מילת מפתח: הוראת ביולוגיה
מיון:
נמצאו 44 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • לינק

    מחקרים מראים כי תלמידים אינם מיטיבים לתפקד בשיעורי ביולוגיה בבית הספר העל-יסודי. המושגים שנחשבים לקשים נמנים עם הגורמים לביצועים הירודים של התלמידים. נושאים הקשורים למושגים אלה נחשבים לקשים גם על ידי המורים שמלמדים אותם. תופעה בלתי רצויה זו נתפשת במחקר כגורם לפדגוגיה בלתי יעילה בקרב מורי ביולוגיה. בעיה זו הובילה לעלייה במחקר של גישות חדשניות שיכולות להביא לשיפור המצב. אחת מגישות אלה הנתמכת כאן היא השימוש בגישה הקונסטרוקטיביסטית של '5Es. גישה זו מציעה להנהיג בכיתה אווירת לימודים שמתמקדת בפתרון בעיות כאשר התלמידים מונחים לקחת אחריות על לימודיהם. יישום אפקטיבי של גישה זו יכול להעצים את ההוראה ואת הלימוד של מקצוע הביולוגיה. מחקר זה מתמקד בשאלה כיצד ניתן ליישם גישה זו בהוראה של אחד המושגים שזוהה כקשה בביולוגיה: נשימה. נסקרו כמה מחקרים אמפיריים על יעילותן של שיטות קונסטרוקטיביסטיות בהשוואה לגישות אחרות. בין השאר, מומלץ כי הממשל וגופים מקצועיים יארגנו הכשרות למורי ביולוגיה העוסקות בשימוש בגישת '5Es משום שהיא נמצאה יעילה בהוראת ביולוגיה.

  • תקציר

    המאמר חוקר את "אפקט ה"וואו" (wow-effect) כתופעה בהכשרת מורים למדעים. באמצעות עבודת שדה אתנוגרפית במכללה למורים בדנמרק, המחברת נתקלת בתופעה המגולמת בדרך מסוימת של הוראה שמעוררת התפעלות בקרב הסטודנטים. הסטודנטים נמצאים בתהליך של הפיכה למורים למדעי הטבע/טכנולוגיה ולביולוגיה. מאמר זה חוקר ומפתח את התיאוריה של אפקט ה"וואו" על ידי בחינת התחומים שבהם נוצר מתח בתוך התופעה בין מעורבות לבין שעמום, בין טכנולוגיות ישנות לבין חדשות, ובין היות פעיל לבין לא-פעיל (Kamstrupp, Anne, 2016).

  • תקציר

    המטרה של מחקר זה היא לתאר את הדרך שבה שתי תופעות ביולוגיות חשובות, כלומר דיפוזיה ואוסמוזה, נלמדות בכיתה. כדי להבין חלק מהקשיים שבפניהם ניצבים תלמידים אלו בהבנת מושגים מסוג זה, המחברים התאימו את המחקר שלהם לניתוח של פרקטיקות כיתתיות בהתבסס על מסגרת תיאורטית המערבת ממדים ספציפיים וכלליים של הוראת המדעים. תוצאות המחקר מראות שלא ניתן לייחס את הקשיים שבהם נתקלו התלמידים רק למאפיינים האישיים שלהם (שלב ההתפתחות של דפוס החשיבה המדעי, למידה קודמת וכו'). במקום זאת, הקשיים מופיעים כקשורים בעיקר לפרקטיקות ההוראה ולפוטנציאל שיש לפרקטיקות הללו במונחים של מתן אפשרות לתלמידים לרכוש מושגים אלה (Hasni, Abdelkrim; Dumais, Nancy; Roy, Patrick, 2016).

  • תקציר

    מחקר זה מציג אסטרטגיה לשילוב שאלות סקרניות של התלמידים בתכנית הלימודים כדרך להפחית את השונות בין תחומי העניין של התלמידים לבין הדרישות של תכנית הלימודים. המחברים בחנו כיצד חמישה מורים בבית הספר התיכון משלבים את השאלות של התלמידים בהוראה שלהם, את הפרספקטיבות של התלמידים לגבי שילוב זה ואת ההתנסות בלמידה בדרך זו (Hagay, Galit; Baram-Tsabari, Ayelet, 2015).

  • תקציר

    עוזרי הוראה הלומדים לתארים מתקדמים (Graduate teaching assistants) משמשים לעתים קרובות כמדריכים בקורסי מבוא למדעים לתואר ראשון, במיוחד בקטעי מעבדה ודיון הקשורים בהרצאות גדולות. עוזרי הוראה אלה הם לעתים קרובות מורים טירונים עם הזדמנויות מועטות לפיתוח כישורי ההוראה שלהם במסגרת התפתחות מקצועית רשמית. התבוננות עצמית ממוקדת על הערכות הוראת סוף הסמסטר של הסטודנטים עשויה להוות תוספת בלתי פורמאלית חשובה להכשרה המקצועית (KENDALL, K. DENISE; NIEMILLER, MATTHEW L.; DITTRICH-REED, DYLAN; SCHUSSLER, ELISABETH E).

  • סיכום

    וירוסים נמצאים בכל מקום, מסביבנו ובתוכנו. הם משתכפלים בתוך התא של האורגניזם החי. לפי הערכה 1.6 מיליון עד 40 מיליון וירוסים, תופסים כל מטר מעוקב של אויר שאנחנו נושמים. הפעילות המתוארת במאמר זה עוזרת לתלמידים להבין איך המבנה של הוירוס מאפשר לו להדביק קבוצה מסויימת של אורגניזמים וסוגי תאים. התלמידים גם מגלים את הקשר שבין מרכיבי הווירוס למנגנון השכפול שלו (Christina Crawford).

  • לינק

    ד"ר גילמור קשת ממשיכה בהיערכות המתודית והפדגוגית ללמידת חקר בכיתות בהן היא מלמדת. כותבת ד"ר גילמור קשת במאמר : " לאחר ההכרזה הגדולה על הפרויקט והצגת מהלך העבודה הכללי הזמנתי את התלמידים לחשוב על נושא שמעניין אותם בביולוגיה. אצל חלק מהילדים אין צורך בהזמנה פעילה יותר מזו בכדי להעלות נושאים. ישנם נושאים שמסקרנים אותם ורק מחכים להזדמנות הנכונה לעלות. אצל אחרים מופיעות אפילו שאלות. אבל בדרך כלל צריך יותר מזה כדי להעלות נושאים ושאלות. הילדים יבחרו נושא, ילמדו עליו ומתוך הלימוד והידע יתעוררו השאלות. מה אפשר לעשות כדי לעזור לתלמידים למצוא את נושא העניין?

  • לינק

    מחקר זה נערך במטרה לפתח מפת מושגים לניהול מערכת ידע,Concept Map Knowledge Management System (CMKMS) לצורך שימוש ככלי לתצפית בשינוי שחל בהבנת מושגים ביולוגיים לאורך זמן, אצל הסטודנטים. ה- CMKMS עשוי להיות בר תועלת בהערכת מידת הידע של הסטודנטים ובחשיפת תהליכי החשיבה הייחודיים שלהם. מחקר זה היה מודע וזכה להתייחסות לא רק להערכה העצמית של הסטודנטים אלא גם ממידת שביעות הרצון שלהם אחרי השימוש ב-CMKMS. ה-CMKMS מחבר את האבחון של מפת המושגים עם הסגנון של תהליך החשיבה, ומקדם את פעילויות המורים, צעד אחר צעד, לצורך קידום למידה אפקטיבית אצל הסטודנטים ( Shih-Hwa Liu and Gwo-Guang Lee ).

  • לינק

    מחקר זה בדק את האימוץ המוקדם, הקליטה והאינטגרציה של מקור אחד זמין ברשת, ויקי, לפיתוח מקצועי, אצל מורי מדעים בניו זילנד. הויקי פותח על מנת לתמוך בפורטפוליו המורכבים מחומרים הנקראים, הצגות תכן, Content Representations (CoRes) ואוסף מסמכים חינוכיים והתנסות מקצועית ( Dermot Francis Donnelly , Suzanne Boniface).

  • לינק

    האם ניתן ללמד תלמידים לתפיסה והבנה טובים יותר של תרשימים בספרי הלימוד שלהם? האם הוראה שכזאת יכולה להעביר את התלמיד לתרשימים שאינם בתכנית הלימודים, באותו תחום או תחום חדש? איזה שיטות פועלות באופן הטוב ביותר להשגת מטרות אלה? תוך התבססות על מחקר קודם המראה תוצאות חיוביות בהשוואה לקבוצות ביקורת, גם בלימוד והפעילות המעבדתית וגם בהתערבויות קצרות של המורים, מחברי המאמר פיתחו שלושה ניסויים כיתתיים של ששה שבועות, כל אחד, והשוו את האפקטיביות שלהם במדגם של 137 תלמידי מגמה ביולוגית בבית הספר התיכון ( Cromley, Jennifer G.; Bergey, Bradley W.; Fitzhugh, Shannon; Newcombe, Nora; Wills, Theodore W.; Shipley, Thomas F.;) .

  • סיכום

    כדי להתגבר על הצורך במיזוג ובקישור בין רמות שונות בלימודי הביולוגיה יש להימנע מהיצמדות לחלוקה המקובלת לתחומי מחקר. אפשר לומר שהוראת ביולוגיה בגישה קונסטרוקטיביסטית חייבת לכלול התייחסות מודעת ומפורשת להבניית הידע על ידי התלמיד, כלומר פעיל, על אודות מושגים בשלושה תחומים: מושגים בתחום הידע התוכני-מדעי; מושגים בתחום הידע התהליכי ומיומנויות השימוש בהם: מיומנויות למידה וחקר; ומושגים בתחום כוחו של המדע ומגבלותיו לאור אופן היווצרות הידע המדעי ( עמוס דריפוס, ברוריה אגרסט).

  • לינק

    תסכימו בוודאי שמורה לא יכול להכין שיעור כשהוא מתבסס על הספר הלימוד של התלמידים שלו – זה לא מספיק. המורה צריך לדעת הרבה יותר מהכתוב בספר הלימוד ואף לשמור על פתיחות אינטלקטואלית והתעדכנות מתמדת. "הספר למורה" שבדרך כלל מתלווה לספר הלימוד אינו מיועד ללמד את המורה את תחום התוכן אלא מציין היבטים דידקטיים לגבי ספר הלימוד. לכן כדאי לארגן ספריה מתאימה המורכבת מספרים וקישורים לאתרי אינטרנט אשר יאפשרו לימוד, התעדכנות וגירוי לרעיונות להוראה. זאת בעיקר אם את/ה מורה בביה"ס העל יסודי ( גילמור קשת) .

  • לינק

    ד"ר גילמור קשת כתבה מאמרון מעניין בבלוג שלה (במוזה- נוירו-חינוך, למידת חקר, למידה והוראה מקוונת וספרים) על דרך יצירתית לשילוב יישום מתוקשב בשם wordle היכול לסייע בלמידה מתוקשבת בכיתה בכלל ובתחום הוראת הביולוגיה בפרט.

  • לינק

    למרות שמספר מחקרים הראו שלמידה המבוססת על פתרון בעיות ( Problem-Based Learning (PBL) הינה שיטה המקדמת כישורים מקצועיים רלוונטיים, כמו גם חשיבה ביקורתית ולמידה, לכל החיים, כמה מורים נשארו ספקניים לשאלה, האם PBL הוא כלי מספק ברכישת ידע עובדתי, שהתלמידים צריכים. במאמר זה, מתארים החוקרים ניסוי שבו PBL הוכנס כפעילות בין תחומית בהוראת סטודנטים לתואר ראשון בביולוגיה, עם דגש מיוחד על ניתוח בעיות מורכבות ( Carri?, M. Larramona, P. Ba?os, J.E. P?rez, J.).

  • לינק

    לטענת כותבת המאמר, המרצים למדעים בכלל ולביולוגיה בפרט במכללות ובאוניברסיטאות בארה"ב בקיאים אמנם, היטב בחומרי הלמידה ובתחום המקצועי אותו הם מלמדים , אך אינם מכירים מקרוב את שיטות ההוראה שהתפתחו בתחומי הפדגוגיה . על מנת להפוך למורים בעלי יכולת והשראה עליהם להכיר תיאוריות של למידה בתחומי הכשרת המבוגרים ולמידה עצמית ( מכוונות ללמידה עצמית) . ע"י חשיפת המרצים לביולוגיה לתיאוריות למידה עדכניות ניתן לשפר ולהשביח את איכות ההוראה והלמידה במכללות בארה"ב ( Bass, Christa) .

  • לינק

    המוטיבציה למחקר זה התעוררה נוכח הפער בין התכנים המוכתבים על ידי תכנית הלימודים לבין שאלות המעסיקות את התלמידים. פער זה יוצר לעיתים תחושה של למידה מתוך הכרח ולא מתוך עניין ומוטיבציה פנימית. שילוב מובנה ומתוכנן של תחומי העניין של התלמידים בהוראה עשוי להיות אחד הפתרונות לבעיה זו. מטרות המחקר הן לפתח ולבחון מודל לשילוב מתוכנן של תחומי העניין של הלומדים, כפי שהם משתקפים משאלותיהם, בהוראת הביולוגיה בבית הספר העל יסודי וכן לבדוק את התייחסותם של מורים ותלמידים למודל המוצע (גלית חגי).

  • לינק

    מדעי המוח נמצאים במצב שבו הגנטיקה הייתה לפני 20-30 שנים. החזית המדעית הנחשפת לציבור, משנה את המבט הכללי, מעוררת שאלות אתיות ומדע בידיוני המשתקף במציאות. יש לזה את הרווחים וההפסדים שלהם. יש היום התלהבות כללית ממדעי המוח, רק מסיבות אלה, אבל משום שכל דבר הקשור בעצבים, הוא כה מעורר, הסיכוי של הצגת הדברים באופן מוטעה על ידי התקשורת, הוא רב והשגיאות בהבנת תפישות והגדרות במדעי המוח על ידי ידע מדעי חלקי, הוא נפוץ. אם מדעי המוח הבסיסיים היו נלמדים בבית הספר וכלל הציבור היה מבין את מעבר הנתונים של החושים למוח, הוא היה נוטה להשתמש בפחות מוצרים המבטיחים לגרות את עצב השמיעה שלך או לגרות את שתי אונות המוח.

  • לינק

    מחקרים בחינוך ובהוראת הביולוגיה טוענים שניתן להכניס את החשיבה המערכתית כנושא נלמד, כבר בכתות הנמוכות של בית הספר היסודי, בעוד שאחרים טוענים, שגם בכיתות הגבוהות של בית הספר התיכון, הכנסת חשיבה מערכתית לתכנית הלימודים, דורשת גישה מתוכננת באופן זהיר, כדי שלא למתוח את היכולת החשיבה של התלמידים,יותר מדי. המחקרים, שממליצים על הכנסת החשיבה המערכתית בכתות בית הספר היסודי או הכתות הנמוכות של בית הספר התיכון, לא בדקו את יכולת התלמידים לחשוב אחורה וקדימה בין מוצגים מוחשיים ותהליכים מוגדרים היטב לבין מודלים מערכתיים ( Boersma, Kerst Waarlo, Arend Jan Klaassen, Kees ).

  • לינק

    מאמר זה בוחן את השימוש ואת תפקידו של המונח "ניסוי" בהכשרת מורים למדעים, כפי שתואר על ידי פרחי הוראה. הנתונים נאספו באמצעות ראיונות של קבוצת מיקוד, שנערכו בשבע הזדמנויות, עם 32 סטודנטים משש אוניברסיטאות ידועות בשבדיה. המסגרת התיאורתית היא, מבט חברתי-תרבותי ומעשי על שפה ולמידה, עם אנליזה המבוססת על רעיון חשיבה על הגדרות של כמה מושגי מפתח, שהוכנסו במאמר מוקדם לשימוש בשפה מדוברת, להגדרת הרגל או פעולת תיווך. הרעיון של "ניסוי מבוקר" לא היה מוכר לרוב הסטודנטים ולא נדון בפירוט במושגים של מתודולוגית מחקר ( Gyllenpalm, Jakob , Wickman, Per-Olof ).

  • לינק

    בהתבסס על תיאוריית התפקיד ורעיונות סוציו-קונסטרוקטיביסטיים לגבי למידה, מחקר זה בוחן כיצד הנחיית עמיתים יכולה לתמוך בלמידה של המנחים. המדגם הורכב מעשרה מנחים עמיתים לביולוגיה, בני 16-17, העובדים עם עשרים ואחד תלמידים בני 14-15 הלומדים בכיתת מדעים על פני שמונה שבועות. כאשר המנחים העמיתים השתמשו בשאלות שהתשובות עליהן ארוכות, הייתה הוכחה לרפלקציה לגבי הלמידה שלהם ולקישורים שנעשו על ידם בין התחומים הקונספטואליים ( Galbraith, Jonathan; Winterbottom, Mark).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין