מילת מפתח: הורים
מיון:
נמצאו 113 פריטים
פריטים מ- 41 ל-60
  • לינק

    הרפורמות החברתיות והכלכליות במהלך שני העשורים האחרונים בברזיל ובצ'ילה הובילו לשיפורים ניכרים באיכות החיים בשתי המדינות. מיליונים מאזרחי ברזיל ואזרחי צ'ילה הצטרפו למעמד הביניים, ואחוז האזרחים החיים בעוני צנח. גם איכות החינוך הציבורי השתפרה באופן ניכר בשתי המדינות מאז 1990. אולם מעמד הביניים, שהרוויח מהרפורמות ומההישגים בחינוך ובכלכלה, הוביל את המחאות בשתי המדינות. המאמר מתאר את הרפורמות החינוכיות בשתי המדינות ומסביר את הסיבה למחאת מעמד הביניים בהן (Gregory Elacqua and Fatima Alves, 2014).

  • לינק

    הם נכנסים לכיתה באמצע שיעורים, מתקשרים למורים בשעות הערב ומאיימים עליהם, נכנסים לחדר המנהל בצעקות, שולחים אי־מיילים ללשכת שר החינוך, ולעולם אינם מודים בטעויות של ילדיהם • יותר ויותר הורים בישראל חוצים את הגבול שבין מעורבות מבורכת להתערבות בוטה ( יניב משיח) .

  • לינק

    'הורים רבים לילדים בעלי הפרעת קשב או לקויות למידה מספרים לי על אכזבתם מהצוות החינוכי בבית הספר. חלקם מופתעים מכך שלחלק מן המורים אין מודעות או כלים לעזור לילדיהם, אחרים כועסים על כך שהמלצות האבחון אינן מיושמות במסגרת בית הספר, והם יוצאים למאבק כדי לעזור לילדיהם לממש את זכויותיהם . 'כאשר תגלי הבנה ואמפתיה לקשיי הצוות החינוכי, כאשר המורים ירגישו שאת מעריכה את מאמציהם, תגרמי להם לפתוח את ליבם. כאשר תציעי עזרה מניסיונך האימהי במקום להעביר ביקורת על תפקודם המקצועי, אני מאמינה שהם ישנו את גישתם' ( ציפי קוברינסקי ).

  • לינק

    מאמר זה מבקש לחשוף את הדרכים הטקסטואליות של הבנייתם וייצורם של שני ייצוגים של הורוּת במסגרת שיח של מומחים לקשיי למידה אצל ילדים בישראל בהקשר היסטורי: "הורוּת לילדים לקויי למידה" מזה, ו"הורוּת לילדים טעוני טיפוח" מזה. שאלות המחקר המרכזיות הן: אילו ייצוגים טקסטואליים של הורוּת הובנו במסגרת שיחים אלו, אילו זיקות ניתן לאתר בטקסטים בין ייצוגים אלו לבין מאפיינים של מעמד, תרבות, מוצא והשכלה, ואילו זיקות ניתן לאתר בטקסטים בין ייצוגים אלו לבין מסרים נורמטיביים סמויים וגלויים של אשמה, אחריות וסוכנות (agency). כמושא לניתוח נאסף קורפוס טקסטואלי עשיר מתוך הספרות המחקרית והמקצועית של מומחים ישראלים לקשיי למידה, שנכתבה בין שנות השישים של המאה העשרים ועד סוף שנות השמונים (עופר קצ'רגין)

  • לינק

    המאמר מתאר שני מחקרים לגבי ההשפעה של החרדה ממתמטיקה של דמויות סמכות, הורים ומורים, על העמדות של ילדים למתמטיקה. המחקר מראה שילדים בגיל בית הספר נוטים במיוחד לחקות את העמדות ואת ההתנהגות של ההורה מאותו מין-מקור לדאגה אם אנו רוצים לשפר את הביצוע שעדיין טעון שיפור של הבנות בתחומים שנשלטים באופן מסורתי על ידי הזכרים כמו מתמטיקה ומדעים. אם האימא שונאת מתמטיקה, הילדה הצעירה עשויה להצדיק שזה גם בסדר עבורה לא לאהוב מתמטיקה. (Annie Murphy Paul, 2013).

  • מאמר מלא

    שיעורי הבית הרבים של בתו בת ה-13 והכנתם היומיומית, הכרוכה בעבודה רבה ובשינה מועטה, גרמו לקרל טרו גרינפלד לעשות מעשה: הוא החליט להכין במשך שבוע את שיעורי הבית שהוטלו על הבת, אסמה, בחטיבת הביניים היוקרתית שבה היא לומדת. מיום שני עד יום חמישי, במשך שעה וחצי עד חמש שעות (תלוי ביום), פתר האב עשרות משוואות באלגברה, שינן שמות מינרלים לקראת מבחן במדעי כדור הארץ, תרגל הטיות של פעלים בספרדית למבחן נוסף, כתב חיבור בנוסח הכתיבה של סופר הודי לנוער וכמעט הצליח לקרוא בערב אחד, כנדרש, יותר משבעים עמודים בספר "האפר של אנג'לה" (כדי לבחור שלושה ציטוטים משמעותיים ולנמק במשפט או שניים את המיוחד בהם). כשביקש מבתו סיוע בעניין המינרלים שהתקשה להבין, תשובתה היכתה בו: "שינון, לא הבנה".

  • לינק

    אלגברה להורים כולל את הנושאים המרכזיים של תוכנית הלימודים, כמו משתנים ונעלמים, משוואות, מספרים שליליים, חזקות ולוגריתמים. לצד אלה מופיעים גם פרקים מרחיבי דעת על יופייה של המתמטיקה. הספר נועד להורים שרוצים לעזור לילדיהם, למורים שמחפשים דרך לגרום לתלמידיהם להבין, וגם לתלמידים עצמם ( רון אהרוני ).

  • לינק

    שימוש מוגבל בגדג'טים יכול להיות יעיל עבור ילדים מאחר וזה יאפשר להם להיות מעודכנים בטכנולוגיה העכשווית. אולם, שימוש-יתר באותם פיתוחים יכול למנוע או אפילו להזיק לצמיחה ולהתפתחות האישית שלהם.המאמר מתבונן בארבע דרכים שבהן שימוש יתר בטכנולוגיה משפיע על ילדים באופן שלילי (Alice Martin, 2013).

  • לינק

    הספר Sticks and Stones: Defeating the Culture of Bullying and Rediscovering the Power of Character and Empathy מאת Emily Bazelon נותן פרספקטיבה אקדמית לנושא הבריונות של תלמידים בחינוך ובבתי ספר (Emily Bazelon, 2013).

  • לינק

    המאמר דן בדפוסי הורות מנקודת מבטה של היועצת החינוכית, על רקע התפקיד הרב ממדי והרב-מערכתי של היועצת ועל רקע הצורך שלה בהכרת עולמו של הילד מחוץ לכותלי המוסד החינוכי. המאמר מתמקד בדפוסי הורות שמדגישים שונות בין הורים, מודעות הורית, יחסי הורים וילדים על פי תיאוריית ההתקשרות והשלכתם על הסתגלות הילד לבית הספר והתנהלותו מול חברים ומול דמויות סמכותיות ( בולס , רחלי ).

  • לינק

    המאמר דן באתגרים עמם מתמודדות הגננות בעקבות השינויים שחלו במבנה המשפחה. מוצגת סקירה המפרטת את הדרכים לקידום החינוך לפלורליזם וליברליות בגני הילדים בנושא מגוון התאים המשפחתיים הקיימים היום. הסקירה מזמינה את קהל הגננות לחשיבה אינטרוספקטיבית באשר לאופן בו הן מתייחסות לשונות הקיימת בין משפחות הילדים שהן מחנכות ולדרכים בהן הן מקרינות את תפיסותיהן ועמדותיהן על החינוך בגן. לאחר פירוט ההצעות האופרטיביות, המאמר ממליץ לנטוש את הגישה המסורתית ולהעשיר את ארון הספרים בגן ואת היצירתיות החופשית להגברת שיקוף אורחות חיים מסוגים חדשים ( קלודי , טל) .

  • לינק

    במחקר זה נותחו הגורמים של גיל, מין, קצב הלימודים והורות כדי לבחון האם גורמים אלה קשורים לגורמים הנעתיים שונים לבחירת קורס מקוון. ניתן לסווג גורמים אלה לארבעה מניעים שונים: (1) פורמט, (2) תוכן, (3) מניע כלכלי, (4) סקרנות. התוצאות הראו שפורמט הקורס נתפס כגורם החשוב ביותר בבחירת קורס מקוון, ולאחריו תוכן, סקרנות וגורם כלכלי (Ron Mahieu, et. al. , 2013).

  • סיכום

    קול התלמיד הלומד וקול ההורה אינם קול אחד, ולפעמים במערכת יחסים עם בית הספר הקול של התלמיד הולך לאיבוד. לא אחת מדברים על התלמידים במקום לדבר איתם. כולם רוצים לשמוע את קול המורים וההורים, אבל מה בקשר לתלמידים? האם קולם של התלמידים נשמע מספיק? סוגיה זו חשובה ביותר להטמעה מושכלת של הרפורמה "עוז לתמורה" שבמסגרתה מצופה שיישמע קולו של הלומד בשעות הפרטניות ובהזדמנויות אחרות שהרפורמה מזמנת ( חדוה טרגר ) .

  • לינק

    מאמר זה סוקר את הספרות הקיימת לגבי תוצאות המאמצים להכשיר מורים שמסוגלים לשתף בהצלחה מגוון רחב של משפחות וקהילות. המחקרים מציעים תובנות לגבי הגישות הפדגוגיות המגבירות את הביטחון ואת המודעות העצמית של המורים, משפרות את הידע של המחנכים לגבי משפחות מגוונות, ומגבירות את היכולת של המורים להשתמש בידע לגבי המשפחות והקהילות כדי לשפר את ההוראה (Evans, Michael P., 2013).

  • לינק

    מעורבות הורים משחקת תפקיד חיוני בהישגיות התלמיד וברווחתו, אבל לא כל המשפחות מסוגלות להשתתף בחינוך של ילדיהן. מאמר זה מתמקד באסטרטגיות איך להגיע ולתמוך בהורים המתמודדים עם אתגרים, כגון: גיוון תרבותי ועוני, ולשתפם בחינוך של ילדיהם. במאמר נבחנו חמישה פרויקטים מחוזיים למעורבות הורים (Hands, Catherine, 2013).

  • לינק

    שימוש בכלי מדידה והערכה מתקדמים, כמו "עץ הערכים" שפותח בעיריית ירושלים מציג בצורה ממוקדת את מצבו של בית הספר בתחומים ערכיים, ניהוליים ופדגוגים ויכול לתת תמונה ברורה יותר להורים – שברובם אינם אנשי חינוך. העץ, אשר שימש עד היום בעיקר את המנהלים וסייע בידם לקבל תמונה רחבה יותר והחלטות מושכלות יותר בבית ספרם, הופך פתוח לציבור ומאפשר גם להורים, לראשונה בישראל, לקבל מידע חיוני על המצב בבית הספר -באופן מוחלט ובאופן יחסי לבתי ספר דומים. כדי להמעיט בעיוותים, בכל מדד שיפורסם על בית הספר יוכל המנהל להוסיף ולפרט בהסבר מילולי.

  • סיכום

    לא מערכת החינוך מעצבת את דמות הבוגר הרצוי, אלא תעשיית הבידור . מי שמכיר את התרבות הרומית יודע שעיקר תקציבה של האימפריה הרומית הוקדש לצבא ולבידור. עכשיו חשבו על החברה הישראלית: כמה זמן מקדיש ההורה הישראלי הממוצע לחינוך משותף עם ילדיו לעומת בידור משותף עם ילדיו? כמה ממשאביו הכספיים מושקעים בבידור וכמה בחינוך? שרוליק – אאוט; ערס – אין. דמויות הוריות הוחלפו בדמויות בידוריות ואלה הופכות למודלים מעין־הוריים. על רקע זה, הדיון בדמות הבוגר הרצוי יכול להתקיים אך ורק כאופוזיציה מודעת וביקורתית למודל ההזדהות המוחדר לכל תא בחיינו על ידי תעשיית הבידור ההמוני ( יאיר ניומן) .

  • לינק

    הכנסת תכניות תקשוב מתקדמות בחינוך לבתי ספר בישראל עלולה להיות גורם חיכוך בין בתי הספר ובין ההורים הנדרשים לממן לילדיהם מחשב נייד . בכתבה מתוארת התנגדות חלק מההורים לממן מחשב נייד לילידיהם כחלק מתכנית תקשוב מתקדמת שבתי הספר מנסים לקדם בשיתוף עם גורמי תקשוב מתקדמים בישראל( ליאור דטל) .

  • לינק

    סקירת הספר בנושא "התפתחות הידע בגיל הרך; מקורות ללמידה והשלכות לגבי הכיתה", שנערך על ידי ד"ר אשלי מ. פיקהאם. ד"ר פיקהאם היא ד"ר לפסיכולוגיה התפתחותית – קוגניטיבית ועמיתת מחקר באוניברסיטת מישיגן. הספר מקבץ 14 פרקים שנכתבו על ידי שלושים ואחד אקדמאים אמריקנים. הספר בוחן כיצד ילדים רוכשים ידע ב"עולם האמיתי" ומדגישים אסטרטגיות שיכולות לעזור לאנשי המקצוע לבנות בסיסי ידע של ילדים בכיתות ומעבר לכך (Ed. by Ashley M. Pinkham et al., 2012) .

  • סיכום

    בתוך השיח הסוער והמתרחב עד מאוד בשני העשורים האחרונים על אודות אופייה של הזהות היהודית עולה גם שאלת עמדתם של הורים כלפי סוגיית החינוך בתחום. ההתחקות אחר הקול ההורי במרחב החילוני מעלה תדר בעל עוצמה נמוכה. השיח ההורי על החינוך היהודי הוא שיח חלקי, מצומצם ואף מנומנם במידה רבה. המאמר הנוכחי מבקש לתאר תמונה של שיח הורים על חינוך יהודי, שהובילה לקביעה האחרונה בדבר מאפייניו של שיח זה ( נורית חמו) .

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין