מילת מפתח: הוצאה לחינוך
מיון:
נמצאו 12 פריטים
פריטים מ- 1 ל-12
  • לינק

    מי מצליח להגיע להשכלה גבוהה בישראל, ומה צריך לעשות כדי להנגיש אותה לאוכלוסיות חדשות? מחקר חדש בוחן שאלות אלה ומצביע על חסמים בכניסה להשכלה גבוהה (רונן בר-אל, יובל ארבל ויוסי טובול).

  • לינק

    ספרי לימוד הם מרכיב חיוני בהקשרים רבים בהשכלה הגבוהה. המחירים הגדלים והולכים של ספרי הלימוד, יחד עם הגידול בעלויות ההשכלה הגבוהה באופן כללי הובילו מנחים מסוימים להתנסות בהחלפת ספרי הלימוד המסחריים במשאבים לימודיים פתוחים (open educational resources) כתכנית הלימודים העיקרית בכיתתם. מאמר זה משלב את התוצאות של 16 מחקרים הבוחנים (1) את ההשפעה של משאבים לימודיים פתוחים על תוצאות הלמידה של סטודנטים במסגרות להשכלה גבוהה או (2) את התפיסות של סטודנטים ומנחים בקולג'ים לגבי משאבים לימודיים פתוחים (Hilton, John, 2016).

  • לינק

    מרבית התקציב לבתי הספר מגיע ממשרד החינוך, שהוציא לפועל מדיניות ברורה של אפליה מתקנת. מחקר חדש של מרכז טאוב בחן כיצד הקצאת הכספים של גופים אחרים המעורבים במימון – ובפרט הרשויות המקומיות – משפיע על יעילות מאמצי האפליה המתקנת של הממשלה (צוות מרכז טאוב).

  • לינק

    יוסי בן דב עשה מעבר חד מקריירה ארוכה בהיי-טק לניהול בית הספר הריאלי בחיפה, אחד המוסדות הוותיקים והידועים בישראל. "הבנתי שמרגש אותי לעסוק בפיתוח של דבר שיש לו ערך חברתי", הוא אומר. ואולם גם ניסיונו הרב בעולם העסקים לא הכין אותו להתמודדות עם האיום שעומד כעת בפני בית הספר – הפסקת התקצוב ממשרד החינוך, על רקע תשלומי ההורים הגבוהים שהוא גובה (תמירה גלילי).

  • לינק

    הדוח מתאר מהלך לימודי שהוביל צוות מומחים בראשותו של פרופ' נח לוין-אפשטיין ועיקרו ארבע סקירות ספרות: 1. קשרים בין היבטים חברתיים-כלכליים ואי-שוויון לבין אקלים הכיתה ובית הספר וזיקתם להישגים לימודיים; 2. מגמות של בידול או שילוב בסביבת המגורים על בסיס מיצב חברתי-כלכלי של התלמידים בבית הספר; 3. חינוך בגיל הרך כאמצעי לצמצום אי-שוויון ופערים חברתיים: מחקר, מדיניות ופרקטיקה; 4. מגמות בהשקעת משאבים בחינוך לפי מעמד חברתי-כלכלי: השקעה ציבורית, השקעה של המגזר השלישי והשקעה של משקי בית. שלב ב' של הפעילות נעשה בתמיכת הכנסת ובשיתוף מרכז המחקר והמידע של הכנסת (עודד בושריאן).

  • לינק

    דוח זה מסכם תהליך לימוד בנושא חינוך בלתי פורמלי לילדים, בני נוער וצעירים בישראל. מטרתו העיקרית היא להציג ולתאר בתמצות חלק לא מייצג מהעושים במלאכה – מטרותיהם, אופני פעולתם, הישגיהם וכן אתגרים וחסמים שאיתם הם מתמודדים. הכותרת 'חינוך בלתי פורמלי לילדים, נוער וצעירים בישראל' משתקפת במציאות באין-ספור פעילויות הנחלקות לסוגים שונים, יש להן מטרות שונות, והן מופעלות וממומנות על ידי מגוון רחב של גופים ומוסדות – ממשלתיים, מקומיים, פילנתרופיים ופרטיים. בתהליך הלימוד ביקשנו להיפגש עם השחקנים הגדולים בתחום וכן עם מגוון לא מייצג של ארגונים, גופים ומוסדות שמציעים פעילות בתחום החינוך הבלתי פורמלי (נעמי מנדל-לוי ואיתי ארצי).

  • לינק

    הדו"ח השנתי של OECD על מערכות החינוך בעולם שובר כמה מוסכמות על מערכת החינוך בישראל: מתברר כי שכר המורים בישראל כבר אינו נמוך כמו בעבר, ההשקעה בתלמידים עלתה והם גם מקבלים יותר שעות לימוד מעמיתיהם בחו"ל. למרות זאת, הישגי התלמידים בישראל נותרו חלשים, הפערים ביניהם הם מהגבוהים בעולם, והם לומדים בכיתות הצפופות ביותר פרט לסין (ליאור דטל, רונית דומקה).

  • לינק

    ערכה הרב של השקעה בגיל הרך מתועד במגוון מחקרים התומכים ומצביעים על הדיבידנדים בהם זוכות אומות המשקיעות בשלב החינוך המוקדם. המסמך המובא בזאת נועד להביא בפני מקבלי ההחלטות, דרגים מקצועיים ודרגים נבחרים כאחד, ממצאים השוואתיים על הנעשה באומות העולם בתחום החינוך המוקדם, ובכך לסייע להגדיר יעדי המשך לפיתוח וצמיחה של שלב חינוך זה כמו גם הגברת הישגיו (עמי וולנסקי, אודט סלע, איתי אשר).

  • מאמר מלא

    ההוצאה הפרטית לתלמיד בשנה בישראל, בכל רמות החינוך, עלתה בין 2009 ל-2013 בכ-3,183 שקל בשנה. זוהי עלייה של כ-53% במונחים ריאליים. לפי התחזיות, בשנה הנוכחית תעלה ההוצאה הפרטית לחינוך לתלמיד ב-752 שקל נוספים, כלומר בכ-8% במונחים ריאליים. בעוד ההוצאה הפרטית לחינוך עולה, חלקו של המגזר הממשלתי בהוצאה הלאומית לחינוך ירד בין 2000 ל-2013 ב-6.7% (רן שפירא).

  • תקציר

    במאמר זה, מחקר אמפירי משווה את יעילות ההוצאה על חינוך בין עשרים מדינות אירופאיות במהלך השנים 2006 עד 2009. התוצאות הראו שהיעילות הממוצעת נותרה יציבה באופן בסיסי באותה תקופה (Agasisti, Tommaso, 2014).

  • לינק

    ההוצאה הלאומית על חינוך בישראל – הכוללת את הוצאות הממשלה, הרשויות המקומיות, גופים ציבוריים וההורים – הסתכמה ב–80 מיליארד שקל ב–2012. מדובר בעלייה של 3.6% לעומת ההוצאה הלאומית לחינוך ב–2011 – בהמשך לעלייה בשנים האחרונות. עם זאת, בבחינת ההוצאה הלאומית לחינוך ביחס לתמ"ג והוצאות הממשלה עולה כי אין שינוי משמעותי בסדר העדיפויות הממשלתי – כך לפי נתונים פורסמו על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ( ליאור דטל).

  • לינק

    ההשקעה הכספית של ישראל בחינוך היא מהגבוהות בהשוואה למדינות המערב המפותחות עם זאת, בחישוב ההוצאה לחינוך פר תלמיד ישראל נופלת מהמדינות המפותחות, כך עולה מנתונים שמפרסמת היום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2006. בישראל שיעור ההוצאה על חינוך הוא 7.8% מהתמ"ג (תוצר מקומי גולמי), במדינות ה-OECD ההוצאה הממוצעת על חינוך עומדת על כ-6.1% מהתמ"ג. ההוצאה גבוהה יותר גם מזו שבארה"ב (7.4%) קוריאה ודנמרק (7.3%), ונמוך רק מההוצאה באיסלנד (8%). ההוצאה הלאומית לחינוך כוללת את הוצאות הממשלה והרשויות המקומיות לגנים, בתי הספר היסודיים והעל יסודיים, מוסדות ההשכלה הגבוהה ומוסדות הלימוד המקצועיים וכן את הוצאות הציבור – ההורים וכספים אחרים שהתקבלו במערכת ממקורות פרטיים. את מרבית ההוצאה משקיעה ישראל במוסדות החינוך היסודי, העל יסודי ובמכינות הקדם אקדמיות (4.4% מהתמ"ג בהשוואה ל-3.7% במדינות ה-OECD). במוסדות ההשכלה הגבוהה, ההוצאה נמוכה במעט מזו שבמדינות המערב (1.9% בישראל לעומת 2.0% במדינות ה-OECD).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין