מילת מפתח: הוראה בשיטת Co-teaching
מיון:
נמצאו 8 פריטים
פריטים מ- 1 ל-8
  • סיכום

    מחקר זה הינו סקר אינטרנטי שנערך בקרב 321 מורים באוסטריה, שמלמדים יחד עם מורה נוסף בהיקף חלקי. המחקר בוחן את תפיסות המורים בנוגע להוראה המשותפת. הסקר משווה בין צוותי הוראה שהוקמו מתוך בחירה אישית של המורים לבין צוותים, שצוותו על-ידי הנהלת בית הספר בכל הנוגע להנאה מההוראה המשותפת, לתחושת הסיפוק מעבודת ההוראה בכלל, לחוללות העצמית הקולקטיבית של המורים ולגיבוש תחושת אחריות בנוגע לתהליך ההוראה.

  • סיכום

    מחקר זה מבוסס על תצפיות וראיונות עם שתי מורות שלימדו במשותף ערבית ועברית בבית ספר דו-לשוני בישראל. המחקר עומד על מאפייני ההוראה במשותף בכלל ועל אלה, שנדרשו לחינוך הדו-לשוני בפרט ומדגיש בעיקר את השינוי שחל אצל כל אחת מהמורות כתוצאה מתהליך ההוראה במשותף. מחקר זה מתמקד בהוראה במשותף כתהליך התפתחותי בלימוד השפה של תלמידים בגיל הרך. המחקר מספק תובנות לגבי האופן שבו מורים במשותף מתגברים על אתגרים בתהליך ההוראה במשותף, שוקלים מחדש תפיסות קודמות בנוגע להעברת השפה, מתאמים ביניהם את הוראת השפה ומתמודדים עם פערים המשמעותיים בניסיונם המקצועי והאישי.

  • סיכום

    ההתנסות המעשית של המתכשר להוראה מתקיימת בגני הילדים ובבתי הספר בליווי המוסדות האקדמיים המכשירים כדי שהמורה החדש ישתלב בצורה מיטבית במערכת החינוך. תכנית "אקדמיה-כיתה" מעמיקה את הקשר בין האקדמיה לשדה, כחלק מהתכנית הלאומית לקידום הכשרה והוראה משמעותית בכל רמות החינוך. בבתי הספר שבהם מתנסים סטודנטים במסגרת תכנית "אקדמיה-כיתה" קיים פוטנציאל להוראה בצמד של מורה מכשיר וסטודנט מתכשר להוראה. מטרתו של נייר עמדה זה היא לאפיין את הפדגוגיה והפרקטיקה של הוראה בצמד מתוך רצון לסייע למורים המכשירים ולסטודנטים ביישום ההוראה המשותפת בכיתה. במטרה לכסות את כל האפשרויות שיש בהוראה בצמד, צוות החשיבה פיתח מודל אחד המורכב משלושה חלקים: הוראה טורית, הוראה מקבילה והוראה דיאדית.

  • סיכום

    חווית ההוראה האישית של הסטודנט להוראה משמשת חלק חשוב במסע הפיכתו למורה. על אף חשיבותה, עובדת תרומתה של החוויה להוראה נותרה מקרית, והניסיון שגלום בה נמצא מנותק מהעבודה בקורסי ההכשרה של מורים. אוניברסיטת סנט קלאוד (St. Cloud State University) שבמדינת מינסוטה החליטה לחזק את חווית ההוראה של סטודנטים להוראה באמצעות מודל ההוראה השיתופית (co-teaching model) ומאמר זה מבקש להתמקד במודל זה, בתנאים להתקיימותו וביתרונותיו (Heck, T. W., & Bacharach, N).

  • סיכום

    הכותבים מציגים דגם לשיבוץ מתכשרים בהתנסות המעשית שעיקרו שיבוץ שני מתכשרים לעבודה עם מורה-חונך אחד (paired placement) במסגרת של "בית ספר מלמד" (The Teaching School Model) (דומה ל-PDS בארה"ב ובמקומות אחרים). הדגם הופעל במסגרת עמיתות בין אוניברסיטה ושלושה בתי ספר (עירוני ושני מחוזיים) כשהמתכשרים שהו בבית הספר יומיים בשבוע במהלך שנה או סמסטר. שיבוץ בזוגות יוצר שתי מסגרות של עבודה שיתופית בין המתכשרים לבין החונך ובין המתכשרים לבין עצמם. כל אחד מהשלושה יכול ליטול על עצמו את תפקיד המוביל על פי הסיטואציה והנושא, ולהתפתח ברמת ההתפתחות האפשרית המתאימה לו (Lang, C., Neal, D., Karvouni, M., & Chandler, D).

  • לינק

    הוראה שיתופית הפכה למקובלת בשטח החינוך, במיוחד בכל מה שקשור לחינוך מיוחד. נמצא כי תלמידים עם בעיות למידה בכיתות של הוראה שיתופית, שיפרו את הרמה האקדמית, התנהגותית, כישורים חברתיים והערכה עצמית בהשוואה לתלמידים בכיתות החינוך המיוחד. במאמר זה מוצגים נתונים שנאספו במשך שלוש שנים, במטרה להמחיש ולהציג את האפקטיביות וחוסר האפקטיביות של הוראה שיתופית בכיתת מדעים ( Forbes, Leslie; Billet, Stacy )

  • סיכום

    המחברים בנו דגם של הוראה בשיתוף בבית ספר לחינוך שניתן לשימוש בכל הדיסציפלינות ובכל הקורסים. השאלות שנידונו: (1) אילו מאפיינים מקצועיים תורמים לצוות אפקטיבי המלמד בדגם של הוראה בשיתוף? (2) כיצד מורים בשיתוף מתכננים ומלמדים באופן אפקטיבי? (3) למידה להוראה בשיתוף-כיצד? ו-(4) כיצד רואים מתכשרים להוראה את דגם ההוראה בשיתוף ואת המבנה של קורס מסוג זה? (Graziano, K., & Navarrete, L.A).

  • לינק

    מחקר זה בדק את הפרדיגמות שהוצגו לעיל – מדגם של 52 מורים בני 45 ומעלה בעלי 20 שנות ותק ומעלה, הלומדים במודל למידה אינטגרטיבי, ולא ליניארי, שהוכשרו בקורס, שעסק בנושא "פתיחות לאחר – טיפוח מצוינות בכיתה". בשיטה זו שני מורים לימדו בו-זמנית בכיתה. דרכי ההוראה היו .co-teaching כמו כן, נערכו סדנאות, למידת עמיתים וסרטים. ארבעה חודשים לאחר תום הקורס – נתבקשו הלומדים להשיב על שאלון עמדות בנושא הספציפי של הקורס הנלמד ( מצוינות) ועל שאלון הערכת הקורס.ממצאי-המחקר מלמדים, שדרכי ההוראה בשיטת co-teaching שננקטו היו יעילות מאוד. המורים היו שבעי- רצון מדרך הלמידה של הם אף הצביעו על יעילות הסדנאות והצפייה בסרטים. הם למדו מ"למידת עמיתים", מרפרטים וממצגות. הלומדים דיווחו על העשרת הידע, על פיתוח יכולת אישית רפלקטיבית וכן על אוריינטציה ביחס לבעיות מוסריות קונפליקטואליות ביחס בין צורכי היחיד לצורכי החברה. הם רכשו יכולת אנליטית, וכן – ידע אקדמי ופרקטי. המורים העידו, שחשו אחריות לכל תלמידי הכיתה. הם ראו את המחוננים והמצוינים – כתורמים לכיתה. הם ציינו את חשיבות דרכי ההוראה לטיפול במחוננים ובמצוינים ( אסתר טוב לי. יחיאל פריש ).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין