מילת מפתח: הוראה
מיון:
נמצאו 143 פריטים
פריטים מ- 61 ל-80
  • לינק

    יושרה מקצועית ודמוגרפיות משתנות בבתי הספר הציבוריים בארה"ב יחד עם סטנדרטים להכשרת מורים בתחום של יכולת התמודדות עם אוכלוסיות לומדים מגוונות, דורשים שמתכשרים להוראה יהיו בעלי ידע, כישורים ודיספוזיציות הנדרשים לעבודה זו. הדגש הגדל והולך על איכות המורים ועל אחריותיות (Herrera & Murray, 2004, Luster, 2010) הופכת את ההוראה בכיתות הטרוגניות לתחום הערכה הדורש שיקול דעת רב יותר. יכולת זו צריכה להיות מוערכת בהערכות ביצועי מורים אותנטיות כמו ה- "Teacher Work Sample"(TWS )*, שהוא כתיבה המהווה הזדמנות למתכשרים להוראה להדגים, לתאר ולחשוף שיקולים, ידע ויכולות הוראתיות שונות שלהם ( Dee, A.L ) .

  • לינק

    הוראה שיתופית הפכה למקובלת בשטח החינוך, במיוחד בכל מה שקשור לחינוך מיוחד. נמצא כי תלמידים עם בעיות למידה בכיתות של הוראה שיתופית, שיפרו את הרמה האקדמית, התנהגותית, כישורים חברתיים והערכה עצמית בהשוואה לתלמידים בכיתות החינוך המיוחד. במאמר זה מוצגים נתונים שנאספו במשך שלוש שנים, במטרה להמחיש ולהציג את האפקטיביות וחוסר האפקטיביות של הוראה שיתופית בכיתת מדעים ( Forbes, Leslie; Billet, Stacy )

  • לינק

    המאמר דן בהוראה של תלמידי תיכון בעלי הישגים נמוכים בקריאה המתקשים בהבנת טקסטים מסבירים, כמו ספרי מדעים, תוך שימוש בהוראת הבנת הנקרא ובתוכנת text-to-speech (TTS). במאמר נידון השילוב בין הוראת אוריינות ומדע, כמו גם קריאה אפקטיבית, הוראת תחום התוכן ולמידת אוצר מלים (Roberts, Kelly D., Takahashi, Kiriko, Hye-Jin Park and Stodden, Robert A. 2012).

  • לינק

    האם יכולות הוראה איכותיות ניתנות להעברה גם כאשר מורים עוברים ללמד בבתי ספר אחר ובאוכלוסיות תלמידים שונות מבחינת הרקע הסוציו-אקונומי שלהם. שאלת מחקר זו נבדקה כבר פעמים ע"י המחקר החינוכי בארה"ב והיא ממשיכה לעורר עניין גם היום לאור העובדה כי יותר מורים בוחרים לעזוב את בית ספרם וללמד במסגרות חינוכיות אחרות . הצפי הוא שמגמה זו תגבר כי מורים שוב אינם רואים עצמם כפותים לביה"ס אחד ויחיד בכל חייהם המקצועיים .

  • תקציר

    כיצד אנו יודעים שהתלמידים למדו? היא שאלה חשובה. באמצעות דוגמה נרטיבית של שיעור בכיתה, מובא תיאור של הפילוסופיה המהותנית (Essentialist philosophy). פילוסופיה זו היא מכוונת מורה ונעדרת כל דרישה פנימית להבנת התלמיד. במקום זאת, מורה מעביר את הידע הנדרש והתלמידים סופגים ומחזירים את מה שהועבר. חמישה מאפייני למידה החסרים – הבנה, חשיבה, בעיות, שאלות, ומשוב – מנרטיב הכיתה נדונים בקצרה, ומוצגת פילוסופיה המרוכזת בתלמיד אשר ביכולתה לתמוך ולקיים למידה עשירה, מהותית ומשמעותית ( Roberson, S., & Woody, C).

  • לינק

    נוסף על המאבק הצודק על מקומם של מקצועות האמנות בתכנית הלימודים, יש לשלב את האמנות בכל מקצועות הלימוד. זווית חדשה על אמנויות בחינוך (יוסי איתן, 2012).

  • לינק

    בספרו החדש, היוצא כעת בעברית, מציע דיויד פרקינס שבעה עקרונות להוראה. ספר קודם שלו הציע עקרונות להוראת אמנות. בשיחה עמו הוא מסביר מדוע קשה לשנות את ההוראה, אבל בהחלט אפשרי, ואיך אמנות רלוונטית לחייהם של בני האדם בימינו (יורם הרפז, 2012).

  • לינק

    במאמר זה, המחבר חוקר את ההיסטוריה של הערכות המורים במחוז מונטגומרי שבמדינת מרילנד. הוא מתאר את האופן שבו, על פני תקופה של שלושה עשורים, איגוד החינוך של מחוז מונטגומרי (Montgomery County Education Association (MCEA) ביסס עצמו כאיגוד מקצועי חזק ומינף את כוחו כדי למסד גישה שיתופית יותר להערכות מורים במחוז (Sullivan, Jeremy P, 2012).

  • לינק

    את הויכוח על לימודי האזרחות בישראל אין אלא להבין כהמשכו של ויכוח ישן לגבי מהותה של החברה המודרנית, של הרעיון הדמוקרטי, של הפרויקט הלאומי, החברתי-סוציאליסטי, מעמד הדת בתוך כל זה ומה הוא בסופו של דבר תפקיד החינוך. הכפפת הדיון בנוגע לעתיד הוראת האזרחות למעין 'מדע-מדינה' א-היסטורי – גם אם נאור עפ"י דימויים העצמי של האוחזים בו – היא בחירה גרועה שלצד מופרכותה מבחינה מדעית-עיונית, אין בה שום בשורה לחיזוק הדמוקרטיה בישראל ( אודי מנור).

  • לינק

    לנוכח המחסור הגדל במורים במדינות רבות עם פרישה של מורים רבים, נדרשות מערכות של תמריצים נכונים כדי למשוך בוגרים מוכשרים להוראה. רמות השכר יכולות להיות חלק מהמשוואה. אולם, מדינות שהצליחו להפוך את מקצוע ההוראה לעיסוק אטרקטיבית עשו זאת לא רק באמצעות תשלום, אלא באמצעות חיזוק מעמד המורה, מתן צפי מבטיח של קריירה מעניינת ומתן אחריות למורים כאנשי מקצוע וכמובילי רפורמות. הדבר דורש מהכשרת המורים להצמיח מורים מחדשים וחוקרים בחינוך, ולא רק מעבירי תוכניות לימודים. מערכות חינוכית יכולת לגייס מורים איכותיים לא רק באמצעות תשלום הולם אלא גם ע"י יצירת סביבה שבה מורים עובדים כמקצוענים. עליהן לעסוק בזהירות בהיצע ובביקוש, ולשקול אסטרטגיות להבאת אנשים להוראה בכלל ולטפל במחסורים ייחודיים בפרט. מדינות שונות הראו שמדיניות עשויה להיות בעלת השפעה משמעותית על האטרקטיביות של ההוראה. מורים רוצים להיות סוכנים פעילים, לא רק מיישמי רפורמות, אלא גם מעורבים בתכנון ( דו"ח של ארגון OECD משנת 2011 ) .

  • לינק

    בספר "הוראת המדעים בצוות , Ed Linz, Mary Jane Heater, and Lori A. Howard , "מדגימים את האמת של האמרה העתיקה "שני ראשים עדיפים על אחד." מדריך זה לפיתוח מוצלח של צוות ההוראה שיתופי, בא למקסם את הלמידה של התלמידים, יסייע לפרחי הוראה ומשתלמים בחינוך המיוחד ומורים למדע בכיתות יסוד ובבית הספר העל יסודי , כמו גם שיטות למרצים בהוראת המדעים שרוצים להכניס נושאים הקשורים לצרכים מיוחדים בתוכנית הלימודים שלהם. תוך שימוש בשתי שיטות המבוססות על מחקר ותובנות אישיות של צוות המורים המנוסה, החוקרים שואפים להפוך את ההוראה בצוות למועיל לסטודנטים ונגיש גם למורים ( Linz, Ed; Heater, Mary Jane; Howard, Lori A).

  • סיכום

    בשנים האחרונות ניכר כי סרטי וידאו קצרים הפכו להיות משאב חשוב בתחומי החינוך הן מבחינת השתלמויות המורים והן מבחינת הכשרת המורים החדשים. בעקבות זאת , אנו רואים יותר ויותר יוזמות חדשות להקמת מרכזי משאבים באינטרנט המבוססים על סרטי וידאו המאורגנים ומסווגים עפ"י תחומי דעת , כגון מרכז המשאבים החדש בישראל של סרטי וידאו בהוראת המתמטיקה. בארה"ב הוקם בשנה האחרונה מרכז משאבים חדשני למורים שנועד ליצור השראה בקרב המורים ע"י הדגמת שיעורים מצולמים בווידאו. מרכז משאבים חדש זה כולל מאות סרטי וידאו המתעדים שיעורים שונים עפ"י תחומי דעת והכוונה להרחיבו להיקף של אלפי שיעורים מצולמים. ניתן למצוא במרכז המשאבים הרבה דגמים פדגוגיים שיכולים לשמש השראה למורים חדשים וגם למורים ותיקים.

  • לינק

    הספר כולל מבוא מקיף לתיאוריה ולפרקטיקה בחינוך לגיל הרך. הספר פותח בתיאור הסטנדרטים האמריקאים לחינוך ולטיפוח בגיל הרך, ובסקירה תיאורטית והיסטורית של אנשים שתרמו למחשבה בתחום זה. שבעה הפרקים האחרים מתארים פרקטיקה מקצועית, המאורגנת על-פי סביבת הכיתה ועל-פי תחומים התפתחותיים. אחת מנקודות החוזק של הספר היא השימוש שהוא עושה בעקרונות מנחים מתוך ארגונים רגולטוריים ומן התחיקה. מידע מעשי זה חשוב למורים בגיל הרך. הספר מכוון לגישה ההתפתחותית, ומקדם חינוך בגיל הרך כמכניזם המכין ילדים צעירים לבית הספר ( Burns, S.M., Johnson, R.T., & Assaf, M.M ).

  • לינק

    סקירה מרתקת ומצולמת של האבולוציה של הטכנולוגיה בכיתה, גרמה לאראלה לונברג לחשוב שוב על מקומו של החינוך היום (2011) ברצף של שימוש בטכנולוגיות. החל ממחבט שעליו חרותות אותיות ופיוט דתי שעל התלמידים להעתיק על מנת ללמוד את אמנות הכתיבה, מחבט היכול לשמש גם על מנת לחבוט בתלמיד סורר וכלה ב-iPad המזכיר בצורתו את לוחות הצפחה של המאה ה-19.מעניינת במיוחד, מכונת ההוראה של סקינר שמסביר את מאפייניה המתאימים ללמידה אפקטיבית והתאמה אישית של הלמידה- סקינר טוען כי ההתאמה האישית ללמידה מאד מאפיינת את המכונה, לעומת טכניקות ההוראה מיושנות שבהן כל הכיתה לומדת באותו קצב, התלמיד המצטיין יכול כאן לנוע קדימה בקצב מהיר והתלמיד האיטי יותר יכול לנוע בקצב שלו (מענה לשונות). מעניין באילו עזרים טכנולוגיים היה סקינר משתמש היום.( אריאלה לונברג) .

  • סיכום

    המאמר הוא סקירה של ספרות מחקרית העוסקת במושג/ברעיון של מקורות ידע תרבותיים והשפעתו על הוראה, במיוחד הוראה לילדים בעלי הישגים נמוכים הבאים מקבוצות של מיעוטים. הסקירה כללה טקסטים מארה"ב (רוב המאמרים), אוסטרליה, בריטניה וקנדה (מאמר אחד).ממצאים של מחקרים מצביעים על השכיחות של תיאוריית החסר (Deficit) בקרב מורים בעולם כולו (Gee, 1996). תיאוריה זו "מאשימה" בתת-ההישגיות את התלמידים עצמם, את משפחותיהם ואת תרבויותיהם (Bishop, 2001), ואינה רואה את חלקו של בית הספר בכך. תפיסה זו, אף שהיא נקוטה בידי המורים עשויה להיות סמויה , בגלל חוסר מודעות לעמדות ולאמונות שלהם וחוסר הבנת השפעתן על תת-הישגיות של תלמידים ( Hogg, L.) .

  • לינק

    מחקר חדש שבדק מה חשים המורים בבתי הספר בישראל כלפי מקצוע ההוראה, גילה שרבע מן המורים שנבדקו מצטערים שבחרו במקצוע. כשליש מהמורים חשים כפיות טובה ולחץ בעבודה. במסגרת המחקר התבקשו כ-200 מורים בבתי ספר יסודיים ועל-יסודיים להשיב על שאלונים, ולציין אילו רגשות הם חשים במהלך עבודתם. את המחקר ערכו פרופ' זמירה מברך, דיקן הפקולטה למדעי החברה באוניברסיטת בר אילן, וד"ר דיצה משכית, מהמכללה האקדמית לחינוך "גורדון" בחיפה. תדמיתם של המורים, מציינות החוקרות, נמוכה לא רק בעיני הציבור, אלא גם בקרב המורים עצמם, שרבים מהם חשים במהלך עבודתם מבולבלים, חסרי ביטחון וכפיות טובה על כך שבחרו בהוראה. מנתוני המחקר עולה כי 22% מהמורים העידו כי הם חשים תחושות של פחד בעבודתם, 28% העידו כי הם מאוכזבים וכרבע הודו שהם לא חשים הנאה או שמחה בעבודתם.

  • לינק

    ניסיונות להבין את היחסים בין הוראה ללמידה נעשו בעבר. הזרם האנליטי בפילוסופיה של החינוך הצטיין בכך במיוחד. הוא ניסה ללמוד על יחסים אלה מתוך ניתוח לוגי של המושגים "למידה" ו"הוראה". המאמר שלהלן ממשיך את האנליזה, אך לא את האנליטיות; כלומר, הוא מנתח את היחסים בין הוראה ללמידה (אנליזה), אך לא על בסיס הנחת היסוד של הפילוסופיה האנליטית שלפיה ניתוח המושגים "הוראה" ו"למידה" יביא להבנה של היחסים ביניהן (אנליטיות). המאמר שלהלן חושף ומנסח שני טיעונים מנוגדים בנוגע ליחס שבין הוראה ללמידה. על פי הטיעון הראשון, יש לגזור את ההוראה מן הלמידה, או ליתר דיוק – לבסס את מטרות ההוראה על תאוריות קוגניטיביות שיש להן השלכה ישירה על הלמידה; על פי הטיעון השני, יש לגזור את הלמידה מן ההוראה, או ליתר דיוק – לבסס את מחקר הלמידה על הנחיות הנובעות ממטרות ההוראה. הטיעון השלישי, המסכם, גורס שבין ההוראה ללמידה יש יחסים מעגליים שיש בהם "מידה של הונאה עצמית" ותועלת הדדית. המאמר חותם בהשתמעות של "האנליזה" לעמדות ביחס לתכניות לימודים ( יורם הרפז).

  • לינק

    מאמר ביקורתי של פרופסור אהוד קינן מהטכניון. לימוד המקצועות המדעיים באופן מובנה, כפי שנהוג בבתי הספר בכל העולם, כרוך במאמץ, במימון, במעבדות מצוידות, במורים טובים. מערכת החינוך הישראלית אימצה את מדיניות הישראבלוף, כאלטרנטיבה זולה מאד, אשר מאפשרת להציג "כאילו" הישגים, מבלי להתאמץ. מורה טוב מלמד בשיעוריו פחות מ- 20% ממה שהוא יודע, כך הוא יכול להגיב לשאלות התלמידים, להפוך את חווית הלמידה לתהליך אינטראקטיבי מסעיר ומרתק ולהשתתף בעיצוב אישיותו ודרך חייו של התלמיד. מורה גרוע מלמד 100% ממה שהוא יודע, כלומר, איננו מסוגל לענות על שאלות התלמידים, אלו מזהים מיד כי הוא מתחמק מתשובה או ממציא תשובות שגויות, ומכאן קצרה הדרך לאיבוד כבודו וסמכותו.

  • לינק

    עבודת ההוראה – מה יש ללמוד כשמתכשרים להוראה? להוראה משמעויות שונות; במסגרת ההכשרה המיקוד הוא במיוחד במה שמתרחש בכיתה, שבה העבודה מערבת אחריות לכיתה שלמה של תלמידים החייבים לעבוד יחד לאורך שנה. ניתן להגדיר הוראה כניהול של בעיות בכמה תחומי עבודה תוך בנייה של יחסים יעילים עם תלמידים ועם תכנים (Lampert, 2001). מורי-מורים וחוקרים בתחום ההכשרה מצאו הגדרה זו שימושית לצורך "פירוק" מושג ההוראה ושיום מרכיביו תוך שמירה על מאפיין המורכבות שבו .אילו פרקטיקות צריכות לעמוד במרכז הלמידה? בהקשר זה עולה המושג "הפרקטיקות הטובות ביותר" המביאות לתוצאות הטובות ביותר. שאלה חשובה שנדונה במאמר ביחס למושג practice והתכשרות להוראה היא: "האם פרקטיקה צריכה להיות דבר ש(1)מורה עושה ולומד ממורים אחרים או (2)משהו שנוצר ונבנה ע"י קבוצה ונלמד בקהיליית מעשה (Lampert, M).

  • לינק

    פרופ' לי שולמן נחשב להוגה והחוקר החשוב ביותר בתחום של ידע מורים. המאמר המתפרסם בגיליון אוקטובר 2010 של כתב העת "הד החינוך" נחשב לאחד ממאמרי המפתח בתחום. שולמן מציג בו את עקרונות תפיסתו על ידע של מורים ומותח ביקורת על גישות המתעלמות מתוכני ההוראה ומעדיפות מיומנויות הוראה כלליות . "אנחנו מחמיצים שאלות על תוכנם של השיעורים הנלמדים, השאלות שנשאלות על התוכן הזה וההסברים הניתנים לו. מזווית של פיתוח והכשרה של מורים עולות הרבה מאוד שאלות. מאין מגיעים הסבריו של המורה? איך המורה מחליט מה ללמד, איך לייצג את מה שהוא מלמד, איך לשאול תלמידים על החומר ואיך לטפל בבעיות של אי־הבנה? הפסיכולוגיה הקוגניטיבית של הלמידה התמקדה כמעט רק בשאלות האלה בשנים האחרונות, אבל מנקודת מבטם של הלומדים בלבד. עמיתיי ואני מנסים לפצות על חוסר האיזון הזה באמצעות תכנית המחקר שלנו, המכונה "צמיחת הידע בהוראה" (Knowledge Growth in Teaching). מהם מקורותיו של ידע המורים? מה המורה יודע ומתי הוא למד את מה שהוא יודע? כיצד נרכש ידע חדש, כיצד מאוחזר ידע ישן וכיצד משתלבים השניים ליצירת בסיס ידע חדש?"

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין