מילת מפתח: הוראה יעילה
מיון:
נמצאו 48 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • תקציר

    מדי יום נדרשים מורים לקבל החלטות רבות הנוגעות לאופן ההוראה, אך מעט מאוד נכתב אודות הגורמים המשפיעים על תהליך קבלת ההחלטות. מאמר זה בוחן את השפעותיה של תכנית לימודים על תהליך קבלת ההחלטות של מורים בחטיבת ביניים, במסגרת חינוך מיוחד. מן המחקר עלה שהשימוש בתכנית לימודים מובנית סייע רבות למורים לקבל החלטות ובכך הקל על עבודתם.

  • לינק

    רן שמשוני, איש חינוך ומומחה למיומנויות למידה, בעל תואר ראשון בהנדסה ותואר שני בחינוך, פרסם רשימה קצרה בכתב העת האינטרנטי "קו לחינוך" ובהם הציג שלוש שיטות לשיפור האווירה בכיתה:

  • תקציר

    בעוד שהלמדנות על מחקר מורים ממליצה על הערך שבעבודה זו עבור ההוראה והלמידה, ישנם אתגרים בקיומה מעבר להכשרת המורים, בין היתר משום שמורים עשויים שלא לדמות את עצמם כחוקרים. בהתבסס על תיאוריות תרבותיות-חברתיות של זהות, מאמר זה משתמש בניתוח שיח כדי לשקול כיצד מרצה בקורס לתארים מתקדמים על מחקר מורים תמך במורים בפועל (inservice teachers) בהבניית זהויותיהם כמורים חוקרים (Taylor, Laura A. , 2017).

  • לינק

    רק כמחצית מהסטודנטים שמגיעים לקורס בתחילת סמסטר, שורדים עד סופו. 90% מהסטודנטים שוכחים את מה שהיה בהרצאה כמעט באופן מידי, סטודנטים שלמדו דרך הרצאה פרונטלית נכשלים יותר במבחנים מאשר אלו שלמדו באופן פעיל, ועדין שיטת ההרצאות כאן. כיצד אפשר להסביר את זה שמיליונים רבים בעולם ממשיכים ללמוד וללמד בשיטה שחלפה מן העולם? (מתודיקה).

  • תקציר

    עניין סביבתי (situational interest) הוא עניין לטווח קצר המקושר לגורמים סביבתיים במצב מסוים. מחקרים קודמים מצאו שטכניקות מסוימות להוראת מדעים יכולות להיות אפקטיביות מאוד ביצירת עניין סביבתי בקרב תלמידים, אך הסיבות מדוע הן אפקטיביות נותרו לא ברורות: פעילויות הכרוכות בהשתתפות פעילה, לדוגמא, ידועות כיוצרות עניין סביבתי, אך קיימת הסכמה כללית מועטה לגבי הסיבות היסודיות לכך. המטרה של מחקר זה הייתה לחקור את הגורמים המונחים ביסוד העניין הסביבתי במגוון טכניקות להוראת מדעים (PALMER, DAVID H.; DIXON, JEANETTE; ARCHER, JENNIFER, 2016).

  • תקציר

    המחקר הנוכחי בחן את הדירוגים של מורי ומנהלי חינוך קדם יסודי אסטוניים, פיניים, שבדיים והונגריים ביחס למקצועיותם של מורי החינוך הקדם יסודי בהקשר חוצה-תרבויות. לפי הדיווחים של הנציבות האירופאית ושל הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD), המקצועיות של מורי החינוך הקדם יסודי היא גורם מרכזי בהבטחת האיכות של החינוך לגיל הרך. שאלת המחקר הייתה: מהם הדירוגים של מנהלים ושל מורים לגבי מקצועיותם של מורי החינוך הקדם יסודי באינטראקציה ובמעורבות משפחתית, בתכנון החינוך ובהערכה של התפתחות הילדים, תוך שימוש באסטרטגיות הוראה ותמיכה בהתפתחות מקצועית ליצירת סביבה התורמת לצמיחה ולהתפתחות של ערכים (Peterson, Tiina; Veisson, Marika; Hujala, Eeva; Harkonen, Ulla; Sandberg, Anette; Johansson, Inge; Bakosi, Eva Kovacsne, 2016).

  • תקציר

    מאמר זה חוקר הוראה אפקטיבית של מתמטיקה כפי שהיא מובנית בשיח של מורי מורים פיניים ושבדיים. בהתבסס על נתונים מראיונות שנערכו עם מורי מורים כמו גם נתונים מדיוני משוב בין מורי מורים לבין מורים לעתיד בשבדיה ובפינלנד, הניתוח מראה שמספר היבטים של תנועות הרפורמה הבין-לאומיות הנוכחיות נראים לעין בשיח בשתי המדינות. אולם, מורי המורים השבדיים נוטים להמשיג הוראה אפקטיבית כאינטראקציות עם ילדים בודדים, בנייה על רעיונות של תלמידים ועל מתמטיקה הנובעת ממצבים בחיי היומיום, בעוד מורי המורים הפיניים מדגישים את החשיבות של הצגה ברורה של מתמטיקה, שגרות ושיעורי בית כמו גם מטרות ספציפיות עבור כל שיעור (Hemmi, Kirsti; Ryve, Andreas, 2015).

  • תקציר

    מחקר זה מדווח על השוואה כמותית בין-לאומית של תוצאות לימודי תואר ראשון של הכשרת מורים באוניברסיטאות טייוואניות ויפניות לחינוך, בהתייחסות הן לפרספקטיבות והן לתוצאות סטודנטים במבחני הכשרה עתירי סיכונים. ניתוחי גורמים ציינו התאמה טובה עבור מודל של שלושה גורמים בשני ההקשרים, עם גורמים הכוללים הכנה עבור הבנה ויצירת אינטראקציה עם סטודנטים, הכנה עבור תכנון תכניות לימודים והוראה, והכנה לקבלת תחומי אחריות בתוך בית הספר. ניתוח שונות רב-כיווני (MANOVA) וניתוח שונות חד-כיווני ציינו שהסטודנטים בתכנית הכשרת המורים המשתפת (cohort) הטייוואנית תפסו עצמם באופן מובהק כיותר מוכנים להוראה מאשר המדגם מהמוסד היפני (Huang, Carrie; Oga-Baldwin, W. , 2015).

  • תקציר

    מחקר זה חוקר את ההשתתפות של הסטודנטים להוראה בפעילויות למידה וחוקר האם היא מקושרת להתנהגויות של הוראה אפקטיביות שלהם במסגרת של הכשרת מורים מבוססת בית ספר עבור חינוך תיכוני בהולנד. התוצאות מציינות שהסטודנטים להוראה משתנים בלמידה המדווחת עצמית שלהם ושלמידה זו מתייחסת באופן חיובי להבחנות לגבי התנהגות הלמידה האפקטיבית שלהם (de Vries, Siebrich; Jansen, Ellen P.W.A.; Helms-Lorenz, Michelle; van de Grift, Wim J.C.M. , 2015).

  • תקציר

    מאמר זה העריך באיזה אופן אקדמאים באוניברסיטה בגודל בינוני בבריטניה השתמשו במכשירי האייפד שלהם לצורך הוראה. האקדמאים התייחסו לתמיכה פדגוגית פורמלית ולנגישות של תלמידים למכשירי אייפד כחשובים עבור שימוש אפקטיבי במכשירי האייפד שלהם לצורך הוראה (Aiyegbayo, Olaojo, 2015).

  • סיכום

    חיזוק איכות ההוראה נחשב לגורם מכריע בהפחתת בעיות התנהגותיות של תלמידים ובשיפור הישגיהם האקדמיים (Kyriakides et al., 2009). איכות ההוראה של מורים מתחילים נמוכה לרוב מזו של מורים מנוסים והם עומדים בפני קשיים שתועדו רבות בספרות המחקרית. פחות ידוע כיצד איכות ההוראה של מורים מתחילים מתפתחת לאורך זמן. מידע כזה עשוי להוות כלי להכוונת ההדרכה והתמיכה בידי חונכים ומכשירי מורים. מטרות המחקר המוצג במאמר זה היו לחקור שונות, השתנות והשפעות של גורמים אישיים והקשריים (במיוחד תוכניות קליטה) על איכות ההוראה של מורים מתחילים בשלוש שנות ההוראה שלהם על פי תפיסות התלמידים את ההוראה (Maulana, R., Helms-Lorenz, M., Van de Grift, V).

  • סיכום

    מאז הופעת המושג ידע תוכן פדגוגי (Shulman, 1986) (CPK) הוא אומץ ע"י חוקרים שונים במחקרים תיאורטיים ואמפיריים. בשנים האחרונות פותחו כלים למדידת חשיבת מורים במחקרים שהובילו לאישור אמפירי של טענת שולמן שידע תוכן פדגוגי הוא בעל חשיבות מרכזית להוראה איכותית וללמידת תלמידים (Baumert, et al., 2010 Kunter et al., 2013). המחקר המוצג במאמר מציג סקירה של 85 מחקרי התערבות שעסקו בנושא הנדון (Evens, M., Elen, J., & Depaepe, F).

  • לינק

    האגודה האמריקאית לפסיכולוגיה (APA) פרסמה לאחרונה מסמך מקיף, המונה עקרונות לשיפור ההוראה והלמידה בגן ובבית הספר ואשר מבוססים על מחקר בתחום הפסיכולוגיה (אפריל 2015). הקטגוריות העיקריות בהן עוסקים העקרונות הן: 1. קוגניציה ולמידה; 2. מוטיבציה; 3. הקשר חברתי ורגשי; 4. הקשר ולמידה; 5. הערכה. לגבי כל עיקרון, מופיע הסבר קצר לצד המלצה ליישום על ידי המורה (גילמור קשת).

  • לינק

    ההרצאה הפרונטלית לא חייבת להיות ברירת מחדל. רשימה של 50 אלטרנטיבות להרצאה הפרונטלית שפורסמה בימים האחרונים, סוקרת עשרות שיטות אחרות שאפשר להפעיל בכיתה. חלקן מוכרות יותר (למידת עמיתים בקבוצות, למידה מתוך אתגר או בעיה, כיתה הפוכה, משחוק, למידה בהכוונה עצמית) וחלקן חדשות ומפתיעות (למידה וירטואלית מול כיתה אחרת, "למידת כיווץ הפסקאות", "למידה דו צדדית" או "למידת כיתת mooc"), מומלץ להכיר לפני ההרצאה הפרונטלית הבאה (אתר חברת מתודיקה).

  • תקציר

    במחקר זה, המחברת בחנה את הקשר בין ידע מתמטי של מורים לבין הוראה. המחברת עקבה במשך שלוש שנים אחרי עשרים ואחד מורים לכיתות א' עד ח' (K-8) שנרשמו לתכנית לתואר שני, כדי לבחון כיצד הידע המתמטי וההוראה שלהם השתנו עם הזמן. התוצאות של מודלים רב-רמתיים (Multilevel Growth Models) הצביעו על כך שההישגים בידע המתמטי של המורים חזו שינויים באיכות של תכנון השיעור שלהם, בסדר היום המתמטי שלהם, ובאקלים הכיתתי (Copur-Gencturk, Yasemin, 2015).

  • סיכום

    סקירה זו מציגה מדגם מספרות המחקר העוסקת בנושאים המרכזיים של הוראה טובה והמורה המצטיין. מכיוון שנושאים אלו משפיעים באופן משמעותי, ולפעמים מכריע, על הלמידה של מיליוני סטודנטים ברחבי העולם, אין פלא שבעשרות השנים האחרונות נערכו אלפי מחקרים וקיימת כמות עצומה של פרסומים בנושאים אלו. בגלל כמות הידע הענקית, לא תוכל המחברת להביא בסקירה מוגבלת זו תמצית של כלל הנושאים והפרסומים. היא בחרה אם כן להציג כאן סיכום של הנושאים המרכזיים שנחקרו, ולכלול בו ממצאים של החוקרים הידועים והמבוססים בתחומים הרלוונטיים. כמו כן, מכיוון שהנושאים הללו שייכים לאחד מתחומי המחקר המרכזיים שלה, היא מצטטת כאן מבחר של מאמרים שערכה בתחום הזה (נירה חטיבה).

  • סיכום

    סקר מקוון שנערך על ידי התאחדות הסטודנטים בדק את תפישות הסטודנטים בנושא הוראה איכותית באקדמיה ומאפייני המורה המצטיין. הסקר נערך בסתיו 2014 והשיבו עליו 2,650 סטודנטים ממרבית המוסדות האקדמיים בארץ. למרות המדגם המזדמן, תשובות הסטודנטים עולות בקנה אחד עם ממצאים מתוקפים של המחקר העולמי בנוגע למאפייני ההוראה הטובה. לממצאי הסקר יש חשיבות רבה ליישום עבור המרצים במוסדות ההשכלה הגבוהה (גרא וינר, גל פילק, דימיטרי קורטיוקוב).

  • לינק

    ד"ר קן ביין (Bain) הוא היסטוריון, חוקר ואיש אקדמיה ותיק, אשר חקר הוראה במשך עשרות שנים, בייחוד בספרו מה עושים מורי המכללות הטובים ביותר. ביין התמקד ב-100 מרצי מכללות בארה"ב, במגוון רחב של מוסדות ודיסציפלינות. בראיון עמו הוא מתאר מה המרצים הטובים ביותר יודעים ומבינים אודות הוראה, כיצד הם מתכוננים אליה, מה הם עושים בכיתה שהוא שונה, מה חשוב, וכיצד הם בודקים את ההתקדמות שלהם ומעריכים את מאמציהם? (Claudio Sanchez).

  • לינק

    זהו הזמן לזרוק את ספר החוקים הישן. הכיתה של היום דורשת מורה חדשן, השולט בטכנולוגיה ודוחה פרקטיקות שפג תוקפן, ובמיוחד את המשפט "זה תמיד נעשה בדרך זו". הכותב, שנבחר למורה השנה במדינת אילינוי, הוביל את תלמידיו להישגים מצוינים תוך קריאת תגר על שיטות הוראה קיימות. בספר הוא מפרט כיצד למקסם את האפקטיביות של המורה ע"י חשיבה מחוץ לקופסה (Josh Stumpenhorst).

  • סיכום

    ייצוגים הם כלי יעיל בידי מורים לכימיה, והם בוחרים להשתמש בו בכיתותיהם כדי לעזור לסטודנטים להבין תפיסות מופשטות. ייצוגים יכולים להיות מודלים, גרפים, אנלוגיות, דיאגרמות, סימולציות, משוואות או כל שיטה אחרת להצגת מידע. היות שמגוון הייצוגים הוא רחב, על המורים לבחור באילו מהם להשתמש. הסיבות שהביאו את המורים להחליט באילו ייצוגים להשתמש לא תועדו כראוי בספרות המחקרית, במיוחד בכל האמור לידע של המורה בהוראת המדעים ובתוכני ההוראה. בהתאם למודל של ידע תוכן פדגוגי (Pedagogical Content Knowledge = PCK) הידע הייצוגי של מורה מעוצב בעיקר על ידי האוריינטציה שלו כלפי הוראת המדעים. PCK זוכה לביקורת על כך שהוא מתמקד בידע של המורה ולא בדרך שבה ידע זה מתורגם לעבודה המעשית. מחקר זה משווה בין שתי מורות לכימיה בבית ספר תיכון כדי לגלות את היחס בין בחירתן בייצוגים שהשתמשו בהם בפרקטיקה שלהן לבין תפיסתן את הוראת המדעים (Sarah B. Boesdorfer).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין