מילת מפתח: הוראת כתיבה
מיון:
נמצאו 18 פריטים
פריטים מ- 1 ל-18
  • תקציר

    מאמר זה בוחן מהלך שביצעה מכללה גדולה בישראל במטרה לטפח את כשירויות ההבעה של הסטודנטים להוראה.
    לפי הממצאים, בלטו בהיעדרם שני רכיבים: הוראה ישירה של מיומנויות הבעה והמשגה שלהן. ההמשגה היא המללה של התהליך, מתן שם לכשירויות ההבעה שמפתחים בכל יחידה, לדוגמה: מיזוג טקסטים, גיבוש קוהרנטי של רעיונות, ביסוס הטענה ועוד. טיפוח של כשירויות הבעה, כמו פיתוח של כל סוג של מיומנות במסגרת הלמידה, מחייב פדגוגיה שיש בה התייחסות גלויה ומפורשת לאסטרטגיות הנלמדות ולידע המטא-קוגניטיבי הרלוונטי להן.

  • סיכום

    מטרת מחקר זה הייתה לספק תובנות באשר לאופן הוראה הכתיבה הנהוג בחינוך היסודי ההולנדי, כנקודת מוצא לתכנון וליישום חידושים בני קיימא, שישרתו הן את המורים, אנשי השטח, והן את קובעי המדיניות. המחקר בדק את מידת יישומן של שלוש גישות תחום ספציפי (domain specific approach) – כתיבה תקשורתית, כתיבת תהליכית והוראה של אסטרטגיית כתיבה – כמו גם מאפיינים של הוראה איכותית באופן כללי, בשיעורי כתיבה בכיתות הגבוהות (ד'-ו') בבתי הספר היסודיים. בנוסף נבחנו גם זמן לימוד הכתיבה, השקפות המורים על כתיבה ועל הוראתה, תחושתם לגבי מידת מסוגלותם בהוראת כתיבה ומיומנותם בתחום זה.

  • סיכום

    משרד החינוך האמריקאי הוציא דוח מיוחד ובו סדרת המלצות להוראת חיבור וכתיבה לתלמידי כיתות ו' עד י"ב. הדוח מציג המלצות שהאפקטיביות שלהן הוכחה במחקר שבחן את יישומן בכיתות רבות בארצות הברית, בגרמניה ובפורטוגל. יישום ההמלצות בכיתה, כך עולה מהמחקר, משפר את איכות הכתיבה של התלמידים. הדו"ח מנוסח בגוף שני, כפונה אל המורים לחיבור – וכך גם הסיכום שלפנינו.

  • לינק

    לא תמצאו בספר תורה סדורה, אלא הצעת גישה לעבודה מתמשכת הנבנית רבדים-רבדים ובהתאמה אישית. גישה זו מציעה שימוש מרענן בידע טקסטואלי, לצד דרכי הנחיה התורמות לעיצוב מרחב יצירתי, מאתגר ובטוח, שניתן לפתח בו סדנת כתיבה. לשם כך תיארתי משימות כתיבה שונות והסברתי את ההנחות הנוגעות לאסתטיקה, לחשיבה ולתרבות המאפשרות את הפעלתן. כל משימת כתיבה מציגה היבט אחר של הטקסט ושל האופן לדון בו. אפשר ליצור הצלבות אישיות בין משימת הכתיבה לבין הדרך לחקור אותה. דרכי החקירה הן בגדר הצעה, והן נותנות ביטוי לשיחה מתמשכת ורבת-שנים עם "אחרים" – פנימיים וחיצוניים. אחרים אלו כוללים הוגי דעות, חוקרים ותלמידים, אשר דעותיהם – כמו גם התנסותי שלי – משולבות בעשייה בפועל בסדנאות (מילי אפשטיין-ינאי).

  • לינק

    מתי בפעם האחרונה כתבתם מכתב או מסמך של מאות מילים בכתב יד? סביר להניח שעברו מאז שנים. ובכל זאת, תלמידי כיתה א' עדיין מתרגלים מיומנויות כתיבה בעיפרון במחברת שורה. האם הגיע הזמן ליישר קו עם הטכנולוגיה? (תמירה גלילי).

  • לינק

    המחקר במסגרת בית הספר התיכון מראה שניתן לתמוך ברכישת מיומנויות כתיבה על ידי אימון באסטרטגיה יחידה. אולם, המחקר בהשכלה הגבוהה מצוי בצמצום. המחברים בחנו האם ניתן לתמוך באופן אפקטיבי בפיתוח של מיומנויות כתיבה אקדמית על ידי אימון באסטרטגיות יחידות או אפילו באסטרטגיות משולבות. מאחר ומטא-קוגניציה היא מיומנות חשובה עבור לומדים מבוגרים ומתקדמים, המחברים התמקדו במחקר זה בתועלת של אסטרטגיות קוגניטיביות משולבות עם אסטרטגיה של מטא-קוגניציה ובלעדיה (Wischgoll, Anke, 2016).

  • לינק

    כתיבה היא פעולה מורכבת הדורשת זמן מרוכז וניסיון לנהל זמן מצד תלמידים וניסיון שמורים מתאמצים למצוא בתכנית לימודים צפופה. למרות מאבק זה לתיעדוף כתיבה, תלמידים במאה ה-21 זקוקים למיומנויות כתיבה כדי להשתתף במקום העבודה, באקדמיה, בכלכלה, ובדמוקרטיה. אם מיומנויות כתיבה הם כה חיוניות, מורים ומנהלים חייבים לחפש פתרונות יצירתיים כדי למצוא זמן לפתח את התלמידים לכותבים יעילים. משאבים שהתעלמו מהם ואשר ניתן להפנות לבעיה זו של זמן הוראה לכתיבה הם ההורים ומשפחות התלמידים. על ידי גיוס עזרת ההורים, המורים עשויים להשיג את הזמן והמשאבים הדרושים כדי ללמד כתיבה ביעילות (Melinda A. Zurcher, 2016).

  • סיכום

    ספר זה מביא בפני הקורא דיון מרענן על מחקר על הוראת הכתיבה. הספר מציע דרכים להפנמת מסקנותיהם של החוקרים באשר לעקרונות חשובים להוראת מיומנויות כתיבה לצעירים. מחברים רבים מתארים סינתזות של מחקרים שביצעו אחרים. מק'קן (McCann) משלב בטקסט אחד קוהרנטי וברור את הסינתזות האלה עם דוגמאות חינוכיות, שכה חסרות לעתים בספרים מסוג זה. ניכר כי הוא מבסס את דבריו על שעות רבות של צפייה בכיתות הלימוד, הן בתלמידים הן במורים, שבהן תיעד את האינטראקציות שהובילו לכתיבה טובה (Mary Louise Gomez).

  • תקציר

    במאמר זה המחברת מדגישה המהלך של פרויקט מחקר מתמשך המתמקד בכתיבה בשנה הראשונה של ההוראה הפורמלית. בשנת 2009, המחברת הציבה אתגר בפני עשרה מורים העובדים עם ילדים בשנתם הראשונה בבית הספר והוא להפוך את הרישום למרכזי יותר בתכנית הכתיבה שלהם, בייחוד במהלך המחצית הראשונה של השנה. המחברת רצתה לבחון את הקשר בין הקניית הרישום לבין הלמידה של הילדים לקראת כתיבה. מדובר בששת החודשים הראשונים של ההוראה הפורמלית כאשר משלבים בין אוריינות ויזואלית לאוריינות לשונית (Mackenzie, Noella).

  • לינק

    נירה אלטלף מומחית להוראת כתיבה וקריאה מסבירה מדוע ילדים כותבים בשגיאות ומה היא הדרך נכונה להיפטר מהן. ילדים יכולים לקרוא היטב והרבה, ובכל זאת לכתוב בצורה משובשת ובשגיאות כתיב איומות. הסיבה העיקרית לכך היא שפעולת הכתיבה מצריכה כישורים ויכולות שונות מפעולת הקריאה. כך למשל, כתיבת מלה ללא שגיאות, כרוכה ביכולת לזכור את האופן בו היא נכתבת, היינו: בהפעלת זיכרון חזותי. ילד יכול לקרוא היטב את המלים, ולא לזכור איך כותבים אותן. אם לא יכוונו אותו לזכור את האופן בו המלים כתובות – הוא גם לא יידע לכתוב אותן בצורה מדויקת. התרגיל הפשוט והיעיל ביותר הוא לאמן את הילדים מדי יום בזכירת הכתיב של 10-20 מלים. נותנים בידיהם רשימת מלים ומנחים אותם להתבונן בהן ולנסות לזכור אותן. תיקון שגיאות כתיב על ידי המורה, או על ידי ההורים, הוא בלתי יעיל ולעתים הוא אף עלול להזיק מפני שהילד עלול לזכור את השגיאה ולא את התיקון. חשוב שהילד יאתר בעצמו את השגיאות, ויכתוב כל מלה מחדש ובצורה נכונה. בדרך זו הוא גם ילמד לכתוב נכון, וגם יחזק את ביטחונו העצמי.

  • מאמר מלא

    מטרתו של האתר היא לתת למורים, למורי מורים ולסטודנטים ידע וכלים שיעזרו להם לקדם את ההבעה בכתב של תלמידיהם. לצורך כך האתר מתמקד בהוראה של תהליכי ויסות עצמי ואסטרטגיות בכתיבה, מסביר את חשיבותם ומאפשר למורה להתנסות בהם. האמונה ביסודו היא שהוראה המבוססת על כלים אלה מפתחת כותב עצמאי הפועל באופן מבוקר תוך הפעלת מודעות, ותורמת משמעותית למוטיבציה שלו לכתיבה. תחום ההבעה בכתב, למרות חשיבותו הרבה, אינו נלמד מספיק הן בבית הספר והן במכללות להכשרת מורים, והמטרה היא לענות על הצורך המשמעותי שיש לידע וכלים בנושא. כמו כן ניתן לצפות שהלמידה האינטראקטיבית של תיאוריה והתנסות בכלים יעלו את המודעות של המורים והסטודנטים לתהליכי הכתיבה שלהם עצמם, ואף יביאו לקידומם. חוויה מסוג זה דווחה לעתים קרובות על ידי מורים וסטודנטים בקורסים שהועברו בנושא זה במכללות. המרכיב העיקרי באתר הוא פעילויות שבמרכזן נמצא המורה כלומד עצמאי. הכוונה הייתה ליצור סביבה מתוקשבת המאפשרת למידה פעילה וחווייתית תוך קבלת הסברים ורקע תאורטי ( עינת ליכטינגר וניקול איתן).

  • לינק

    בבלוג המעניין "שחקי שחקי על חלומות" הובאו כמה מקורות מידע חשובים ומועילים על כתיבה והתמודדות עם הוראת כתיבה. במאמרון הרפלקטיבי של כותבת הבלוג ניתן למצוא קבצים ותכנים בנושאים החשובים הבאים: יישום משנתו של ויגוצקי בתוכנית "עופרים" (כולל ציטוט של ד"ר מיכל צרלמאייר), הוראת הכתיבה כתהליך, המאמר מסקריפט, מאי 2005.

  • סיכום

    מטרת ההרצאה לתאר את תהליכי הקריאה והכתיבה של קבוצת מתמחות ספרות בקורס שעסק ברומאן האוטוביוגרפי. המטרה הודגמה באמצעות תיאור טקסטים שיצרה הקבוצה בעקבות קריאה בספרו של עמוס עוז "סיפור על אהבה וחושך". הסטודנטיות הביעו את עצמן באמצעות ארבעה סוגי טקסטים שכתבו: (1) ציטוטים נבחרים מתוך הטקסט הספרותי. (2) תגובה אישית לטקסט הספרותי. (3) כתיבה עיונית על הטקסט הספרותי. (4) תגובה לטקסט של סטודנטית עמיתה. ברמה האישית המפגש בין הביוגרפיה האישית לבין האוטוביוגרפיה הספרותית טומן בחובו לא רק השוואה וחשבון נפש המכוונים כלפי העבר, אלא גם ובעיקר השראה המכוונת לעתיד. ברמה הקבוצתית מהווה האוטוביוגרפיה הספרותית מנוף לדיון הנובע מתוך קווי הדמיון והשוני בין המשתתפות בקורס (טוהר ורד)

  • סיכום

    המאמר מציג מחקר איכותי שנמשך שנה. המחקר בדק כיצד שלוש מורות מתחילות בבית ספר יסודי עירוני התמודדו עם מדיניות, עם תלמידים ועם מחויבויותיהן להתכשרות להוראת כתיבה. הממצאים מראים שהמורות המתחילות למדו להורות כתיבה תוך הישענות על מקורות ידע שונים, נמצא גם שההוראות שהן נתנו הושפעו מהיבטים שונים של הקשרי ההוראה הייחודיים שלהן, ושאלה עמדו בסתירה זה לזה ויצרו בקרבן מתחים רבים. ההתכשרות להוראת כתיבה עוצבה ע"י הדרך בה כל מורה למדה לנהל היבטים קונפליקטואליים שונים בהקשר שלה. מן הממצאים עולות השתמעויות להכשרת מורים ובהן הצורך בהתמקדות בפדגוגיה של הוראת כתיבה, בחירת הקשרי הוראה וקבלת החלטות במסגרות שונות ושימוש בסיפורי מקרה לבחינת הדרך בה מורים מנוסים מצליחים בהוראה בהקשרים מגוונים. (Pardo, L. S)

  • סיכום

    המאמר מתאר פרויקט שבו סטודנטים להוראה שימשו כחונכים וירטואליים לתלמידי כתות א'-ב' בבית ספר המרוחק כ-70 ק"מ מקמפוס האוניברסיטה. הסטודנטים פיתחו מטלות כתיבה מקוונות עבור התלמידים, והתקשורת ביניהם נעשתה דרך מאגר מידע שהועלה לאינטרנט. הפרויקט הוגדר כמוצלח – למרות המרחק הופיע שיפור משמעותי בכתיבה ברוב המקרים לאחר קבלת משובים מהחונכים, והתלמידים הפכו מעורבים בתהליך הלמידה ששילב הן מיומנויות שפה והן טכנולוגיה. מבחינת הקשיים בהם נתקלו החונכים הוירטואליים מציינת המחברת את טענת המשתתפים למחסור במחשבים בכתות ובאפשרות לתת עזרה פרטנית לכל תלמיד ולפיכך ממליצה להפנות עזרה לכתות על מנת להמשיך וליישם את הפרויקט. (Paula Boxie)

  • לינק

    לעניין השפעה רבה על משתנים חשובים רבים בלמידה. המאמר סוקר את המחקר בנושא העניין ומתמקד בעניין בטקסטים עיוניים. מוצגים ממצאי המחקר הרלוונטי. תשומת לב מיוחדת הוקצתה לתרומתו של קול הטקסט לעניין. אפשר לומר על טקסטים הנכתבים "בגובה העיניים" שיש להם קול. כתיבה "בגובה העיניים" היא כתיבה בסגנון ידידותי ושיחתי. סגנון זה הפך באחרונה חביב על כותבי ספרי לימוד לאוכלוסיות מגוונות של תלמידים. המאמר מציג מחקר חדש שבחן את השפעת סגנון הכתיבה "בגובה העיניים" על הלמידה, העניין, אסטרטגיות הקריאה, העדפות הקריאה ומשך הקריאה. הממצאים מראים שסגנון הכתיבה "בגובה העיניים" הגביר את ההתעניינות בטקסט, אפשר קריאה שוטפת יותר והיה עדיף על רוב התלמידים. המאמר כולל גם כמה מסקנות לגבי בכלי המחקר המועדפים לאיסוף נתוני עניין מצביים, לעומת אישיים.

  • סיכום

    אקלים כיתה: חקר הסביבה הלימודית. אקלים הכיתה כמקור להערכת חידושים חינוכיים. מסקנות המאמר: קיים צורך בשאלוני אקלים כיתה כאשר מעריכים תהליכים לימודיים בכלל וחידושים חינוכיים בפרט. יתר על כן, צריך להתאים את השאלון להקשר הלימודי כדי שישקף את הערכים וההתנהגויות שאליהם שואפת התכנית החינוכית. כלי מסוג זה ילמד אותנו על מערכת היחסים בין התפיסה הרצויה, כדרך שאנו הוגים אותה, לבין הסביבה החברתית בפועל (Bruce & Rubin, 1993). שאלון המשקף תפיסות רצויות שכל תכנית חדשנית גם יאפשר למעריכי התכנית לעקוב אחר שינויים בהפעלת התכנית וביישומה לאורך זמן. (תמר לוין, סמדר דוניצה-שמידט, מיכל צלרמאיר)

  • מאמר מלא

    האם יש קונפליקט בין תפקיד האדם הכותב לבין תפקיד האקדמאי? לדעת כותב המאמר, פיטר אלבוו, פרופסור לאנגלית ומורה מנוסה לכתיבה, אכן מתקיים עימות בין שני תפקידים אלה. במאמר הוא מבקש להראות כיצד עימות זה בא לידי ביטוי בכיתת כתיבה של סטודנטים בשנתם האקדמית הראשונה. אמנם שאלת היחסים בין שני התפקידים הללו היא שאלה רחבה מאד בעלת היבטים רבים, החורגת מעבר למסגרת קורס בכתיבה, אך הכותב יסתפק בהשגת מטרה צנועה: שהסטודנטים יחושו בנוח בשני התפקידים הללו גם יחד. לשם כך הוא פורש שמונה קונפליקטים מרכזיים המתקיימים לטענתו בין תפקיד הכותב לבין תפקיד האקדמאי, שניהם תפקידים המיוחסים לסטודנט.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין