מילת מפתח: הבנה
מיון:
נמצאו 55 פריטים
פריטים מ- 41 ל-55
  • מאמר מלא

    מבחני הבגרות בהיסטוריה נגועים מזה שנים רבות בנוסח מחייב למדי וחונק עד מאד של שאלות אשר מחייבות שליפת פיסות מידע קצרות, לעיתים לא מחייבות, מכלל הידע הקיים אצל התלמיד (אם בכלל) והטענתו בתוך מחברת התשובות. גם דרך בדיקת המחברות כובלת וכולאת את המעריך לתוך סד שכל קשר בינו לבין תחום הדעת הרחב והמעמיק הדורש יכולת חשיבה, הערכה, ניתוח וביקורת, מקרי בהחלט. דרך שגויה זו ראויה לבחינה, לשלילה והחלפה כדי לאפשר לתלמיד הישראלי להפיק מלימודי ההיסטוריה ידע ממשי החשוב לו כאזרח העתידי של מדינתו וכחברה בחברה, כסובייקט הראוי לכבוד ולאופק התפתחות. השמרנות הכולאת את המורה והתלמיד בטווח מוגבל של תשובות מתקבלות מחייב שינוי בלא חשש כי תפיסה חדשה של ידע תשמוט את הקרקע מהאמת ההיסטורית, האחת והיחידה. זו האמת שהנרטיב הציוני היה ועודו האחד והיחיד המוביל את כל תוכניות הלימודים בהיסטוריה יהודית והיסטוריה ציונית וכן בהיסטוריה כללית המשועבדת לו בצורה כזו או אחרת ( אריה קיזל).

  • לינק

    ראיון מרתק שקיים ד"ר יורם הרפז עם פרופסור דיוויד פרקינס , מרצה בבית הספר לחינוך של אוניברסיטת הרווארד ומנהל- יחד עם פרופסור הווארד גרדנר בארה"ב – את " פרוג'קט זירו" ( קרן למחקרים מעשיים בחינוך ). דיוויד פרקינס מדבר על המאפיינים של הוראה טובה , על שבעת היסודות שגיבש להוראה טובה, על חשיבות ההתמקדות של המורים על "החלקים הקשים " בחומר. בתיאוריה המעודכנת שלו ללמידה משנת 2008 נוספו עוד כמה עקרונות בסיסיים. זה נושאו של ספר חדש ששמו : Making learning whole ( "להפוך את הלמידה ללמידה כוללת" ). בתשובה לדוגמאות אפשריות ליישום שבעת המאפיינים הללו בהוראה ובלמידה הצביע דיוויד פרקינס על למידה מבוססת בעיות כדוגמה טובה. לדעתו, מקור תקווה אחד הוא האינטרנט והפונקציה שממלאות טכנולוגיות אינטראקטיביות בהתפתחות התלמידים , המורים וביה"ס . סיבה אחת שפרקטיקות טובות אינן מתפשטות היא שדרוש להן תהליך של למידה מותאמת ומורחבת בכל בית ספר.

  • סיכום

    החוקרת, שהיא מורת-מורים, מקימת בעבודתה מהלך של כתיבה תיאורית ואנאליטית לצורך רפלקציה על מצבי הוראה שעולים במהלך עבודתה. השאלה היא כיצד ניתן לקיים את הרפלקציה הזאת בדרך הטובה ביותר וכיצד יכול המחקר להיות "מיוצג, מועבר ומממומש בשיח המקצועי?" מסקנות המחקר הן בבחינת תוספת לגוף הידע העוסק במחקר-עצמי בשתי רמות מובחנות: רמת הפרקטיקה של החוקרת עצמה ורמת הפרקטיקה של הסטודנטים. (McClanahan, L.G.)

  • מאמר מלא

    על פי מבדקים מקומיים ובין-לאומיים שונים ילדים בני 15-9 נכשלים בהבנת הנקרא ובעיבוד מידע כתוב. תוצאות דומות מתקבלות במדינות רבות – שונות זו מזו – ובהן איטליה, צרפת, ספרד וישראל . המאמר של טולצ'ינסקי מביא שתי דוגמאות מארצות אחרות שבהן גישת המיומנויות להוראת הקריאה נכשלה, ושתי דוגמאות חיוביות מארצות שבהן ננקטת הגישה המטפחת אוריינות – במובן הרחב של המילה – הצליחה. במאמר נערך ניתוח של הגורמים שמסבירים את ההצלחות והכישלונות הללו (ליליאנה טולצ'ינסקי ).

  • סיכום

    מטרת המחקר הנוכחי היא לבחון בצורה מבוקרת האם תהליך הלמידה שונה בין למידה ממסך המחשב לעומת למידה מנייר. ויסות עצמי של הלמידה לצורך זכירה והבנה מנותב על ידי שיפוטים מטה קוגנטיביים כגון שיפוט התקדמות הלמידה. טעויות בשיפוטים הללו, כגון תחושת הצלחה נמוכה/גבוהה יחסית לידע הנצבר בפועל, עלולות לגרום לטעויות בויסות הלמידה, כגון טעויות בהקצאת זמן למשימה, או טעויות בבחירת החומר בו מושקע הזמן הנתון. אם אכן אנשים מדייקים פחות בשיפוט חומר המוצג דיגיטלית, זה עלול להשפיע על ויסות הלמידה שלהם. ב- 3 ניסויים נערכה השוואה בין שיפוט וביצוע בלמידת טקסטים מנייר לעומת למידת אותם טקסטים המוצגים על מסך המחשב. נמצא שבהתאם לתחושה הרווחת יש הבדל בתוצאת הלמידה בין המדיות כך שהביצוע בלמידה ממסך נמוך מאשר בלמידה מנייר, אך ההבדל אינו נובע מהבדל ביעילות הלמידה ליחידת זמן, אלא מירידה בדיוק השיפוט המטה קוגניטיבי (רקפת אקרמן ומורי גולדשמיד)

  • לינק

    אנו נוהגים לבקש מתלמידינו לחזור על החומר הנלמד, תוך עיון בספרי הלימוד שבידיהם. לעיתים, אנו "הופכים את הסדר" ומבקשים מהם להתכונן לשיעור הבא ע"י קריאה מראש של חומר הלימוד. לתומס לורד השקפה מנומקת משלו בעניין ושרה פרח , עורכת כתב העת על כימיה בחרה להביא אותה בפניכם, בתרגום חופשי מהמקור. " אני רוצה שיתאפשר לי להציג את הנושא בהתלהבות שלי ולאתגר את הסטודנטים להשיב לי תשובות על סמך החומר שלמדו והטמיעו בעבר ולא רק על סמך המידע שקראו בערב הקודם. רכישת ידע דורשת גירוי הסקרנות של הלומד ע"י שמעוררים בו עניין, בוחנים תגליות ומפתחים רעיונות לגבי האופן שבו המידע החדש משתלב בזה הידוע וברור להם" . אם הסטודנטים קוראים מראש, ללא מיקוד מחשבתי, קרוב לוודאי שיוכלו לצטט מידע בלי שהבינו באמת כיצד הוא מתקשר לנושאים אחרים. בנוסף, צפוי שהם יפרשו לא נכון חלקים מהתכנים שקראו ויפתחו תפישות שגויות ( Thomas Lord ) .

  • לינק

    המחקר בוצע על 108 תלמידים בארבע כיתות להוראת האוריינות בחטיבת ביניים במרכז הארץ. שתי כתות הניסוי נחשפו להוראת אוריינות בשיטת הטק"ל המבוססת על עקרונות סוציוקוגניטיביים וכוללת שיח קבוצתי, ומכוונת לקידום החשיבה הביקורתית. שתי כיתות הביקורת נחשפו לשיטת הוראה מסורתית המאופיינת כפרונטלית. מבחני הבנת הנקרא כללו את מבחן "אורתר", ומבדק של הבנת הנקרא באמצעות שאלות פתוחות בדומה למבחנים הישגיים הניתנים בבית הספר. הערכת יכולת הכתיבה של התלמידים נעשתה על חיבורים שהתלמידים כתבו. התלמידים התבקשו להפיק טקסט בנושא המתבסס על חוויה משותפת לכלל הילדים, שאינו תלוי בידע קודם נרחב והמתמקד בתחום המעניין את מרבית הילדים. בהתאם להליכים שבהם השתמשו חוקרי כתיבה בוצעו הערכות ישירות על מדגמי הכתיבה של התלמידים. ממצאי מחקר זה מראים שהוראת האוריינות בקהיליות לומדים מניבה ביצועי הבנת הנקרא וכתיבה גבוהים יותר באופן משמעותי מהוראה מסורתית. (אלפסי, מרים)

  • לינק

    המחקר עוסק בחקר המשמעות שיש בכתיבה לצורך לימוד מדע. מטרותיו העיקריות של המחקר הן להאיר את הפוטנציאל הגלום בסוגי כתיבה שונים, בעיקר בכתיבה הבלתי פורמאלית בלימוד המדע, ולבחון כיצד ממדים בחשיבתם, בהבנתם המדעית ובתפיסותיהם של התלמידים משתקפים בכתיבתם, וכיצד משתנים ממדים אלו בעקבות התנסות בכתיבה זו. שאלת המחקר המרכזית היא: "כיצד משפיעה כתיבה לא פורמאלית המשולבת בלימוד מדע של תלמידים בכיתה ח' על ממדים בחשיבתם ובהבנתם המדעית? " מתוך הממצאים עולה כי הגיוון של משימות התיבה, בצירוף רפלקציה לכתיבה, מאפשר לטפח ממדים בנטיות החשיבה של התלמידים, בעומק ההבנה המדעית שלהם ובתפיסותיהם את אופי המדע ואת תהליך הכתיבה כאמצעי ללמידה (תילי וגנר)

  • תקציר

    המחקר משווה השפעות קריאה של ילדים סיפורים אלקטרונים על גבי תקליטורים לעומת מצב של האזנה לסיפורים מתוך ספרים מודפסים המוקראים על ידי מבוגר. במחקר השתתפו 18 ילדים בגני ילדים בהולנד, אשר נמצאים בשלבי התפתחות ראשונים של הבנת סיפור. בסך הכל תוצרי ה"קריאה" האלקטרונית העצמאית היו דומים לאלה של ההאזנה לקריאת מבוגר ולא נמצא שההסחות של האנימציה האינטראקטיבית פגמו בהבנה של הסיפור. (De Jong Maria , Bus Adriana G)

  • לינק

    במבחן הבינלאומי האחרון PISA 2000 שבו השתתפה ישראל, השיגו התלמידים הישראליים תוצאות נמוכות במיוחד באוריינות קריאה – מקום 30 בדרוג הבינלאומי (ממוצע של 452 נקודות, סטית תקן 109). המבחן הפגיש את התלמידים עם מגוון רחב של טקסטים (רציפים ובלתי רציפים) שנלקחו ממקורות שונים. לאור זאת, הופעלה בשנת הלימודים תשס"ה בקרב תלמידי כיתות ט' תכנית התערבות רחבת היקף שהתמקדה בממדי הבנת הנקרא, במטרה לשפר את תפקודם של התלמידים בתחום זה. במסגרת תכנית זו נערכו השתלמויות למורים וחוברו חומרי לימוד חדשניים, שנלמדו בשיעורי הלשון וההבעה כחלק בלתי נפרד מתכנית הלימודים. (מזל שיניאק)

  • רפרנס

    הספר מסכם מפעל עיוני ומעשי של קבוצת חוקרים מבית הספר לחינוך של אוניברסיטת הרווארד ומורים מבתי ספר בעיר בוסטון, אשר שיתפו פעולה במשך עשר שנים במטרה לפתח תפישה חדשה של הבנה ומסגרת יישומית של הוראה לשם הבנה. הנחת המוצא היא שמטרת ההוראה היא טיפוח הבנה של מהות הנושאים הנלמדים ולא זכירה שלפרטי ידע לצורך שליפתם בבחינות. החוקרים והמורים פיתחו את "תפישת הביצועים של הבנה", לפיה הבנה נבנית על ידי סדרה של מהלכי חשיבה מוגדרים עם ידע, ומסגרת מעשית של "הוראה לשם הבנה" (מרתה סטון וויסקי)

  • לינק

    בתי ספר תיכוניים וחטיבות ביניים בארה"ב ובקנדה מפעילים מזה כמה שנים בהצלחה אסטרטגיה להוראת הקריאה הנקראת Key Concept Synthesis. מדובר על אסטרטגיה מועילה להבנת הנקרא באמצעות זיהוי ופירוק משפטי מפתח מתוך טקסטים ספרותיים או מדעיים. מדובר על שיטה תבניתית המחייבת את התלמיד לתמצת את הרעיונות העיקריים בטקסט, להבחין בין טפל ועיקר ולהשוות בין סוגי המידע המשתקפים בטקסטים. באמצעות טבלת עזר לומד התלמיד לפרק את משפטי המפתח או המושגים העיקריים בטקסט, לתמצת אותם בשפתו, להסביר את חשיבות המושג וליצור את הקשרים עם מושגי מפתח אחרים בטקסט.

  • לינק

    מורים טוענים ששיחות של תלמידי בית הספר יסודי מלאים בהתייחסויות לסטנדרטים. שימת לב לביטויים אלו מאפשרת לנו להבין כיצד תלמידים חושבים ולומדים. אם נכלול חשיבה של תלמידים על סטנדרטים בתהליכי הלמידה נוכל להבין טוב יותר מה אנחנו רוצים לחזק בלמידה. כמו כן זה ילמד תלמידים כיצד סטנדרט מתפתח, דבר שיהיה משמעותי גם ללימודיהם בהמשך. (אליזבא אץ הרבט, אלי בן שאולי)

  • לינק

    ד"ר מרתה סטון טוענת שתמיד צריך להיות "עם היד על הדופק" וטוענת שהשימוש במסגרת הוראה לשם הבנה ולשיפורן של תוכניות ודרכי עבודה, כרוכה בחקירה מתמשכת. לדבריה, למידה להבנה מתרחשת בעיקר באמצעות עיסוק רפלקטיבי בביצועי הבנה נגישים אך מאתגרים. הספר הוראה לשם הבנה מסכם מפעל עיוני ומעשי של קבוצת חוקרים מבית הספר לחינוך של הרווארד ומורים מבתי ספר בבוסטון, אשר שיתפו פעולה במשך עשר שנים במטרה לפתח תפישה חדשה של הבנה ומסגרת יישומית של הוראה לשם הבנה. נקודת המוצא של מפעל זה היא בהנחה שמטרת ההוראה היא טיפוח הבנה של מהות הנושאים הנלמדים ולא זכירה של פרטי ידע לצורך הפגנה בבחינות. כדי להפוך מטרה זו למעשית פיתחו החוקרים והמורים את "תפישת הביצועים של הבנה", לפיה הבנה נבנית על ידי סדרה של מהלכי חשיבה מוגדרים עם ידע, ומסגרת מעשית של "הוראה לשם הבנה" המבוססת על ארבעה שלבים. הספר הוראה לשם הבנה משלב באופן מופתי תיאוריה מעמיקה ומעשה תכליתי.

  • לינק

    מאז שנת 1993 בתי הספר במחוז נוקס במדינת טנסי בארה"ב מיישמים שיטות אלטרנטיביות לקריאה ולכתיבה על-ידי תוכנית המשלבת טכנולוגיות פשוטות וטכנולוגיות מתוחכמות שנועדו לספק פתרונות לבעיות הקריאה והכתיבה של תלמידים בעלי בעיות דיסלקציה חמורות בכיתות ג' עד יב'. הקריאה מתבצעת בעזרת: 1. שימוש בספרים המוקלטים על קלטות שמע. 2. מחשב המתרגם טקסט בתוכנת הקראה. 3. סיוע בקריאה. 4. התאמת יכולת קריאה. התלמידים קוראים ספרים מוקלטים על קלטות שמע בעזרת אוזניהם במקום בעזרת העיניים, כדי לפענח את הדפוס. בזמן שהם משתמשים בשיטת קריאה זו הם עוקבים ויזואלית בספר אחרי כותרות, הדגשות, תמונות ואינפורמציה ויזואלית אחרת. בעזרת שימוש בסינטיסייזר בתוכנת קריאה ממסך, התלמידים "קוראים" מילים, משפטים ופסקאות, באמצעות הקראה בקול רם של המחשב. באמצעות שליטה בקול המחשב, התלמידים קוראים במהירות בכל מקום במסך, מדפי עבודה, מילונים, אינציקלופדיות, מכתבים, שבועונים ומאמרים מעיתונים, וכן מכל טקסט אחר שיכול להיות מוצג על גבי מסך המחשב (Mike Matvy).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין