מילת מפתח: הבנת הנקרא
מיון:
נמצאו 24 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • תקציר

    מחקר זה בחן הבדלים שעשויים להתקיים בהבנה כאשר סטודנטים קוראים טקסטים דיגיטליים ובדפוס. תשעים סטודנטים לתואר ראשון קראו הן גרסאות דיגיטליות הן בדפוס של מאמרי עיתונות וקטעים מספרים בנושאי מחלות ילדות. לפני קריאת הטקסטים בסדר מאוזן, הוערך הידע בנושא והסטודנטים התבקשו לציין את העדפות המדיה שלהם. לאחר הקריאה, הסטודנטים התבקשו לשפוט באמצעות איזה מדיה הם הבינו בצורה הטובה ביותר (Singer, Lauren M.; Alexander, Patricia A. , 2017).

  • תקציר

    מחקרים הראו כי לקריאה חוזרת יש תועלת מינימלית להבנת הטקסט, בהשוואה לקריאה אחת בלבד או לסוגים אחרים של טכניקות למידה (כגון, עריכת מבחן; הסבר עצמי). המחברים בחנו את ההשפעה של קריאה חוזרת על הסחת הדעת בשני ניסויים. המשתתפים קראו שני טקסטים, שבמהלכם הגיבו לבדיקות של הסחת דעת לסירוגין. טקסט אחד נקרא פעם אחת והשני פעמיים. בהתאמה לממצאים קודמים, לא הייתה השפעה לקריאה החוזרת על ההבנה אף על פי שהמשתתפים דיווחו שהם מרגישים כשירים יותר לאחר שקראו שוב את הטקסט (Phillips, Natalie E.; Mills, Caitlin; D'Mello, Sidney; Risko, Evan F., 2016).

  • תקציר

    המאמר חוקר את ההשפעה של כתיבת סיכומים בשפה זרה על פיתוח מיומנויות קריאה באנגלית כשפה זרה של סטודנטים. שמונים סטודנטים הלומדים באוניברסיטה השתתפו במחקר ניסויי למחצה שנמשך ששה חודשים. הם חולקו לקבוצות ניסוי וביקורת, שבשתיהן נלמד אותו סילבוס ונקראו אותם טקסטים. ההבדל בין הקבוצות היה שקבוצת הניסוי כתבה באופן קבוע סיכומים של הטקסטים שהם קראו בעוד שקבוצת הביקורת עסקה במטלות קריאה טיפוסיות של בחינות לידיעת אנגלית: מענה על שאלות במבחנים רבי-ברירה, היגדים של נכון/לא נכון והתאמת מלים. המחקר הראה שקיים הבדל מובהק מבחינה סטטיסטית במיומנויות הקריאה בין שתי הקבוצות המציע שלכתיבת סיכום השפעה חיובית על התפתחות הקריאה. לא נמצא מתאם בין ההתקדמות במיומנויות הקריאה של הסטודנטים לבין איכות הסיכומים שהם כתבו (Marzec-Stawiarska, Malgorzata, 2016).

  • תקציר

    מחקר זה חוקר את המנבאים המתרחשים בו-זמנית של הבנת הנקרא (מילולית והסקתית) של מתבגרים בקריאת סיפורת (fiction) וספרי עיון (non-fiction). המנבאים נבחנו בתחום הקוגניטיבי (זיהוי מילה, שטף קריאה), הפסיכולוגי (מגדר) והאקולוגי (חשיפה לדפוס). החשיפה לדפוס של טקסטים מסורתיים ודיגיטליים נסקרה תוך שימוש בשיטת רישום יומנים לגבי הרגלי קריאה. המחקר כלל מדגם חתך של 312 תלמידים בתחילת גיל ההתבגרות (גילאי 13-11) ואמצע גיל ההתבגרות (גילאי 15-14), מסטטוס סוציו-אקונומי מגוון (Duncan, Lynne G.; McGeown, Sarah P.; Griffiths, Yvonne M.; Stothard, Susan E.; Dobai, Anna, 2016).

  • תקציר

    היכולת לזהות את הרעיון המרכזי דרך קריאה של טקסט אינפורמטיבי היא מיומנות ברמה גבוהה שהתלמידים מפתחים בכיתות של בית הספר היסודי כבסיס לרכישת מיומנויות אחרות בכיתות גבוהות יותר. מאמר זה מספק אסטרטגיות לימודיות עבור מיומנות חשובה זו כמו גם לשיפור הבנת הנקרא (Lord, Kathleen M. , 2015).

  • תקציר

    מחקר זה בחן האם שימוש בתכנית קריאה מקוונת (Headsprout® Early Reading; HER) כהוראה משלימה עבור קוראים בכיתה ב', ללא קשר לבעיות קריאה התחלתיות, הובילה לשיפורים במיומנויות קריאה בהשוואה לילדים שלא קיבלו שעות הוראה נוספות. נמצאו הבדלים מובהקים לטובת משתתפי קבוצת ה-HER על פני מדדים של דיוק בקריאה ומיומנויות של זיהוי מילים (Tyler, Emily; Hughes, John; Beverley, Michael; Hastings, Richard, 2015).

  • תקציר

    קריאה מקוונת דורשת אסטרטגיות ומיומנויות הבנה מסורתיות וחדשות, שיש ללמוד אותן ולתמוך בהן, בייחוד עבור קוראים מתחילים צעירים. המשמעות של קריאה מונחית באינטרנט היא שקריאה זו מספקת אסטרטגיית הוראה מוצלחת עבור המורה בבית הספר היסודי, כזו התומכת בילדים צעירים ברמות השונות של מיומנות בקריאה בדפוס ובקריאה באינטרנט תוך לימוד קריאה של טקסטים אינפורמטיביים ברשת (Salyer, David, 2015).

  • תקציר

    קריאה נרחבת היא קריאה ככל האפשר, להנאה עצמית, בדרגת קושי שבה ניתן לקרוא באופן חלק ומהיר. מאמר זה חוקר את ההשפעה של קריאה מספרים אלקטרוניים, באמצעות שימוש במספר אפליקציות לקריאה שניתן להורידן למכשירים האלקטרוניים של הסטודנטים, בניגוד לקריאת ספר בהקשר של לומדי אנגלית כשפה שנייה. המאמר מכוון לספק תשובות לגבי האופן שבו קריאת ספרים אלקטרוניים משפיעה על קצב הקריאה של הסטודנטים, על הבנת הנקרא שלהם, ועל עמדותיהם לגבי קריאה (Akbar, Rahima S; Taqi, Hanan A; Dashti, Abdulmohsin A; Sadeq, Taiba M, 2015).

  • לינק

    המבחנים בכיתה משמשים באופן מסורתי כדי להעריך את הצמיחה של התלמיד ואת השליטה בתוכן. אולם, העושר של המחקר בפסיכולוגיה קוגניטיבית ובפסיכולוגיה חינוכית מראה שפרקטיקת אחזור המידע (בחינה) בסיכון נמוך, יותר מאשר בחינה מסורתית עתירת סיכונים, יכולה גם לשמש ככלי פדגוגי אפקטיבי לשיפור הלמידה לטווח הארוך, הבנת הנקרא ומטה-קוגניציה. מאמר זה מספק המלצות לגבי האופן שבו מורים יכולים ליישם את פרקטיקת אחזור המידע בכיתה כדי להעריך ולייעל את למידת התוכן ( Littrell-Baez, Megan K; Friend, Angela; Caccamise, Donna; Okochi, Christine, 2015).

  • תקציר

    מאמר זה מפרט יישום של סדנת קריאה בידי מורה לכיתה ב'. המורה סיפקה מסגרת עבודה לקריאה אותנטית תוך שימוש בחמישה מרכיבים של סדנת הקריאה: זמן, בחירה, תגובה, קהילה ומבנה. התוצאות מראות שמתן זמן מדי יום לקרוא ספרים לפי בחירת התלמידים מוביל לעלייה בהבנה, ברהיטות, באיות ובאוצר המלים של התלמידים, אשר תואם את הסטנדרטים הממשלתיים החדשים בחינוך לגבי למידת שפה (Hudson, Alida K; Williams, Joan A . , 2015).

  • תקציר

    מאמר זה חוקר את מהימנות העומק וההיקף של אוצר המלים של לומדי אנגלית כשפה שנייה (ESL) כאינדיקטור ליכולת הלשונית הכוללת שלהם ואת המתאם בין העומק לבין ההיקף של אוצר המלים של לומדי אנגלית כשפה שנייה. התוצאות מראות שהן העומק והן ההיקף של אוצר המלים של לומדי אנגלית כשפה שנייה יכולים לייצג ביעילות את היכולת הלשונית שלהם (Wang, Zhaogang, 2014).

  • תקציר

    מחקר זה בוחן את האפקטיביות של הוראה באסטרטגיה של קריאה מקוונת לעומת הוראה באסטרטגיה של קריאה מהדפוס על הבנת הנקרא של לומדי אנגלית כשפה זרה.חמישים ושבעה סטודנטים משתי כיתות קריאה עם רמות מיומנות ברות השוואה הוקצו למודול של למידת קריאה באופן מקוון או למידה של קריאה מהדפוס.ההבדל היחיד היה לגבי האמצעי: בין ההוראה שמבוססת על קריאה מהדפוס בכיתה אחת לבין הוראה מבוססת מחשב בכיתה אחרת(Huang, Hsin-chou. , 2014).

  • סיכום

    הוראה הדדית, (Reciprocal Teaching (RT, הינה גישת הוראה באמצעות דיאלוג, מוכחת ניסיונית, לשיפור הבנת הנקרא באוריינות. ארבעת ההיבטים האיסטרטגים המסורתיים עליהם מתבססת הוראה הדדית, הינם, תחזית (predicting), הבהרות (clarification), הצגת שאלות, (questioning) וסיכום (summarizing). ארבע איסטרטגיות קוגניטיביות אלה ששימשו לצורך לימוד הבנת הנקרא בגישת ההוראה ההדדית, עברו יישום לתמיכה בתלמידים בפתרון בעיות מתימטיות (Kylie Meyer).

  • תקציר

    מחקר זה ניסה לבחון את ההשפעה של שימוש במילונים מודפסים בהשוואה לשימוש במילונים ניידים למטרות תרגום.התוצאה הראתה שקבוצת הניסוי עלתה בביצוע שלה על קבוצת הביקורת.תוצאה זו מובילה למסקנה שלשימוש במילונים מודפסים יש השפעה אפקטיבית יותר על יכולת התרגום ועל איכותו בהשוואה לשימוש במילונים ניידים(Khodashenas, Mohammad Reza; Khosrofar, Zahra; Amouzegar, Elaheh, 2014).

  • תקציר

    מטרת המאמר היא לשתף אסטרטגיות תמיכה המסייעות לתלמידים בעלי מוגבלויות להבין טקסט בסביבות מקוונות. אסטרטגיות אלו יכולות להיות מיושמות על ידי מורים, הורים ומאמנים אישיים לפי צרכיהם של התלמידים (Mary Rice, Diana Greer).

  • לינק

    ארגון ה-OECD פרסמה את הדו"ח המעודכן ביותר שלה עם התוצאות של התלמידים "ביצועי קריאה דיגיטלית". הערכה זו כללה תוצאות מבחנים של 470,000 תלמידים בני 15 ב-2009, מ- 65 מדינות. התוצאות מראות שככל שתלמיד משתמש יותר בזמן מחשב בבית הספר – כך ציוניו בקריאה דיגיטלית נמוכים יותר, בכל שלושת מקצועות הליבה שפה, מתמטיקה ומדעים.

  • לינק

    המאמר מציג מחקר שהתמקד בקשר שבין דרכי הוראה בכיתה (שיטות, טיפוסים או צורות, מבחן פתוח או מבחן רב-בררה ועוד) לבין הישגים בהבנת הנקרא של תלמידים בהתבסס על מסגרת תיאורטית קיימת . תוצאות המחקר מראות תמיכה מעורבת במסגרת התיאורטית שנבחרה(Brookhart, 1997 ) ולפיה הקשרים בין השימוש שמורים עושים בצורות שונות של הערכות לבין העמדות וההבנה של התלמידים משתנים בין המדינות שנבדקו ובין שלושה היבטי ההישגים שהוזכרו במאמר . 2) ייתכן שהממצא החשוב ביותר מהמחקר הוא שסוגים שונים של פעילויות הערכה עשויים לתרום ללמידת תלמידים ושהשימוש בשיטות הערכה אופטימליות אינו אוניברסלי אלא קשור למדינה זו או אחרת ( Hao, S., Johnson, R.L) .

  • לינק

    המאמר דן בהוראה של תלמידי תיכון בעלי הישגים נמוכים בקריאה המתקשים בהבנת טקסטים מסבירים, כמו ספרי מדעים, תוך שימוש בהוראת הבנת הנקרא ובתוכנת text-to-speech (TTS). במאמר נידון השילוב בין הוראת אוריינות ומדע, כמו גם קריאה אפקטיבית, הוראת תחום התוכן ולמידת אוצר מלים (Roberts, Kelly D., Takahashi, Kiriko, Hye-Jin Park and Stodden, Robert A. 2012).

  • לינק

    סקירה מדעית זו הוזמנה על ידי ועדת המומחים לתחום שפה ואוריינות מטעם היזמה למחקר יישומי בחינוך, כדי שתשתמש חומר רקע לדיוני הוועדה.באיזו מסגרת רצוי ללמד את המיומנויות האורייניות ואסטרטגיות פעולה בקריאה ובכתיבהבחטיבת הביניים? מטרת המחקר הנוכחי היא לבחון את המאפיינים הלשוניים והקוגניטיביים של טקסטים לימודיים לחטיבת הביניים בארבעה תחומי דעת: היסטוריה, מדעים וטכנולוגיה, אזרחות. מהו העומק וההיקף של המיומנויות האורייניות הכלליות שמזמנים ספרי הלימוד, דהיינו מהי תרומתם הפוטנציאלית של ספרי הלימוד להבנת טקסטים עתירי ידע, ליכולת הכתיבה ולאופני החשיבה הנדרשים מהתלמידים בחטיבת הביניים. באיזו מידה סוללים ספרי הלימוד את הדרך לקראת אוריינות דיסציפלינארית בכל אחד מתחומי הדעת שנבדקו. מן המחקר אמורה לעלות תשובה ביחס לשאלה: האם יש ללמד את הבנת הנקרא כתחוםעצמאי או כמיומנויות ואסטרטגיות המעוגנות בכל תחום דעת? ( אסתר כהן (סייג) , לבנת זהר).

  • לינק

    השנה יחול שינוי בהדגשי הוראת העברית בכיתה ט'. בראיון לקו לחינוך מספרת המפמ"רית לעברית, מזל שיניאק, כי מדובר במעבר מהתמקדות בדקדוק להתמקדות בהבנת טקסטים וכתיבתם. לדברי המפמ"רית לעברית, כדי לשפר את הבנת הנקרא צריך להטמיע עבודה מעשית, שמשמעותה התנסות רבה בקריאת טקסטים ולא לימודים תיאורטיים. משה"ח מבקש להעניק לתלמידים כלים יעילים לקריאה ביקורתית באמצעות קריאה והבנה של טקסטים. לדברי שיניאק, יש לזכור שבבגרות בלשון מהווה הבנת הנקרא 50% מהציון, באמצעות "אנסין", שהתלמידים נדרשים לקרוא קריאה ביקורתית, כמו כן בודקים כל המבחנים הבינלאומיים אוריינות – היכולת להבין טקסט מדעי. הטקסטים שאותם ילמדו תלמידי כיתה ט' הם אמצעי ללמד הבנת הנקרא, רטוריקה וכתיבה.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין