מילת מפתח: הוראת קריאה
מיון:
נמצאו 37 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • תקציר

    מדי יום נדרשים מורים לקבל החלטות רבות הנוגעות לאופן ההוראה, אך מעט מאוד נכתב אודות הגורמים המשפיעים על תהליך קבלת ההחלטות. מאמר זה בוחן את השפעותיה של תכנית לימודים על תהליך קבלת ההחלטות של מורים בחטיבת ביניים, במסגרת חינוך מיוחד. מן המחקר עלה שהשימוש בתכנית לימודים מובנית סייע רבות למורים לקבל החלטות ובכך הקל על עבודתם.

  • סיכום

    מחקר זה בוחן אם קיימת קורלציה בין מודעות פונולוגית ומודעות מורפולוגית בקרב תלמידים שלהם ערבית היא שפה ראשונה לבין יכולת הקריאה שלהם בעברית כשפה שנייה. המחקר מצביע על קשרים כאלה ומציע לפתח תוכניות לימודים שידגישו פיתוח מודעות פונולוגית ומודעות מורפולוגית כדי לתרום לקריאה מהירה ומדויקת יותר במערכת החינוך היסודי.

  • תקציר

    מחקר זה בחן האם שימוש בתכנית קריאה מקוונת (Headsprout® Early Reading; HER) כהוראה משלימה עבור קוראים בכיתה ב', ללא קשר לבעיות קריאה התחלתיות, הובילה לשיפורים במיומנויות קריאה בהשוואה לילדים שלא קיבלו שעות הוראה נוספות. נמצאו הבדלים מובהקים לטובת משתתפי קבוצת ה-HER על פני מדדים של דיוק בקריאה ומיומנויות של זיהוי מילים (Tyler, Emily; Hughes, John; Beverley, Michael; Hastings, Richard, 2015).

  • לינק

    במאמר זה עוסקת המחברת בהיבט אחד של ההוראה – קריאה ופרשנות של טקסטים עיוניים. היא מבקשת לטעון שהוראה משמעותית של טקסטים אפשרית, ואף שניתן להכשיר מורים לקראתה. הוראה משמעותית של טקסטים על פי תפיסתה היא הוראה שבה הרעיונות המצויים בטקסט מקבלים משמעות עבור הלומד, מהווים נדבך בהתפתחותו האינטלקטואלית והרגשית ומסייעים לו בפיתוח זהותו והשקפת עולמו ( ענבר גלילי שכטר ).

  • לינק

    סקירת ביקורת על הספר של מלכה הוכברג. “צלילים מספרים”, חוברת א’, הוצאת רכגולד . הספר "צלילים מספרים" להוראת קרוא וכתוב בכיתה א' שייך לדור החדש שבא לתקן את הנזקים שהותירה שיטת "השפה כמכלול". אז למה הוא כל כך מבולגן? (דורון קורן) .

  • סיכום

    זהו מחקר תלת –שנתי סיבתי-משווה (causal-comparative). הממצאים הכמותיים בו הצביעו על שיעורי צמיחה גבוהים בהישגים בקריאה. הנתונים האיכותיים הראו שהמורים תפסו את קהילייה הלמידה המקצועית כמשפיעה על דרכי ההוראה שלהם ועל הישגי התלמידים. המושג או הרעיון של "קהיליות למידה מקצועיות" צמח מעולם העסקים. ביישומו כאסטרטגיה לפיתוח מקצועי הוא יכול להוביל לשיפורים בתחומי הלמידה במהלך עבודה שיש בה שיתוף מקצועי וקבלת החלטות משותפת המבוססת על נתונים. מציאת המשוואה הנכונה לשיפור כל ארגון הוא מטלה קשה. עם זאת, תוצאות מחקר זה תומכות בכך שעבודה בקהיליות למידה היא חלק חשוב במשוואה ( Williams, D ).

  • לינק

    איך הפך משרד החינוך את מבדק שמונה המשימות לסיוט של מורות כיתה א'. הסטנדרטיזציה מגיעה לכיתה א': מבדק "שמונה המשימות", שנועד לעקוב אחר תהליך רכישת הקריאה של תלמידי כיתה א', הפך מכלי לאיתור מתקשים לכלי מדידה של הישגי המורות ולמקור לחץ, תסכול וחרדה עבור התלמידים. וגם כאן לא חסרים טפסים ( איילת פישביין).

  • לינק

    דיווח מעניין בכתב העת האקדמי Teachers College Record על שינוי פדגוגי מהותי שיזמו הבריטים לאחרונה במערכת החינוך שלהם. הכוונה למבדק איכות הקריאה הכיתתי של התלמידים. המבדק הוא ביסודו תהליך שנועד להעביר את האחריות לשיטות ההוראה של המורים ולא להישגי התלמידים הנורמטיביים כפי שמקובל בארה"ב ובמדינות אחרות. התלמידים בכיתה צריכים לקרוא בכיתה בפני המורה קטעים מתוך ספר או טקסטים אחרים. המורים בבתי הספר היסודיים נדרשים לדווח להנהלת בית הספר באיזו שיטת הוראה הם נקטו וביה"ס נדרש לדווח באתר האינטרנט על שיטת ההוראה והצלחתה. הדגש הוא עתה אחריות המורה ולא בהכרח להציג מבדק הבודק את הישגי התלמידים באופן השוואתי. משרד החינוך האמריקאי התרשם מאד מהיוזמה הבריטית והוא שוקל עתה להנהיגה בבתי הספר בארה"ב ( Dick Schutz).

  • לינק

    אתר שטף קריאה מבית מטח מגדיל את נפחו. בימים הקרובים יועלו לאתר עשרות טקסטים נוספים ברמות 1 ו-2. כמו כן, אתר לתרגול שטף קריאה באנגלית לדוברי עברית ואתר לתרגול שטף קריאה בערבית נמצאים בתהליכי פיתוח מתקדמים. שטף קריאה הוא אתר מובנה לתרגול שטף הקריאה לקוראים בכיתות ג'-יב'. האתר פתוח לציבור ואינו כרוך בתשלום. האתר עלה לאוויר בינואר 2009. מאז ועד היום יש בו כ- 50,000 משתמשים רשומים, כאשר ממוצע הכניסות לחודש עומד על 9,000. מניתוח נתוני השימוש באתר עולה כי התלמידים עובדים באתר הן בכיתה והן בבית. 15% מהמשתמשים באתר נרשמו אליו ע"י מוריהם ו 14% נרשמו על ידי הוריהם, מה שמעיד על מעורבות של ההורים בחיפוש מענה לקשיים של ילדיהם. מעבר לכך, מבדיקה של כ- 1,000 תלמידים שקראו 10 טקסטים ומעלה, נמצא כי מהירות הקריאה שלהם עלתה בכ-15% מהטקסט הראשון לעשירי.

  • לינק

    ליזון שוורץ פיתחה חומרי למידה (אוגדן ספיראלי) עם מאגר פעילויות בנושא שמות עצם. ליווי מדעי, ד"ר בתיה צור. הוצאת ספרים יסוד. ב"סודות מעבר למילים" עשרות הפעלות, רובן משחקיות, שנועדו לטפח ידע על משמעות המילה, בבידוד או בהקשרים שונים. ההפעלות דורשות גמישות מחשבתית המאפשרת לקוראים להבין מילה הן בבידוד והן בהקשרים שונים. המשחקים מעצם טבעם מזמנים חזרות רבות, וכך מתאפשרת הפנמת הנלמד באווירה נעימה ו"קלילה". הערות המורה והדיונים השוטפים המתנהלים במהלך המשחקים באשר לקשרים בין המילים, יעמיקו את המודעות לנלמד. ליזון שוורץ מלמדת קריאה זה שנים רבות בבתי ספר שונים, מנחה ושותפה בתהליכי תכנון. הוציאה לאור את סדרת החוברות "הגה, הגה ועוד הגה" המיועדת להוראת הקריאה.

  • לינק

    נירה אלטלף מומחית להוראת כתיבה וקריאה מסבירה מדוע ילדים כותבים בשגיאות ומה היא הדרך נכונה להיפטר מהן. ילדים יכולים לקרוא היטב והרבה, ובכל זאת לכתוב בצורה משובשת ובשגיאות כתיב איומות. הסיבה העיקרית לכך היא שפעולת הכתיבה מצריכה כישורים ויכולות שונות מפעולת הקריאה. כך למשל, כתיבת מלה ללא שגיאות, כרוכה ביכולת לזכור את האופן בו היא נכתבת, היינו: בהפעלת זיכרון חזותי. ילד יכול לקרוא היטב את המלים, ולא לזכור איך כותבים אותן. אם לא יכוונו אותו לזכור את האופן בו המלים כתובות – הוא גם לא יידע לכתוב אותן בצורה מדויקת. התרגיל הפשוט והיעיל ביותר הוא לאמן את הילדים מדי יום בזכירת הכתיב של 10-20 מלים. נותנים בידיהם רשימת מלים ומנחים אותם להתבונן בהן ולנסות לזכור אותן. תיקון שגיאות כתיב על ידי המורה, או על ידי ההורים, הוא בלתי יעיל ולעתים הוא אף עלול להזיק מפני שהילד עלול לזכור את השגיאה ולא את התיקון. חשוב שהילד יאתר בעצמו את השגיאות, ויכתוב כל מלה מחדש ובצורה נכונה. בדרך זו הוא גם ילמד לכתוב נכון, וגם יחזק את ביטחונו העצמי.

  • לינק

    לכישלון של ילדי ישראל במבחנים הבין לאומיים במתמטיקה ובמדעים יש בסיס משותף והוא הכישלון בקריאה ובהבנת הנקרא. כדי לענות היטב על שאלה במתמטיקה או במדעים, ילד צריך לקרוא את השאלה בצורה מדויקת, ולהבין בה כל מילה. לעתים קרובות, קריאה משובשת של מילה אחת, משנה את משמעות השאלה כולה. ללמוד לקרוא הוא תהליך אינטלקטואלי מורכב ולגבי שני שליש מהילדים, בית הספר חייב לעשות מאמץ על מנת שילמדו לקרוא בצורה מושלמת. לכל אחד מהילדים בכיתות א' יש יכולת שונה וקצב למידה שונה ואי אפשר ללמד את כולם אותו דבר בו-זמנית. וכאן 'הפספוס' הגדול של מערכת החינוך שלנו. כל עוד לא ילמדו בכיתות א' קריאה בצורה דיפרנציאלית המתייחסת לכל ילד מילדי הכיתה בנפרד, חלק גדול מהילדים יגרור פיגור בקריאה שיגרום, עם השנים, לפערים גדולים בידע בכל תחומי הדעת ( נירה אלטלף).

  • לינק

    במסמכים נוספים שפורסמו, בשנים האחרונות, ע"י משרד החינוך עולה הדרישה כי שיטת הקריאה תהיה רכיב משמעותי אך לא בלעדי בתכנית של לימוד הקריאה והכתיבה, ותיתמך במגוון פעילויות המפתחות את הכשירות האוריינית של התלמידים. מתוך גישה שידיעת קרוא וכתוב ברמת הפענוח היא אמנם תנאי הכרחי, אך אין היא בבחינת תנאי מספיק, יש לדעתה של ד"ר מיכל רוזנברג , לטפח ולפתח אצל הילד כשירויות אורייניות בהן יבואו לידי ביטוי כשרים לשוניים, קוגניטיביים, חברתיים ותרבותיים, כבר במהלך רכישת הקריאה בכיתה א'. זאת ועוד, חשוב שתרגול הקריאה יעשה בדרכים מגוונות וחווייתיות תוך התייחסות לשפה הדבורה והכתובה כאחד, באוצר מילים הלקוח מעולמו של הילד ( מיכל רוזנברג ) .

  • סיכום

    הכותבת עושה במאמר שימוש בגישה האיכותית של סיפור אישי כדי לדון בעבודתה בהוראת קורס קריאה מתקנת בפעם הראשונה בקריירה שלה. המאמר מאיר את השיטות ההוראתיות ואת התרגילים לבניית קהילייה שבהם נעשה שימוש כדי ללמוד באורח ביקורתי קריאה בסיסית לקבוצה שהתאפיינה בשונות תרבותית וחינוכית של תלמידי שנה ראשונה בקולג'. במאמר דנה הכותבת בגישתה לקורס ובאינטראקציות עם סטודנטים תוך שימוש במסגרת של "הוראה הנענית תרבותית". זהו סוג הוראה המזמין את המורה להבין את תחומי העניין של תלמידיו ולארוג אותם לתוך תוכנית ההוראה שלו ) Ferguson-Russell, D ).

  • מאמר מלא

    במסגרת יריד הספרים הבין-לאומי שהתקיים בפברואר 2007 בירושלים, נערך הכנס הבין-לאומי" שווה קריאה" שאורגן בידי המרכז לטכנולוגיה חינוכית -מט"ח. במושב שיוחד לפרויקטים שמטרתם היא עידוד הקריאה ברחבי העולם, הרצתה סופרת הילדים מַרי אינסֶ בוֹגוֹמוֹלני Bogomolny אשת חינוך רבת פעלים מארגנטינה , המתמחה בספרות ילדים ובעידוד הקריאה . מריה אינס הציגה שלושה פרויקטים ייחודיים שהפעילה בארצה במרחבים קהילתיים לא-שגרתיים, על עקרונותיהם המנחים. לפני ההרצאה ובעקבותיה התקיים דיאלוג בין מריה אינס בוגומולני לבין רחל גרַבר, ילידת ארגנטינה, האחראית על תכניות השפה והספרות בבית הספר היסודי, באגף לתכנון ולפיתוח תכניות לימודים במשרד החינוך בישראל. מובאים כאן דברים שנאמרו בהרצאה ובדיאלוג בין השתיים, שנערכו בידיהן בצורה של ראיון; במאמר זה מתוארים הפרויקטים ועקרונותיהם, מועלות בו מחשבות לגבי ההשתמעויות של הפרויקטים לבית הספר, ומובאות בו "תמונות במילים" ה"מאיירות" את הדברים.המאמר הוא מעין גשר שנבנה בידי השתיים בין מקומות ושפות, בין התנסויות ואנשים, בנושא המעסיק כה רבים ברחבי העולם.

  • סיכום

    המאמר מנתח את ההוראה של שמות האותיות בגן . הוא מצביע על הצדדים החיוביים ומזהיר מפני ציפיות שגויות ותופעות לוואי שליליות שעשויות לנבוע מהקדשת זמן מפורזת לפעילות זו , על חשבונן של פעילויות אחרות . נראה שהדגש בהוראת שמות אותיות הרווח היום, הוא על שמות האותיות כרמז לצליל בלבד. יש פיתוי להתמקד בשמות האותיות, משום שקל למדוד את ההישגים בתחום זה. למרות זאת, יש להיזהר משינון שמות האותיות על חשבון פעילויות אחרות המטפחות את האוריינות (עינת גוברמן) .

  • לינק

    מטרת המחקר היא להציג ולבדוק אמצעי עזר ללימוד קריאה באופן יעיל יותר מהמצוי, באמצעות לימוד קריאת מוסיקה בגן המהווה תשתית ללימוד קריאת לשון. המחקר מתייחס לשלושה מקורות לקשיים ברכישת הקריאה: א. קשיים הנובעים מכתב השפה הספציפית; ב.קשיים הנובעים מהיותו של כתב השפה סמל משני; ג.קשיים הנובעים מהפער בין השפה הדבורה לכתובה. חידושי המחקר הם בתיאוריה – זווית ראייה אחרת לקשיי קריאה ולטיפול בהם, בניית כלי חדש – שיטת תווים רכים כתשתית קריאה ראשונה, ביישום- חלוקת לימוד הקריאה לשני שלבים: שלב התשתית במוסיקה בגן ושלב הקריאה המילולית בכיתה א' ( יהודית כרמון (אבן-זוהר).

  • לינק

    לאחרונה יצא לאור מדריך למורה לתכנית מפתח הקסם 2. מטרת התכנית היא להקנות את כישורי הקריאה והכתיבה הבסיסיים לכלל תלמידי כיתה א, להפגיש אותם עם מבנים בסיסיים בשפה תוך שימוש בטקסטים איכותיים בסוגות שונות. התכנית מטפחת את השיח האורייני הדבור בד בבד עם הוראת העיקרון האלפביתי וחיזוק שטף הקריאה, והיא מקדמת את הבנת הנקרא באמצעות הדגשת המשמעות וטיפוח אוצר מלים. התכנית משתמשת בטקסטים המכילים תכנים הלקוחים מעולמם של הילדים, והכתובים בשפה טבעית ותקשורתית.

  • לינק

    סוגיית הוראת הקריאה בכיתה א' חזרה ועלתה שוב, לפני כשנתיים, על סדר היום הציבורי. הנושא עלה כתוצאה מחוסר שביעות רצון מהישגי התלמידים במיומנויות שפה בסיסיות: קריאה וכתיבה. מתוך כך התעוררה שוב השאלה על פי איזו גישה ובאיזו שיטה יש ללמד קריאה בכיתה א'. ומתוך גישה הרואה בקריאה חלק ממערך אורייני כולל, פיתחה ד"ר מיכל רוזנברג תכנית, אשר מטפחת בצורה שיטתית כישורים אורייניים, תוך כדי תהליך רכישת הקריאה והכתיבה, נוסף לשיטת הקריאה בה מלמדים בכיתה א'. שם התכנית: "קוראים וחושבים מחדש"- טיפוח כשירות אוריינית בתהליך רכישת הקריאה. תכנית זו זכתה להמלצה של תת הועדה לאישור תוכניות לימוד בנושא הוראת הקריאה, בראשות פרופ' רם פרוסט, כתכנית העשרה (מיכל רוזנברג)

  • מאמר מלא

    הקריטריונים להוראת קריאה ולבחירת שיטות להוראת קריאה הוצבו ופורסמו על ידי הועדה לרפורמה בהוראת הקריאה והחינוך האורייני ועל ידי תת הועדה לבחירת שיטות קריאה. בהרצאה הנוכחית של ד"ר מיכל שני מאוניברסיטת חיפה מודגשים הידע התיאורטי והיישומי הנדרש להוראת הקריאה, שיקולים בבחירת שיטות קריאה ומעקב אחר תהליך הרכישה. תכני ההרצאה מוצגים באמצעות שאלות אותן על המורה לשאול עצמו ומענה לשאלות אלה.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין