מילת מפתח: הוראת המקרא
מיון:
נמצאו 25 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • תקציר

    במחקר זה נחקרה תרומת ההוראה והלמידה הרב תחומית של המקרא ללמידה משמעותית. בתפיסת המחקר, הכוונה ללמידה שמבנה חיבור בין עולמו של הלומד לבין הטקסט המקראי, ושמאפשרת ומעודדת את הלומד להתעניין בעולם המקרא ולמצוא הנאה בלמידה. במרכז תהליכי ההוראה הועמדה סוגיה מקראית, ותחומי דעת שונים הציגו את המשותף והרלוונטי לזמננו להתמודדות עם קשיי לומדים וללמידה של מקרא. המחקר התבצע במכללת לוינסקי, במסגרת הקורס הסדנאי "הוראת המקרא בהיבט רב תחומי" – ובמסגרת ההתנסות בהוראה במספר בתי ספר, בעיקר בבית הספר "מורדי הגטאות" ברמת גן. משתתפי המחקר היו סטודנטים מתמחי מקרא המכשירים עצמם להוראה בבית ספר יסודי ועל יסודי, משנים ב' וג' בתואר הראשון וכן סטודנטים לתואר שני בהוראה M.Teach שנה א' (גלי דינור).

  • סיכום

    מחבר המאמר יצא עם חבורה של סטודנטים ממכללת אורנים למפגש עם המדבר, עם אנשי קיבוץ נאות סמדר, עם ספר איוב ועם עצמם. הוא מתאר את חווית המפגש, מנתח אותה ומסתמך על הניתוח בדיון העוסק באפשרות של "פדגוגיה מתבוננת" בהכשרת המורים (מיקי מוטולה).

  • לינק

    בעבודתה בחרה יעל שפיגלמן לדון בנושא הגישה המסורתית בלימוד המקרא; נושא זה קרוב ללבה, וכפי שתיארה במבוא, העסיק אותה רבות במיוחד בשנים האחרונות. במשך תקופה ארוכה היא תהתה האם ישנה דרך לעדכן ולרענן את הלימוד השמרני ואת היחס המקובע כלפי הפרשנות המסורתית בחינוך הדתי, ומנגד- האם יש מקום לשילוב מקורות מסורתיים ולעיון בתפיסות העבר בחינוך הממלכתי (יעל שפיגלמן, רביבים מחזור יב)

  • לינק

    המאמר בודק הצורה שבה הציונות פנתה אל ספר התנ"ך, ובפרט, כיצד פנייה זו מצטיירת בתכנית הלימודים הממלכתית בתנ"ך, תשי"ד-תשט"ו. הנוכחות של התנ"ך בסִפֵּר הציוני הייתה בולטת. הציונות, כשאר התנועות הלאומיות, העמידה את התנ"ך במרכז הבמה כחלק מגישושה אחר זהות לאומית. הופעת תכנית הלימודים בתנ"ך הייתה קשורה לחקיקת 'חוק חינוך ממלכתי'. היא התבססה על הנחות יסוד אקולטורטיביות, וביקשה להציב את התנ"ך במרכז התרבות היהודית, כספר בעל סמכות, על מנת שהוא יוכל לפעול את פעולתו הראויה ככלי חינוכי. טענתי, בניגוד לטענת אורי רם, שמחברי תכנית הלימודים לא התעלמו מן המימד הדתי-תאולוגי של התנ"ך ושהם העדיפו את ההוראה הערכית-תרבותית על פני הפן היסטורי-מיתי של הספר ( צבי פרידלנדר).

  • תקציר

    נדב חרובי מאמין , מניסיונו כמורה לתנ"ך , ששום אסון לא יקרה אם תבוטל הבגרות בתנ"ך, יתרה מכך, ביטולה יכול להיות דבר מרענן לטווח הקרוב ונפלא לטווח הרחוק. כותב נדב : " למרות שמעולם לא "הגשתי" לבגרות בתנ"ך, לימדתי בכיתה יו"ד את "החומר" לבגרות וכאשר לימדתי ספר שמואל בחטיבת הביניים אמרתי לעצמי לא פעם: "הממ, זה יכול להופיע בקטע שלא נלמד" בבגרות (ששמו הרי צריך להיות, "קטע שלא נלמד בתיכון"). כלומר, אני מכיר את בחינת הבגרות, ולא – היא לא כל כך נוראית ולא כל כך מזעזעת, הסיבה שצריך לבטל אותה היא שהחלופה יותר טובה.

  • לינק

    הכיצד נוכל לגרום לבני הנוער ללמוד את התנ"ך ולהוקירו? האם בשיטות של לימוד אסוציאטיבי שנועד לקרב את המקרא לחייהם של התלמידים על ידי תשלום מחיר כבד של ויתור על הבנה מדויקת של הטקסט? יש לבחון דווקא כיצד מחקר המקרא יכול להשתלב ולחבב את התנ"ך על התלמידים ( תמיר סגל) .

  • לינק

    'בהוראת ספר איוב לא הייתי מתחילה בקישור החומר לתלמידים ובהדגשת המהות האוניברסאלית שבו. לא משום שאי-אפשר לקשרו אלא משום שהסיפור עושה זאת בזכות עצמו וטוב מאיתנו. ניתן לחשוב על פתיחות שונות להוראת איוב, אך לדעתי על הטובה מביניהן חשב כבר בעל ספר איוב עצמו. אתחיל. ללא אקדמות והקדמות בקריאת הסיפור.לאחר קריאת הסיפור התלמידים יחלקו (על דפים עם צילום פרקים א-ב) את הסיפור על ראשיתו של איוב לחמישה חלקים ויגדירו את מרחב ההתרחשות של כל אחד מהם ( אדוה הכהן).

  • מאמר מלא

    סרט יכול להיות כלי לימודי יעיל ולא רק "אתנחתא בידורית". ארבעה שיעורי תנ"ך עם "נסיך מצרים". הנחת היסוד המרכזית העומדת ביסוד פתרון זה מבוססת על ההבנה שבעוד שתלמידים תופסים תכופות את התנ"ך – שפתו, עלילותיו והנושאים הנידונים בו – כקשה להבנה, לא רלוונטי לחייהם ומשעמם, העיבוד הקולנועי לטקסטים תנ"כיים יכול לשמש גשר בינו לבינם, שכן היחס של תלמידים אלה לשפת הקולנוע ומאפייניה אחר לגמרי. התנ"ך מאיים עליהם ואילו הקולנוע בדרך כלל לא. כדאי אפוא למורים להשתמש במשאב תרבותי העשוי להיות כלי לימודי יעיל, ולא רק "אתנחתא בידורית". ( אמתי מור) .

  • סיכום

    את היוזמה שלה , שיטה לשיפור הבנת הנקרא בתנ"ך , הגתה אביה זמרן , מורה ותיקה לתנ"ך בבית הספר האזורי סולם צור בקיבוץ גשר הזיו, אחרי שהגיעה למסקנה כי תלמיד ישראלי ממוצע אינו מבין כמעט אף פסוק מקראי. לדבריה , אף שלפניו מונח טקסט עם אוצר מלים בשפת אמו, הצעיר הישראלי נתקל בשורה שלמה של "מוזרויות" שמציבה חיץ בלתי עביר בינו לבין הבנת הנקרא. אמנם, היא קובעת, העברית המחודשת בת ימינו בנויה על בסיס העברית העתיקה, אך במהלך השנים חלו בה שינויים רבים כל כך, עד שאין מנוס מהצורך לבנות גשר דידקטי על פני התהום הזו. זמרן גורסת כי יש ללמד את הטקסט המקראי כמו שלמדים שפה זרה – באופן מובנה ובשיטתיות, והכי חשוב – כבר מהפעם הראשונה שבה נתקל הילד בתנ"ך. את השיטה שפיתחה זמרן , "מקרא בראש הנקרא", היא מיישמת בשנים האחרונות עם הצוות שלה בבית ספרה ( יעל אפרתי) .

  • לינק

    צחי רולניק , מורה בתיכון הכפר הירוק ערך ניסיון מעניין וחדשני לשלב בלוג לימודי בכיתות שהוא מלמד. הבלוג, שיצר לכיתות שלו , מכיל את עבודות הסיום היצירתיות שהוטלו על תלמידי כיתות ז' וח' אותם הוא מלמד בכפר הירוק. כותב צחי רולניק בבלוג, "בסוף השנה רציתי לנסות משהו מעט אחר. בקשתי מתלמידי לסקור את כל החומר שלמדו ולבחור נושא שדיבר אל ליבם במיוחד. התלמידים התבקשו לבחור או ליצור בעצמם – יצירת אמנות, קומיקס, קטע מוסיקה, קטע שירה ולנתח אותו אל מול הכתוב התנ"כי ואל מול מחשבותיהם ורגשותיהם . הבלוג הזה הוקם במטרה לתת ביטוי לעבודות המרשימות שנוצרו והוגשו. אז קבלו אותם את תלמידי מכיתות ז' וח' עם עבודות שלבטח ישאירו עליכם רושם כפי שהשאירו עלי ".

  • לינק

    חוקרת במכללת אורנים פיתחה תוכנית חדשנית המשלבת לימודי חשבון עם שיעורי התורה בבתי ספר היסודיים הניסוי נעשה בשישה בתי ספר – והמורים מרוצים!! פרופ' צביה מרקוביץ, ראש החוג לחינוך מתמטי במכללה האקדמית לחינוך אורנים פיתחה יחד עם גב' צ'רנה נשר, תוכנית לימודים חדשנית, המורכבת מבעיות מתמטיות שנלקחו מפרשות השבוע. על פי תפיסת העולם של פרופ' מרקוביץ', המתמטיקה אינה צריכה להיות מנותקת, להיפך המתמטיקה נמצאת בכל מקום, אפילו בסיפורי התורה. מרקוביץ: "הקשר בין מתמטיקה ופרשת השבוע מאפשר למידה חווייתית הן של המתמטיקה והן של פרשת השבוע, גורם לילדים להבין שהמתמטיקה קשורה לחיינו ושאפשר להתחבר למתמטיקה מכיוונים שונים.

  • לינק

    אנו חייבים להודות כי חל כרסום במעמדו של התנ"ך בחברה הישראלית, קל וחומר – במעמדו של התנ"ך בקרב התלמידים. המורה עופר דובר מבית הספר "הרצוג – בית חשמונאי, מבקש לנסות ולהציע תשובה לשאלה, תשובה שהיא, למעשה, שילוב של שלושה גורמים. הגורמים הללו אופייניים לחברה הישראלית החילונית בכלל, אולם הם באים לידי ביטוי ביתר תוקף בקרב הצעירים. הפתרון, לדעתו , אינו מצוי רק במערכת החינוך וליתר דיוק – הוא בעיקרו אינו תלוי במערכת החינוך. "התלמידים שלנו הם חלק מהמארג החברתי של מדינת ישראל ולכן השינוי צריך לבוא קודם כל בה. אנו חייבים להפוך לחברה שמתגמלת יותר את אנשי הרוח שלה ומעלה את קרנם. זהו עיקרון שאם הוא לא יתקבל, אנו עלולים למצוא את עצמנו כחברה של טכנוקרטים בורים ושמחים. אנו אף חייבים לעודד ולגרות את הנוער לחשוב לעומק. כאן יש תפקיד רב מאוד לתא המשפחתי, אשר למרבה הצער, הולך ומוותר על המחויבות הבסיסית שלו לחינוך הילדים". ( עופר דובר).

  • לינק

    כותבת המורה לתנ"ך אורנית פרידמן בבלוג שלה : "אין לפסול לגמרי את ערכו של ספר הקריאה ותחושת האצבעות בין הדפים. למעשה, כל עוד המערכת החינוכית נשארת מסורתית בתחום הערכה ובחינות הבגרות עדיין נעשות באמצעים שאינם טכנולוגיים, יש לשלב הן טקסטים דיגיטאליים וסביבות דיגיטאליות ללמידה ולצד כל אלה לעודד לקורא ספרים וטקסטים לא דיגיטאליים ולעודד כתיבה יצירתית. (מומלץ באמצעות בלוג). האחד אינו פוסל את השני ואם אפשר גם וגם עוד יותר טוב. " ולי, כמורה לתנ"ך, מקצוע הידוע ברייטינג נמוך בקרב תלמידי ישראל בשל הטקסט המקראי, כיצד עלי להתמודד עם הקושי כאשר אפנה לתלמידי."..

  • לינק

    שאלת המחקר המרכזית הייתה: כיצד מתמודדת גלית (שם בדוי), מורה לתנ"ך בחינוך הממלכתי העל-יסודי, עם המתח בין הגישה המסורתית לביקורת המקרא? המחקר נערך בשיטה של חקר מקרה (case study). הכוונה היא ל"תיאור אינטנסיבי והוליסטי וניתוח של יישות, תופעה או יחידה חברתית אחת" (Merriam, 1998, עמ' 34). המטרה היא לתאר, לפרש, לנתח, להעריך ולבנות תיאוריה על סמך המקרה הנחקר (שם). גלית היא דוגמה טובה למורי המקרא כיוון שהיא מורה מנוסה (כ- 15 שנות הוראה) ומצליחה, בעלת ידע תוכן נרחב (תואר שני במקרא), רכזת המקצוע בבית-ספר בצפון הארץ, המלמדת הן בחטיבת-הביניים והן בחטיבה העליונה. ההוראה של גלית אינה מאזנת בין שתי הגישות להוראת מקרא, אלא נוטה באופן מובהק לפרשנות המסורתית, וזאת למרות שהיא הכריזה, שיש צורך לאזן בין הגישות. גלית לא מעודדת את התלמידים להעלות קשיים – נראה שגלית חוששת, שחשיפת התלמידים לבעיות האמיתיות העולות מן הטקסט תהפוך אותם ל"ספקנים".( איריס יניב).

  • לינק

    בעת שנתוני הרישום להוראת המדעים נמצאת בעלייה מתמדת, רק עשרות בודדות נרשמו השנה להוראת התנ"ך – ובסמינר הקיבוצים נרשמו שניים בלבד. במכללות להוראה מזהירים ממחסור חמור במורים בעתיד הלא רחוק ודורשים ממערכת החינוך: "עודדו את הסטודנטים לתנ"ך במלגות ותמריצים" . "השבת סטודנטים אקדמאיים לטובת הוראת התנ"ך היא משימה לאומית אך הבעיה היא שהסטודנטים להוראה לא רוצים ללמד תנ"ך".

  • לינק

    המחקר מאפשר הצצה לעולמן של שלוש מורות למקרא במגזר הממלכתי בעלות זהות יהודית והשקפת עולם שונה המנסות להורות מקרא בחברה רב תרבותית, ומאיר את חשיבות מקומו של המורה בתכנון, פיתוח והערכה של תכניות לימודים. כמו כן, המחקר מעורר חשיבה אודות תפקידה של תכנית הלימודים במקרא בעיצוב הזהות היהודית של התלמיד בעידן פוסט מודרני. תוצאות המחקר מתארות מצב של הפעלה בהקשר ספציפי של הוראה בחטיבת -ביניים והן מצביעות על חשיבות מחקר נוסף לצורך הבהרת סוגיות שעלו תוך כדי המחקר. ממצאי המחקר אפשרו לעמוד על המאפיינים של כל רמה קוריקולארית ולזהות גורמים מעכבים שהביאו לשינויים ברמה קוריקולארית אחת לעומת זו שקדמה לה ובתוך כך, לזהות את הפערים שנוצרו בהפעלת תכנית הלימודים ( ענת כהן-צורני ) .

  • מאמר מלא

    תכנית הלימודים הנוכחית במקרא המיועדת לחינוך הממ"ד יצאה לאור בשנת 1993 בעקבות החלטת האגף לתכנון ולפיתוח תכניות לימודים לכתוב תכנית לימודים חדשה במקרא ממ"ד הוזמן מחקר זה. המחקר הוא חלק מהיערכות מוקדמת לקראת התכנסותה של ועדת התכנית ללימודי מקרא בבתי הספר בחינוך הממלכתי-דתי, העתידה לכתוב את תכנית הלימודים החדשה לכיתות א'- י"ב. מטרתו המרכזית של המחקר היא לספק לוועדת התכנית מידע על עמדות המורים בבתי הספר היסודיים בחמ"ד כלפי תכנית הלימודים הנוכחית במקרא ממ"ד: מידת יישומה בשטח, הקשייםהכרוכים בביצועה וכן ציפיות מתכנית לימודים חדשה. עניינן של שאלות המחקר בשלושה היבטים מרכזיים: • מיפוי המצב הקיים מבחינת הקצאת שעות הוראת מקרא ומימושן בפועל. • תכנון ההוראה של המורה ועמידה בו. • ציפיות מתכנית הלימודים החדשהׁ( סמט , ברוריה. אפרתי , רוית).

  • סיכום

    חדר מחקר העוסק בתוכנו של ספר שמואל הוא דוגמה המוצעת כמיזם להוראה חלופית בתחומי דעת שונים. הוא בנוי כמרכז למידה שבו כעשרים "תחנות חקר". בתחנות משמשים מרכיבים מתחומי דעת שונים. בכל תחנה מוצג ממצא ארכיאולוגי מדומה שבו רמזים המכוונים לאירוע או לדמות שעל התלמיד לפענח תוך כדי הפעלת דרכי חקירה מגוונות. "המרכז" מציע לתלמיד פעילויות ייחודיות שבאמצעותן הוא חווה תהליכי למידה מאתגרים. תמצית הפעילויות: 1. נטילת חלק בהתרחשויות מתקופת המקרא על ידי תרגומן לחוויות עכשוויות; 2. התחקות אחר דמויות ואירועים בדרך חקירה בלשית; 3. בתהליך ביצוע המשימות נוגע התלמיד במושגים מתחומי דעת שונים המרחיבים את אופקיו (שמעון לוגסי)

  • לינק

    אתר לימודי אינטראקטיבי במקרא, שנועד לתלמידים ולמורים בחטיבת הביניים. האתר כולל פרקים נבחרים מתוך תכנית הלימודים החדשה, ומאפשר למידה עצמית של התלמידים, והכנת החומר על ידי המורה. האתר מסודר בכותרים לפי ספרי הלימוד. בכל כותר יש סביבת חקר עשירה, הכוללת ביאור, הקראה, אמצעים ספרותיים, השוואות מקראיות, פרשנות, ספרות חז"ל, אנציקלופדיה, העשרה (אמנות, ספרות, מחקר), ותנ"ך מלא. באתר אנציקלופדיה עשירה וציר זמן של 4000 שנים.למרבית הכותרים יש אינדקס תחומי ו/או נושאי המאפשר עבודה עצמית של מורה ותלמיד.

  • לינק

    קישורים למערכי שיעור בנושאים במקרא הקשורים בשכנוע. בין מערכי השיעור ניתן למצוא דפי עבודה העוסקים בנושאים הבאים : אליהו ונביאי הבעל, מל"א יח , דבורה הנביאה – אשה עם עוצמה – דף עבודה המתייחס למאמרו של שמואל מייזליש, ותמונתו של דורה. ותמלא ארצו כסף וזהב , דף עבודה המדגים אמצעים רטוריים של הנביא למשוך את קהל המאזינים, מי רוצה להיות נביא? – דף עבודה לתלמיד העוסק בשני נושאים:1.בקושי של ירמיהו להיות נביא ורצונו להשתחרר משליחותו. 2. במבנה פרק כ והיחס בין יחידותיו השנות.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין