מילת מפתח: הוראת תחומי הדעת
מיון:
נמצאו 12 פריטים
פריטים מ- 1 ל-12
  • לינק

    מורים ממלאים תפקיד מכריע בסיוע לפרטים בהשגת יכולת מתאימה לשימוש באינטרנט, דבר הדורש מהמורים עצמם להיות בעלי אוריינות אינטרנט. המטרה של מחקר זה היא לבחון את השימוש באינטרנט בלמידה מרחוק ובקמפוס של סטודנטים להוראת שפה ושל דיסציפלינות אחרות על פי פרמטרים מרובים. סך הכול השתתפו בסקר זה 789 סטודנטים להוראה (Firat, Mehmet; Serpil, Harun, 2017).

  • לינק

    בישראל כמו במדינות רבות בעולם מתאפיין ארגון ההוראה בבתי הספר בחלוקה לתחומי דעת. חלוקה זו יוצרת בתוך בתי הספר תרבויות משנה המתעצבות סביב תחומי הדעת השונים. מטרתו של המאמר היא לזרות אור על תופעת תרבות תחום הדעת והשפעתה על עבודת המורה בהקשר החינוכי בישראל. המאמר מתמקד בשתי שטחות העשויות לייצג את תרבות תחום הדעת: שטחת התוכן (שמשמעה תפיסות המורים את מבנה תחום הדעת) ושטחת הפדגוגיה (שמשמעה תפיסות המורים את הוראת תחום הדעת). ממצאי המחקר נשענים על ראיונות חצי-מובנים שנערכו עם 18 מורות ומורים המלמדים מגוון של תחומי דעת בחטיבות ביניים ובתיכונים בישראל (ליאת ביברמן-שלו).

  • לינק

    הבנה היא מטרת ההוראה והלמידה, ובכל זאת רוב התלמידים רוב הזמן אינם מבינים; הם זוכרים (במקרה הטוב), אך לא מבינים. מדוע? משום שהבנה היא מצב שכלי ורגשי מורכב, הישג שלא קל להגיע אליו. האסופה להבין הבנה; ללמד להבין מסבירה מהי הבנה וכיצד אפשר לטפח אותה בבתי הספר ובמסגרות אחרות. חינוך להבנה מאתגר כיום את ההוגים ואת חוקרי החינוך המובילים. מיטב המומחים בעולם ובארץ מציעים מושגים שונים להבנה ודרכים שונות לטפח אותה במערכת החינוך ובמערכות אחרות. האסופה מציגה את הגותם ואת מחקריהם בתחום (יורם הרפז).

  • לינק

    הדו"ח המוגש כאן הוא פרי יזמה של הוועדה הקבועה של מל"ג-ות"ת למדעי הרוח, שתפקידה לפקח על כלל היזמות של מל"ג-ות"ת בתחום מדעי הרוח ולייעץ בהתוויית מדיניות אשר תקדם את התחום ותבטיח את שגשוגו. כבר בראשית דרכה נוכחה הוועדה לדעת שבתחום מדעי הרוח חסר מסד נתונים מקיף ועדכני שניתן לקבל ממנו תמונה ברורה על מצבם של מדעי הרוח, ושעל בסיסו ניתן לקבוע מדיניות ולהמליץ על דרכי פעולה. הדו"ח משקף את עמדת הוועדה, שדרושה ראייה כוללנית של התחום ולא ניתן להבטיח איתנות בת-קיימה למדעי הרוח בהשכלה הגבוהה במנותק מהנעשה בזירות אחרות. לכן, הדו"ח כולל נתונים על מדעי הרוח בהשכלה הגבוהה בהוראה ובמחקר – כולל במכללות האקדמיות ובמכללות להוראה – בחינוך העל-יסודי ובזירה הציבורית (יוכי פישר ואדם קלין אורון).

  • לינק

    ג'יי הורוויץ מפנה את תשומת ליבנו לקורס MOOC מרתק של Coursera בעברית – שירה עברית מודרנית: "בניגוד לרושם שאולי נוצר בעקבות הביקורת שלי כאן כלפי תופעת ה-MOOC, חשוב לי להדגיש שאני בהחלט רואה ערך בקורסים כאלה. אמנם אני מרים גבה לגבי היומרה של הפצת השכלה איכותית לכל העולם, ואני די משוכנע שהנישה שהקורסים האלה ממלאים הרבה יותר מצומצמת, אבל אין לי שום סיבה להתנגד להפצת ידע לכל דורש. זאת ועוד: על אף העובדה שלטעמי קורסי ה-MOOC במתכונת של Coursera הם על פי רוב תרגום די תפל של הרצאות פרונטאליות לאמצעי ההפצה ההמוניים שעומדים לרשותנו היום ושאפשר היה לקוות לפיתוחם של תהליכי הוראה/למידה פעילים יותר, גם לקורסים כאלה יש מקום במרחב הלימודי הרחב" (ג'יי הורוויץ).

  • סיכום

    המאמר עוסק בשאלת החינוך לאחריות דרך לימודי הפילוסופיה בבית הספר. בהסתמך על ניסיונה כמרכזת מגמה לפילוסופיה מתארת המחברת את השפעתו של העיסוק בשאלה זו על תלמידיה, על תחומי דעת אחרים ועל תרבות בית הספר בכלל (אורית פרנקו).

  • מאמר מלא

    זהר טלמור־רוטבליט, 40, מורה לאזרחות ומחשבת ישראל בחטיבת ביניים, פיתחה את "מקוונים גבוה", מודל של מרחב למידה מתוקשב המציע לתלמידים אתגרי רשת בתחומי הלימוד המסורתיים. בכיתות שלה אין ספרי לימוד, אין מחברות, אין מבחנים, והתלמידים אינם יכולים להעתיק; הם חייבים ליצור (אמתי מור).

  • סיכום

    מטרת המחקר הנוכחי הייתה להרחיב את ההבנות הקיימות בדבר חונכות דיסציפלינרית, ולהאיר את בסיסי הידע והמעשה ואת המורכבויות של ביצוע חונכות מסוג זה. זהו מחקר דו-שנתי שנערך במסגרת תוכנית לקליטת מורים מתחילים בקליפורניה בחטיבה העליונה. השתתפו 31 מורים מתחילים בשנה ראשונה או שנייה של הוראה וחונכיהם. החונכים נשאלו מה צריך חונך לדעת כדי לבצע חונכות-תוכן בתחומי הדעת השונים (Achinstein, B., & Davis, E).

  • לינק

    בהשראת בית הספר היסודי לאדריכלות בעיר פֵּנזָה שברוסיה, בית הספר "הביל"ויים" בעיר רמת גן נפתח מחדש בשנת 2007 כבית ספר לעיצוב ואדריכלות מגן חובה ועד כיתה ח'. תכנית הלימודים בבית הספר קשורה כולה לתחומי העיצוב והאדריכלות, כולל לימודי הליבה. בנוסף, התלמידים לומדים 12 שעות שבועיות נוספות להתמחותו של בית הספר, הכוללות בין השאר שיעורי פיסול, ציור, רישום אדריכלי, בניית מודלים. הכותב טוען כי החשיבות הגדולה הטמונה בלימודי אדריכלות ועיצוב היא בפיתוח המודעות למרחב החיים היום יומי של כל תלמיד ולערכיו. אולי היה ראוי שלימודי אדריכלות בבתי ספר יסודיים יהיו חלק בלתי נפרד מלימודי הליבה (מיכאל יעקובסון, 2012).

  • לינק

    חוקרת במכללת אורנים פיתחה תוכנית חדשנית המשלבת לימודי חשבון עם שיעורי התורה בבתי ספר היסודיים הניסוי נעשה בשישה בתי ספר – והמורים מרוצים!! פרופ' צביה מרקוביץ, ראש החוג לחינוך מתמטי במכללה האקדמית לחינוך אורנים פיתחה יחד עם גב' צ'רנה נשר, תוכנית לימודים חדשנית, המורכבת מבעיות מתמטיות שנלקחו מפרשות השבוע. על פי תפיסת העולם של פרופ' מרקוביץ', המתמטיקה אינה צריכה להיות מנותקת, להיפך המתמטיקה נמצאת בכל מקום, אפילו בסיפורי התורה. מרקוביץ: "הקשר בין מתמטיקה ופרשת השבוע מאפשר למידה חווייתית הן של המתמטיקה והן של פרשת השבוע, גורם לילדים להבין שהמתמטיקה קשורה לחיינו ושאפשר להתחבר למתמטיקה מכיוונים שונים.

  • תקציר

    מחקר איכותני זה בחן האם השתתפות או אי השתתפות בחקר ופיתוח מערכי שיעור להוראה (lesson study) סיפקה למחנכים את ההזדמנויות לשפר את הידע שלהם עבור הוראת המתמטיקה. במחקר השתתפו 24 מורים למתמטיקה בחטיבת הביניים מתוך שבעה בתי ספר עירוניים שיצרו חמש קבוצות של חקר ופיתוח מערכי שיעור להוראה. ניתוח הנתונים הראה שגורמים מסוימים במעגל של חקר ופיתוח מערכי שיעור להוראה סיפקו הזדמנות גדולה יותר עבור המורים להגדיל את הידע שלהם עבור הוראת המתמטיקה. לגורמים אלה מתייחסים כאל "חלונות של הזדמנות".הממצאים הראו שהמשתתפים בשלוש מתוך חמש הקבוצות של חקר ופיתוח מערכי שיעור להוראה הראו עלייה בידע שלהם לגבי הוראת המתמטיקה כתוצאה מהאופן שבו המורים הגיבו ל"הזדמנויות" (Rachelle D. Meyer and Trena L. Wilkerson ).

  • לינק

    הגישה הננקטת במאמר זה שואבת ממחקרים היסטוריים ואתנוגרפיים שונים. הטיעון על אלכימיה מכיר בכך שלצורך הוראה בבית הספר נדרשים כלים מתרגמים: ילדים אינם מתמטיקאים או היסטוריונים. החשובים הם העקרונות המכוונים את ביצוע תוכנית הלימודים, או את הפוליטיקה של בית הספר, פוליטיקה במובן של יצירת עקרונות לגבי מה שרואים, מה שחושבים עליו ומה שעושים. לחקר הכשרת מורים והוראה יש תפקיד מכריע להפוך את הזר למוכר, להעלות שאלות לגבי מה שנתפש כמובן מאליו המתקבל כקונסנזוסיאלי וכקונבנציונלי. עד כמה שמבקשים נאמנות בהוראת תחומי הדעת בבית הספר, נבנים כלים אינטלקטואליים, נוצרים תחליפים ומשתנים מיקומים השונים מהמקור. בהישענו על מדעים וטכנולוגיה מכיר הכותב בכך שיש שתי מערכות של אמצעי תרגום: הרעיונות האינטלקטואליים והמושגים הנוצרים על דרכי חיים במחקרים במדעים מתורגמים כאן לחללים חדשים ולתיאורים של בית הספר וההוראה בו. לתהליך התרגום הכפול, כמו לאלכימיה, יש קיום רופף, מגבלות, מחויבויות ופגמים (Popkewitz, T ).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין