מילת מפתח: הוראת אמנות
מיון:
נמצאו 12 פריטים
פריטים מ- 1 ל-12
  • סיכום

    המאמר שואל מהו יופי ומדוע הוא נחוץ לנו, ודן בשאלות אלה מתוך הסתייעות במגוון הוגי דעות (אפלטון, קאנט ומאסלו). בדיונו הוא מתמקד ביופי כ״סדר ללא סדר״, כ״תכליתיות ללא תכלית״, ביחס בין אוניברסליות לאינדיבידואליות בחוויה האמנותית וביופי כמעצב וכמחנך את הנפש (רות לורנד).

  • לינק

    הספר דיאלוג עם אמנות שכתבה רחל שליטא הוא ספר עזר למורה, למדריך ולמחנך העוסקים בהקניית אוריינות חזותית – פיתוח היכולת לפענח ביטויים חזותיים ולחשוב עליהם באופן ביקורתי. שיטת ההדרכה ה"דיאלוגית" המוצעת בספר עוזרת בייחוד להבנת האמנות המודרנית והפוסט-מודרנית. שיטה זו אינה מתרכזת בהסבר היצירה ואף לא בהבנת יכולותיו האינטלקטואליות של הצופה, אלא שואפת ליצירת חיבור חוויתי בין הצופה ליצירה ( סבינה שביד).

  • לינק

    מטרתו העיקרית של ספר זה היא להפחית, ואולי אף לבטל, את החשש הקיים במפגש הישיר בין קהל לבין יצירות אמנות בלתי-מוכרות, ולאפשר לצופה שאיננו מקצועי בתחום האמנות ליצור קשר בלתי-אמצעי עם יצירות בנות-זמננו ולגלות שהן עשויות להיות מעניינות, רלוונטיות ונוגעות בחייו.הספר נועד לכל מי שמעוניין להתקרב ליצירות אמנות בנות-זמננו וכן לאנשי חינוך במוזיאונים, למורות ולמורים לאמנות המוזמנים להתנסות במודל של הדרכה דיאלוגית אותנטית וקולקטיבית, המיועדת לקבוצה הקוראת במשותף יצירת אמנות ( רחל שליטא ) .

  • לינק

    המאמר סוקר קורס בהוראת אמנות בחינוך המיוחד שנבנה בהשראת המאמר על מדיניות הכלה/שילוב בחינוך (Keifer-Boyd & Kraft, 2003). הניסוי המתואר התייחס לעבודה עם ילדים בעלי צרכים מיוחדים לא משולבים, ובו נעשה ניסיון לחזק את הביטחון העצמי ואת הכשירויות של מתכשרים לעבודה עם בעלי צרכים מיוחדים. מתכשרים לאמנות מבטאים לעיתי קרובות אי נוחות ותסכול כאשר משלבים בכיתותיהם ילדים בעלי צרכים מיוחדים (Allison, 2008). הדבר אינו מפתיע שכן מתכשרים אלה לרוב לומדים על כך בצורה חפוזה ושטחית אם בכלל. המאמר מדווח על מתכשרים להוראת אומנות ומדגיש את החשיבות שהסטודנטים יבינו את ההבדלים בין כיתות חינוך מיוחד שהן כיתות אם לבין כיתות משולבות. בכל מקרה מורים לאמנות המלמדים בכיתות משני הדגמים צריכים ללמוד כיצד להתאים עצמם ולהסתגל ללומדים שונים. זוהי מטלה לא פשוטה שכן אין פתרון אחד שניתן ליישום בכל מצב ( Bain, C., Hasio, C ).

  • לינק

    מאמר זה מבקש להאיר את השתנות התפיסות בארץ במהלך המאה ה20 בכל הנוגע למהותו של המורה הטוב בהוראת האמנות. המאמר סוקר נושא זה סקירה היסטורית תמציתית . הנחת היסוד של סקירה זו נשענת על היות הוראת האמנות נגזרת ממערכת החינוך הכללי. במאמר מנסה מירי שטיינהרדט השאלה מי הוא המורה הטוב? ומה השתנה בתפיסתו בתקופה הנסקרת? כדי לברר מהן ציפיותיה של מערכת החינוך מהמורה הטוב נבדקו תכניות לימודים בתחום האמנות. תכניות אלו משקפות את התפיסה המקובלת בכל חברה וחברה בנוגע למהותו של המורה הטוב. המאמר התפרסם בכתב העת מעוף ומעשה של מכללת אחווה , 2010 .

  • לינק

    מטרת המאמר היא לתאר תכנית הכשרה לחונכי סטאז' באמנויות, הפועלת במכללת סמינר הקיבוצים בשבע השנים האחרונות , ומאפשרת עיצוב מודל קליטה משופר של מורים חדשים במערכת החינוך. תכנית הכשרה זו מתקיימת בגיבויו של גף הסטאז' במשרד החינוך – במימון ובתכנים – ומיושמת ביוזמתה של המפמ"ר למחול, נורית רון, בשיתוף עם ראש בית הספר לאמנויות המחול דאז, תרצה ספיר. החידוש בתכנית הוא במודל אשר בבסיסו הגישה המערכתית (Andreae, 1996) גישה זו, הלקוחה מתחום המדעים ,מדגישה את השאיפה לאיזון דינמי (הומיאוסטזיס) בין כל מרכיבי מערכת כלשהי. איזון זה , שיידון בהמשך המאמר, מביא בחשבון כל מרכיב במערכת באופן שווה ומחייב תקשורת יעילה ובונה בין כל הגורמים. המאמר מתאר את הגישה המערכתית בהקשר של קליטת מורים חדשים בבתי הספר ,ולכן מתייחס לכל אחד ממרכיבי המערכת: ליווי המתמחים, הכשרת החונכים ובתי הספר – כקולטי מתמחים, המיישמים את החזון ואת המטרות של מערכת החינוך ( נירה על-דור).

  • תקציר

    ספר חדש בהוצאת מכון מופ"ת העוסק בחינוך האקזיסטנציאליסטי ומוליך לעיסוק ברוחניות בחינוך ובחיפוש משמעות בחינוך. חלק ניכר מהחינוך האקזיסטנציאליסטי נעשה לאו דוקא כלימוד פורמלי מובנה, אלא בנסיבות מתאימות מזדמנות ובדרך של שיחה עם קבוצה גדולה וקטנה ושל דיאלוג עם יחידים. מעצם טיבו חינוך אקזיסטנציאליסטי מכוון לסוביקט. על המורה להגיע אל שכלו, אל נפשו ואל רוחו של התלמיד היחיד. על המחנך להתאמץ "להתחבר" אל התלמידים, ולהשתדל לשכלל בהם את התודעה בשאלות הקיום. הדרך לכך היא בהצעת מושגים שונים ומגוונים ובהצגת סיפורי חיים שונים, הלקוחים מן המציאות ומן הספרות, שיש בהם לעורר אצל התלמידים אסוציאציות למצבי חיים ולחוויות שלהם (ישעיהו תדמור)

  • תקציר

    למטרת המחקר פותחה יחידת לימוד מתוקשבת בנושא אומנות המיצג, המוצגת כאתר אינטרנט הכולל מידע מגוון על יצירת מיצג אחת. באמצעות תוכנת היפרטקסט מתאפשר תהליך למידה לא לינארי המבוסס על צפייה בקטעי וידאו של המיצג, תמונות וטקסט החושפים את הלומד בצורה רחבה ומעמיקה למידע הרלוונטי הנדרש לשם בניית שבע אמות ההבנה של היצירה, תוך רכישת המיומנויות הנדרשות לניתוח יצירת מיצג.המחקר בחן את השינויים ברמת הידע ובמידת ההבנה שפיתח אחד מתלמידי האוכלוסייה שנחקרה במסגרת לימודי התואר השני, תלמיד כתה י"ב הלומד תולדות האומנות, לגבי מיצג. ממצאי המחקר מתייחסים לפרופיל הפעילות וכן לפרופיל הבנת היצירה (אופיר גורטלר ובילי עילם)

  • תקציר

    לקורס אמנות מתוקשב מספר יתרונות: הצגת יצירות האמנות באמצעות תמונות זולות וזמינות, במבחר פורמטים גרפיים ובאיכות גבוהה; חשיפה גבוהה של הלומד למגוון דוגמאות מעולם יצירות האמנות ביחס לחשיפה שמתקיימת בהוראה פרונטלית בלבד; הלימוד המתוקשב הלומד מכיר גם מבחר יצירות רשות תוך פיתוח מיומנויות למידה מתוקשבות; נוצרת היכרות מעמיקה יותר עם יצירות מתקופות שונות שלא תמיד נכללות בספרי הלימוד הבסיסיים באסתטיקה. (ערגה הלר)

  • לינק

    ההתמקדות בחקר הוראת אמנות בגישה אינטגרטיבית קשורה למגמה הכללית במערכת החינוך, לחזק הוראה בין-תחומית בתכניות הלימודים בבתי הספר . מטרתו של מחקר זה היא הבנת מהותה של הוראת אמנות כתחום דעת, כאשר דרך ההוראה היא בגישה אינטגרטיבית. שאלת המחקר אפוא מכוונת לבחון באיזה אופן נשמרת מהותה של האמנות כתחום דעת, כאשר דרך ההוראה היא בגישה אינטגרטיבית. תרומתו של המחקר הנוכחי היא בבחינת העשייה בתחום האמנות בבית הספר ובהארת ההיבטים המעשיים בנושא שילוב האמנות בתחומי דעת אחרים. בתוך כך מתבררות בו האפשרויות ליישום הגישה האינטגרטיבית, תוך שמירה על הוראת אמנות כדיסציפלינה (יונתה משי)

  • תקציר

    מטרת המחקר הנוכחי היא לתאר את המודל המנטלי בפעולה על אודות למידה של מורים-אמנים המלמדים אמנות חזותית. מהמחקרים עולה כי למורים המלמדים חשבון והבנת הנקרא בכיתות א', יש מודל מנטלי בפעולה כללי על אודות למידה. במחקר הנוכחי, בחרנו לבדוק את גבולות כלליות המודל המנטלי שנמצא במחקרים קודמים. כדי לבדוק את גבולות הכלליות של המודל הקיים, בחרנו תחום דעת השונה במהותו מתחומי הדעת שנבדקו במחקרים הקודמים – אמנות חזותית. שאלת המחקר: האם למורים-אמנים המלמדים אמנות חזותית יש מודל מנטלי בפעולה על אודות למידה, ואם כן, מה טיבו? אוכלוסית המחקר במחקר הנוכחי השתתפו 20 מורים-אמנים בעלי רקע שונה (מין, מקום הוראה, השכלה, ותק בהוראה וגיל) ומורים המלמדים תחומים מגוונים של האמנות החזותית (ציור, פיסול, עיצוב וצילום).

  • סיכום

    המאמר בוחן את עמדותיהן של מורות למחול שומרות מצוות כלפי היבטים מקצועיים שונים בעולמן ושואל אודות הקשר בין תפיסת עולמן המקצועית לבין תפיסת עולמן הדתית.  המחקר (כמותי ואיכותני, כפי שיפורט להלן) מתמקד ביחסי הגומלין בין אמנות המחול לבין עולמן הפנימי של המורות ושל תלמידותיהן. לצורך כך הובאו בחשבון המוטיבציות של המורות בבחירת המקצוע המאפשר להן, כאובלוסייה ייחודית, להגשים את עצמן תוך כדי סלילת דרך חדשה בהוראת המחול במסגרת תפיסת עולם דתית וכחלק ממערכת חינוך התואמת את עמדותיהן.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין