מילת מפתח: הוראה
מיון:
נמצאו 143 פריטים
פריטים מ- 101 ל-120
  • תקציר

    ספר זה מזמין את הקוראים לקריאה מעוררת חשיבה תוך התבססות על מפגשים קודמים עם עולם הספרות ואמנות. הספר מפלס דרכים שבהם אנו מקשרים בין קריאה חדשה לבין העולמות שאנו מביאים עמנו אליה. הספר מנסה להדגים כיצד אנו טווים בקריאותינו את המארג הייחודי שלנו להוויה של קסם, ועל הדרכים לעשות כל זאת בהוראת ספרות. ייחודו של הספר בתפיסה המשלבת ספרות, התייחסות לתהליכי קריאה ופיתוח החשיבה. הספר מאפשר מפגש עם תיאוריות ודוגמאות הממחישות אותן ומציע פעילויות מגוונות ליישום בהוראה. בספר רקע עיוני על אינטרטקסטואליות, רקע עיוני על פיתוח חשיבה בהוראה: תיאור השיטות שנבחרו, הסבר של עקרונות ההעברה בשיטות אלה, וכן הדגמה של כמה דרכים להוראת ספרות (אילנה אלקד-להמן)

  • לינק

    ביה"ס לחינוך באוניברסיטת לונדון מוביל כמה יוזמות חינוכיות והעיקרית שבהן הוא ביסוס תחום חינוך-מבוסס עובדות. היוזמה כוללת הנחייה מחקרית בהקמת מאגר מידע לחומרי למידה ומחקרים מבוססי עובדות. פרוייקט חינוכי זה הידוע בשם The Research Evidence in Education Library הולך ומתפתח בהשראה של פרופסור Richard Andrews נאוניברסיטת לונדון. וכמאגר ידע הוא כולל שני נדבכים עיקריים : א. Knowledge Pages, ב. Reviews Search – בעיקר סקירות מחקר . בסקירה שכתב פרופסור אנדריוז בשנת 2007 הוא מסביר מה נחשב כתחום מבוסס עובדות בחינוך ונותן דוגמאות של כמה אתרים באינטרנט העונים על דרישות משאבי חינוך מבוססי עובדות .

  • סיכום

    הדיון במסגרת שולחן עגול בכינוס עסק במספר דילמות בסוגיית הוראת שיעורי מתודולוגיה מחקרית במסגרת תכנית הלימודים בהכשרה להוראה. הדיון יתבסס על ממצאי מחקר הערכה שנעשה במכללה להכשרת מורים בשנת 2006. במחקר נבדקו שיעורי המתודולוגיה המחקרית אל מול ציפיותיהם של גורמים שונים: מרצים המלמדים קורסים אלה, סטודנטים הלומדים אותם ומרצים המלמדים סמינריונים, שבהם נעשה שימוש בידע שנרכש בשיעורי המתודולוגיה. ניתוח הממצאים הוביל לדיון בשתי שאלות עיקריות. האחת, מהי חשיבותם של שיעורי המתודולוגיה למתכשרים להוראה ומדוע חשוב לכלול אותם בתכנית הלימודים? השאלה השנייה, האם שיעורי המתודולוגיה המחקרית במתכונתם הנוכחית עונים על המטרות שהוגדרו? (אילנה בנימין פאול' חרותה ורטהיים).

  • תקציר

    לאור יתרונותיה המוכרים של הלמידה הפעילה לצורך שימור ידע, הבנתו והפעלתו, תוכננה סדנה שנועדה להדריך את המורים להוראה ברוח זו. המאמר מתאר את מבנה הסדנה ואת התוצאות ארוכות הטווח שלה, שנמדדו בתצפית בשיעוריהם של בוגריה לאורך שנתיים אקדמיות. התוצאות מצביעות על עלייה ניכרת במידת הפעלתם של הלומדים, הן בכיתה הגדולה והן בקבוצות קטנות, תוך העלאת הרמה הקוגניטיבית של השיח בשיעור. יתר על כן, הקצב הפנימי של השיעור בגל גודל קבוצה השתנה כך שפעילות הלומדים היתה מירבית דווקא בתחילת השיעור. (דן בנור, צופיה מלר)

  • מאמר מלא

    ד"ר דוואנס (Devans) היא מהמובילים בנושא התלקיט (פורטפוליו) בהוראה בחננוך הגבוה בארצות הברית. בראיון שנערך עמה במסגרת כתב העת האלקטרוני "The Teaching Professor" היא מתייחסת לשאלות: באיזה אופן שונים תלקיטים של הוראה משיטות אחרות לתיעוד העבודה של איש הסגל?; אילו יתרונות מציעים תלקיטים של הוראה לאיש הסגל כפרט, לפיתוח אנשי הסגל בכלל ולאלה שתפקידם להעריך אנשי סגל?; כיצד ניתן להשתמש בתלקיטים כדי לשפר את ההוראה?; אילו סוגי מידע רצוי לתכנן ולאסוף לתלקיט?

  • לינק

    סוגיית הוראת הקריאה בכיתה א' חזרה ועלתה שוב, לפני כשנתיים, על סדר היום הציבורי. הנושא עלה כתוצאה מחוסר שביעות רצון מהישגי התלמידים במיומנויות שפה בסיסיות: קריאה וכתיבה. מתוך כך התעוררה שוב השאלה על פי איזו גישה ובאיזו שיטה יש ללמד קריאה בכיתה א'. ומתוך גישה הרואה בקריאה חלק ממערך אורייני כולל, פיתחה ד"ר מיכל רוזנברג תכנית, אשר מטפחת בצורה שיטתית כישורים אורייניים, תוך כדי תהליך רכישת הקריאה והכתיבה, נוסף לשיטת הקריאה בה מלמדים בכיתה א'. שם התכנית: "קוראים וחושבים מחדש"- טיפוח כשירות אוריינית בתהליך רכישת הקריאה. תכנית זו זכתה להמלצה של תת הועדה לאישור תוכניות לימוד בנושא הוראת הקריאה, בראשות פרופ' רם פרוסט, כתכנית העשרה (מיכל רוזנברג)

  • סיכום

    מטרת המחקר לבחון כיצד משתנה, לאורך זמן, תפיסת המרצים לגבי היבטים שונים בשילוב האינטרנט בהוראה. שאלות המחקר העיקריות נחלקות לשלושה מישורים, והם: 1. במישור המרצה- אילו שינויים חלו במוטיבציית המרצה, בתפיסתו את שילוב האתר בתהליך ההוראה ומידת התמודדותו עם קשיים בפיתוח האתר, 2. במישור האתר – אילו שינויים חלו במידת ואופן השימוש בתכנים באתר, במידת מעורבות המרצה בקבוצות דיון ובמידת השימוש באינטרנט כמאפשר תקשורת עם הסטודנטים, ו3. במישור הסטודנט – אילו שינויים חלו בתפיסת המרצה את רמת מוטיבציית הסטודנטים, את מידת הלמידה ברשת ואת מידת התמודדות הסטודנטים עם קשיים טכנולוגיים. (ענת שמלא, רפי נחמיאס)

  • רפרנס

    המאמר בוחן תפיסות של סטודנטים להוראה ושל מורי מורים בנוגע לטבעה של הוראה יעילה במכללה להכשרת מורים. 110 סטודנטים להוראה ו- 48 מרצים במכללה להכשרת מורים בישראל מילאו שאלון מובנה להערכת הוראה. הממצאים העידו על שלושה היבטים של הוראה יעילה, המשותפים לסטודנטים ולמורי המורים: (א) הוראה יעילה כוללת ממד בין -אישי וממד דידקטי. (ב) הממד הבין-אישי אחיד יותר באופיו מהממד הדידקטי. (ג) המאפיינים שנתפסו כחשובים ביותר להוראה יעילה הם בקיאות בתחום הדעת, בהירות הניסוח, קידום החשיבה וקידום העניין (יצחק גילת, שרי בר-און, אשר גניס, גד אורית, אתי בכר)

  • סיכום

    המאמר דן בשאלה כיצד יכולה הכשרת המורים להיענות לאתגרים של הוראה בשנים הראשונות. לדעת המחברים על הכשרת המורים "להשמיע את קולה ", להתייחס לממד הרגשי של ההתכשרות להוראה ולבנות קישורים (Linkages) בין המסגרות ((Contexts השונות של ההתכשרות להוראה וההיקלטות בה. מורי מורים ובתי ספר לחינוך יכולים וחייבים לעשות יותר בהכנת המתכשרים לשנות העבודה הראשונות. הדבר צריך להתחיל בשיח הבוחן דוגמאות קיימות ובביקורת של תוכניות ההכשרה וההתנסות. (Liston, D., Whitcomb & Borko, H)

  • תקציר

    המחקר בודק זכרונות של צעירים את מוריהם תוך התמקדות במורה המעולה ובמורה הגרוע. מטרת המחקר היתה למצוא מהן התכונות או האפיונים שבשלם מורה נזכר כמורה מעולה או גרוע. הבדיקה נערכה בשני ניסויים על שתי קבוצות שונות של נבדקים. הראשונה קיבלה מטלה "סגורה" של הזכרות בשלושה מורים: מעולה, גרוע ובינוני, והערכתם על פני מערכת מימדים מאפיינים; הקבוצה השניה קיבלה מטלה של היזכרות חופשית בשני מורים, מעולה וגרוע, שלימדו אותם, ומתן תיאור שלהם. החוקרות מציעות כי תהליך של העלאת "זיכרונות בית-ספריים" הנעשית במסגרת סדנה מונחית על ידי מקצוען, יכול להיות תהליך חשוב שיש להמליץ על הכנסתו לתוכנית ההכשרה להוראה. (רחל ארנון, גרינספלד חווה, טלי זייגר, פנינה פרנקל, עדנה רובין)

  • סיכום

    נקודת המוצא למאמר מתייחסת למאפייני הלמידה של הסטודנטים כיום, קרי: "הלקוחות של המכללות". השאלה שמעלות המחברות היא באיזו מידה מאפשרים לפרחי ההוראה למידה משמעותית ופיתוח אינטליגנציית ההוראה שלהם? המאמר דן במאפייני למידה ובצרכים אופייניים של הסטודנטים המתכשרים להוראה במכללות. הנחת היסוד היא שפיתוח "אינטליגנציית הוראה", כלומר תובנה ליישום עקרונות חינוכיים בסביבות משתנות, תלויה במתן הזדמנויות למידה משמעותיות של המורה בשלבי הכשרתו. (שרית קובלר, אסנת רובין)

  • לינק

    במרבית הסטנדרטים לבחינת ההישגים מושם הדגש והמיקוד בתוצאות הביצוע של תלמידים ומעט על דרכי הפתרון שלהם. אין התייחסות להקשר של סביבת ההוראה-למידה בה מתרחשת הלמידה, ובמיוחד נעדרת התייחסות לתהליכי תיווך בכיתה, מטרת המחקר: לתאר ולבחון את קווי הדמיון והשוני הבאים לידי ביטוי בתהליך התהוותן של נורמות סוציו-מתמטיות, בשתי כיתות ג' הלומדות מתמטיקה על ידי אותה מורה. זאת, בזיקה לקידום תפקודי הכוונה עצמית בלמידה. בקשרי הגומלין אשר התקיימו בין התלמידים לבין עצמם: התהוו נורמות סוציו-מתמטיות המבטאות: הצדקות מתמטיות מקובלות של דרכי החשיבה והפתרון; גיוון מתמטי בדרכי החשיבה והפתרון; תחכום וייעול בדרכי החשיבה והפתרון; שימת דגש על קווי דמיון ושוני בדרכי החשיבה והפתרון (ענת מני, דליה עמנואל)

  • סיכום

    מטרת המחקר שהוצג היא לבחון את ההשתלבות בהוראה של סטודנטים בוגרי התכנית למצוינים בהשוואה לקבוצת ביקורת. המחקר מלמדים שמרבית הבוגרים משתלבים בהוראה ושיעור ההשתלבות דומה בשתי הקבוצות המושוות. לגבי שביעות הרצון של הבוגרים ממקצוע ההוראה נמצא כי בוגרי התכנית למצוינים יותר שבעי רצון בהשוואה לאחרים. כמו כן, ניכר כי לבוגרי התכנית מוטיבציה גבוהה יותר להמשיך וללמוד לקראת תארים מתקדמים. מסקנות המחקר מצביעות על תמונה מעודדת בכל הקשור לאטרקטיביות של מקצוע ההוראה בקרב בוגרי התכנית. (ציפי ליבמן, הילה אקרמן-אשר)

  • סיכום

    מטרת הסקירה המקיפה הייתה לאסוף מידע מחקרי על הוראת מתמטיקה לתלמידים עם ליקויי למידה ולגבש סינתזה של הממצאים . לצורך האיסוף נבדקו כל מאגרי המידע האקדמאיים החשובים בחינוך ((Academic Search Complete, ERIC, EducationResearch Complete, and Primary Search) . בסקירה וניתוח הממצאים זוהו הגורמים המשפיעים העיקריים בהוראת מתמטיקה לתלמידים ליקויי למידה , ביניהם הדרכת מורים , עמדות המורים , שימוש באסטרטגיות הוראה נכונות ומתאימות, תוכניות לימודים מותאמות וטכנולוגיות מסייעות. עוד נמצא חוסר ההלימה של תוכניות הלימודים לבעיות של ליקויי הלמידה במתמטיקה הוא הגורם המשפיע ביותר וכי יעילותן של תוכניות הלימודים במתמטיקה לבעיות של ליקויי למידה היא נמוכה ביותר. עם זאת , חשוב כל הזמן להכשיר ולהדריך מורים ליישום אסטרטגיות הוראה מועילות ויעילות שייפצו על בעיות ההלימה של תוכניות הלימודים הקיימות (Obudo,-Francis ) .

  • לינק

    הספר הינו מדריך שימושי למורה ומחנך המלווה את הקורא מרגע קבלת ניהול הכיתה ועד לטכס פרידה בסוף כיתה י"ב. בספר יש התייחסות לצדדים השונים בניהול הכיתה: שעות חינוך,טיול שנתי, מפגשים עם ההורים, ניהול יומי שוטף, ומעל הכול, הקשר עם התלמיד.בספר משולבים גם סיפורים אישיים המבליטים את מורכבות מקצוע ההוראה. כמעט בכל הסיפורים בוחנת הכותבת סיטואציה בהיותה תלמידה ו/או סיטואציה דומה בהיותה מורה (ליאורה נוטוב)

  • סיכום

    רבים מאנשי הסגל האקדמי משלבים בהרצאותיהם מצגות ממוחשבות, בדרך כלל, תוך שימוש בתוכנת Power Point, כדי לשפר את תהליך ההוראה ולהגביר את מידת העניין של המשתתפים. בדומה למצגת גם כל הטכנולוגיות להוראה המוכרות לנו- הטלוויזיה והוידיאו, הרשמקול, מטול השקפים ומטולי התמונות למיניהם – גיוונו את היכולת של סגל ההוראה להמחיש את נושאי השיעור. אלא שקיים מתח בין השימוש במצגת המעמיד בראש הבניית מסרים קלים ופשוטים לבין האידיאה האקדמית הדורשת מהסטודנטים להתמודד עם מסרים מורכבים. המאמר מעלה לדיון שאלות הנוגעות לצד החיוב והשלילה בשימוש בתוכנת Power Point. (יוסי בר)

  • תקציר

    מטרת הספר להציג גישה מדעית המתמקדת בחוויות מפתח ובנקודות מפנה, כדי להמחיש את עוצמתה הרבה של ההשפעה הבין-אישית. בניגוד ל"דגם המצטבר" המסורתי המקובל עד היום במחקר של השפעות חינוכיות, "המחקר של חוויות מפתח מראה כי למסגרת חינוך יש השפעה מכרעת על חייהם של מתחנכים, הרבה מעבר לתחום הצר של הישגים וציונים". לטענת המחבר בחוויות המפתח יש חוקיות שיטתית, למרות הרושם הכאוטי שהן יוצרות. במהלך המחקר התברר שהתבוננות בחוויות מפתח ובנקודות מפנה מאפשרת לבחון מחדש את כוחו של החינוך. גישת החקירה הפתוחה אפשרה לצאת מהזירה המצומצמת של החינוך הבית-ספרי השגרתי ולגלות את עוצמתו הרבה של החינוך ואת חיוניות ההשפעה הבין-אישית בכל רבדי החיים, בכל הגילאים ובכל מגזרי החברה. (גד יאיר)

  • סיכום

    עיקרי הדברים מנאום שנשא לי שולמן, נשיא Carnegie Foundation, בעקבות זכייתו בפרס Grawemeyer לחינוך. לטענת שולמן יש להפנים שלושה סוגים של פדגוגיה: א. פדגוגיה של השכל – mind ב. פדגוגיה מעשית – hands ג. פדגוגיה רגשית – heart. הוא מציע מספר עקרונות אוניברסאליים להוראה טובה בעקבות מחקר בן עשר שנים של תוכניות לימוד למקצועות פרקטיים.

  • מאמר מלא

    הוראה דיאלוגית" או "משא ומתן אודות ידע" (negotiating knowledge) היא מאופיינת בכך שבמהלך השיעורים מתקיימים דיונים כיתתיים, בין המורה לבין התלמידים, ובין התלמידים לבין עצמם, כך שהמורה איננו הדובר היחיד בכיתה. שיטת הוראה זו משקפת את התמורות שחלו בתפיסת הלומד בשנים האחרונות. מטרתו העיקרית של מאמר זה הוא לאפיין את שיטת ההוראה באמצעות משא ומתן כיתתי, לציין את ההבדלים בינה לבין שיטות אחרות הדומות לה (שיטת ה"פינג פונג", "דיאלוג סוקרטי", "הוראה בשיטת החקר והגילוי"), ולתאר את אופן הפעלתה בכיתה (תמר יחיאלי).

  • תקציר

    המאמר מציג את תמצית הגדרת מקומו ותפקידו של המד"פ בתכנית ההכשרה של הסטודנט. החלק הראשון של המאמר דן בתהיות ובלבטים סביב ניסוח חזון חינוכי המנסה לתת תשובות לשאלות, כגון מהי ההוראה הראויה ומיהו המורה הראוי. החלק השני מוקדש לניסיון לחדור אל עולמה של סטודנטית בשנת לימודיה השנייה, המתארת ביומן מסכם את התנסותה בבית הספר. באמצעות ניתוח מפורט של היומן שנכתב כהערכה עצמית ביקורתית של הסטודנטית עצמה, בוחן המחבר את פרשנותה ואת הערכתה העצמית לאור המאפיינים של חזון חינוכי שפרטיו נדונו בחלק הראשון של המאמר. בדרך זאת, הדיון בשתי נקודות הקוטב – מחד גיסא, ההתחברות אל עולמה ואל נקודת מבטה של המודרכת ומאידך גיסא, הניסיון להטיל אור על נקודת מבט זאת מן הפרספקטיבה של צמיחה לקראת מעמד של מורה ראויה – מסייע, לדעת המחבר, להדגים כיצד חזון חינוכי כמסגרת רעיונית מאפשר לנו לשאול שאלות באשר להתנסות של סטודנטים מודרכים ובאשר לפרשנות שהם נותנים להתנסות זו (זילברשטיין, משה)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין