מילת מפתח: הורים
מיון:
נמצאו 113 פריטים
פריטים מ- 81 ל-100
  • לינק

    המאמר, שנכתב מנקודת המבט של הפסיכולוגיה החינוכית, עוסק באינטראקציות בין הילד ובין המטפלים בו ובתרומתן להתפתחות; בפרט נבחנת תרומתן של שתי מערכות אקולוגיות: היחסים עם ההורים בגיל הרך והיחסים עם המחנכים/מטפלים במסגרות החינוך. לאחר מכן נדונו סוגיית הקשר בין המטפלים והמחנכים של הילד לבין הוריו, והאופן שבו איכותו של קשר זה משפיעה על התפתחותו (תמר ארז).

  • לינק

    מאמר מעניין של פרופסור נמרוד אלוני ובו הוא סותר את מרבית טענותיו של הספר החדש של פרופ' איימי צ'ואה, "הימנון הקרב של אמא נמרה", הוצאת מודן." הספר מתאר בפשטות ובעוצמה את הדילמות בין חינוך סמכותי ומכוון (אותו היא מכנה בשם הקוד "חינוך סיני") לבין אנרכיה והפקרות (שמכונות בפשטות "חינוך מערבי"). בלשון הרחוקה מלהיות תקינה-פוליטית, מאשימה המחברת את ההורים המערביים בפינוק מחליא, בהזנחה מדעת, בפחדנות ובהובלת דור שלם של צעירים אל בינוניות ושיממון אינטלקטואלי וחברתי.

  • לינק

    ממה נובע הביקוש המשמעותי לבתי ספר פרטיים בישראל ? האם מעליית רמת החיים בארץ או מהאכזבה ממערכת החינוך. נתוני הסקר שפורסמו בעיתון, "קו לחינוך " על הביקוש הגובר לבתי ספר פרטיים בישראלים מעידים על מגמה חדשה בחברה הישראלית שאינה מבשרת טובות ויכולה להוביל בעתיד לפערים חריפים בחברה הישראלית. בסקר שערך מכון ירושלים לחקר השווקים , השתתפו כאלף נשאלים המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת במגזר היהודי בישראל. 53% ממשתתפי הסקר סברו כי איכות החינוך בבתי הספר הציבוריים הידרדרה מאד בשנים האחרונות. רק 12% סברו כי מערכת החינוך השתפרה . מהסקר עולה, כי ככל שההורים צעירים יותר כך עמדתם כלפי מערכת הציבורית שלילית יותר , ואחוז גבוה יותר מהם שולח את ילדיו לבתי ספר פרטיים. עוד נמצא בסקר כי בניגוד לסברה הרווחת, תומכים גם הורים לא מבוססים בחינוך הפרטי. בסקר נמצא , אמנם, כי הכנסתם הממוצעת של ההורים שתמכו בחינוך הפרטי גבוהה מזו של ההורים שהתנגדו לו, אך לא במידה מובהקת.

  • לינק

    מחקר חדש שפורסם על ידי חוקרים מאוניברסיטת חיפה ומאוניברסיטת אריזונה, מעלה כי קיים קשר בין סגנון מנהיגות היררכי של מנהלי בי"ס לבין העמקת תהליכי למידה ארגונית, ולשביעות רצון גבוה יותר של ההורים. המחקר נערך בבתי ספר במגזר הערבי . המחקר שנערך שנערך ע"י ד"ר יאיר ברזון ורימא דאאס מהפקולטה לחינוך באוניברסיטת חיפה בשיתוף הפרופסור דויד ולדמן מבית הספר לניהול באוניברסיטת אריזונה, העלה ממצאים מעניינים על הקשר בין רמת המנהיגות וסוג המנהיגות לשיפור תהליכי הלמידה הארגונית ושביעות הרצון של לקוחות הארגון. המחקר התייחס לרמת המנהיגות בבתי ספר, והעלה כי ככל שרמת המנהיגות ההירארכית של מנהלים גבוהה יותר, כך מתקיים תהליך למידה ארגונית שהוא עמוק יותר ובשל כך מתקיימת שביעות רצון גבוהה יותר מצד ההורים- לקוחות הארגון.

  • לינק

    וועדת המומחים של היזמה למחקר יישומי בחינוך, בראשות פרופ' צ'רלס גרינבאום מהאוניברסיטה העברית בירושלים, השלימה את החיבור המסכם את עבודתה, קשרי משפחה-מסגרת חינוך בגיל הרך (גן-ג'). הוועדה הוקמה כדי לבדוק אם וכיצד ניתן לשפר את מצבם של התלמידים בחברה הישראלית, במיוחד בגיל הרך ( 3-8) , על ידי שיתוף ההורים בנעשה בגנים ובבתי הספר. המסקנה המרכזית של המסמך היא שיש לקדם שינוי במערכת החינוך בגיל הרך במדינת ישראל על מנת לשפר את שיתופי הפעולה בין המשפחה למערכת החינוך ולהבנות אותם הן ברמה של מדיניות-על והן ברמה המקומית. שיתוף פעולה בין המשפחה למערכת החינוך תורם להתפתחות הילד ורווחתו, ואילו קונפליקטים ונתקים בין המערכות פוגעים בהתפתחות הילד ובהצלחתו במערכת החינוך. פרק 4 במסמך עוסק בהכשרה של עובדי מערכת החינוך לקשר ושותפות עם הורים ולהתערבויות פסיכו-חינוכיות : סקירת תכני קורסים קיימים , המלצות והצעות (גרינבאום , צ'רלס. פריד, דבורה) .

  • לינק

    מטרתו המרכזית של מאמר זה הייתה להציע ולבחון מודלים אמפיריים של המשתנים האמורים לנבא את ניהול הרגשות בעת הכנת שיעורי הבית ברמת בית הספר התיכון. המודלים התבססו על שני סוגים של מחקרים: א) מחקר ותיאוריה על ויסות הרגשות ו-ב) ממצאים ממחקר על שיעורי בית שהזכיר מספר גורמים שעשויים להשפיע על ניהול הרגשות בעת הכנת שיעורי הבית (Jianzhong Xu, 2011).

  • סיכום

    פרופ' קרלה רינלדי, נשיאת ארגון Reggio Children האיטלקי, מציעה לאמץ גישה אחרת, כוללת, גישה של שותפות בין הילד, ההורה והמחנך.פרופ' רינדלי מזמינה את כולם – מורים, מטפלים, הורים – להסתכל על הילד ועל ילדות בכלל, לא כגורם שצריך לחנך אותו, אלא דווקא ללמוד ממנו וליצור ביחד איתו את העתיד."המטרה העיקרית שלנו היא להפוך את הילד לנראה, ולהכיר בו כאזרח החברה כיום, לא בעתיד. אנחנו צריכים לקחת אחריות וליצור ביחד, בתהליך של דיאלוג, את העתיד", אומרת רינלדי.עפ"י גישתה של רינדלי, אנשי החינוך צריכים להתמקד ביכולות של הילד ולא בכישורי ההוראה שלהם ולהעביר את הפוקוס לתהליך הלמידה עצמו."המהפכה במערכת היחסים בין המורה לילד צריכה בעצם להעביר את הפוקוס לתהליך הלמידה עצמו. הילד לומד כל זמן שהוא נושם, הלימוד הפורמלי הוא רק חלק קטן מכך. במקום להתמקד בתוכן ובכישורים, צריך להתמקד ביכולות ובבניית זהות האדם".

  • לינק

    כאשר מדובר בעבודה גדולה או בפרויקטים מורכבים, הניתנים לתלמידים כמו דגם של תחנת כוח, מערכת העיכול או מבנה ציבורי. יש הורים שברור להם שחלק מהלמידה צריכה להיעשות בבית, בשיתופם. אחרים מרגישים שרבות מהעבודות שילדיהם נדרשים לעשות הן ברמה גבוהה מדי ודורשות עזרה שלהם. העבודה המורכבת בבית דורשת לעתים יכולות שלא עבדו עליהן קודם עם התלמידים בכיתה בכלל", "כמו תמצות ומציאת מידע. זה נראה לילדים כמו סינית". הפערים בין עבודה שהורים מכינים לבין עבודה שהיא נטו של הילדים כל כך בולטים לעין, שמיד ניתן להבחין בין העבודות. יש הורים שהעבודות האלה מעוררות בהם חשק אמיתי ליצור יחד עם הילדים, אבל נראה שרבים מההורים מתגייסים למשימה בעיקר כדי לעמוד בסטנדרטים של שאר ההורים ( לימור גל).

  • לינק

    השימוש בפייסבוק בכיתה הוא בעייתי ואף אינו חוקי בכיתות היסוד, משום שהיישום אינו מיועד לשימוש לילדים בגיל זה (מתחת לגיל 13).למרות זאת, נראה שאין מניעה לשימוש בו כפתרון לתקשורת עם הורים. לאחרונה פורסמה ב-CNN כתבה (מצורפת) המתארת כיצד מורה לתלמידים בכיתה א', גב' שונינג, משתמשת באופן נבון בפייסבוק על מנת לתקשר עם הורי הכיתה. לדעת אריאלה לונברג, האפשרות של שימוש במדיה חברתית היא מרגשת ומעניינת יותר מאחרות, אולם יש לבדוק אפשרות של שימוש ברשתות חברתיות אחרות שאינן פייסבוק, אינן מכילות תכנים בעייתיים ומאפשרות גם את שיתוף התלמידים באופן חוקי ( אריאלה לונברג).

  • לינק

    תיעוד סיפורי הצלחה של שילוב הורים במוסדות חינוך. דוגמאות לשיתוף מוצלח. מטרתו של ספר זה כפולה : הראשונה – לנסות להמשיג מהו "שיתוף הורים" מוצלח, והשנייה לספר את סיפורי ההצלחה של שלושה בתי ספר וכך לאפשר לבתי ספר שמעוניינים בכך ללמוד מההצלחות המתוארות. לספר חמישה שערים. השער הראשון עוסק בהגדרות כלליות של המושגים "שיתוף הורים" ו"מעורבות הורים", מציג מהם סיפורי הצלחה ומהם הקריטריונים לניתוח סיפורים שכאלה. כאן מוגדרים שיטת המחקר וכלי המחקר בהם נעשה שימוש ע"י החוקרים. שלושת השערים הבאים הם סיפורים של בתי הספר, ואלה מופיעים על פי "הוותק" שלהם בכל הקשור לקשר עם ההורים. בשער החמישי "ממעוף הציפור – קווי מתאר לשותפות הורים" מוצגים שלושה מודלים תיאורטיים שהם בבחינת בסיס מאגד מן הצד האחד, אבל מן הצד האחר גם מאפשרים השוואה מסוימת בין שלושת בתי הספר. המחברת, ד"ר יעל פישר היא מרצה בכירה ב"אחוה" – המכללה האקדמית לחינוך, חוקרת בכירה במכון סאלד ויועצת אקדמית למוסדות חינוך רבים, לרשויות מקומיות ולמשרד החינוך.

  • לינק

    חלק ב' של מאמרה המועיל הקודם של אריאלה לונברג הדן בשיקולים של הקמת אינטרנט לכיתות ביה"ס. בכל פלטפורמה שבה תחליטו לבנות את האתר, יש צורך בתכנון הארגון לפני יצירתו, ארגון טוב יעלה את רמת השימושיות וישפר את הזמינות שלו לקהל היעד: לכל נושא בניווט שם אחד ברור (לא ליצור כפתור "שיעורי בית" לקישור אחד וכפתור "משימות" נוסף). יש מספר תכנים שחייבים להיות חלק מאתר הכיתה: דבר המורה (או חלק אישי אחר), נהלים כיתתיים, לוח שנה ארוך-טווח, שיעורי בית יומיים, תהליכי למידה, מקורות או קישורים חינוכיים כספרים מקוונים או תוכניות לימודים מחוזיות וארציות. מומלץ גם לתת הפניות לתוכניות הלימודים השונות באתר משרד החינוך, כדי לספק תמונה מלאה להורים המעוניינים בכך.

  • לינק

    מאמר מעניין של אריאלה לונברג הרלבנטי מאד למורים בכלל ומורים בבתי ספר יסודיים וחט"ב בפרט. רוב המורים מכירים את המשימות היומיומיות שאיתן הם חייבים להתמודד ואשר יכולות להיות קדחתניות למדי. כמובן שמשימות אלה באות בנוסף להוראה עצמה, בדיקת עבודות ומבחנים, ישיבות למיניהן, הכנות, פגישות עם תלמידים ועוד כהנה וכהנה. מעבר לכל זאת, עומדת גם משימת התקשורת עם ההורים אודות ילדיהם ואודות הכיתה בכלל. האינטרנט מציע אפשרויות שיכולות לחסוך בזמן או לשפר את התקשורת ותוכנה עם ההורים. אז מה באמת הורים רוצים? סקר א-פורמאלי שנערך על ידי Rebeccah-Haines , מורה לכיתה ו' בצפון קרוליינה (קישור לאתר הכיתתי) בדק מה הורים רוצים לראות באתר כיתתי והתשובה המנצחת היתה: "שיעורי בית". בנוסף הורים רוצים לראות תכנון ארוך מועד, דרך למתן משוב למורה וקישורים חינוכיים שניתן להשתמש עם הילדים בסיוע לשיעורי בית.

  • לינק

    זכותם של ההורים להיות מעורבים בחינוך ילדיהם מעוגנת בעקרונות המשטר הדמוקרטי (פרידמן ופישר, 2002, טרואן, 2004). זו גם חובתם. יתר על כך, בספרות המחקר יש הסכמה רחבה לגבי החשיבות של מעורבות ההורים בחינוך ילדיהם בבית-הספר ותרומתה לילדים, להורים, למורים ולבית-הספר. אולם למרות ההכרה בחשיבות מעורבות ההורים בחינוך יש עדויות רבות באשר לקשיים המתעוררים במימושה. המדריך מיועד למנהלי בתי-הספר היסודיים כאחראים על ניהול עבודת בית-הספר עם ההורים. היא מכילה לקט כלים ותהליכים שמטרותיהם: (א) להציג מידע עיוני ומחקרי שיתרום לעיצוב ולהפעלה של תוכנית יעילה ומועילה המותאמת לצרכי בית-הספר ולעבודה עם הורי התלמידים בו, (ב) לסייע לבית-הספר לקיים תהליכים שיאפשרו עבודה משותפת התורמת הן לקידום הילדים והצלחתם, והן לתפקוד בית-הספר כארגון חינוך ולמידה.

  • לינק

    תופעת "עשה-זאת-בעצמך" על ידי הורים בתחום החינוך קיימת מזה מספר שנים. התופעה היא ביטוי למעורבות הורית שהולכת צעד אחד קדימה עד כדי יצירת חלופה למערכת החינוך הציבורית: למעלה מ-20% מבתי הספר היסודיים בחינוך החילוני שהוקמו ב-15 השנים האחרונות הוקמו ביוזמת הורים. התופעה היא חלק ממגמה מתרחבת של יוזמות לא-ממשלתיות להקמת מסגרות חינוך ייחודיות. מחקר שערכו ד"ר ענת גופן ותלמידת המחקר אסתי הוס מבית הספר למדיניות ציבורית וממשל ע"ש פדרמן באוניברסיטה העברית, בדקו את המניעים ואת שיטות ההקמה של שישה בתי ספר יסודיים שיזמו הורים בין השנים 1996 ל-2008. ביניהם, בתי ספר דמוקרטיים, אנתרופוסופיים ופתוחים. החוקרות בחנו גם את מדיניותן של הרשויות המקומיות כלפי יוזמות אלה.

  • לינק

    מאמר זה מתמקד באיכות המפגש היומיומי השכיח בין נציגי שתי מערכות – איש הצוות החינוכי והורה התלמיד. במאמר מבקשת פרופסור רחל ארהרד להציג את גישת ההיוועצות המעצימה , גישה מקורית להיוועצות שייחודה בשילוב בין פרדיגמת ההעצמה לבין פרקטיקת ההיוועצות כפי שהתפתחה בעשורים האחרונים. הבנה של מושג ההיוועצות בכלל והכרת גישת ההיוועצות המעצימה בפרט עשויים לקדם את השגת המטרה של יצירת יחסי גומלין חיוביים בין ההורים לבית הספר. העצמה כתיאוריה מאפשרת ליישם את המושג במפגש בין המורה להורה ולפתח זיקה חיובית של ההורה לבית הספר, להפחית את תחושת חוסר האונים של ההורה במפגש עם בית הספר ולהגביר את תחושת הערך והכבוד העצמי בתפקודו כהורה. רכיב מרכזי בהעצמת ההורה הוא אמונתו ביכולתו להשפיע על המתרחש, להשיג את מטרתו או להימנע ממצב שאינו רצוי לו. תגובת ההורים למצבים הנתפסים אצלם כבני שליטה ולמצבים שהם סבורים שאינם ניתנים לשליטה שונה לחלוטין. העצמת ההורים במפגש עם הצוות החינוכי בבית הספר פירושה חיזוק מוקד השליטה הפנימי שלהם (אמונה שהם יכולים להשפיע על הילד) וחיזוק ההנעה הפנימית שלהם, למשל כאשר המורה מציב להם אתגר הכרוך בתחושה של בחירה המגבירה את תפיסת הסיבתיות כתלויה ביכולת ובהנעה שלהם ( ארהרד , רחל ).

  • לינק

    המחקר הנוכחי של פרופסור עפרה מייזלס וד"ר מירי שרף בחן את השפעתם של מאפיינים שונים של יחסי הורים וצעירים בישראל על תפקוד הצעירים בחטיבת הביניים ובבית הספר התיכון בהקשר של הסתגלות אקדמית, רגשית, התנהגותית וחברתית בביה"ס. המחקר התבסס על מדגם ארצי מייצג של בני נוער במגזר היהודי והוא הראשון מסוגו בישראל. רק 33% מבני נוער מדווחים על דפוס "הורות חם ומציב גבולות" (דפוס סמכותי) . 22% מבני הנוער דיווחו על קשר שמאופיין כ"מעורב/פולשני" – קשר שכולל רמות גבוהות יחסית של מעורבות וקרבה יחד עם ענישה פוגעת , עירור אשמה , חודרנות פסיכולוגית ועימותים . לדפוס הוותרני ולדפוס המעורב/פולשני מאפייני קושי ייחודיים . כך למשל, צעירים שחווים הורות ותרנית מראים תמונה מעורבת מבחינת תפקודם. הם אינם מתפקדים גרוע כמו צעירים שחווים הורות מעורבת ופולשנית או הורות מזניחה ופוגעת, אך רמת הבקרה הנמוכה של הוריהם נמצאה קשורה לרמה נמוכה יותר של תפקוד לימודי ולשכיחות גבוהה במיוחד של עבירות משמעת "קלות" כגון פגיעה ברכוש בית הספר וחוסר כבוד למורה.

  • לינק

    במאמר זה מציגה ריבי כרמל ממצאים מתוך מחקר שנערך בשיטת ניתוח ביקורתי של השיח ( CDA- Critical Discourse Analysis) במטרה לבחון, לנתח ולהסביר שיח של הורים, תלמידים ובעלי תפקידים בנושא הוראת אנגלית ללומדים צעירים ( English for Young Learners –EYLׂ) בכיתות א' ו-ב' בבתי ספר יהודיים בישראל. ניתוח של 33 ראיונות עומק חצי-מובנים ומדגמי טקסטים שפורסמו בארץ, מצביעים על שיח ספציפי, בו משתמשים הנחקרים בדברם על נושאים הקשורים ל-EYL. שיח זה הוגדר כשיח ה-EYL . הממצאים מאירים את הדרכים הסמויות שבהן פועל שיח ה-EYL ככוח בעל עוצמה לקידום הוראת אנגלית ללומדים צעירים בבתי ספר, תוך שהוא משפיע על סדר-היום הבית-ספרי, מווסת את ההתנהלות בכיתה ומעצב את חיי היום-יום ואת הנוהג החברתי. בנוסף, העדויות המחקריות מורות על כך שישראלים רואים את עצמם, מתוך תקווה ושאפתנות, כחלק מעולם גלובלי ומופשט שנעשתה לו אידיאליזציה, תהליך שבו שיח ה-EYL מממלא תפקיד חשוב ( ריבי כרמל ) .

  • לינק

    הספרות המקצועית בחינוך כבר גילתה לפני שנים כי מעורבות הורים בתוכניות חינוכיות בכלל וברפורמות חינוכיות בפרט היא לעתים גורם מעכב ואפילו שלילי בקידום תהליכים . ביטוי להתפתחות מעכבת כזו ניתן למצוא גם בתכנית התקשוב החינוכית של שילוב מחשבים ניידים מש"י ביישוב גני תקוה. אסתי דורון מדווחת בבלוג שלה על התנגדות של הורים בגני תקווה להמשך שימוש במחשב הנייד של תלמידים בבתי הספר. עפ"י הדיווח חלק מהורי התלמידים העולים לכתה ה' מתנגדים נחרצות לשימוש במחשב הנייד. פרויקט שילוב המחשבים הניידים ע"י תלמידים ביישוב גני תקווה נחשב כפרויקט חינוכי אשר אמור להוות דוגמא ודגם לכל מערכת החינוך בארץ. מצער יהיה אם גורם השמרנות של ההורים יהווה גורם שלילי בתהליך ארוך טווח לשילוב מחשבים ניידים בכל הארץ.

  • לינק

    התייחסות של ההורה להיבטים רגשיים בחוויות שעובר הילד, עשויה להיות בסיס לפיתוח מודעות של הילד לרגשותיו. שיח רגשי עם ילדים יכול להתקיים כמעט בכל סיטואציה בחיי היום-יום. המבוגר הוא זה שיכול לכוון את השיחה למקומות רגשיים או להישאר בשיח היומיומי ה"רגיל". שיח רגשי ישיר מתקיים כאשר ההורה פונה ומתעניין בעולמו הרגשי של הילד, ושואל, למשל, "איך הרגשת היום בגן?", "למה בחרת להשתמש בצבעים הללו בציור שלך?", או "איך הרגשת כשיונתן קרא לך בשם גנאי?" וכו'. הקשבה אמיתית לתכנים שהילד מעלה, משדרת לו מסר של התעניינות והכלה. הקשבה שכזו כוללת התייחסות לרגשות הילד ומתן לגיטימציה לתחושות הללו ("זה באמת פוגע כשאומרים כך…"). זאת, לעומת התייחסות טכנית לדברים, המעבירה מסר שאין מקום לתחושות שהילד מעלה ("אין טעם לבכות, את הרי יודעת שמחר בבוקר תשלימו…"). כאשר הילד מרגיש שאין הקשבה אמיתית ומותאמת לצרכיו, הוא עלול להרגיש שמיותר לשתף ברגשותיו ובמקרים מסוימים עלול אף לבטא את מצוקתו באמצעות בעיות משמעת והתנהגות, כאבים פסיכוסומטיים ועוד ( מאיה שפילמן ).

  • לינק

    מאמרם של ד"ר יעל פישר ופרופסור יצחק פרידמן מתייחס לאחד מהנושאים המרכזיים בחינוך ובחיי בית הספר: מעורבות הורים – מי? מתי? מה ראוי?, כמה רצוי?. לכאורה , אין טבעי יותר ממעורבות הורים בחינוך ילדיהם. ובכל זאת לא פעם רואים מעורבות כהתערבות. המאמר במחקר אמפירי רחב, בוחן שאלות שונות, ובהן: מה מנבא מעורבות הורים, ומדוע יש הורים המעורבים יותר בחיי בית הספר ואילו אחרים פחות? המאמר התפרסם בכתב העת "דפים" מס' 47 .

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין