מילת מפתח: הוראה מתוקשבת
מיון:
נמצאו 116 פריטים
פריטים מ- 101 ל-116
  • מאמר מלא

    מבדיקה שנערכה בארה"ב נמצא כי מרבית המורים המשתמשים בבלוגים כמדיה חינוכית עושים זאת במסגרת הוראת תלמידים מחוננים. עם זאת, כמה ניסיונות שנערכו לאחרונה בארה"ב גילו כי בלוגים יכולים להיות סביבה לימודית מאתגרת גם לתלמידים בכיתות רגילות וגם בחינוך המיוחד. הניסיונות האלו הוכיחו כי בלוגים הם אמצעי הוראה המגבירים את האוטונומיה של תלמידים בכיתה ומעצים אותם במסגרת הלמידה. מתברר כי תלמידים נחבאים אל הכלים החוששים להביע את דעתם בכיתה מרגישים משוחררים יותר להביע את עצמם בבלוג הכיתתי. לאורך זמן גם איכות הכתיבה שלהם משתפרת כי הם מקבלים משובים מחבריהם בבלוג וגם מתבטאים בצורה ברורה יותר (עמי סלנט)

  • סיכום

    במחקר שנערך בארה"ב נמצא כי השימוש בתוכנת מסרים מיידים (Instant Messaging) משפר באופן משמעותי את הלמידה השיתופית בהוראת אנגלית כשפה זרה שנייה (ESL). השימוש בתוכנת המסרים המיידים (Yahoo Messenger) נוסה בקרב לומדים בוגרים שלמדו אנגלית כשפה זרה שנייה בשנים 2003-2004. הלומדים באמצעות תוכנת המסרים המיידים נתנו הרבה יותר משובים מתקנים לעמיתיהם בהשוואה ללומדים בקבוצת הלמידה הרגילה (קבוצת הביקורת). המחקר תומכים בהשערת המחקר כי ניתן להשיג שיתוף פעולה מעמיק יותר ואינטראקציות מרובות יותר בהוראת אנגלית באמצעות תוכנת מסרים מיידים (Sotillo, S)

  • לינק

    אתר לימודי אינטראקטיבי במקרא, שנועד לתלמידים ולמורים בחטיבת הביניים. האתר כולל פרקים נבחרים מתוך תכנית הלימודים החדשה, ומאפשר למידה עצמית של התלמידים, והכנת החומר על ידי המורה. האתר מסודר בכותרים לפי ספרי הלימוד. בכל כותר יש סביבת חקר עשירה, הכוללת ביאור, הקראה, אמצעים ספרותיים, השוואות מקראיות, פרשנות, ספרות חז"ל, אנציקלופדיה, העשרה (אמנות, ספרות, מחקר), ותנ"ך מלא. באתר אנציקלופדיה עשירה וציר זמן של 4000 שנים.למרבית הכותרים יש אינדקס תחומי ו/או נושאי המאפשר עבודה עצמית של מורה ותלמיד.

  • סיכום

    מסתמנות כיום שתי גישות להוראת אנגלית באמצעות בלוגים. הגישה הראשונה היא גישה של הערכה כמותית ויצירת אחריות. התלמידים מקבלים משימות מוגדרות של כתיבת בלוגים על פי לוח זמנים ומסגרת מחייבת. המורה עוקב ובודק את הודעות ותגובות התלמידים, איכות הכתיבה תוך התייחסות גם למאמצים המושקעים על ידי התלמידים. הגישה השנייה להוראת אנגלית באמצעות בלוגים מאמינה יותר במוטיבציה פנימית של התלמיד. המורה, במקרה זה, נוקט בגישה איכותית שנועדה להניע את התלמידים לכתוב את הבלוג שלו. המורה מעודד את התלמיד לחשוף את תחומי העניין שלו, לרקום רשת קשרים חברתית ולהציג את תחומי העניין שלו לחבריו ולעמיתיו בכיתה. גישה זו מאמינה כי יש ליצור מסגרת יצירתית כדי להניע את התלמיד להביע את עצמו. מדיוני הכנס ומניסיונם של המורים לאנגלית עולה כי המורים לאנגלית אינם נוקטים בהכרח באחת הגישות הפדגוגיות הנ"ל, אלא משלבים ביניהן (Aaron Campbell)

  • לינק

    פרוייקט תיעוד שיטתי ומעניין של המרצים באוניברסיטת Deakin האוסטרלית. פרויקט התיעוד השיתופי של המרצים כולל כ-70 ראיונות, סקירות , קטעי סרטי פלאש, הקלטות קול ומקורות מידע מחקריים של המרצים הנוטלים חלק פעיל בהוראה מקוונת באוניברסיטה. מדובר במאגר של חקר מקרים (Case Studies) המעיד על חדשנות רבה , ביניהם ניתן למצוא פרויקט מעניין על סביבה שיתופית מקוונת מאותגרת בעיות ( problem-based learning ) , מאפייני הלומדים מסוג Problem Based Learners ופרויקט שילוב משחקי תפקידים מקוונים בלמידה מתוקשבת.

  • מאמר מלא

    ממצאי מחקר השוואתי בארה"ב מלמדים כי סטודנטים להוראה הנחשפים באופן שיטתי ליישומי מחשב בהוראה מגלים יעילות רבה בהוראה בבתי הספר בהשוואה לסטודנטים שאינם עוברים הדרכה שיטתית ביישומי מחשב. במסגרת המחקר שנערך באוניברסיטה אמריקאית גדולה נערכה ההשוואה בין שתי קבוצות של סטודנטים להוראה: סטודנטים שלמדו במסגרת הסדירה של הכשרת מורים והוכשרו בצורה שיטתית ליישומי מחשב בהוראה וסטודנטים להוראה שלמדו במסלול הכשרה גמיש ללא הדרכה פדגוגית לתחומי יישומי המחשב בחינוך. ממצאי המחקר מוכיחים כי פרחי ההוראה שנחשפו להדרכה שיטתית מקדמים באופן משמעותי את יישומי המחשב תוך כדי ההוראה בבית הספר לעומת פרחי ההוראה בוגרי המסלול הגמיש שאינם נעזרים כמעט ביישומי מחשב להשבחת ההוראה שלהם ( Nolie Brown Mayo, Lawrence T Kajs, Jesus Tanguma).

  • לינק

    אחת הבעיות העיקריות של סטודנטים המשתתפים בדיונים אסינכרונים בקורסים מתוקשבים הוא חוסר מיקוד והעדר רפלקציה על ההודעות שהם מעלים לפורום המתוקשב. על מנת לסייע לסטודנטים להיות יותר ממוקדים ומעמיקים בדיונים האסינכרוניים פותחה ב- University of Massachusetts Lowell מערכת עזר אקטיבית בשם Pause and Post שנועדה להתריע ולכוון את הסטודנטים לחשוב ולבצע רפלקציה לפני שהם מעלים הודעות לפורום. השליטה וההכוונה הגראפית היא בידי מנחי ומרצי הקורס המקוון.

  • תקציר

    מפתחי קורסים מקוונים כבר לא שואלים האם לשלב למידה מרחוק אלא מהי הדרך האופטימאלית של השילוב לנוכח המגוון הרחב של טכנולוגיות העומדות לרשות המשתמשים בסביבות טכנולוגיות מתקדמות. הדילמות של מפתחי הקורסים לגבי תכנון ההוראה בקורסים משלבי הוראה מרחוק מתבטאות בהיבטים רבים של שילוב הטכנולוגיה.בהרצאה הוצגו מודלים שונים של תקשוב ושל מבנה המטלות בקורסים מתחומי דעת שונים וממצאי מחקר בקרב סטודנטים להוראה (ממכללת לוינסקי) המראים שקיים דפוס של העדפה של צורת הלמידה המאפיין את הלומד. (יצחק גילת, רחל שגיא)

  • תקציר

    הרצאתם של ד"ר מור וד"ר דודזון מתמקדת באפשרויות להוראה משותפת כחלק משיתוף פעולה בין-מוסדי, ובוחנת את הדרכים לעיצוב ולהוראה משותפים של הקורס המקוון "הוראה בסביבה מתוקשבת". על בסיס התובנות שעלו מהמחקר, המחברים מציעים מודל לקורס מקוון בין-מוסדי שמאפייניו העיקריים: הוראה משותפת – יצירת קהילה לומדת המנצלת שונות בין משתתפיה להעצמת הידע של חבריה; למידה משותפת – דגש על שיתוף ידע ולמידת עמיתים; כל לומד מביא את הניסיון המקצועי שלו כחלק מרפרטואר הלמידה; כל פרט בקבוצה תורם להעשרה של הקבוצה כולה.

  • לינק

    בשנת הלימודים תשס"ד החלה מכללת אוהלו ליישם את עקרונות הלמידה בסביבה מתוקשבת בתחום המתמטיקה, הן בהוראת הסטודנטים במכללה והן בעבודה מעשית של אותם סטודנטים בבתי הספר המאמנים. סטודנטים במכללת אוהלו לומדים חלק מהתכנים המתמטיים, בהתאם לתכנית הלימודים של בית הספר היסודי, בסביבה המתוקשבת "תופסים גלים" של עמותת סנונית. תוך כדי למידתם את הנושאים, הסטודנטים נכנסים לבתי הספר ומלמדים את התלמידים נושאים מתמטיים שהם למדו באותה דרך מתוקשבת. לכל אורך ההתנסות מתקבלת שקיפות של התהליכים באתר דרך ילקוטי התלמידים הנשמרים והזמינים למורים הרשומים. סביבת "תופסים גלים", אשר פותחה בידי עמותת סנונית לקידום החינוך המתוקשב, היינה סביבת חקר וגילוי ומכוונת להקניית למידה משמעותית של מושגים ופעולות במתמטיקה (ענת קלמר)

  • לינק

    תבחינים להערכת שיעור משולב תקשוב . התבחינים מתייחסים לגורמים הבאים : התרכזות בתלמיד , שיתוף פעולה , תפקיד המורה , תכנון השיעור, הערכה , שימוש באינטרנט , שימוש ידידותי .

  • סיכום

    מאמר זה מדגיש את עקרונות הוראת מבוגרים על סמך התפיסות המנחות של Androgogy ומציע אסטרטגיות הוראה השואבות מתחום זה ליישום יעיל בהוראה מתוקשבת של מבוגרים (Adult learners). המאמר מסביר כיצד יש לתכנן סקירות לימודיות עבור קורס מתוקשב תוך התייחסות לעקרונות היסוד של הוראת מבוגרים (Androgogy).

  • תקציר

    העידן הדיגיטלי מערים קשיים חדשים על המוסדות להשכלה גבוהה בכל הנוגע לניהול זכויות יוצרים. דיני זכויות היוצרים מטילים כיום הגבלות רחבות יותר על השימוש ביצירות בסביבת ההוראה הדיגיטלית: מהפיכת המידע הובילה לשינויים מרחיקי לכת בדיני הקניין הרוחני, אשר הרחיבו באופן משמעותי את היקף תחולתם. המחברת מפרטת במאמר את הסוגיות המשפטיות במאמר אודות: שמורים דיגיטליים; אתרי אינטרנט לקורסים מתוקשבים; מדיה דיגיטלית ומציגה לקחים מן המפשט האמריקני. התיקון הדרוש בחקיקה בישראל צריך לתת מענה לשתי בעיות מרכזיות: הבעיה הראשונה נובעת מהעדרו של פטור כללי לשימוש ביצירות לצורכי הוראה, והשנייה נובעת מחוסר הוודאות באשר לשימושים המותרים. (ניבה אלקין-קורן)

  • לינק

    מחקר מעניין על סביבת הלמידה WISE כבסיס להוראת ביולוגיה ומיומנויות למידה ואופנים שונים להתאמתה לתוכנית הלימודים בביולוגיה בישראל. זוהי סביבת למידה המכילה 48 פרויקטים קצרים בנושאים מדעיים בעלי היבטים חברתיים ו/או סביבתיים. במהלך הלמידה, התלמידים קוראים מידע מגוון על הסוגיה המדעית-חברתית, בוחנים עדויות, מעריכים ומציעים פתרונות למחלוקות מדעיות-סביבתיות-טכנולוגיות כגון: מלריה, מזון מהונדס גנטית, דו-חיים מעוותים ואיידס. סביבת WISE מאפשרת לצוות מורים לבנות מערך הוראה ייחודי נלווה למשימות הקיימות באתר. ההוראה באמצעות אתר WISE מאפשרת לשלב רכישת ידע מדעי עם מיומנויות חשיבה גבוהות מסוג הנמקה, חשיבה רפלקטיבית, פתרון בעיות ופיתוח גישה מערכתית (נורית הוכברג, טלי טל)

  • לינק

    לפי גישתו של פרופסור גבי סלומון קבוצת דיון מתוקשבת ללא גישה פדגוגית כלשהי אינה תורמת ללמידה ואינה יעילה. תמיכה לכך נמצאה במחקר שנערך ע"י הכותבת בהנחיית ד"ר קרמרסקי ברכה, מאוניברסיטת בר אילן. נמצא כי האפקט החזק ביותר התקבל אצל תלמידים שנחשפו לשיטה המשלבת למידה בפורום בגישה מטה קוגניטיבית. תלמידים אלו גילו יכולת אוריינות מתמטית במיומנויות פתרון בעיות ופיתחו תקשורת מתמטית גבוהים יותר מתלמידים שלא נחשפו לגישה זו בפורום. מטרת הגישה המטה קוגניטיבית היא בהגברת המודעות בתהליך הלמידה. מודעות הלומד הכוללת הערכת יכולותיו ומגבלותיו של פותר הבעיה, מודעות לגבי התוכן, השפה והמבנה ומודעות לגבי תהליכים קוגניטיביים שהפותר נוקט במהלך הפיתרון. הגישה המטה קוגניטיבית מכוונת את הלומד בעזרת שאלות מטה קוגניטיביות לא רק לביצוע (מה אני עושה) אלא גם להבנת התהליך (איך? מדוע?). שאלות אלו (שאלות הבנה, אסטרטגיה, הקשר ורפלקציה) מעלות את רמת המודעות של הלומד על תהליך למידתו, קשייו, משפרות את הבנתו, מפתחות לומד עצמאי המפקח של תהליך למידתו וכל אלו בשל תיעוד תהליך הלמידה (נאוה מזרחי)

  • סיכום

    מטרת המאמר להציג פרויקט ייחודי לשילוב הוראה אישית מותאמת במתמטיקה עם הוראה מקוונת סינכרונית. תשע סטודנטיות מצטיינות במסלול לחינוך מיוחד , תשעה תלמידים לקויי למידה מאוכלוסיות מוחלשות בחולון, שתי מדריכות וצוות מלווה עירוני ומכללתי , השתתפו בפרויקט כחלק מתכנית "יש דרך" ברית בין העיר חולון לבין מכללת סמינר הקיבוצים. מאמר זה מציג מסקנות , התלבטויות וחשיבה עתידית אשר הופקו מן העשייה החינוכית. השילוב בין שיעורים פרטניים לשיעורים מקוונים הוא המיוחד והמשמעותי בתהליך. השיעורים המקוונים הם יותר קלילים , התלמידים מאד נהנים להשתתף בהם. לרובם זו חוויה שטרם חוו בעבר. זו דרך מצוינת להתגבר על הרבה בעיות של חוסר בטחון. התלמידים יודעים שאין להם ממי להרגיש מאוימים כיוון שכל התלמידים באותה רמה פחות או יותר בחשבון ויש איזו אחווה משותפת ( דורית ברט , אורנה פליקס , יפה בר-זיו , מירי שינפלד , אילנה רונן ) .

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין