מילת מפתח: הוראה דיאלוגית
מיון:
נמצאו 28 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • תקציר

    הרעיונות של דיאלוג ושל ביקורת מוצגים לרוב כפתרונות — כגישות המקדמות טיפוח של למידה משמעותית בבית הספר. מאמר זה מעיד על הקושי הכרוך בהשרשת נורמות של דיאלוג בשיח הכיתתי, ובייחוד בשילובן עם נורמות של ביקורת. שילוב זה מזמן מתחים רבים, ובמאמר נבחן כיצד ניתן להתמודד עם מתחים שבין דיאלוג לבין ביקורת בפעילויות טיעון בכיתת היסטוריה (ניצה שחר וברוך שוורץ).

  • מאמר מלא

    כניסתן של הרפורמות "אופק חדש" ו"עוז לתמורה" לבתי הספר היסודיים והעל-יסודיים יצרה מסגרת למידה חדשה: שעה פרטנית שבה המורה נמצא עם קבוצה קטנה במשך שיעור שלם. מחקרים טוענים כי הנחיית תלמידים בקבוצות קטנות היא משימה מאתגרת המשפיעה על ההיבט הקוגניטיבי, החברתי והרגשי של התלמידים (Cazden, 2001). אחד הנושאים הקשורים להוראה בקבוצה הקטנה בשעה הפרטנית ודורשים התייחסות הוא השיח. המתבוננים בשיח שמנהל מורה עם תלמידים בקבוצה קטנה נחשפים לרוב לשיח דומה לזה המתנהל בכיתה. השעה הפרטנית מעלה את השאלה כיצד המורה יכול לנצל את ההזדמנות והערך המוסף שיש בקבוצה הקטנה לניהול שיח ודיון שיתרמו לפיתוח הלמידה של הקבוצה והיחיד? במאמר זה מציגה המחברת דיון דיאלוגי-ביקורתי שמבוסס על ארגומנטציה (פעילות טיעונית). היא מתייחסת לשלושה צירים היכולים לסייע בהתבוננות בדיון של קבוצת תלמידים עם מורה: ציר ניהול הדיון, ציר האקלים וציר הבניית הטיעונים (אירית נר-גאון כהן).

  • לינק

    חינוך אזרחי ממלכתי מתמודד עם אתגרים רבים, ובראשם הקושי העצום לעסוק במערכת ממלכתית בסוגיות השנויות במחלוקת. במאמר הנוכחי, קושי זה מוצג כפוגם בהיגיון החינוכי הקלאסי של השיטה הסוקרטית, לפיה על אדם להיחשף לערעור הנחות היסוד שלו על מנת שיתפתח כאדם חושב. המאמר מציע לנתח את חשיבותה של הצגת המחלוקות בתחום האזרחות כסוגיות שאינן פתורות, על מנת להוביל תלמידים למצב של מבוכה סוקרטית, בירור חוזר ונשנה של הנחות יסוד ועידוד הפיכתם של התלמידים לאזרחים חושבים. משימה חיונית זו תודגם באמצעות הצגת מחלוקות בשלוש סוגיות אזרחיות (הלל וורמן).

  • מאמר מלא

    למידה משמעותית היא פעילות בהווה המעצבת מחדש את העבר ואת העתיד. למידה משמעותית זקוקה לתנאים פנימיים – מעורבות משימה והבנה. למידה משמעותית זקוקה לתנאים חיצוניים – בנייה מחדש של יסודות בית הספר. מסקנה: הרוצים בלמידה משמעותית צריכים לתת תנאים חיצוניים לתנאים הפנימיים (יורם הרפז).

  • לינק

    לקראת סוף שנת הלימודים הקודמת, במסגרת תהליך חקר עם תלמידים ולאחר לימוד מוקדם של נושא "הגבלת השלטון בישראל", הגיע המורה והמחנך אביב צמח לשלב גיבוש שאלת המחקר כותב אביב בבלוג שלו : " במסגרת השיעור יצרנו על הלוח תיאור באמצעות תרשים של נושא הלימוד (נושא מרכזי ונושאי משנה), וחילקתי לתלמידים פתקיות צהובות עליהן ביקשתי שירשמו שאלות שמעניינות אותם בנושא.הכלל היחיד לניסוח השאלה היה: "כתבו שאלה שמעניינת אתכם בנושא – ושהתשובה לה לא קיימת בבדיקה פשוטה בויקיפדיה". עודדתי אותם להשתמש בויקיפדיה מהסמרטפונים, על מנת לוודא שלא מדובר במידע קיים ונגיש. בשלב זה אספתי את הפתקים מן התלמידים, הקראנו כל פתקית, דנו בשאלה שהוצגה ואף שיפרנו אותה יחד (ואפילו הזכרנו את הכללים לסיעור מוחות איכותי). הפתקיות הודבקו על הלוח לפי המיקום המתאים ביחס לתרשים שהופיע עליו ( אביב צמח) .

  • תקציר

    הסיפור שמסופר בפרק זה נוגע לניסיון שרכש המחבר, ד"ר רפי דודזון, במערכת החינוך המכללתית והאוניברסיטאית בעבודתו עם סטודנטים להוראה. זהו מסע רפלקטיבי אל מחוזות עבודתו כמורה מקוון זה עשר שנים. בראשית דרכו החינוכית כמורה בתיכון הוא מצא שבשל גודל הכיתות ומשך השיעור לא הייתה עדיין אפשרות בבית ספרו לקיים דיון שבו כל התלמידים יכולים לקחת חלק ולהביע את דעתם. יתר על כן, גם בתום השיעור לא הייתה אפשרות להמשיך ולהגיב למי שהיה מעוניין בכך. הפתרון הופיע שנים מעטות לאחר מכן, כאשר התחיל ללמד במכללת קיי קורסים בתחומים שונים של מדעי החיים ותקשוב בחינוך, והתחיל לשלב פורומים מקוונים בהוראה שלו ( דודזון,רפי) .

  • תקציר

    ג'יי הורוויץ העלה לדיון בבלוג המרתק שלו סוגיה מעניינת הנוגעת לשימוש הטכנולוגי של קליקרים בהרצאות בכיתות ובהרצאות . הוא מתייחס למאמרון של לארי קובן אשר כתב על תחושת הדז'ה וו שהתעוררה אצלו כאשר הוא צפה לאחרונה בשיעור מתמטיקה שבו המורה נעזרה בקליקרים. קובן הסביר שהמורה חילקה קליקרים לתלמידים וביקשה מהם להשיב על שאלת רב-ברירה שהופיעה על הלוח הלבן האינטראקטיבי בקדמת הכיתה. כותבת ג'יי הורוויץ בסיכום המאמרון שלו: "כדי שמספר רב של מורים ימצאו דרכים לשלב את השימוש בקליקרים לתוך פדגוגיה מוצלחת, אנחנו זקוקים להרבה מאד מורים שמשתמשים בהם בצורה סתמית. ואולי נצטרך גם להפרד מהציפייה שכלים טכנולוגיים – קליקרים, טבלטים, או מה שעוד עתיד להופיע, ישנו את החינוך. בסך הכול הם יהוו את הבסיס שעליו חלק מהמורים יצליחו להביא ללמידה משמעותית.

  • לינק

    כלים ומיומנויות בשיחה הדיאלוגית (מבוסס על שיטת ה"אמון הקוגניטיבי" שכתבו ארתור ל' קוסטה ורוברט ג' גרמסטון) . אימון קוגניטיבי הוא מסגרת לדיאלוג מובנה שבו מאמן קוגניטיבי מנחה את חשיבתו של מאומן קוגניטיבי כדי שזה יוכל להגיע להחלטות, לפתרונות ולרעיונות שהיו גלומים בחשיבתו במצב ראשוני אך נזקקו לעיבוד ולניסוח. המאמן מנחה את המאומן באמצעות שאלות המעבירות אותו בהדרגה ממצבי תודעה קיימים למצבי תודעה רצויים.

  • לינק

    הפרק דן בשיטת ההוראה הדיאלוגית וזאת בשני מישורים האידיאולוגי והפרקטי. מן הצד האידיאולוגי נטען כי המורה אינו ה"בעלים" של הידע והוראה דיאלוגית במסגרתה התלמיד שותף לבניית הידע היא פעולה של שחרור והעצמה של התלמיד. מן הצד הפרקטי הפרק מציע כלים לניהול דיאלוג שיתופי בכיתה ( איירה שור, פאולו פריירה).

  • לינק

    הכלי 'דיגלו', מאפשר לערוך דיון סינכרוני כתוב וממופה בין קבוצת תלמידים. הכלי המתוקשב פותח ע"י קבוצת כישורים באוניברסיטה העברית המורכבת מחוקרים, מפתחים ומורים, בראשות פרופ' ברוך שוורץ. קבוצת הפיתוח והמחקר באוניברסיטה העברית משלבת מחקר חינוכי ופיתוח כלים טכנולוגיים והטמעתם במרחב הכיתה דרך השתלמויות מורים בניהולם של ראומה דה-גרוט וד"ר ראול דרכמן. "המטרה שלנו היא לפתח כלים טכנולוגיים שיאפשרו שיח דיאלוגי, ארגומנטציה וחשיבה ביקורתית במסגרת הלמידה בכיתה", מסבירה דה-גרוט. "השילוב של הכלים והשיטות הפדגוגיות נעשה בשיתוף של מורים ותלמידים על מנת להתאים רעיונות ומושגים שעלו במחקר עם צרכים אמיתיים שעולים מן השטח".

  • לינק

    פרופסור אייל נווה מפרק במאמרו הוראה ולמידה דיאלוגית: יעדים וגורמי חסימה את המושג "למידה דיאלוגית" לשלושה מרכיבים: התלמיד, תכני הלימוד והמורה. טענתו המרכזית היא כי על מנת שלמידה דיאלוגית תהייה אפקטיבית, קיים הכרח ששלושת המרכיבים הללו יתקיימו במינון אופטימלי כך שאף אחד מהם לא יהווה גורם מרכזי מדי העלול להאפיל על שני המרכיבים האחרים או לחילופין להתבטל בפני שני המרכיבים האחרים. נווה עומד על השילוב העדין בין המרכיבים הללו ומדגים את השלכות "הלמידה הדיאלוגית" באופנים השונים שבו היא עשויה להתקיים. הדיאלוג המשמעותי אמור כמובן להתרחש במצב אופטימאלי שבו נפגש/ת מורה בעל/ת נוכחות, עם חומר לימוד בעל תכנים מובהקים ועם כיתת לומדים שבין 12 ל25- תלמידים. ואולם גם במצב אופטימאלי שכזה הלמידה הדיאלוגית מתרחשת רק במקרים מועטים. נשאלת השאלה מה הם גורמי העיכוב? הטיעון שמציג פרופסור אייל נווה הוא שברוב הפעמים הדיאלוג נמנע כתוצאה מחוסר איזון שבין שלושת מרכיביו.

  • לינק

    במסגרת שיעורי תרגול במתמטיקה בטכניון נערך ניסוי לבחינות ההשפעה של שימוש בקליקרים (שלטים אינטראקטיביים) על אופי הדיונים בשיעור , על מידת ההשתתפות בהם ועל דרגת שביעות הרצון של הסטודנטים משימוש זה. שתי מורות מנוסות העבירו בכיתותיהן שיעורי תרגול עם קליקרים ובלעדיהם. השיעורים נצפו וצולמו בווידאו והסטודנטים מילאו שאלוני שביעות רצון. מניתוח הנתונים שנאספו זוהתה שביעות רצון גבוהה מכמה דרכי השימוש בקליקרים. כמו כן, נמצא כי השימוש בקליקרים בשיעורי תרגול, תוך התנסות בפתרון בעיות מורכבות, מעודד השתתפות ודיונים המקדמים אצל התלמידים חשיבה ביקורתית ולמידה פעילה ( איילת וייצמן , עליזה מלק, אביגיל ברזילי) .

  • תקציר

    מחקר זה עוסק בהתפתחות השיח המתמטי –הוראתי של סטודנטית להוראת המתמטיקה בבית הספר היסודי והתבסס על הגישה הקומוגנטיבית לחקר הלמידה ( Sfard, 2008). מטרת המחקר הייתה לבחון את השינויים בשיח המתמטי-הוראתי של סטודנטית להוראת המתמטיקה בבית הספר היסודי במהלך שנתיים בהם התנסתה בהוראה , ואת דפוסי התקשורת של המורה אשר עודדו או עיכבו למידה וחשיבה. הנתונים שנאספו כללו הקלטות ותכתובים של שיחות של הסטודנטית עם קבוצת תלמידים במהלך שנתיים רצופות , במסגרת ההתנסות שלה בבית ספר יסודי במרכז הארץ. מהמחקר עולה כי חלו שינויים במיומנויות התקשורת של הסטודנטים הקשורות לניהול הדיונים בכיתה. שינויים אלה אפשר לתאר בעזרת רוטינות שהחוקרות זיהו כמעודדות למידה. עם זאת, נמצא כי השיח המתמטי של הסטודנטית היה מוגבל. נראה שדבר זה מנע מהתלמידים הזדמנות ללמידה משמעותית. השיח המתמטי הוראתי מורכב משני סוגים של שיח – שיח ניהולי ארגוני, ושיח מתמטי. כדי לנהל דיון מתמטי המעודד למידה וחשיבה על המורים לשלוט בשני סוגי השיח. נראה שמיומנויות התקשורת הניהולית של הסטודנטית השתפרו , אך השיח המתמטי שלה היה מוגבל. לפיכך, הדיונים בכיתה כללו בעיקר דיונים פרוצדוראליים ולא דיונים לגבי הרעיונות המתמטיים המרכזיים הקשורים לתכנים שנלמדו. דיונים אלו לא הובילו ללמידה משמעותית כפי שאפשר היה לצפות בתנאים דומים ( טלי נחליאלי , חיותה רגב ) .

  • מאמר מלא

    בשלב ראשון מציגה יעל פולברמכר במאמרה המרתק את המושג עמימות, המושג המהותי ביותר לדעתה להבנת תורתו של פרופסור קרל פרנקנשטיין והשיטה המושתת עליה. לאחר מכן היא מציגה את שלושת עקרונות היסוד של שיטת ההוראה הדיאלוגית, ועליהם היא מבססת דפוס של הכנת השיעור המתאים לשיטה. לבסוף היא מציגה את מהות ההוראה ואת מאפייני המורה בהתאם לתיאוריה. המאמר מדגיש לסיום כי על המורה לראות את תפקידו העיקרי בבניית הביטחון העצמי של תלמידיו ובטיפוח יכולתם ולקבל אחריות על מחשבתם.

  • לינק

    ספר זה נכתב בידי צוות מכללת קיי לשם תיעוד וסיכום תהליך ניסוי חינוכי חדשני שנערך במכללה בתמיכת גף ניסויים ויזמות במזכירות הפדגוגית שבמשרד החינוך. ספר הניסוי מציע מודל חינוכי שפותח כדי לאפשר למוסדות חינוך ולאנשי חינוך בשטח ובאקדמיה לבחון אפשרות יישום של המודל במערכת החינוך. בצד המודל כולל הספר גם דרכים ליישומו , וכן תובנות , מסקנות והמלצות שעלו מתוך העשייה. תכנית שח"ף מציעה גישה חדשנית להכשרה , שבמרכזה עומד דיאלוג בין השותפים השונים: הסטודנטים, מכשירי המורים במכללה ובית הספר שבו מתקיימות ההתנסות וההכשרה הלכה למעשה. התכנית מבטיחה כמה דברים: גיבוש זהות מקצועית-חברתית , שתוציא את המורה מבדידותו , הן במהלך הלימודים והן במהלך עבודתו כמורה במערכת , כלים ומיומנויות שיאפשרו למורה להיות חלק מקהילה לומדת ומתפתחת במשך כל חייו המקצועיים ויצירת מחויבות למעורבות חברתית-תרבותית בקהילה שבה הוא עובד. התהליך כולו היה מלווה במחקר שבדק את התפתחות הניסוי , את השפעתו על המעורבים בו ואת הידע שאפשר להפיק ממנו על הכשרת מורים בכלל. הספר שאותו מציגה כאן המכללה, הוא תמציתו של התהליך. נוצר במכללת קיי מודל עבודה של קבוצה מקצועית השותפה בעשייה ובלימוד משמעויותיה ומתווה דרכים חדשות בהוראה ובלמידה . ספר זה הוא אחד הביטויים לכך. בנייתה של תכנית שח"ף ( שיתוף חינוכי פעיל ) היא תהליך חשוב בתחומי הכשרת המורים בישראל. התכנית המיועדת לבוגרי אוניברסיטה המבקשים להכשיר עצמם להוראה , מתמקדת בהבניית סביבות המאפשרות למידה דרך עשייה. גישה זו מעבירה את מרכז הכובד מן ההקשר האישי של הלומד אל הקשר הקהילתי, ומן הדגש על מיומנויות הוראה לדגש על תהליך למידה מתוך הקשר לעשייה החינוכית שלהם (יהודית ברק, אריאלה גדרון ).

  • לינק

    ד"ר נמרוד אלוני מונה במאמרו החשוב את המאפיינים של הדיאלוג החינוכי . דיאלוג אינו דיבור הוראתי או הרצאתי בין מורה לתלמיד של הנחלת דעת כלשהי ובדיקת הטמעתה בקרב הלומדים. דיאלוג הוא סוג של למידה משותפת, הן של עולמו של האחר והן של תכנים חדשים. דיאלוג אינו דיבור פונקציונאלי או טכנוקרטי-ביצועי שכל עניינו הפקת תוצרים. הוא בעל אופי תהליכי ואין לו בהכרח תוצרים ידועים וברורים שהדיבורים מכוונים אליהם. דיאלוג הוא שיחה שהמעורבים בה מנכיחים את עצמם ומתעניינים בזולתם הן מבחינת אנושיותם המשותפת והן מבחינת אישיותם הייחודית ותוך כדי הסתמכות על אמון , כבוד , פתיחות וקשב הדדיים הם מתקדמים יחד אל הבנה טובה ומקפת יותר של עצמם, של זולתם, ושל הקשרי החיים המשותפים להם.

  • תקציר

    הספר "השכלה כללית ותשתיות תרבות" מציג תכנית מקיפה, רעיונית ומעשית, לטיפוח אנשי חינוך ראויים לשמם בעידן שהאידיאלים המסורתיים של עולם הרוח, התרבות והחינוך איבדו מחיוניותם ומחשיבותם. במוקד הספר עומד הצורך בחשיבה מחודשת על מיקומן ועל משקלן של ההשכלה הכללית ותשתיות התרבות בהכשרת אנשי חינוך והוראה. זאת לנוכח המציאות הפרדוקסלית, המאופיינת בהתפוצצות מידע, בגלובליזציה טכנולוגית-כלכלית ובדומיננטיות של תקשורת ההמונים מצד אחד, וברדידות תרבותית, בפשטנות מחשבתית, באינדיבידואליזם נהנתני ואגוצנטרי מצד אחר. הפתרון המוצע בספר – הן בהגיונות התיאורטיים שבו והן בתכניות המעשיות – הוא הגדלת משקלן היחסי של ההשכלה הכללית ושל תשתיות התרבות במסגרת תכניות הלימודים להכשרת מורים (נמרוד אלוני, אילנה אבישר, דורית הופ, אסתר יוגב)

  • סיכום

    במסגרת התכנית הניסויית של החממה במכללת סמינר הקיבוצים הסטודנטים להוראה מחויבים באופן אישי להפקת מיזם או פרויקט בשדה החינוכי-חברתי. סיום התוכנית בהצלחה מותנה בקיום פרויקט זה. הסטודנטים מתחייבים להתפנות מעיסוקיהם לפחות חצי יום בשבוע, במשך שלוש שנים מחוץ ללימודים במכללה, לקיום חממה אישית. החממה מתרחשת בשלושה שלבים: "חיפוש", "העמקה" ו"הפקה". אחת הסטודנטיות המצטיינות במסלול ייחודי זה, גוטקובסקי נתליה, כותבת על ההתנסויות שלה בחממה של מכללת סמינר הקיבוצים ועל היתרונות של מסלול ייחודי זה להתפתחות אישית וצמיחה במקצוע ההוראה.

  • סיכום

    ראובן לזרוביץ ורחל הרץ-לזרוביץ מבקרים בפרק החמישי של הספר "למידה בדרך החקר: אתגר מתמשך" את החד-צדדיות של העיסוק בחקר מן ההיבטים הקוגניטיביים בלבד, שכן עיסוק כזה מזניח לדעתם היבטים נוספים של המחקר המדעי. המחברים מתארים שתי שיטות ייחודיות של הוראה שיתופית שפותחו בישראל: קבוצת חקר ושיטה הקרויה "הוראת עמיתים בקבוצות חקר קטנות". שני המודלים האלה הם ייחודיים לישראל ויישומם לווה במחקרי הערכה מעצבת ומסכמת. המחברים מתארים, מגדירים ומבררים מושגים בהוראה שיתופית, מתוך זיקה לתיאוריות שעיצבו אותם ומנתחים דוגמאות נבחרות, המעוגנות בתחומי תוכן ספציפיים בביולוגיה, כמו כן הם דנים בתוצאות, במסקנות ובלקחים של כמה מחקרים בתחום הוראת הביולוגיה, שבוצעו בארץ על פי שיטות ההוראה המתוארות.

  • לינק

    החזון של משרד החינוך האמריקאי לביה"ס גמיש יותר הנקרא School 2.00 לא נותר על הנייר. לאחרונה כבר הוקם באופן מעשי ביה"ס חדש ברוח School 2.00 בעיר פילדלפיה. ביה"ס החדש נקרא Science Leadership Academy ויש לו חזון אחר ליצירת תהליכי למידה וסביבות למידה. החזון הוא של יצירת למידת חקר בתחומי המדעים תוך שיתוף פעולה בין לומדים, יצירה, חקר ורפלקציה. כמעט לכל התלמידים יש מחשבים ניידים צמודים. המורים מקדמים באופן פעיל סביבה של הכוונה עצמית ללמידה על מנת ליצור מוטיבציה בקרב התלמידים בני ה- 15 וה-14 הלומדים בביה"ס זה. כל תוכניות הלימודים ומשאבי הלמידה הועלו לאתר האינטרנט ברוח תפיסות ה-WEB 2.0, כלומר, יצירת סביבה לימודית מתוקשבת המתואמת ללומדים באינטרנט והמאפשרת כתיבה ותיעוד דיגיטאלי מלא באינטרנט (כגון בלוגים). מעבר לכך, ביה"ס שם לו למטרה לטפח דיאלוג דו-כיווני בין התלמידים והמורים תוך מתן אוטונומיה רבה יותר לתלמידים ליזום ולהעלות סוגיות ונושאי עניין.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין