מילת מפתח: הוראה קונסטרוקטיביסטית
מיון:
נמצאו 23 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • סיכום

    המחקר משתמש בשתי מסגרות תיאורטיות: תיאוריות קונסטרוקטיביסטיות של הוראה ולמידה, והתפתחות אמונות של מורים מתחילים. המחקר בוחן האם אמונות קונסטרוקטיביסטיות של מורים מתחילים להיסטוריה ודרכי ההוראה הנלוות להם משתנות לאורך זמן? אם כן איך, מדוע ובאילו תנאים? אילו תנאים משפיעים על הצלחה או קשיים בביצוע הוראה קונסטרוקטיביסטית? (Christopher Martell).

  • לינק

    אחד ממיזמי הלמידה והוראה הקונסטרוקטיביסטיים המשמעותיים בישראל נערך זו השנה השלישית במכללת סמינר הקיבוצים. מדובר במיזם של ד"ר שרון גבע המכשירה האת הסטודנטיות להוראה להיסטוריה ללמידה פעילה באמצעות כתיבת ערכים לויקיפדיה . במאמר הנוכחי המורה רוני מנט חולקת אתנו את ניסיונה המצטבר במיזם בו בפרויקט היא משתתפת בתור עוזרת הוראה, "תפקיד שעזר לי ללמוד עוד יותר על הקשיים בשינוי ערכן של נשים. במסגרת תפקידי אני עוזרת לסטודנטיות ולסטודנטים לחפש מידע אודות הנשים עליהן בחרו לכתוב ובהתמודדות עם עולם ויקיפדיה, אתגר לא פשוט כשלעצמו ( רוני מנט).

  • סיכום

    טיעון מדעי הוא תהליך שבו מדענים מעורבים בשיח שמטרתו פיתוח ידע משותף על עולם הטבע. היבט מפתח בטיעון דורש מהמדענים להשתמש בראיות כתמיכה בטיעונים שלהם. השתתפות של תלמידים בפעילויות טיעון עוזרת להם לרכוש הבנה עמוקה של התכן המדעי, דבר ששעורי מדעים מסורתיים אינם יכולים לספק. סוג שעור זה כולל בכל שלב, חקר מבוסס על נסיון ומקורות המפנים לתכנית הלימודים K-12. היעד והתכלית של שעור זה הם, שהתלמידים ילמדו על מינים בטבע הנתונים בסכנת הכחדה באזור מגוריהם, לנתח ולפרש נתונים ניסיוניים, לבנות הסבר המנמק מדוע המינים שהם בחרו, הם החשובים ביותר לבריאות הכוללת של הסביבה האקולוגית ואז לתקשר עם עמיתים ולהעביר להם את הטיעונים שלהם ( Horton, Jessica, Golden, Barry Parmly, Jilynn ).

  • תקציר

    המאמר הנדון מתאר קורס ניסיוני בהוראת מקרא על פי השיטה הקונסטרוקטיביסטית, שהתקיים במכללת סמינר הקיבוצים בשנת תשס"ג. תכנית הקורס גובשה עבור קבוצת סטודנטים מן המסלול לחינוך דמוקרטי, מסלול שבו מתעתדים הלומדים מלכתחילה להכשיר עצמם להוראה בדרכים חלופיות. העקרונות המשותפים לחינוך הדמוקרטי ולשיטות ההוראה-למידה הקונסטרוקטיביסטיות היו ברורים למדי: צמצום ההגמוניה של המורה כמי ששולט במידה רבה על חומר הלימוד ועל מהלך השיעור, העברת האחריות ללומד, התביעה לרלוונטיות, עידוד של פעילות גומלין בין תלמידים, הוראה בין-תחומית, משוב שאינו שיפוטי וכדומה ( שולה קשת).

  • לינק

    מאמר זה מציג תמונת מצב באשר למקומה של הגישה הקונסטרוקטיביסטית בהוראת שפות בכלל ובהוראת אנגלית בישראל בפרט. התכנית להוראת אנגלית כשפה זרה בישראל נסמכת על הגישה התקשורתית להוראת שפה. גישה זו הייתה ועודנה מקובלת במקומות רבים בעולם. אף שאינה מושתת ישירות ובאופן מוצהר על הפילוסופיה הקונסטרוקטיביסיטית , ניתן לראות כי היבטים קונסטרוקטיביסטיים רבים קיימים בגישה זו, ובכללם למידה תלוית הקשר, למידה מבוססת ביצוע, למידת חקר, למידה חברתית, אוטונומיה של הלומד והמורה כמתווך, השגיאה כהזדמנות ללמידה ואינטגרטיביות בהוראה ובלמידה ( סמדר דוניצה-שמידט).

  • סיכום

    כדי להתגבר על הצורך במיזוג ובקישור בין רמות שונות בלימודי הביולוגיה יש להימנע מהיצמדות לחלוקה המקובלת לתחומי מחקר. אפשר לומר שהוראת ביולוגיה בגישה קונסטרוקטיביסטית חייבת לכלול התייחסות מודעת ומפורשת להבניית הידע על ידי התלמיד, כלומר פעיל, על אודות מושגים בשלושה תחומים: מושגים בתחום הידע התוכני-מדעי; מושגים בתחום הידע התהליכי ומיומנויות השימוש בהם: מיומנויות למידה וחקר; ומושגים בתחום כוחו של המדע ומגבלותיו לאור אופן היווצרות הידע המדעי ( עמוס דריפוס, ברוריה אגרסט).

  • לינק

    מטרת קובץ המאמרים הנוכחי היא לדון ביתרונות ובחסרונות של הגישה הקונסטרוקטיביסטית ובהשלכותיה על הוראה ולמידה. בימים אלה, שבהם אין חולק הן על מצבם העגום של בתי הספר ומוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל והן על חשיבותו של החינוך כמשאב לאומי ראשון במעלה, יש צורך תמידי בחיפוש אחר סביבות למידה המעודדות חשיבה יצירתית ופתרון בעיות מורכבות. הספר מציג בפני קוראיו קשת רחבה של דוגמאות ויישומים של התאוריה הקונסטרוקטיביסטית בתחומי דעת שונים, שהמשותף לכולם הוא חתירה לקראת הוראה פעילה ולמידה משמעותית ( ציפי ליבמן).

  • לינק

    הוראה בגישה קונסטרוקטיביסטית פעילה יושמה בסינגפור. סקר בקנה מידה גדול נערך כדי לבחון את היעילות המורה ביישום הוראה בגישה קונסטרוקטיביסטית פעילה. התוצאות הראו כי נמצא מתאם חיובי בין היעילות של המורה לבין הוראה קונסטרוקטיביסיטית פעילה. מיתאם זה היה גבוה יותר מאשר המיתאם בין יעילות ההוראה לבין הוראה דידקטית רגילה בכיתה . (Nie, Youyan; Tan, Gim Hoon; Liau, Albert Kienfie; Lau, Shun; Chua, Bee Leng, 2013).

  • לינק

    השילוב של טכנולוגיות התקשוב מסוג Web-2.0 הפך לפופולארי במסגרות התקשוב של החינוך הגבוה בשנתיים האחרונות ונעשה נפוץ יותר ויותר. הסיבות לכך היו הרצון להגביר את המוטיבציה של הסטודנטים הלומדים בקורסים מקוונים ושיקולים דידקטיים של גיבוש ערוצי למידה שיתופיים ובניית ידע שיתופי. מעבר לכך, השילוב של טכנולוגיות הWeb-2.0 ביטאה ניסיון למזג את ההתנסויות הפורמאליות והלא פורמאליות בלמידה מתוקשבת. יחד עם זאת, הנטייה לשלב ביתר שאת את התנסויות Web-2.0 יצרה מתחים פנימיים מבחינת הלומדים במסגרות התקשוב של החינוך הגבוה. הטיעון של המאמר הנוכחי הוא כי התנסויות הלמידה מסוג Web-2.0 הן משמעותיות מבחינת הלמידה המתוקשבת אך הן מטילות לעתים על הלומדים דרישות רבות של יכולות בתחומי הרפלקציה, מעורבות, וקבלת החלטות מבחינת בניית הידע. בין הדרישות האלו ומטרות הקורסים יש לעתים התנגשות או קונפליקטים פנימיים. הסטודנטים נדרשים לתמרן בין יכולות מעשיות אלו ובין פיתוח חשיבה והעמקה שנדרש מהם בקורס. כותבת המאמר, אינה מתנגדת לשילוב של התנסויות מסוג Web-2.0 בלמידה מתוקשבת, אך היא מבקשת להמחיש את הדילמות הקיימות בסוגיה זו כיום. מודעות לבעיות אלו ייקלו על המרצים למצוא דרכים אשר ייקלו על תהליך הלמידה המתוקשבות מבחינת הלומדים ומבחינת הרציונל הלימודי.

  • לינק

    מחקר זה מטרתו לבחון אלו תמורות חלות בגישות ההוראה-למידה של סטודנטים-מורים, המתכשרים להוראת מקצועות יהדות בבתי ספר ממלכתיים על-יסודיים לאורך שש שנים, מראשית הכשרתם, במהלכה ועד לתום השנתיים הראשונות של ההוראה בתפקיד. ההתייחסות לסוגייה היא על פי שלושה היבטים: א.גישות ההוראה שאומצו על ידי הסטודנטים-מורים ויושמו בפועל. ב. חזון ההוראה של הסטודנטים-מוריםאודות גישת ההוראה-למידה הראויה. ג. המתח הקיים (אם בכלל) בין החזון לבין גישת ההוראה בפועל ( אורי קצין) .

  • תקציר

    ספרו של Mark W. Aulls (עורך) מאוניברסיטת מקגיל בקנדה מציג יסודות תיאורטיים ופדגוגיים לפעילות חקר רפלקטיבית בחינוך ובהוראה. חשיבות שיטות ההוראה המטפחות חקר של הלומדים סביב תוכניות לימודים המרחיבות רפלקציה ומעוררות חקר של הלומדים. הרציונאל של הספר הוא שיש להכין את פרחי ההוראה להיות מורים בעלי תפיסת חקר בשלבים שונים של ההכשרה באוניברסיטאות ובמכללות. פרקים נוספים עוסקים בהקניית מיומנויות של חקר ורפלקציה להוראה בתחומי מדעי הרוח והחברה, מדעים וחקר ושילוב פרויקטי חקר בתכנית הלימודים על פי גישה קונסטרוקטיביסטית.

  • תקציר

    המחקר שנערך בגישה האיכותנית בודק לאורך שש שנים, התפתחות תפיסת ההוראה של סטודנטים-מורים בתכנית הכשרת מצטיינים, אודות מקום המורה והתלמידים בשיעור. נאספו נתונים בשני הקשרים שונים; התפיסה הראויה-המוצהרת ותפיסת ההוראה בפועל. חשיפת התפיסות אודות ההוראה הראויה תוך השוואה בינן לבין ההתנסות הראשונית באימוני הוראה, מבקשת להצביע על היבטיו השונים של ידע ההוראה. הממצאים מצביעים על פער בין תפיסת הראוי שמבטאת גישה קונסטרוקטביסטית של הוראה לבין ההוראה בפועל שמציגה פדגוגיה פוזיטיביסטית- מסרנית. מהתמונה המתקבלת ניתן להציע דרכים לטיפוח סטודנטים-מורים בעלי חזון חינוכי, שמתמודדים עם מציאות ההוראה ונקלטים במערכת כמחדשים ומעורבים (אורי קצין)

  • סיכום

    ראובן לזרוביץ ורחל הרץ-לזרוביץ מבקרים בפרק החמישי של הספר "למידה בדרך החקר: אתגר מתמשך" את החד-צדדיות של העיסוק בחקר מן ההיבטים הקוגניטיביים בלבד, שכן עיסוק כזה מזניח לדעתם היבטים נוספים של המחקר המדעי. המחברים מתארים שתי שיטות ייחודיות של הוראה שיתופית שפותחו בישראל: קבוצת חקר ושיטה הקרויה "הוראת עמיתים בקבוצות חקר קטנות". שני המודלים האלה הם ייחודיים לישראל ויישומם לווה במחקרי הערכה מעצבת ומסכמת. המחברים מתארים, מגדירים ומבררים מושגים בהוראה שיתופית, מתוך זיקה לתיאוריות שעיצבו אותם ומנתחים דוגמאות נבחרות, המעוגנות בתחומי תוכן ספציפיים בביולוגיה, כמו כן הם דנים בתוצאות, במסקנות ובלקחים של כמה מחקרים בתחום הוראת הביולוגיה, שבוצעו בארץ על פי שיטות ההוראה המתוארות.

  • סיכום

    השינויים בהוראת המתמטיקה, שהם לחם חוקנו בשנים האחרונות, הובילו בשנים 1999-2003 להפעלת פרויקט הטמעה במתמטיקה ברשת אורט. מטרת הפרויקט הייתה לחזק דפוסי עבודה וחשיבה של מורים, בכיוון של שיתוף פעולה בין מורים מצד אחד, והדגשת ההוראה בעזרת חשיבה מתמטית, ריבוי ייצוגים, גילוי וחקר מצד שני. מחקר שבדק את מערכת הגורמים המשפיעים על נכונות המורים להטמיע שינויים, ואת ההיררכיה של גורמים אלה. במחקר נבדקה גם השפעתו של הדימוי העצמי המקצועי של המורה על נכונותו להשתנות מקצועית. המחקר התבצע בבתי הספר שהשתתפו בפרויקט ההטמעה. המחקר היה איכותני, אינדוקטיבי ונטורליסטי. שולבו בו היבטים חברתיים, תרבותיים, ופסיכולוגיים עם תיאוריות של תהליכי שינוי במערכות כלליות ובמערכות חינוכיות. כתוצאה מן המחקר נבנתה היררכיה של הגורמים המובילים מורים להטמעת שינוי. נראה כי הממצאים אינם ייחודיים למורי מתמטיקה ומתאימים גם לקבוצות מורים אחרות (ד"ר נעמי צ'יזיק)

  • סיכום

    מטלות איסוף המידע וההערכה הניתנות כיום לתלמידים הן כלליות מדי והן עדיין מושפעות מראייה מסורתית של הרגלי עבודה נושנים של המורים. מדובר על הרגלי עבודה המעודדים תלמידים למציאת התשובה לשאלה ללא כל ניסיון להשפיע על כיוונים שונים או להבנות בדרך משמעותית את הידע שנאסף. לתלמידים בימינו אין קושי כמו בעבר להשגת המידע ממקורות שונים ולכן הדגש במטלות מקוונות צריך להיות יותר לכיוון הבניית הידע שנאסף ועיצובו בדרך תכליתית המזכירה יותר למידה מבוססת פרויקט. בניגוד לתלמידי העבר לתלמידים כיום יש כלים יעילים להבניית המידע כגון מעבדי תמלילים, גיליונות חישוב אלקטרוניים ומסדי נתונים היכולים לסייע להם להבנות בצורה מושכלת יותר את המידע שנאסף. כאשר תלמידים מחפשים מידע באינטרנט עליהם להיות הרבה יותר ממוקדים מבחינת ההערכה של מקורות המידע. אין צורך להעריך באופן כללי את מהימנות האתר אלא לנסות לזהות את מהימנות אותם קטעים ספציפיים הנדרשים כדי לענות על שאלות המחקר בפרויקט הנכתב והמעובד על התלמידים. לצורך כך פותח על ידי מחבר המאמר, מורה להיסטוריה לשעבר וממובילי ההוראה המקוונת בארה"ב ובקנדה, טופס מובנה ושיטתי לאיסוף והערכת המידע. להלן הטופס המובנה לאיסוף ולהערכת המידע (David F. Warlick)

  • מאמר מלא

    מודל העבודה בקורסים על מחשבת ישראל ויהדות במכללות להכשרת מורים בכלל ובמכללת אורנים בפרט נבנה על ההנחה שישנם תוכני תרבות מסוימים שמאפיינים זהות יהודית לא שבורה ושעל המורה להביא את תלמידיו למודעות לנתק שחל בינם, כפרטים וכציבור, ובין תוכני התרבות הללו. בדרך כלל, הוצג משבר הזהות דנן כחלק מתהליך החילון שעבר עם ישראל ומתהליך המרד המתמשך של יהודים בעלי תודעה ציונית במציאות הגלות כמו גם ניסיונם לבנות בישראל חיים אחרים. המאמר מציג מודל אחר של קורס שיהיה דינאמי וגמיש מעצם המבנה שלו . המבנה החדש והייחודי של הקורס המתואר במאמר , נועד להשיג את המטרות הבאות : המנעות מכפייה של אסופה כלשהי של טקסטים שנבחרו על ידי המורה בעבור קורס שעוסק בזהותם של תלמידיו, יציאה מעולמם בפועל של התלמידים ולא מעולמם האבוד של היהודים, הכרה בשונות שבין התלמידים במכללה וייבנה מראש כך שיטפח את השונות הזו. מתן אפשרות של שילוב יהודים ולא יהודים באותו שיעור , טיפוח כשרי התלמידים לעסוק בשאלות זהות בתהליך משולב של שיח בינאישי ועיון טקסטואלי , טיפוח ופיתוח כישורי הבעה והקשבה כחלק משיח לימודי קונסטרוקטיביסטי, יצירת סביבה קונסטרוקטיביסיטית המביאה לכיתה בצורה אוטנטית, ולא כפויה מראש, את עולמותיהם התרבותיים של התלמידים על היש והאין שבהם ויפתח אצלם את המודעות לממדי עומק של תרבותם. הקורס מועבר זו השנה השלישית. הוא יוצא מתוך זהותם של התלמידים ולא מטיף להם זהות שאינה שלהם. הוא מחייב אותם לבחירה של טקסטים ועיון בטקסטים הנבחרים. הוא מעורר דיון ודורש הקשבה כמו גם את הצורך לנקיטת עמדה ערכית ברורה ועשירה בתוכן ( שנר משה ) .

  • תקציר

    הגורמים המשפיעים על הישגי תלמידים בסיכון : א. גישות : הגישה הביהביוריסטית , הגישה הקונסטרוקטיביסטית וגישת ההוראה המתואמת ; ב. דרכי הוראה- למידה : למידה שיתופית , הוראה למידה מותאמת וחונכותף ג. ארגון הלומדים : מסגרות בעלות הרכב תלמידים הומוגני והטרוגני מבחינת ההישגים בלימודים. בסקירה מוצגים באופן מתודי מסקנות ממחקרים שונים בנושאי הגורמים המשפיעים על הישגי תלמידים בסיכון (יפעת אשרת, חיה גיל, מלכה וידיסלבסקי, לאה יגור ודליה שמש).

  • לינק

    מטרת המחקר היתה לבחון את העמדות והתפישות של הסטודנטים והמורים ביחס להוראה מפתחת חשיבה בתחומי הדעת: מדעים ומדיה, ולהעריך את תפקודי החשיבה שלהם בהוראה ובלמידה. מחקר זה נערך בו זמנית בשלוש מכללות להכשרת מורים בארץ. מהממצאים עולה, כי בקרב הסטודנטים רווחת המודעות וההסכמה על חשיבותה של הוראה המשלבת חשיבה ונחיצותה במערכת החינוך. יחד עם זאת, מרביתם מתקשים בתרגומה האופרטיבי בשדה, והם נוטים לזהות את עקרונות הלמידה הקונסטרוקטיביסטית כהוראה מפתחת חשיבה. בסיום הקורסים, הסתמנה מגמת עליה בשימוש מושכל ב'שפת החשיבה' ובשילוב 'מיומנויות חשיבה גבוהות', כולל ה'חשיבה הביקורתית' בפעילויות המוצעות במערכי ההוראה. רק בודדים הצליחו ליזום ולפתח פעילויות מפתחות חשיבה חדשות ומקוריות, שלא הודגמו בלמידה בקורס (פוירשטיין, וינברגר , סטניגר)

  • לינק

    הוראה-למידה והערכה רב-ממדית מספקות מענה מעניין ומאתגר להטרוגניות התלמידים ול"ריבוי האינטליגנציות" בכיתה (גרדנר, 1996; Lazear, 1999). גישה זו נוסתה במסגרת מחקר זה, בקרב תלמידי תיכון שלמדו בקבוצות באמצעות מטלות ביצוע אותנטיות, ושהוערכו באמצעות דף תצפית ומחוון. פרופיל הביצוע האישי, הקבוצתי והכיתתי שהורכב (מיפוי מפורט על שליטה במיומנויות) שימש לשיפור ולעיצוב המשך ההוראה-למידה.מטרת המחקר היא לבחון את תפיסות התלמידים שהוערכו באסטרטגיה זו: עמדותיהם כלפיה; יתרונותיה וחסרונותיה בעיניהם; תגובותיהם להערכת המורה ודרך ההערכה המועדפת עליהם (וליצקר מרים)

  • לינק

    קורס בפדגוגיה לסטודנטים במסלול היסודי (ג'-ו') המתמחים בהוראת המתמטיקה. בקורס נלמדים ההגיונות המרכזיים בהוראה (הגיון החיקוי, העיצוב והפיתוח), האסטרטגיות בהוראה, דרכי ההוראה הנגזרות מהן, ייערך ניתוח משווה של תפיסות חינוכיות שונות. יושם דגש על העקרונות של דרכי הוראה אלטרנטיביות: הוראה פרונטלית, למידה שיתופית והוראה מותאמת; עקרונות אלו וילוו בדרכי ישום בהוראת המתמטיקה. על-פי התיאוריות יפותחו שיקולי דעת פדגוגיים להתאמה בין דרכי ההוראה השונות לבין הילד, המורה והתכנים. במסגרת התרגיל יתנסו הסטודנטים באופן אישי בתכנון יחידות הוראה והפעלתן על פי האלטרנטיבות השונות, התאמת שיטות הוראה וחומרי למידה, והתאמת אמצעי הוראה על-פי שיטות הוראה שונות לכיתה הטרוגנית. קורס זה נלמד במקביל להתנסות המעשית בבית הספר בהיקף של שש שעות שבועיות (ראיסה גוברמן גלבוב).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין