מילת מפתח: הדרכה
מיון:
נמצאו 35 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • תקציר

    סקירה זו הינה סקירת רוחב, אשר תציג את עולם המושגים הקשורים לרפלקציה בהכשרה להוראה באופן כללי, ותתייחס באופן פרטני להוראה רפלקטיבית ומרכיביה, הדרכה רפלקטיבית, ורפלקציה ככלי איכותני וכמותני בהכשרת מורים. הסקירה תציג את נושא הרפלקציה ככלי תיאורטי, אשר ניתן לכמת במסגרת הכיתה, הן ביחס להכשרת מורים כחלק מחידושים בתחום החינוך, והן במסגרת הוראה רפלקטיבית וחינוך של תלמידים לרפלקציה על ידי המורים עצמם. הסקירה עוסקת ב-5 סוגי מודלים של הוראה רפלקטיבית בארץ וברחבי העולם, אשר ימחישו את היישומים השונים של הנושא בהכשרת מורים ובהוראה בכיתה (עמליה רן).

  • תקציר

    בישראל מתמנים מידי שנה 350-300 מנהלי בתי ספר חדשים. מאות בתי ספר, אלפי מורים ורבבות תלמידים נתונים אפוא מידי שנה למהלך אפשרי של שינוי ותמורה – שלא לומר זעזוע – במערך המארגן חלק משמעותי מחייהם. המודעות לכך שתפקיד המנהל הוא קריטי להצלחתו של הארגון שבראשו הוא עומד ולקיום רמת חינוך נאותה, ושתקופת הראשית היא קריטית להצלחה בתפקיד, הביאה בשנים האחרונות לשינוי ולשיפור בהליכי הכנסת מנהלים חדשים: תהליכי המיון והבחירה מוקפדים יותר, המועמדים נדרשים לעבור קורס הכנה אינטנסיבי ולמנהל המתחיל ניתנת בשנתיים הראשונות שלו בתפקיד הדרכה מלווה, אישית וקבוצתית. המחקר ביקש לבחון את מהות התהליך הסוציאליזטורי של ההדרכה האישית המלווה (mentoring) בהקשר המקומי על תנאיו ותרבותו הייחודית: להבין באילו תנאים מתחיל המנהל החדש את עבודתו ומה קורה במפגשים ובשיח בין המדריך למודרך כתהליך המעצב זהות של מנהל ומסייע לו להתמקם ולהתבסס בתפקיד (שמחה שלסקי, ברכה אלפרט).

  • לינק

    מאמר זה עוסק בהדרכת הורים לילד בעל לקות למידה מנקודת מבט אקזיסטנציאליסטית. החיים בצל לקות למידה כוללים היבטים טרגיים של בדידות, תחושת שונוּת וניכור, אך בד בבד הם עשויים לכלול חוויה אותנטית של התמודדות ומציאת משמעות. במאמר זה מתאר המחבר את ניסיונם של ההורים להרגיש שייכות וקבלה בזיקה לקשיים ולתסכולים הרגשיים שהם חווים עקב לקות הלמידה של בנם, וכן את הדרך שעשו יחד בתהליך ההדרכה כדי לקבל פרספקטיבה חדשה לסיפור הלקות ( פלג דור חיים).

  • לינק

    מערכת הדרכה מועילה וחשובה למורים שפותחה בינואר 2014 ע"י מדריכי התקשוב במחוז הצפון של משרד החינוך בהנחיית מפקח התקשוב משה חיימוביץ. מטרת האתר: מתן מענה והדרכה לכל המורים בבתי הספר לעבודה באתרים שלהם על מנת לעמוד ביעדי ותפוקות תכנית התקשוב הלאומית.

  • לינק

    מכון מופ"ת השיק בימים אלו ( יולי 2013 ) אתר הדרכה שיטתי למערכת MOODLE. רותי סלומון ושרית כהן ממרכז התקשורת והתקשוב של מכון מופ"ת הצליחו לארגן בצורה שיטתית ומועילה סדרת תדריכים המותאמת ל Moodle 2.4 בפורמט אינטרנטי ועם אפשרות להורדת קובץ PDF והדפסה. אתר ההדרכה מבוסס על מאגר תבניתי יעיל מסוג וורדפרס הכולל את כל הרכיבים לאיתור קבצי ההדרכה עפ"י קטגוריות ונושאים . ניתן להיעזר בהם בהם בעת בניית קורסים / סביבות למידה מתוקשבות ופעילותכם ב Moodle..

  • לינק

    מדריך ידידותי ומאיר עיניים למערכת Microsoft word 2013 , חידושים ברצועת הכלים המתוקשבים-התאמה אישית, כיצד לעבוד עם אנשים שאין להם עדיין Microsoft word 2013 , כיצד לפתוח מסמך בתצוגת קריאה המותאמת במיוחד לטאבלטים ולמסכי מגע ועוד..

  • לינק

    רותי סלומון, מומחית ללמידה מתוקשבת ולסביבות למידה מתוקשבות (כולל סביבות MOODLE) מציעה כמה תובנות מעבודתה בפרוייקטים עם המגזר העסקי . מתברר כי יש שם כמה ערכים ומושגים חשובים שאפשר בהחלט ללמוד מהם . כמה מושגים חשובים מופיעים בסקירה ביניהם ROI , אנדרגוגיה, ADDIE ועוד .

  • לינק

    מאמר חדש שפורסם בעיתון Training Industry Quarterly, מגדיר את הרפלקציה כאחד מארבעת הרכיבים המשמעותיים ביותר בלמידה אפקטיבית. רפלקציה היא ה"דבק" שמאחה פריטי ידע שונים שלמדנו ומאפשר לנו לארוז את הלמידה הזו באופן שמבטיח שימור של הידע או הפקת לקחים על משהו שבצענו. במאמר מסביר הכותב כי על אף שרפלקציה היא פעולה קלה מאוד לביצוע, אנחנו נוטים לא לבצע אותה ולא לאתר את המצבים בהם נכון לבצע אותה. הדבר נובע בעיקר מהרצון שלנו לנוע קדימה כל הזמן אל הידע הבא שאנחנו צריכים לרכוש במקום לחזור בעיבוד נוסף על משהו שכבר למדנו. על מנת להפוך רפלקציה לדרך חיים, יש להשתמש בה הן ברמה האישית היומיומית והן בכלל המסגרות והסביבות הלימודיות.

  • לינק

    הוראה ולמידה ברשת חברתית מזמנת פן חדש להתנהלות החינוכית המוכרת. בפן זה מודגש הטבע החברתי של האדם, המעצב כמעט כל היבט בחיינו, ומהווה אמצעי להעמקת תהליכי הוראה ולמידה וטיפוח כישורי הפרט בהתבסס על היבטים חברתיים. מוצע בזאת מודל ליישום הוראה למידה ברשת חברתית חינוכית, תוך התייחסות למאפיינים מרכזיים שמזמנים את ניצול הערך המוסף של הרשת ללמידה ומונעים "ביות" תהליכי הוראה-למידה מסורתיים. המודל מלווה במדריך למורה וכולל טופס תכנון פעילות חינוכית ברשת חברתית מאל"ף והלאה ( אברום רותם ועידית אבני) .

  • לינק

    האוגדן "מכלול ההכשרה וההתפתחות המקצועית של הפסיכולוג החינוכי" נועד לשמש כלי עזר לפסיכולוג החינוכי בכל שלבי ההכשרה, משלב הפרקטיקום המורחב/ההתמחות ועד לסיום תהליך ההסמכה להדרכה. האוגדן כולל הגדרות לעבודתו המיטבית של הפסיכולוג החינוכי בהיבטים של זהות מקצועית, התחומים הייחודיים לפרופסיה, אופנויות העבודה, תהליכי ההכשרה ועוד. הוא מעין מגדלור המורה את הדרך לפסיכולוג החינוכי בשלבים השונים של הכשרתו ולשירות הפסיכולוגי – החינוכי המכשיר את דור העתיד.

  • מאמר מלא

    מה עושים עם מבול הטכנולוגיות והיישומים הניתח עלינו ללא הרף? איך נדע איזה יישום טכנולוגי מתאים לאיזה צורך פדגוגי? איך נטמיע את הטכנולוגיה בהוראה? מה עובד ומה לא? למה דווקא יישום זה ולא אחר? בספר "מתקוונים ללמידה: ארגז כלים למורה המקוון" (המרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה, 2012), שכתבתי עם דוד חן, אנחנו מציעים למורה ארגז כלים מקוון ובו מגוון יישומים טכנולוגיים, כולל הדרכה צעד אחר צעד לשילוב כל אמצעי בתהליך ההוראה. הכלים המפורטים ב"ארגז הכלים" שבספר נועדו לסייע למורים ולתלמידים בלמידה פעילה וביצירת ידע חדש – הן אישית והן קבוצתית, הן בבית הספר והן מחוצה לו ( גילה קורץ ) .

  • לינק

    במחקר עצמי זה נבדקת הדרכה של מורה טירון על ידי מורה מומחית תוך יישום אסטרטגיה של הצגת שאלות במקום שימוש בתבנית הנפוצה יותר שבה הייעוץ וההדרכה ניתנים בדרך של אמירה. המחקר בוחן את הפוטנציאל החינוכי הטמון באסטרטגיה של הצגת שאלות כמשאב מרכזי בהדרכה, כאשר נעשה בה שימוש בין מורה מומחה מנוסה לבין מורה טירון, לצורך הפיתוח המקצועי של שניהם. נתוני המחקר נאספו מתוך תיעוד הפגישות, מתדפיסי הודעות הדוא"ל ששלחו זה לזו ומתוך ההערות שרשמה המורה המומחית ביומנו של המורה הטירון. ממצאי המחקר העצמי נותחו ומוינו לארבעה סוגים שבוחנים את הצמיחה המקצועית של המורה המומחית ושל המורה הטירון. התהליך של דו-שיח רפלקטיבי הוביל לרפלקציה ביקורתית ולשינוי במערכת היחסים בין המורה הטירון לבין המורה המומחית ( Gila Olsher and Itay-Danny Kantor).

  • לינק

    לפני חמש שנים, המחבר פירסם סדרה של שבעה מאמרים שנקראה "שאלות שיצילו את הקריירה שלכם", כאשר הוא כתב את הסדרה הזו, הכותב היה בסוף שנתו החמישית בהוראה. הקיץ, לאחר עשר שנים בתחום החינוך, הוא בוחן שוב את המושגים הישנים ההם. ובמאמר זה הוא בוחן את הרעיון "כיצד לגרום לתלמידיו להיות מעורבים?" (Joel, 2012).

  • לינק

    תחום ההנחיה , החונכות וההדרכה בחינוך התפתח רבות בעשור האחרון ולכן נוצר צורך בגיבוש תאורתי ומתודולוגי של תהליכי החונכות והנחייה המשולבים בהדרכה. על מנת להגיע לתובנה מחקרית טובה יותר של התחומים המשיקים האלו זימנו עורכי האסופה כותבים מרחבי העולם בעלי ידע רב וניסיון בתחומים אלו. אסופת המאמרים החדשה על חונכות והנחייה נועדה לענות על צורך זה . עורכי האסופה, Dr Sarah J Fletcher ופרופסור Carol A Mullen השקיעו מאמץ רב לגיבוש התובנות המחקריות של התחום והביאו לידי ביטוי את המומחיות של כותבי המאמרים באסופה חשובה זו.

  • לינק

    המחבר, בריאן האריס, משתף את הקוראים בארבע דרכים פשוטות אך אפקטיביות להתמודדות עם שיבושים ואי-סדר בכיתה מתוך ספרו החדש, "75 פתרונות מהירים וקלים לשיבושים נפוצים בכיתה" (Bryan Harris, 2012).

  • לינק

    פחות מ10 דקות הוא אתר הדרכה חדש שהוקם בחו"ל לטובת מורים , רכזי תקשוב ומרצים המשלבים תקשוב בהוראה ובלמידה. המטרה היא להדגים בפני המורים ואנשי חינוך את עיקרי השימוש הנכון והמועיל בכלים מתוקשבים בסרטי הדרכה בויוידאו. הרעיון הוא כי סרט הדרכה קצר בווידאו יש לו ערך הדרכתי יותר גבוה ומועיל מאשר טקסטים רגילים ואכן נראה כי האתר מצליח לעוור עניין בקרב מורים ומרצים השואפים להתפתח מבחינה מקצועית בתחומי התקשוב החינוכי .

  • לינק

    אסתי דורון שואלת ומתחבטת במהות התפקיד של המדריך לשילוב התקשוב במערכת החינוך ובבתי הספר. כותבת אסתי בבלוג שלה: "עלי לשאוף כל הזמן לשינוי ממעלה שניה ושלישית שבהם הכלים הטכנולוגיים משפיעים על הפדגוגיה ויחד מעצבים משהו אחר סינרגי טוב יותר מהקיים. האיזון הזה בין הפדגוגיה לטכנולוגיה מטריד אותי ומבלבל אותי מאד מאחר ולא פעם אני רואה מורים שרכשו את מיומנות השימוש בטכנולוגיה, אך היכולות הפדגוגיות שלהם נמוכות מאד, והטכנולוגיה מעצימה את חוסר הבנתם הפדגוגית" ( אסתי דורון ).

  • לינק

    מהות יחסי הגומלין המתקיימים במסגרת בית הספר בין מורים, הורים ותלמידים, והשאלות הרלוונטיות לעתידו של התלמיד: כיצד מתמודד בית הספר בעידן הפוסט-מודרני עם האינטרסים, הצרכים וזוויות הראיה השונות של הצדדים השונים. הספר מציג את הגישה והמתודולוגיה האימונית-COACHING כפרדיגמה חדשה במערכת החינוך בעידן הפוסטמודרני. הוא מראה כיצד פרדיגמה זאת נותנת את המענה האפקטיבי ביותר להצלחת הצדדים במהלך המפגשים המתקיימים ביניהם, ומשווה אותה לגישה המסורתית, הרואה את המערכת הבית ספרית כארגון ייעוציי שבו מתקיימים יחסים בין יועץ לנועץ ( אסתר אשכנזי).

  • לינק

    כלי ההערכה צריכים לסוגי ההערכה ולמטרותיהם השונות, מובנית כהיענות לסטנדרטים קבועים או פתוחה לקבלת יכולות שונות. קיים מתח בשימוש בהערכות לתמיכה ולהערכת התקדמות, והשאלה היא כיצד לגשר בין מטרות סותרות אלה. המחקר מראה שההבדלים בין חונכים לבין סטודנטים לגבי היבטים חשובים של הערכה מועטים, ושהם מסכימים לגבי הדרך שבה היא מתבצעת. מנקודת המבט של הערכה, אי-הסכמות או מחלוקות בין סטודנטים לבין חונכים בתהליך החונכות עשויים דווקא לשפר את ההוראה, והדבר אמור לגבי שלוש המדינות שנבדקו. דווקא חשיפת סתירות בדעות ובגישות עשויה להוביל להבנות חדשות ולחידושים בתהליך מתון המכוון להשגת הסכמה הדדית . יחסי חונך/מאמן – מתכשר צריכים להתאפיין ביושר, בפתיחות, ברגישות, בהתלהבות, בהומור, בארגון, במודעות עצמית וברפלקציה, מאפיינים האמורים להוביל לכשירויות הוראה משופרות של המתכשרים וללמידה של התלמידים ( Tillema, H.H., Smith, K., & Leshem).

  • לינק

    ספר זה מציג מגוון מרתק של תפיסות חינוכיות ושל דגמי הדרכה המאופיינים בדיאלוג פורה בין חוכמת המעשה של ההנחיה לבין אופיו המשתנה של השדה החינוכי. מאמרי הספר פורסים את תפיסות העולם המנחות של המדריכים, את הנרטיבים האישיים המתפתחים בתהליך ההנחיה ואת הפרקטיקות היצירתיות המעצבות את דינמיקת החניכה. מאחר שההדרכה עוסקת ביחסי הגומלין שבין התאוריה לפרקטיקה בתחום מקצועי הנשען על סגולותיו האישיות של המחנך לעתיד, היא מעמידה במרכז את תהליך הצמיחה האישי שלו. המדריך והמודרך יוצאים במשותף למסע מקצועי-אישי שבו הם מנסים לברר את טביעת החותם האישית שלהם, את אמונות היסוד המנחות אותם ואת עולמם התרבותי. אסתר יוגב, רות זוזובסקי (עורכות).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין