מילת מפתח: הוראה מאתגרת
מיון:
נמצאו 45 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • מאמר מלא

    אין זה סוד שתלמידים רבים לא אוהבים ללכת לבית הספר. הם לא אוהבים את בית הספר כי הם מ-ש-ו-ע-מ-מ-י-ם. בית הספר אינו מהווה עבורם אתגר. הוא פשוט משעמם. ואכן, בתי הספר שלנו סובלים ברובם ממחלה כרונית שאפשר לאפיין אותה במילה אחת: "שעמום". אבל שעמום אינו גזרת גורל. אפשר גם אחרת. הדבר תלוי, במידה רבה, באיכותם של המורים. איכות שהיא פועל יוצא של הכשרתם. מאמר זה מבקש אפוא להציע הכשרת מורים שונה לחלוטין מזו הנהוגה כיום; הכשרה שבמרכזה תפיסה פתוחה ויצירתית של דמות המורה הראויה; הכשרה המבוססת על מה שאני מכנה פדגוגיה פרקטית: למידה התנסותית ורכישת נטיות (dispositions) והרגלים (habits); הכשרה שתאפשר למורה לעתיד להפוך את ההוראה למאתגרת ואת הלמידה למרגשת (יוסף אבינון).

  • לינק

    אחת המיומנויות הכי חשובות במאה ה-21 הינה היצירתיות . לא, יצירתיות היא לא רק תכונה מולדת. ניתן לפתח אותה באמצעות סביבה מתאימה, ובאמצעות תיווך מושכל בהוראה. יצירתיות מאפשרת לאנשים להסתכל על תופעות מנקודת מבט רעננה ולמצוא פתרונות לבעיות בדרכים חדשות ולא צפויות. אז מה עושה מורה שרוצה לעודד את היצירתיות של תלמידיו בכיתה? לאוניברסיטת אוקספורד (בסרטון) מספר עצות ( לימור ליבוביץ).

  • לינק

    רותי סלומון מדווחת על השתלמות מקוונת ייחודית שהעבירה למורים בשיתוף עם שרית כהן. "לאור כל מה שלמדנו ביצענו התנסויות של הוראה מקוונת איכותית מרחוק והעברנו משוב עמיתים בונה"."בהמשך למדנו על Icebreakers – דגמים לפתיחת קורס והיכרות, וזה מכיוון שבסביבה מקוונת, אינטראקציה אנושית לא מתרחשת באופן טבעי. הלומדים שלכם באינטרנט צריכים דרך להכיר אותך, ואת הלומדים האחרים בקבוצה. איך עושים את זה? "הכרנו את תיאורייות הלמידה של Gagne", "המשוב של חלק מהמשתלמים היה שהדגם מובנה מדי, אז נחשפנו לתיאוריית הלמידה של Sugata Mitra"

  • לינק

    במחקר זה אנו בוחנים את יישום 'סילבוס –הצללים ' עבור תלמידי יסודי. במסגרת המחקר נאספו שאלות מ 58- תלמידי כיתה ה' בנושא 'משאבי-טבע', הנלמד במסגרת תכנית הלימודים במדעים. השאלות היוו בסיס לפיתוח שתי סביבות למידה מתוקשבות. האחת מפנה את התלמידים לתשובות מוכנות שעליהם לקרוא ואילו השנייה מפנה אותם לחפש את התשובה בעצמם תוך ניווט בין קישורים למקורות מידע. תלמידי קבוצות ההתערבות התנסו בשתי הסביבות, בתתי נושאים שונים. השינוי ברמת העניין, תחושת המסוגלות ותחושת הקשר והשייכות נבחנו באמצעות שאלונים סגורים לפני ולאחר כל התנסות (חני סבירסקי , אילת ברעם -צברי ).

  • לינק

    מטרת המאמר לעמוד על הפערים שבין תוכניות הלימודים באזרחות בישראל, בדגש על תוכנית הלימודים לחטיבה עליונה, לבין התחום של "אזרחות דיגיטלית", אשר עוסק במיומנויות ובתוכן שעל האזרח לדעת לשם תפקוד בסביבה מקוונת מודרנית. "אזרחות דיגיטלית" נוגעת בתחומים מגוונים, ובהם חוק ברשת, מסחר דיגיטלי, אתיקה בסביבה מקוונת, זכויות וחובות ברשת ועוד ( אביב צמח) .

  • לינק

    'מרגע שיש לנו מיומנויות בסיסיות אנחנו מתחילים את שלב הלמידה האמיתי, זה השלב בו אנחנו לומדים מאחרים, מאלה שנוטעים בנו השראה.השראה היא כלי לימוד משמעותי בעיצוב האישיות שלנו, השראה המובילה להשפעה. ההשראה באה מהורה מרתק, מחבר מעניין, ממורה מדהים, מסופר או בימאי, ממוזיקאי או איש עם ניסיון חיים עשיר ומעניין. אנחנו מקבצים השראות כל ימי חיינו ולעיתים אנחנו מעתיקים את התנהגות האדם שיצר לנו השראה ( עופר ברייר) .

  • לינק

    תהליך למידה כולל הרבה שאלות, אך חלק גדול מהשאלות לא מעודדות למידה וחשיבה, רק בגלל האופן שבו הן מוצגות. מורים מנוסים באנגליה משתפים בדרכים יצירתיות יותר לשאול שאלה. הם מסבירים כיצד שימוש בשאלת רב ברירה מתאים לדיון כיתתי משמעותי, איך מבטיחים שלא תמיד אותם משתתפים יענו על השאלות, והכי חשוב- איך גורמים ללומדים שלך לשאול את השאלות במקומך.

  • לינק

    הכיתה ההפוכה כשיטת לימוד בנויה בצורתה הנפוצה על כך שהתלמידים צופים בסרטונים על החומר הלימודי לפני השיעור, ומתרגלים את החומר בשיעור עצמו. מקורה של שיטה זו הוא בלימודי המתמטיקה, שבה מוקד הלמידה הוא בהנחלת מיומנויות, ולכן העובדה ששלב התרגול עובר להיות במרכז הבמה היא מאד משמעותית, ומשפיעה על מידת ההבנה והשליטה של הלומדים. אולם מה קורה כאשר משתמשים בשיטה זו לטובת למידה של תכנים? ( חובב יחיאלי ) .

  • תקציר

    נדב חרובי מאמין , מניסיונו כמורה לתנ"ך , ששום אסון לא יקרה אם תבוטל הבגרות בתנ"ך, יתרה מכך, ביטולה יכול להיות דבר מרענן לטווח הקרוב ונפלא לטווח הרחוק. כותב נדב : " למרות שמעולם לא "הגשתי" לבגרות בתנ"ך, לימדתי בכיתה יו"ד את "החומר" לבגרות וכאשר לימדתי ספר שמואל בחטיבת הביניים אמרתי לעצמי לא פעם: "הממ, זה יכול להופיע בקטע שלא נלמד" בבגרות (ששמו הרי צריך להיות, "קטע שלא נלמד בתיכון"). כלומר, אני מכיר את בחינת הבגרות, ולא – היא לא כל כך נוראית ולא כל כך מזעזעת, הסיבה שצריך לבטל אותה היא שהחלופה יותר טובה.

  • לינק

    צילום הרצאה מרתקת ,שנתן המורה והמחנך אביב צמח ,בכנס הפיס לחינוך 2013 בחולון על ההתנסות הדינאמית והחדשנית שלו עם מודל הכיתה ההפוכה: דגם ללמידה פעילה של תלמידים הלומדים בעצמם את התכנים ע"י יצירת סרטוני וידאו ( אביב צמח) .

  • לינק

    למידה מאתגרת מסוג Mystery Skype היא מודל חדשני של הוראה פעילה שמטרתה לאתגר את תלמידי הכיתה היוצרים דיאלוג מתוקשב בסקייפ עם כיתה אחרת בעולם. מדובר על מתכונת של הוראה מאתגרת שנועדה לפתח אצל התלמידים סקרנות , עניין וחשיבה ביקורתית . המטרה של התלמידים היא לזהות את מיקום ביה"ס ( מקום, מדינה , שם ביה"ס ) אתו הם מתקשרים בטרם בית הספר השני שנמצא בקצה השני של השיח המתוקשב יצליח לזהות בעצמו את מיקום ביה"ס והשתייכותו. המשחק המתוקשב יכול להשתלב בלימודי גיאוגרפיה או היסטוריה בבתי ספר יסודיים.

  • תקציר

    פרופסור חנן יניב , מומחה ללמידה מתוקשבת וסביבות למידה מתקדמות, מציע דגם פדגוגי -עקרוני של פעילות מאתגרת בכיתה באמצעות סמארטפונים, הוא מאמין שסוג כזה של פעילות בכיתה או בבית הספר, שאיננו הנחתה שרירותית מלמעלה, יביא לתובנות תרבותיות וערכיות אצל התלמידים (והמורים, אולי) באופן שבו כללי השימוש בסמארטפונים ובטבלטים ייושמו מתוך שותפות ולא מתוך כניעה והתמרמרות. ההשלכות על ההתפתחות הערכית של הקהילה הן ברורות.

  • סיכום

    טיעון מדעי הוא תהליך שבו מדענים מעורבים בשיח שמטרתו פיתוח ידע משותף על עולם הטבע. היבט מפתח בטיעון דורש מהמדענים להשתמש בראיות כתמיכה בטיעונים שלהם. השתתפות של תלמידים בפעילויות טיעון עוזרת להם לרכוש הבנה עמוקה של התכן המדעי, דבר ששעורי מדעים מסורתיים אינם יכולים לספק. סוג שעור זה כולל בכל שלב, חקר מבוסס על נסיון ומקורות המפנים לתכנית הלימודים K-12. היעד והתכלית של שעור זה הם, שהתלמידים ילמדו על מינים בטבע הנתונים בסכנת הכחדה באזור מגוריהם, לנתח ולפרש נתונים ניסיוניים, לבנות הסבר המנמק מדוע המינים שהם בחרו, הם החשובים ביותר לבריאות הכוללת של הסביבה האקולוגית ואז לתקשר עם עמיתים ולהעביר להם את הטיעונים שלהם ( Horton, Jessica, Golden, Barry Parmly, Jilynn ).

  • סיכום

    טענת מחברת המאמר היא כי המורה להיסטוריה מתמודד עם דילמות אפיסטמולוגיות ופדגוגיות-דידקטיות מורכבות ביותר, וכדי שיוכל לטפל בהן ביעילות הוא מחויב להבינן לעומק; וכן כי תלמידים ימצאו עניין בלימוד היסטוריה אם השיעור יצליח לגבש אצלם תודעה היסטורית פעילה. לשם כך נחוץ מודל הוראה שיצליח ליצור התאמה מסוימת בין החשיבה הקוריקולרית של המורה לחשיבותו של ההיסטוריון. פדגוגיה של הוראת היסטוריה במתווה הקונסטרוקטיביסטי עשויה לתת תשובה חלקית לבעיה זו ( אסתר יוגב).

  • סיכום

    במחקר המדווח בחנו החוקרים תוכנית שניסתה להתמודד עם אתגרים אלה בהכשרת מורים למתמטיקה בבית הספר היסודי להוראה שאפתנית. בתוכנית, לתלמידי תואר שני שהופעלה בשלוש אוניברסיטאות, הוכשרו מורים ללמד מתמטיקה תוך פיתוח שיטה של פדגוגיה להוראה וללמידה על פי הגישה שלעיל. התוכנית בקורסים המתודיים בכל אתרי המחקר התבססה על מערכת של דרכי הוראה (הכנה להוראה בנוסף לכישורים אינטראקטיביים להפעלת שיעור, ניהול חומרים ומרחב, ניהול זמן וקצב, שימוש בשפת גוף ובקול ועוד ), מערכת של עקרונות נורמטיביים לשיקולי דעת בשימוש בדרכי ההוראה כדי להגיע לנגישות רבה ביותר של התלמידים ללמידת מתמטיקה (התלמידים כמפרשים משמעויות, הוראה מותאמת לכל, התייחסות למטרות ברורות, היענות לדרישות סביבת בית הספר ועוד) וידע מתמטי נדרש לבית הספר היסודי. השימוש בדרכים, בעקרונות ובידע הללו נעשו תוך שהם מתייחסים אלה לאלה ולא מתקיימים במבודד ותוך יצירת קשרים בין מורה, תלמידים ותוכן. האתגר היה לתכנן את כל אלה כתוכנית להכשרת מורים (Lampert, M., et al.).

  • לינק

    מטרת השיעור היא להציע למורים משתלמים אמצעים חזותיים ,שיטות הוראה מתוקשבות מתקדמות וסביבות למידה מתוקשבות שיוכלו באמצעותם ללמד בצורה מתוקשבת וחוויתית את נושא השואה בבתי הספר ותוך כדי כך להקנות לתלמידים גם את ההיסטוריה של תקופה הכי חשוכה בתולדות האנושות וגם התנסות במידענות באמצעות מאגרי מידע מקוונים. כל מקורות המידע שנאספו כאן בסקירה המוערת נועדו להדגיש למידה פעילה בסביבה מתוקשבת (עמי סלנט) .

  • לינק

    למידה/הוראה מבוססת פרויקטים (למ"פ) (בעיות- למ"ב) – למידה והוראה מבוססת-פרויקטים מוכרת בגנים ובבתי הספר. זוהי הוראה ממוקדת-תלמיד המתרחשת לאורך תקופת זמן מורחבת, שבה תלמידים בוחרים, מתכננים, חוקרים ויוצרים תוצר, היצג או ביטוי אחר כתגובה/תשובה לשאלה הלקוחה מהמציאות הסובבת אותנו או לאתגר אותנטי. תפיסת תפקיד המורים היא של מאפשרים, בוני- פיגומים, מדריכים ומנחים במהלך התפתחות הפרויקט. ניתן לאתר עקבות של הוראה כזו עוד בראשית המאה הקודמת בארה"ב, שהתייחסה לשיטת הוראה זו כאל למידה מכוונת-מטרה, הכוללת ארבעה שלבים מובחנים: הצעה, תכנון, ביצוע ושיפוט(Kilpatrick, 1918). רעיונות אלה בשילוב עם דגם החקר המדעי הובילו למגוון של שיטות ממוקדות-תלמיד ובהן: שיטה מבוססת-בעיות, שיטה מבוססת-מקרים, למידת חקר ולמידה הכוללת משימות ברמה גבוהה ותפקידים פעילים בכיתה ( Holm, M ) .

  • לינק

    כיצד מגדירים כיום את יעילות המורה/המרצה בקורס או בכיתה? מתברר כי יש הבדל בין תפיסת הסטודנטים את יעילות המרצה ובין תפיסת המוסד לגבי יעילות המרצה . עפ"י הגדרות המוסד החינוכי או המכללה , כפי שנמצאו במחקרים בחינוך, מרצה יעיל מצליח לעורר עניין ולעורר חשיבה וגם ליצור מוטיבציה . מחקרים אחרים מדגישים כי המרצה היעיל מסוגל להעביר את התכנים בצורה בהירה וברורה וגם מעניינת תוך שימת לב ליכולות הקליטה וההבנה של הלומדים . עם זאת, עפ"י ציפיות הסטודנטים המרצה צריך להיות לא רק מאורגן ומעניין אלא גם נגיש ומסייע ותומך ויותר מכך עליו להשרות מוטיבציה . כלומר , גם מרצה שאינו מצטיין בהבהרת התכנים יכול להצליח אם הוא משרה מוטיבציה ( וגם תומך) כך שבסופו של דבר שהלומדים יוכל להתמודד עם הלמידה המורכבת בעצמם ( Maryellen Weimer) .

  • לינק

    למרות שמספר מחקרים הראו שלמידה המבוססת על פתרון בעיות ( Problem-Based Learning (PBL) הינה שיטה המקדמת כישורים מקצועיים רלוונטיים, כמו גם חשיבה ביקורתית ולמידה, לכל החיים, כמה מורים נשארו ספקניים לשאלה, האם PBL הוא כלי מספק ברכישת ידע עובדתי, שהתלמידים צריכים. במאמר זה, מתארים החוקרים ניסוי שבו PBL הוכנס כפעילות בין תחומית בהוראת סטודנטים לתואר ראשון בביולוגיה, עם דגש מיוחד על ניתוח בעיות מורכבות ( Carri?, M. Larramona, P. Ba?os, J.E. P?rez, J.).

  • לינק

    אסופת המאמרים Quick Hits for Teaching with Technology נכתבה וגובשה ע"י צוות חוקרים באוניברסיטת אינדיאנה בארה"ב המתמחה בהשבחת ההוראה בהשכלה הגבוהה בארה"ב (Faculty Colloquium on Excellence in Teaching (FACET). הדגש באסופת המאמרים הוא על גישות ייחודיות בהוראה מתוקשבת באוניברסיטאות ובמכללות בארה"ב בתחומי דעת מגוונים כגון פיזיקה, אמנות , הכשרת רופאים ועוד. ההיקף של כותבי המאמרים הוא משמעותי למדי והוא כולל כ73 כותבים מתחומי דעת שונים. כל אחד מהכותבים מציג בצורה תמציתית סיפורי הצלחה בהוראה מתוקשבת באותם תחומי הדעת המתוארים ( Robin K. Morgan & Kimberly T. Olivare).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין