנאספו כאן בסקירה המוערת נועדו להדגיש למידה פעילה בסביבה מתוקשבת (עמי סלנט) .

  • לינק

    100 שנים עברו מאז מונתה לאה שפירא לגננת הראשונה של היישוב העברי ועד ימינו, אך למרות השינויים הרבים גן הילדים של היום מזכיר מאוד את זה של פעם. יצאנו למסע מצולם בזמן לבדוק מה השפיע על דרכו של גן הילדים הישראלי ומאיפה בכלל הגיע המושג "גננת" ( ד"ר גילה רוסו-צימט, מרים סנפיר, ד"ר שוש סיטון )

  • לינק

    מאמר זה מספק סקירה של המחקר הנוכחי לגבי הנגישות והשימוש של בני הנוער בטלפונים הניידים בהן בלימודים בכיתה והן מחוץ לכיתה (Brad, M. M. 2013).

  • לינק

    עמית מירז הוא מורה להיסטוריה בביה"ס תיכון המשלב בצורה חדשנית את לימודי ההיסטוריה עם רשת האינטרנט תוך כדי יצירת מערכת אינטרנטית מרתקת המשלבת פדגוגיה בתוכה. האתר מכיל מסעות היסטוריים בזמן ובחינות מקוונות, כמובן שזו רק ההתחלה והאתר החדשני מתוכנן לקבל הרבה מאוד תכנים במהלך החודשים הבאים. האתר כולל גם רשימת נושאי לימוד ( רשימה שתלך ותתפתח בהמשך השנה) , סרטוני וידאו, מפות ואקטואליה.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין