מילת מפתח: הוראה שיתופית co-teaching
מיון:
נמצאו 15 פריטים
פריטים מ- 1 ל-15
  • סיכום

    מחקר זה הינו סקר אינטרנטי שנערך בקרב 321 מורים באוסטריה, שמלמדים יחד עם מורה נוסף בהיקף חלקי. המחקר בוחן את תפיסות המורים בנוגע להוראה המשותפת. הסקר משווה בין צוותי הוראה שהוקמו מתוך בחירה אישית של המורים לבין צוותים, שצוותו על-ידי הנהלת בית הספר בכל הנוגע להנאה מההוראה המשותפת, לתחושת הסיפוק מעבודת ההוראה בכלל, לחוללות העצמית הקולקטיבית של המורים ולגיבוש תחושת אחריות בנוגע לתהליך ההוראה.

  • סיכום

    אחד מכיווני הרפורמות בהתנסות מעשית במסגרת התוכניות להכשרת מורים הוא הפעלה של דגם ההוראה בשיתוף. מדובר בתכנון, בהוראה ובהערכה משותפים של מתכשר ומורה-מאמן כששניהם מעורבים כל הזמן יחד בלמידת התלמידים (Badiali & Titus, 2010, Bacharach, et al., 2010). הוראה בשיתוף בהתנסות המעשית עשויה להצמיח מורים עתידיים בעלי יכולת לפעול כחלק מקהיליית המורים החולקים בידע ובמחויבויות, ועובדים להעמקת הבנות ולפיתוח מיומנויות. אף שהוראה בשיתוף צמחה מחינוך מיוחד, תוכניות הכשרה החלו לשלבה כדגם אפשרי גם בחינוך הרגיל עוד בשנות ה-80 של המאה הקודמת (Darragh et al., 2011).

  • תקציר

    מחברות המאמר הן שתי מורות מורים שעבדו בשיתוף פעולה כדי להורות בשיתוף שיעור בין-תחומי באנגלית ובהיסטוריה אמריקנית לתלמידי כיתות י"א בבית ספר תיכון עירוני. הן רצו להבטיח שהשיטות שבאמצעותן לימדו פרחי הוראה היו שיטות עכשוויות ואפקטיביות. המאמר דן באמונות הבסיסיות שהשפיעו על הוראתן, בתכנית הלימודים הבין-תחומית שהן לימדו, בחלק מהאתגרים שבהם נתקלו, ובתמונה מתומצתת של השקפות התלמידים לגבי תכנית הלימודים (DiCamillo, Lorrei; Bailey, Nancy M., 2016).

  • סיכום

    בהוראה בשיתוף השאיפה היא לעבור מהתנסות מעשית מסורתית שיש בה היררכיה בין חונך למונחה, לתהליך שבו מאמן ומתכשר הם שותפים החולקים בהוראה ובתחומי אחריות שונים בכיתה. המחקר נערך בבית ספר תיכון והשתתפו בו 8 מאמנים מורים למדעים בעלי ותק שבין 5 ל-20 שנות הוראה ונמשך 4 שנים. המאמנים במחקר התנסו, על פי דיווחיהם ותיאוריהם, בהתפתחות מקצועית אותנטית ומשמעותית. האינטראקציות היום-יומיות חייבו דיון ורפלקציה מתמידים על הוראה, הרחיבו אינטראקציות בכיתה, הכניסו משאבים קוריקולריים חדשים ועודדו את המאמנים להרחיב את תפקידיהם כמנהיגים וכמורי מורים בית-ספריים (Gallo-Fox, J., & Scantlebury, K).

  • תקציר

    מחברי המאמר ערכו מחקר איכותני לגבי ההשפעה של שותפות אוניברסיטה-בית ספר שבה שמונה מועמדים להוראה מתכנית דו-שנתית לתארים מתקדמים שובצו יחדיו בחטיבת ביניים ברמת עוני. המועמדים להוראה בתכנית ייחודית זו מקבלים תואר שני, כמו גם רישיון הוראה בתחום התוכן שלהם ובחינוך מיוחד. תוך שימוש בראיונות בקבוצות מיקוד עם מובילי בתי הספר, מורים שותפים בכיתות החינוך המיוחד והתוכן, ומועמדים להוראה, המחברים רצו לקבוע את ההשפעה של השותפות על כל בעלי העניין (Ruben, Barbara; Rigelman, Nicole; McParker, Matthew, 2016).

  • סיכום

    התנסות מעשית נחשבת לחלק חיוני של הכשרת מורים ומבטאת אוריינטציה מקצועית של תוכנית ההכשרה. בדרך כלל, חרף השונות הקיימת בין מאפייני ההתנסות המעשית בתוכניות הכשרה שונות, לרוב מדובר בעבודה של חונך אחד עם מתכשר אחד. בתי-ספר מגלים עניין גובר והולך ביצירת תרבות של שיתוף (למשל, קהיליות למידה ממוקדות תחום דעת, הוראה בשיתוף עם מורה לחינוך מיוחד, ביקורים הדדיים בכיתות) – כדי להקטין למינימום את הלם המציאות שמורים מתחילים חווים לעתים קרובות. יותר מכך, מורי-מורים עומדים לא אחת בפני קושי למצוא מקומות לשיבוץ מתכשרים בהתנסות מעשית איכות ודגם של הוראה בשיתוף יכול להוות פתרון לכך.

  • לינק

    כתבה שפורסמה בתחילת חודש זה ב"הארץ" מדווחת על תכנית המתגבשת במשרד החינוך לצירופם של סטודנטים להוראה אל מורים מנוסים. הכוונה היא להקטין את היחס בין מספר התלמידים לבין מספר המורים. הסטודנטים שיצורפו יהיו סטודנטים בשנת לימודיהם השלישית שלהם. היא נועדה לאפשר התמודדות עם הצפיפות בכיתות הלימוד בישראל, צפיפות שהיא גבוהה באופן משמעותי מזו המקובלת במדינות ה-OECD (יורם אורעד).

  • לינק

    תוכניות הנרקמות במשרד החינוך – המבקשות בין היתר להתמודד עם "מחאת כיתות הסרדינים" מבשרות את המהפכה/רפורמה הבאה בדרך – כיתה אחת, שני מורים. משרד החינוך אינו מתכוון להכניס לכיתה אחת בישראל שני מורים מנוסים, בעלי ותק בהוראה אשר יקלו את העומס אלא עומד להכניס לכיתה "מורה ותיק, מורה טירון".תהיה זו טעות לאמץ שינוי בדגם הכשרת הסטודנטים להוראה על ידי הכנסתם – בטרם עת – לכיתות ולבשר לציבור הישראלי שהסטודנט או הסטאז'ר להוראה (כלומר, המורה בשנתו הראשונה) הוא הבשורה להקלת הלחץ בכיתות (אריה קיזל).

  • סיכום

    הוראה בשיתוף (Co-teaching) היא דגם הוראה המאפשר לבתי-ספר לעמוד בדרישות להכלה ולהערכה של תלמידים בחינוך מיוחד, ובו בזמן לשאוף לשימוש אפקטיבי במומחיות כל מורה בהוראה משותפת. במחקר זה השתתפו 5 זוגות של מורים- מורה/ת חינוך מיוחד ומורה כולל/ת – שעבדו בכיתה בהוראה בשיתוף בבית-ספר תיכון עירוני. שאלות המחקר: כיצד מורים בשיתוף מתייחסים ל: (1) הבדלים בגישות להכלה? (2) הבדלים בזוויות ראיה פילוסופיות לחינוך כללי ולחינוך מיוחד? (3) גורמים חיצוניים המעורבים בהצלחת השיתוף? ( 4) כיצד נפתרים קונפליקטים בינאישיים? (Sharon Pratt).

  • סיכום

    הוראה-בשיתוף היא פרקטיקה שבה שני אנשי מקצוע מתכננים, מלמדים ומעריכים יחד כיתת תלמידים. המחקר הנוכחי נותן סקירה של הקשר בין הכשרת ותיפקוד מנהלים לבין יישום הוראה בשיתוף בין מורה כולל ומורה חנ"מ. ניתן לציין כמה השתמעויות העולות ממנו: א) יש צורך בפיתוח מקצועי, עיוני ומעשי, למנהלים בתחום זה ובהרחבת הידע שלהם על הכלה והוראה-בשיתוף כחלק מכך, ב) קיימים קשיים טכניים/מנהלתיים של מימוש הוראה-בשיתוף בבתי הספר שראוי לתת עליהם את הדעת, ובהם: ארגון מערכת השעות להקצאת זמן לתכנון משותף, שימור השותפות ליותר משנה אחת ועוד, ג) נראה שיש צורך ליתר עקביות בהיבט של פיתוח תהליכי התמיכה וההערכה בהוראה-בשיתוף (Kamens, M. W., Susko, J. P., & Elliott, J. S).

  • סיכום

    המאמר בוחן את ההוראה בשיתוף (Co-teaching) כהקשר המאפשר למידת מורים. השאלה שנבחנה הייתה מה ניתן ללמוד מנרטיבים של שני מורי כיתה המלמדים בדגם של הוראה בשיתוף על הזדמנויות הלמידה שהדגם זימן להם. ההנחה היא שלהוראה בשיתוף, שבה התקשורת נעה בין הקשרים שונים בתוך ומעבר לכיתה יש פוטנציאל של למידת עמיתים (Anna Rytivaara, Ruth Kershner).

  • לינק

    המאמר דן ביתרונות ובחסרונות של הוראה שיתופית (co-teaching), או שימוש בשני מורים או יותר בכיתת מדעים, במיוחד תוך ציון שיתוף פעולה בין המורה בכיתה לבין מורה לחינוך מיוחד (Forbes, Leslie and Billet, Stacy, 2012).

  • לינק

    במחקר המעקב הזה, נחקר פיתוח של הוראה שיתופית ((co-teaching בארבעה בתי ספר שונים בהלסינקי שבפינלנד. המורים ענו על שאלון אלקטרוני שלוש פעמים במהלך שנה אחת. העמדות לגבי הוראה שיתופית היו חיוביות אף על פי שתדירות ההוראה השיתופית נותרה נמוכה(Takala, Marjatta, Uusitalo-Malmivaara, Lotta, 2012).

  • לינק

    מחקר זה בודק את תפישותיה של סטודנטית במכללה באשר להשפעתה של הוראה שיתופית על התפתחות הידע המקצועי שלה בתחום הוראת המתמטיקה בבית הספר היסודי. הסטודנטית שבה מתמקדת עבודה זו לקחה חלק, יחד עם סטודנטים נוספים, בסמינריון מחקרי בתחום הוראת המתמטיקה. המורכבות הרבה, האינהרנטית, בקורס הסמינריוני הולידה בשנים האחרונות שיתוף פעולה בין המרצה של הסמינריון להוראת המתמטיקה לבין מרצה מתחום האוריינות האקדמית בהוראה לסמינריון. חשיבותו של שיתוף פעולה זה היא בכך שבדרך זו ניתן להעניק לסטודנטים כלים מגוונים יותר ומבוססים יותר לביצוע המטלה הלימודית של הסמינריון. שיתוף פעולה זה הולך ומתפתח תוך כדי עשייה, ומתגבש יותר ויותר כמודל של הוראה שיתופית (Co-teaching) (Cook & Friend, 1995) של שתי המרצות ( וולפנספרגר, יוכי ודורית פטקין).

  • סיכום

    הוראה-בשיתוף דורשת ממורים כוללים ומורים לחינוך מיוחד לתכנן, ללמד ולהעריך בצוותא את ההוראה באופן שוטף. ללא תכנון משותף מורים עובדים במקרה הטוב בהקבלה או תגובתית. המטרה של תכנון משותף היא שהמורה לחינוך מיוחד יביא את יכולותיו הייחודיות ובהן הבחנה בשונות, התאמה, תמיכה בהתנהגויות חיוביות ופדגוגיה לשיעור כדי שרוב התלמידים יצליחו לעבד וללמוד את חומר הלימוד בפעם הראשונה שבה הוא מוצג לכיתה (Murawski, 2009). מורים המלמדים בדגם של הוראה-בשיתוף בדרך נכונה הם אלה המנצלים את העובדה שיש שני מבוגרים בכיתה. על מורים בשיתוף להיות בעלי יכולת להסביר ולהדגים דרכים שבהן הם מאפשרים ומספקים הערכות חלופיות, ומתייחסים לתלמידים באופן אישי בהחלטה על מידת שליטתם בסטנדרטים של תוכן ותוכניות לימודים (Murawski, W.W., & Lochner).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין