מילת מפתח: הוראת שפה זרה
מיון:
נמצאו 21 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • סיכום

    מחקר זה בוחן אם דוברים לא ילידיים, דו-לשוניים עושים שימוש במידע מורפולוגי ומורפו-סינטקטי במהלך חשיפה וירטואלית של מילים באותו האופן כפי שעושים דוברים ילידים/

  • סיכום

    מחקר זה בוחן אם קיימת קורלציה בין מודעות פונולוגית ומודעות מורפולוגית בקרב תלמידים שלהם ערבית היא שפה ראשונה לבין יכולת הקריאה שלהם בעברית כשפה שנייה. המחקר מצביע על קשרים כאלה ומציע לפתח תוכניות לימודים שידגישו פיתוח מודעות פונולוגית ומודעות מורפולוגית כדי לתרום לקריאה מהירה ומדויקת יותר במערכת החינוך היסודי.

  • לינק

    העולם החדש־ישן של סין מושך גם צעירים בישראל. יותר ויותר בתי ספר ותלמידים לומדים את התרבות והשפה הסינית. ההבדלים בין התרבויות דרמטיים ומעוררים למידה ומחשבה. "לימודי השפה מחייבים הכרה בשוני, שצריך לכבד", אומרת ד"ר ליהי יריב־לאור, ראש מכון קונפוציוס באוניברסיטה העברית (נאוה דקל).

  • לינק

    שנים רבות עוסקים אנשי טכנולוגיה בפיתוחו של מתרגם שיתרגם באופן מיידי דיבור משפה לשפה. עשרות שניים שאני שומע וקורא על כך והנה, בשנים האחרונות המאמצים הניבו פרי והובילו להופעתן של גרסאות ראשונות, חלקן כבר יעילות למדי, של פיתוחים כאלה. פיתוחים אלה הולכים ומשתכללים. האם יש לצפות, אם כן, שבעתיד הקרוב אפשר וכדאי יהיה להמנע מלימוד שפות בבתי הספר? (יורם אורעד).

  • תקציר

    המחבר מתאר גישה ופעילות לפיתוח והערכה של מה שהוא מציין כיכולות פדגוגיות בספרדית של מורים דו-לשוניים עתידיים. לאחר הדגשת הערך של אסטרטגיות מבוססות-תוכן ומבוססות-משימה לפיתוח יכולות בספרדית הרלוונטיות מבחינה מקצועית, המחבר מספק הערכה של ביצוע שפה בעל-פה הספציפי להוראה של שני מורים דו-לשוניים לעתיד. לסיכום, המחבר מזהה השלכות עבור תכנון תכנית הלימודים ופרקטיקה בכיתה Cristian R. )Aquino-Sterling, 2016)

  • תקציר

    מחקר זה ניתח מסמכים של תכניות לימודים רשמיות שפורסמו ב-14 מדינות שונות כדי לזהות כיצד המרכיב החברתי-תרבותי ב"הוראת אנגלית כשפה זרה" משתקף במסמך.המחקר מצביע על הממצאים הבאים: תכניות הלימודים מציינות את החשיבות של התרבות בלמידת השפה ומקדמות השקפה אינטגרטיבית של הוראת תרבות ושפה, היעדים התרבותיים מתמקדים בהערכת המגוון התרבותי , העלאת המודעות התרבותית וחיזוק הזהות התרבותית החיובית של התלמידים; המסמכים של תכנית הלימודים מתמקדים בידע התרבותי ובעמדות כלפי תרבויות זרות, יותר מאשר במיומנויות הדרושות לאינטראקציה מוצלחת (Lavrenteva, Evgenia; Orland-Barak, Lily, 2015).

  • לינק

    שדה המחקר של רכישת שפה שנייה התרחב יותר ויותר בשנים האחרונות, והעלה סוגים שונים של תיאוריות חדשות. תזה זו מסכמת סוגיות עיקריות של חוקרים מקומיים וזרים בתחום זה מאז שנות התשעים של המאה העשרים לפי מסגרת מושגית של מחקר השפה השנייה, ולאחר מכן ממיינת הישגים יחסיים מנקודות התייחסות של תיאוריה חברתית-תרבותית (Wang, Shuangshuang , 2015).

  • תקציר

    ספרות המחקר מעלה ספקות לגבי ההתאמה של הוראה מקוונת באופן מלא לקורסי הכשרה מסוימים של מורים. בפרט, קורסים מתודולוגיים סומנו במחקר כבלתי מתאימים להוראה מקוונת. מחקר עכשווי, לדוגמא, המערב סטודנטים להוראת שפה שנייה (L2), מראה כי מורים לעתיד שהשלימו הדרכה מתודולוגית מקוונת היו פחות בטוחים ביכולותיהם ללמד תלמידי שפה שנייה לעומת עמיתיהם שסיימו קורס הוראה זהה במסגרת של פנים אל פנים. כדי לטפל במגבלות ההוראה המקוונת, תוך שמירה על יתרונותיה, הוצע פיתוח ויישום של קורס מתודולוגי מעורב (Kissau, Scott; Algozzine, Bob, 2015).

  • תקציר

    למידה בלתי פורמלית מקוונת של אנגלית (Online Informal Learning of English – OILE) מערבת את הסוגים הרבים והשונים של פרקטיקות לשוניות שסטודנטים לא מומחים לאנגלית כשפה זרה (EFL) מעורבים בהם באינטרנט. המאמר סוקר מחקרים בתחום ומסכם את התוצאות הספציפיות שהלמידה הבלתי פורמלית המקוונת של אנגלית אמורה לייצר. המאמר מציג ניתוח של סקר לגבי תפיסות של מרצים הנוגעות ללמידה בלתי פורמלית מקוונת של אנגלית ממדגם של 30 פרופסורים לאנגלית העובדים באוניברסיטאות צרפתיות (Toffoli, Denyze; Sockett, Geoff, 2015).

  • לינק

    הוראת שפות זרות המבוססת על טכנולוגיה מספקת אסטרטגיות אפקטיביות רבות בתהליך הלמידה. השימוש בטכנולוגיה בהוראה מוביל ללמידה טובה של שפת היעד בקלות. מחקר זה מציג כיצד הוראה מבוססת טכנולוגיה מסייעת ללומדים להשיג הצלחה בתהליך של למידת שפה זרה (Altun, Mustafa, 2015).

  • לינק

    מטרתו העיקרית של מאמר זה היא לטעון ש'גישות מבוססות-שיח' (discourse-based approaches) להוראת שפה שנייה וללמידתה צריכות לעמוד במרכזו של תהליך המביא את הלומדים למצב שבו הם מסוגלים להשתמש בשפה החדשה ביעילות ובמיומנות. תלמידים הלומדים שפה נוספת צריכים לפתח כישורי שיח בשפה זו, לתפקד בהקשרים חדשים וביחסים בין אישיים חדשים ולהתמודד עם גורמים לשוניים, תרבותיים וחברתיים שלפעמים זרים להם לחלוטין. הפדגוגיה המודרנית בהוראת השפות מחפשת ללא הרף דרכים חדשות להקלת תהליך התפתחותי זה. מאמר זה דן במסגרת שנועדה לשרת מטרה זו ( מריאן סלסה-מורסיה ועלית אולשטיין).

  • סיכום

    מטרת המחקר הנוכחי היא לבחון את לימוד השפות הזרות על פי בחירה בחטיבות הביניים ובחטיבות העליונות כדי להגיע להבנה מעמיקה יותר של מדיניות הלשון בישראל ושל הוראת שפות אלו מנקודת ראותם של התלמידים, מוריהם, בתי הספר והקוריקולום (מלכה מוצ'ניק, מרינה ניזניק, אנבסה טפרה, טניה גלוזמן).

  • תקציר

    בהתבסס על הספרות העכשווית, המאמר סקר 46 לומדים בניסיון לחקור את הקשיים שעמם הם התמודדו ואת הדרכים שהם סיגלו ללמידה מקוונת.התוצאות זיהו ששה קשיים עיקריים: (1) מעקב אחר לוח הזמנים ולמידה באופן קבוע; (2) מציאת חברים לכיתה ומציאת זמן מתאים לעבודה ביחד;(3) חלוקה לזוגות/צוותים ועבודה ביחד; (4) הבטחת מעורבות קבועה בשיעור; (5) שמירה על הנעה עצמית ומכוונות עצמית של הלומד;(6) התערות בחברה (Susan Y. H. Sun, 2014).

  • לינק

    מאמר זה חוקר את הפוטנציאל הפדגוגי שמוצע על ידי הטכנולוגיות כיום וכיצד הבנת הקשר בין הטכנולוגיה לבין הפדגוגיה יכולה להגביר את ההוראה של אנגלית כשפה שנייה או כשפה זרה (ESL/ EFL). המחבר מתחיל בסקירה של ההתפתחויות האחרונות בתחום, שהתמקדו בפרקטיקה הפדגוגית ובלמידה של שפה תוך סיוע במחשב, ואז מתאר הצעות לשילוב צורות שונות של מדיה חדשה ורשתות חברתיות בתוך פרקטיקות של למידה שיתופית (Kessler, Greg, 2013).

  • לינק

    מאמר זה מציג תמונת מצב באשר למקומה של הגישה הקונסטרוקטיביסטית בהוראת שפות בכלל ובהוראת אנגלית בישראל בפרט. התכנית להוראת אנגלית כשפה זרה בישראל נסמכת על הגישה התקשורתית להוראת שפה. גישה זו הייתה ועודנה מקובלת במקומות רבים בעולם. אף שאינה מושתת ישירות ובאופן מוצהר על הפילוסופיה הקונסטרוקטיביסיטית , ניתן לראות כי היבטים קונסטרוקטיביסטיים רבים קיימים בגישה זו, ובכללם למידה תלוית הקשר, למידה מבוססת ביצוע, למידת חקר, למידה חברתית, אוטונומיה של הלומד והמורה כמתווך, השגיאה כהזדמנות ללמידה ואינטגרטיביות בהוראה ובלמידה ( סמדר דוניצה-שמידט).

  • לינק

    הספר " הוראה ולמידה של שפה בעזרת מחשב: התקדמות טכנולוגית" מדגיש מסגרת עבודה מקורית ומחקר חדש המקבצים הוראת שפה זרה, ניסיונות ובחינת פרקטיקות המשתמשים ברוב משאבי הלמידה המקוונת העדכניים שימשו בהרחבה . אוסף מחקרים מקיף זה מציע לאנשי אקדמיה בתחומי הלשון והשפה , למורים לשפות, לתלמידים ולקובעי המדיניות הבנה טובה יותר לגבי ההשפעה והחשיבות שיש ללמידה מקוונת ברכישת שפה שנייה. (Zou, Bin and Xing, Minjie and Wang, Yuping and Sun, Mingyu and Xiang, Catherine H. ,2013).

  • לינק

    טלפונים ניידים בכיתות הלימוד נתפסים היום ע"י הנהלות בתי ספר כמכשירים לא רצויים , אך יש יותר ויותר עדויות מחקריות על ערכם בהוראת תחומי הדעת השונים . במאמר הנוכחי , המחברים מציגים שני חקר מקרים חדשניים של למידת שפה באמצעות טלפונים ניידים (mobile-assisted language learning (MALL) המדגישים את התוכן שנוצר על ידי הלומד. בלמידה של מילות יחס באנגלית וניבים בסינית, השתמשו תלמידי בית הספר היסודי במכשירים הניידים שניתנו להם כדי לצלם תמונות בהקשרים של החיים האמיתיים כך שהם יוכלו להבנות משפטים עם מילות יחס או ניבים חדשים שלמדו. כתוצאה מכך, הלומדים השתתפו בהתלהבות בכיתה או בדיון מקוון לגבי ההבניות הסמנטיות שלהם, בשל כך גברה הבנתם לגבי השימוש הנכון במילות היחס או בניבים ( Wong, L. -H. and Looi, C. -K ).

  • לינק

    במהלך שני העשורים האחרונים, יותר ויותר חוקרים מבינים את החשיבות של רכישת אוצר מילים בשפה זרה. אוצר מילים הוא חיוני, הן לצרכים קומוניקטיביים והן לניבוי הצלחה בהבנת הנקרא. הרבה נכתב על שיטות שונות לרכישה והוראה של אוצר מילים בשפה זרה, במיוחד רכישת אוצר מילים בעקיפין, תוך התמקדות הלומד בפעילות אחרת (implicit vocabulary acquisition). אולם, לא נעשו מספיק מחקרים הבודקים את ההשפעות של הוראה ישירה ומכוונת של אוצר מילים (explicit vocabulary teaching). עבודה זו חוקרת את ההשפעות של סילבוס לקסיקלי על רכישת אוצר מילים בשפה זרה. הסילבוס הלקסיקלי נלמד בכיתה באופן ישיר ומכוון, והוא מותאם לשכבות הגיל השונות בבית הספר התיכון. הסילבוס הלקסיקלי מדגיש מילים, משמעויות שונות וצירופי מילים.

  • לינק

    בתי ספר מתקדמים בעולם נוטים כיום לאמץ את המודל הקנדי של למידת שפות בתנועה. כך לדוגמא, ביפאן, קנדה ובארה"ב ישנם בתי ספר משובחים רבים בהם נוהגים ללמוד לשון ושפות זרות בתנועה בכיתה, כלומר, התלמידים אינם יושבים מרותקים לכיסא אלא מרותקים למורה המפעילה אותם באופן דינאמי בקבוצות הנעות בכיתה ותלמידים הנעים בכיתה עפ"י קצב השיעור, שירי השיעור והמטלות המפעילות בתנועה של המורה. השיטה הזו אפקטיבית מאד להוראת שפות ובמדינות רבות בעולם מתעניינים ביישום השיטה הריתמית הזו גם אצלם. בתמונות המוצגות כאן לא מדובר בגן ילדים אלא בכיתות ד'-ה' בבית ספר יסודי ביפאן. הסקירה כוללת גם אסופת מקורות מידע וקישורים על למידה בתנועה.

  • לינק

    מטרת DidacTIClang היא לקדם שימוש בטכנולוגיות מידע ותקשורת בלימוד שפות והוראתן ולטעת מוטיבציה בקרב מורים ללשון ומתרגלים כדי להשיג את השימוש הפדגוגי המיטבי בטכנולוגיות מידע ותקשורת בסביבת ההוראה שלהם. DidacTIClang מציע גישה דידקטית מבוססת-רשת לשיפור ביצועי הלימוד באמצעות טכנולוגיות מידע ותקשור. מחשבים באינטרנט. התכנית נחלקת לארבעת המודולים הבאים: מודול א' – כיצד להשתמש בכלים לא-דידקטיים מבוססי-רשת להוראת/לימוד שפות; מודול ב' – כיצד להעריך ולהשתמש בכלים דידקטיים מבוססי-רשת להוראת/לימוד שפות; מודול ג' – כיצד להשתמש בכלי שיתוף פעולה ותקשורת להוראת/לימוד שפות; ומודול ד' – כיצד לעצב מערכי לימוד אינטראקטיביים.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין