מילת מפתח: הוראת תנ"ך
מיון:
נמצאו 17 פריטים
פריטים מ- 1 ל-17
  • לינק

    תלמידים בעלי רקע דתי מתקשים לעתים ליישב בין האמונה לבין הלימוד הביקורתי של התנ"ך, שכולל מושגים כריבוי קולות בטקסט וכרוך במתודות שונות של פרשנות במחקר. מאמר זה בוחן את השימוש באירוע יציאת מצרים כמושג סף (Threshold Concept) בהוראת תנ"ך ומציע מודל מועיל לתלמידים הנפגשים במחקר ביקורתי של התנ"ך.

  • לינק

    צוות המפתחים במט"ח השלים לאחרונה את השדרוג התוכני והטכנולוגי של אתר תנ"ך לבגרות, המסייע לתלמידים ללמוד ולהתכונן לבחינת הבגרות בתנ"ך, עודכן בהתאם לתכנית הלימודים החדשה (תשע"ג).סביבת הלמידה מתאימה לכל התלמידים הנבחנים בתכנית הלימודים הרגילה, ומותאמת גם לתלמידים עם לקויות למידה והפרעות קשב וריכוז.

  • תקציר

    המאמר הנדון מתאר קורס ניסיוני בהוראת מקרא על פי השיטה הקונסטרוקטיביסטית, שהתקיים במכללת סמינר הקיבוצים בשנת תשס"ג. תכנית הקורס גובשה עבור קבוצת סטודנטים מן המסלול לחינוך דמוקרטי, מסלול שבו מתעתדים הלומדים מלכתחילה להכשיר עצמם להוראה בדרכים חלופיות. העקרונות המשותפים לחינוך הדמוקרטי ולשיטות ההוראה-למידה הקונסטרוקטיביסטיות היו ברורים למדי: צמצום ההגמוניה של המורה כמי ששולט במידה רבה על חומר הלימוד ועל מהלך השיעור, העברת האחריות ללומד, התביעה לרלוונטיות, עידוד של פעילות גומלין בין תלמידים, הוראה בין-תחומית, משוב שאינו שיפוטי וכדומה ( שולה קשת).

  • לינק

    המורה והמחנכת נועה מדווחת בבלוג שלה על המשמעויות של הוראה בסביבת לימודים דחוסה שבה מורים מלמדים תלמידים לקראת בחינות הבגרות. כותבת נועה : "הדרך הפשוטה ביותר להגדיר את ארבעת החודשים האחרונים היא "טירוף". בארבעה חודשים (מינוס חגים) דחסתי לתוך מוחותיהם המטושטשים כל כך הרבה "חומר" שפיטום אווזים מחוויר לעומתו."

  • לינק

    במאמר זה, המחברים שואלים מדוע המשאבים הרבים אשר מופנים להוראת התנ"ך והלשון העברית אינם תורמים בפועל לידיעת המקצועות האלה. המאמר שלהלן מצביע על כך כי קיים קשר הדוק בין הכשלים בהוראת שני המקצועות. לטענת המחברים, שורש הבעיה טמון בחוסר ההבחנה בין שפת התנ"ך לבין השפה המדוברת כיום בישראל. לא העברית כי אם הישראלית היא שפת אמם של ילדי ישראל. על כן, יש להתחשב בכך כי המקרא אינו כתוב כלל בשפת אמם של הישראלים אשר קוראים בו. המחברים טוענים כי מאחר והתנ"ך כתוב בשפה אשר אינה שפת אמם של דוברי הישראלית, הוראתו חייבת להיעשות בשיטות המשמשות בהוראתן של שפות זרות. בדרך זו לימוד התנ"ך והוראתו יהפכו אפשריים, מעשירים ומתגמלים.

  • לינק

    המורה והמחנכת אורנית פרידמן מציינת במאמרון מעניין שלה כי שילוב טלפון נייד בשיעור יכול רק לתרום לחוויית הלמידה בשיעורים הנלמדים בכלל בכיתה ובשיעורי תנ"ך בפרט. "השימוש בטלפון נייד בזמן שיעור אסור אצל מרבית המורים ומרבית בתי הספר אוכפים זאת באמצעות תקנון בית ספרי. אבל במציאות מכשיר הטלפון הנייד הוא חלק בלתי נפרד מילדינו. מכשיר הטלפון הנייד מהווה אמצעי תקשורת, יומן, כלי משחק, מצלמה, מסרטה ובאמצעות אפליקציות שונות נתן לעשות בו עד המון שימושים רבים" ( אורנית פרידמן) .

  • לינק

    המיזם "התנ"ך בפייסבוק" משלב בין החדש לישן: התוכן המוכר מן התנ"ך בכלי הוראה חדש. את הרעיון לשילוב זה הגתה ד"ר יעל קשתן. המיזם מיושם בידי סטודנטים להוראת המקרא של מכללות לוינסקי לחינוך. מטרתו היא לעורר עניין בתנ"ך ובתכניו בדרכים מקוריות. למיזם "התנ"ך בפייסבוק" שני ערוצים: האחד, קהילה המנהלת שיח על תוכני המקרא; והאחר, למידה חווייתית בשיעורים מתוקשבים בבית הספר. בערוץ האחד, המטרה היא להקים קהילה שבה יתקיים שיח תרבותי-ציבורי סביב תכניו של המקרא. ערוץ זה של המיזם נועד עבור כל אחד ממשתמשי הפייסבוק. המטרה המרכזית היא להשיב את העניין בתנ"ך אל התרבות שלנו כיום: להזכיר את הסיפורים ואת המורשת היהודית והישראלית הקשורה בהם ושצמחה על בסיסם. שאיפתם של המעורבים במיזם היא ליצור אינטראקציה בין הדמויות לבין עצמן וביניהן לבין קהל הגולשים, מבוגרים כצעירים (נתן יולזרי, שירלי ואילן אבקסיס).

  • לינק

    המקרא נתפס כמקצוע עתיק, שאבד עליו הכלח, לא רלוונטי לימנו, לא שימושי ולא מעשי. על מנת לקרב את המקצוע אל תלמידי בתי הספר עלה רעיון לשלב את המקרא עם פלטפורמה שהוכיחה את הפופולריות שלה בקרב בני הנוער: הפייסבוק. הרעיון פשוט: סטודנטים למקרא במכללת לוינסקי לחינוך יפתחו פרופילי פייסבוק לדמויות מקראיות שונות (בהסתמך על המקרא, מדרשי חז"ל…). דמויות אלה תעלנה מערכי שיעור לפייסבוק, וכך התלמידים יזכו לשיעור עשיר, מגוון ומרובה אפשרויות. הלימוד המקוון טומן בחובו עושר ומגוון בדמות קישורים, סרטונים, מסמכים משותפים, מאגרי ידע ועוד. מי שבחר את הפייסבוק כזירת ההתרחשות הם למעשה התלמידים עצמם. הרצאתו של ד"ר אילן אבקסיס בכנס מיומנויות המאה ה-21 בהוראה ובהכשרת מורים במכון מופ"ת.

  • לינק

    המורה רותי בן ישי מדווחת על התמודדות עם הוראת מקצוע המקרא באמצעות מחשבים ניידים בכיתה. כמה תובנות שהיא מעלה בדיווח החשוב : השילוב של למידה ועבודה במחשב – הוא שילוב טוב. הילדים באופן בסיסי אוהבים לעבוד עם המחשב. מי שאומר כי "אינו אוהב" את העבודה עם המחשב, אומר לי כי "אינו יודע" לעבוד איתו. יש די הרבה ילדים כאלו, וצריך לתת להם מענה. השיעור חייב לשלב בתוכו מטלה, שיש לה תוצר מאוד ברור, שניתון להכין אותו במהלך זמן השיעור, או לפחות את רובו.. חשוב כרגע מאוד לשלב במטלות תכנים עם מיומנויות בתוכנת ה – word כי רוב הילדים אינם שולטים בכל רזי התוכנה. . יש תלמידים שלא יודעים בכלל לעשות תרשים זרימה בתוכנת word.

  • סיכום

    במאמרם של ד"ר אשר שקדי ופרופסור מרדכי ניסן נטען שלכותבי תוכניות הלימודים ולמעצבי דרכי ההוראה עשויה להיות השפעה על לימודו של הילד, אולם הגורם המרכזי בתהליך הוראת התנ"ך הוא המורים. הם אלו המציגים את המקורות בפני תלמידיהם, מכוונים את הקשב שלהם לנושא זה או אחר ומפרשים אותם. המחקר מבקש לברר האם וכיצד משפיעה האידיאולוגיה האישית של המורים על תפיסותיהם ביחס למטרות, לתכנים ולדרכים בהוראת התנ"ך וכן על הוראתו בפועל. מתן הזדמנות למורים להבהיר לעצמם את אמונותיהם, ערכיהם ועמדותיהם יסייע להם להתמודד עם המשימה הקשה של הוראת טקסטים תרבותיים-ערכיים. המחקר נקט בשיטה של "חקר מרובה מקרים" (multiple case study). הוא מתבסס על 50 חקרי מקרה של מורים המלמדים תנ"ך בבתי הספר הממלכתיים מהזרם הכללי בישראל.

  • רפרנס

    הספר מציג נושאים מקראיים מנקודת מבט תקשורתית תוך שילוב שני יסודות: לימוד החומר המקראי בחתך רוחב נושאי ושימוש במושגי יסוד עכשווים מתחום התקשורת. יחידה ההוראה מציגה את הטכנולוגיה שננקטה להעברת המסר; מציעה פענוח של קודים תקשורתיים; מזהה כתיבה מגמתית, היסטוריוגרפית ואחרת במקרא; מאתרת ומציגה את השיטות להפצת האידאולוגיה של השלטון ואת הדרכים בהן ניסה בית המלוכה להשפיע על נתיניו. (שלמה בכר)

  • רפרנס

    המחקר עוסק בניתוח התייחסויותיהם השונות של חז"ל, דרך מאמריהם, אל שני מלכי בית-דוד, חזקיהו ויאשיהו, המתוארים במקרא בצורה חיובית במיוחד. במחקר נבדקו תחומי ההתייחסות למלכים, קיומה של שיטה מסודרת או כיוונים כללים ברורים בדיון על חזקיהו ועל יאשיהו, הבדלים והבחנות בין יחס החכמים לכל אחד משני המלכים, השוני ביחס חז"ל את שני המלכים הללו לעומת יחסים ליתר מלכי בית דוד, היחס לדוד לעומת היחס לשני אלה, התפיסות החברתיות-דתיות שניתן ללמוד מעיון בפרקים אלה של חז"ל. (וינרב בת-שבע)

  • תקציר

    המחקר ביקש לעמוד על טיבו של הפער בין השכלת המורים למקרא לבין הוראתו: באיזו מידה הוא קיים, באילו נושאים הוא בולט, כיצד מסבירים אותו המורים, ומה ניתן ללמוד מן התמונה הכללית. (יונינה דור, איריס יניב)

  • תקציר

    במחקר זה נבדק תהליך הכשרת מורים להוראת מקרא בבית הספר הממלכתי בישראל. נבדקו מטרות תכנית ההכשרה והתייחסותה לידע, לכלים ולמיומנויות הנדרשים למורה לצורך הוראת מקרא בבית הספר. המחקר התמקד בתהליך ההכשרה להוראת מקרא בחטיבת הביניים מתוך הנחה שמרכזיותו של המקצוע והבעיות העולות מהוראתו בחינוך הממלכתי יקבלו ביטוי בתכנית ההכשרה ובהפעלתה. (בתיה בר לב)

  • תקציר

    העבודה עוסקת בנושא חתך ובודקת את כל הסצנות במקרא, שבהן נשקפת דמות אישה בעד החלון (ובשתיים מהן דמות גבר). הכוונה לאם סיסרא המצפה לשווא לבנה, מיכל בת שאול המשקיפה בבוז על דוד, איזבל המושלכת מהחלון על ידי שר הצבא המורד של בנה יורם, וכן – אבימלך המשקיף בעד החלון אל יצחק והדוד בשיר השירים ה"משגיח מן החלונות מציץ מן החרכים". (לורית רמון)

  • תקציר

    המחקר מתמקד במרכיבי הידע הפרקטי והאישי של פרחי ההוראה בתחום הוראת המקרא ובחשיפת תרומת המכללה להכשרה לעיצובו של ידע זה. המחקר מבקש להאיר את ההתמודדות של הסטודנטיות עם הוראת פרשיות מקראיות טעונות. שאלות המחקר עסקו בהשפעת הפרופיל האישיותי, החינוכי וההשכלתי של הסטודנטית, על הוראתה את ספר בראשית, על הדילמות הערכיות והתיאולוגיות השזורות בו וחלקה של הכשרת המורים בעיצוב הפרופסיונלי של סטודנטיות אלו. בין מטרות המחקר: אפיון ייחודו של ספר בראשית ומוקדי הקושי שבו, ניתוח תכנית הלימודים לאור מוקדי קושי אלה, בחינת קשיי הסטודנטיות בהוראת הספר, בדיקה אם המכללה מכשירה את הסטודנטיות להתמודד עם קשיים אלה וכן הצעת דרכי פתרון אפשריים בהקשר זה. (מיכל אונגר)

  • תקציר

    דף עבודה להעברת הסוגיה החינוכית ערכית של משה כמנהיג . מיועד לכיתות ג'-ד הלומדים תנ"ך .

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין