מילת מפתח: דרכי התמודדות
מיון:
נמצאו 128 פריטים
פריטים מ- 101 ל-120
  • לינק

    מטרת הספר לסייע למורה בפתרון הדילמות המטרידות אותו, בנוגע לנושאים מחיי היום יום בכיתה. אין בכוונת הספר לעודד את המורה לקבל את הידע המוצג בספר כ"תורה מסיני". חשוב שהמורה יבדוק באיזו מידה הידע המוצג מתאים ל"הקשר" שלו, (לסיטואציה בה הוא נמצא), ורק לאחר השוואה זו, יוכל לשקול האם, מה וכיצד ניתן ליישם את הידע ל"מקרה" בפניו הוא עומד בכיתה. הספר מיועד למורים הרוצים להעשיר את "חוכמת המעשה" שלהם, הוא מכיל חלקים נרחבים של ה"ידע המעשי" של המורה, כפי שנאסף לאורך כעשר שנים, ממגוון רחב של "מורות מומחיות". גוף הספר עוסק ב"מפתחות למעשה ההוראה", בחלק זה מוצגות ה"דוגמאות החיות" של ה"ידע המעשי של המורה". אותן דוגמאות שנאספו מתוך התצפיות והשיח עם עשרות "מורות מומחיות", שהכשירו סטודנטיות להוראה בשדה במסגרת ה"התנסות המעשית". הספר צרור מפתחות להוראה מבוסס על חיבור לשם קבלת התואר דוקטור לפילוסופיה באוניברסיטת חיפה: רבר אורה, (2004) "תפיסת המושג ידע פדגוגי על ידי "אנשי התיאוריה" ו"אנשי המעשה" השותפים בהכשרת המורה", בהנחיית פרופסור מרים בן פרץ .

  • לינק

    מטרות המחקר לחשוף גורמים המעורבים בתהליכי החדרת שינויים בדרכי עבודתו של המורה, כפי שמדווחים על כך מורים שהתנסו בפועל בשינויים כגון אלה. הנושא נבחר על רקע הלחצים המופעלים על מערכת החינוך ככלל ועל המורים בפרט לשינוי, להתחדשות ולהתייעלות מתמדת של המערכת ותוצריה. במחקר אותרו מקורות יוזמה, הגורמים המרכזיים במערכת ומניעים – שכולם מובילים להחדרתם הלכה למעשה של תהליכי שינוי. כן אותרו גורמים מסייעים לתהליך השינוי עצמו וגורמים מעכבים את התהליך. מדגם המחקר כלל 432 מורים יהודים חילונים ודתיים בבתי ספר יסודיים ממלכתיים, בחטיבת ביניים ובחטיבה עליונה, ומורים מן המגזר הלא יהודי. מן הממצאים עולה , שלגבי מקורות יוזמה מדווחים המורים על מקורות שכיחים, כמו המורה בשיתוף הנהלת בית הספר והמורה עצמו ( מקורות פנימיים) . נטייה זו נמצאה גם לגבי המניעים להחדרתם של תהליכי שינוי בפועל, שבהם נמצאה השכיחות הגבוהה ביותר למניעים פנימיים במהותם, כמו רצון לקדם את התלמידים, רצון לשפר את ההוראה והפילוסופיה החינוכית האישית של המורה ( דיצה משכית).

  • לינק

    הכיתה היא סביבה מורכבת מאוד, לא צפויה, ומחייבת תגובות מידיות ופומביות. המורה חייב לקבל החלטות ולפעול לפיהן בזמן אמיתי, באופן מיידי. אי-אפשר להגיב על התרחשות מסוימת בכיתה, אחרי כמה דקות של מחשבה. המורה, כמו שחקן טניס, חייב לחבוט בכדור המוטח לעברו מיד, אחרת הוא מפסיד נקודות. תגובותיו גלויות לחלוטין לעיני תלמידיו, ואין לו שום דרך להסתתר, או לפעול בפרטיות. הוא כל הזמן על הבמה, וכל הזמן הוא נתון לשיפוט ולביקורת. הדרך שבה הוא מטפל בכל אירוע נרשמת ב"היסטוריה הכיתתית" וזה משפיע על דרכי הפעולה שהוא יוכל לנקוט בכיתה הזאת בעתיד. והוא לא נדרש רק לשרוד ולחזור הביתה בשלום, אלא גם להגיע למטרה מסוימת, ללמד. להזיז ידע מהתודעה שלו ולמקם אותו בתודעת תלמידיו. בתנאים האלה, אם המורים בכלל מצליחים לעשות משהו, זה הישג. המורים, כמו כל בני-האדם האחרים, מחפשים משמעות. הם מנסים למצוא את המשמעות של התנסויותיהם בכיתה. קבוצות מחקר שונות ניסו, בסדרה של מחקרים,לנתח ולהבין את הדרך שבה הם עושים זאת ( יבשם עזגד ).

  • לינק

    הספר הנוכחי של מירה קרניאלי, המתבסס על עשרות שנות עבודה עם דורות של פרחי הוראה, נותן מענה למורים ולמורי מורים המחפשים דרך אחרת להוראה ומוכנים להתנסות בכיוונים חדשים. הספר מתמקד בסוגיה חינוכית ערכית זו ומציע הצדקה עיונית ודרכים מעשיות להתפתחותם ולהכוונתם של המורים כאנשים סקרנים, אכפתיים, רגישים וחושבים. ההתפתחות של המורים והשינויים שהם יוצרים ביחסם כלפי תלמידיהם כאנשים וכלומדים מעצימים אף את התלמידים עד כדי הפנמתה של גישה זו. התכנית יכולה לשמש בסיס ללמידה אישית ו/או כלל בית ספרית, אשר איננה דורשת התארגנות מיוחדת או משאבים כספיים, אלא נכונות לפרוץ את דפוסי החשיבה והעבודה המסורתיים, לשאול שאלות על סביבת העבודה ולחקור תוך ניסיון לחפש תשובות מהימנות לסוגיות ולבעיות שיתעוררו.

  • תקציר

    סדרת הקבצים היוצאת לאור זו השנה השישית היא אחד המפעלים החשובים במערכת הכשרת המורים לחשיפת לבטי המורים המתחילים ודרכי התמודדותם בבתי הספר. צוות העורכות , ד"ר אורנה שץ-אופנהיימר ושרה זילברשטרום אספו בשנים האחרונות מאות סיפורים אוטנטיים , המאפשרים להציץ אל מאחורי דלת הכיתה ולשמוע את קולותיהם של המתמחים, כפי שהם חווים את המציאות. הסיפורים בחוברת זו נכתבו בידי מתמחים בהוראה, בוגרי המכללות האקדמאיות לחינוך ובוגרי המחלקות להכשרת מורים באוניברסיטאות מכל המגזרים: מהחינוך הממלכתי , מהחינוך הממלכתי-דתי ומהחינוך הערבי. הנרטיבים בספר חושפים את מכלול הנושאים שהמורה החדש מתמודד עמם, בהם התייחסות לזהותו המקצועית המתגבשת , לתפיסותיו, לאמונותיו, למאווייו, לפועלו ולדרכי ההתמודדות שלו.

  • לינק

    ילדים לא נולדים אלימים, אבל בנסיבות מסוימות הם הופכים לכאלה. הרבה ילדים קטנים שוהים מדי יום בפעוטון, בגן ובמעון במשך שעות ארוכות. מה בדיוק קורה להם כשהם בתוך קבוצת הילדים? באילו חוויות הם מתנסים? עלינו, ההורים והמטפלים, מוטל לעזור לפעוטות לפתח יכולת רגשית ויחסים חברתיים הרמוניים, לא כוחניים, שיאפשרו להם בבוא הזמן להשתלב בצורה הטובה ביותר בחברת הילדים בבית הספר. ייחודו של הספר בכך שהוא מתמקד ביכולות רגשיות וחברתיות של ילדים צעירים מאד, תינוקות, פעוטות וילדי הגן. הוא מיועד להורים לילדים בגיל הרך, לאנשי חינוך ולאנשי מקצוע אחרים – פסיכולוגים, עובדים סוציאליים, אנשי מקצוע פארה-רפואיים ומנחי קבוצות הורים אשר עובדים עם ילדים בגיל הרך, וכמו כן לסטודנטים המתמחים בתחומים אלה (מרים רוזנטל, ליהי גת וחנה צור).

  • לינק

    נכון כי יש התרחבות מתמדת ונרחבת בתחומי הקורסים המתוקשבים המוצעים היום באופן מקוון באינטרנט , אך מתברר כי יש גם נטייה של מרצים ואנשי חינוך להימנע מלהעלות לאינטרנט תכנים דיגיטאליים מורכבים או חומרי לימוד בעלי דרגות קושי גבוהות. נוכח אילוצים אלו המונעים לעתים מהמרצים או המורים מלהעביר קורסים מתוקשבים חשובים בתחומי דעת שונים מציע המאמר הנוכחי גישה אחרת לתכנון קורסים מתוקשבים עם חומרי למידה מורכבים. הגישה המוצעת שמה דגש על אינטראקציה משמעותית יותר בין הלומדים לבין תכני הלימוד באינטרנט וגם על אינטראקציה רבה יותר בין הלומדים לבין המרצה/מדריך. כאשר יש בקורס המסוים יותר אינטראקציות בין לומדים ותכנים ובין לומדים ומרצים ניתן להתגבר על מרבית האילוצים המונעים יצירת קורסים מתוקשבים של תחומי דעת מורכבים. נוצרת אז התאמה אישית ממוחשבת טובה יותר של הלומדים למערכת הלמידה באינטרנט . ניתן גם במערך התקשוב המוצע לבדוק באופן שוטף ומתוקשב את מידת ההבנה של הלומדים לגבי תכני הלימוד ולאתר את פערי הידע . הכותבים מסכמים שורה של אסטרטגיות הוראה ולמידה מתוקשבות אשר יכולות להועיל רבות להעברה יעילה יותר באינטרנט של תחומי דעת מורכבים (Sobel, Donna M.; Sands, Deanna Iceman; Dunlap, Joanna C ) .

  • לינק

    התפקיד של המורים בעשור האחרון התפתח לצערנו למציאות שבה הפכו להיות טכנאי הוראה המעבירים יחידות הוראה שתוכננו ונארזו מראש ע"י גורמי חינוך אחרים. במקום להפוך לגורמים יצירתיים היכולים לתכנן את ההוראה שלהם באופן עצמאי ועתיר השראה נתונים המורים במדינות רבות בכלל ובארה"ב במציאות שמכתיבה להם תסריט קבוע נטול יצירתיות והשראה. נוכח מציאות זו ואילוצים אלו כתבו פרופסור מרלין כוכן–סמית ופרופסור סוזאן ליטל, ספר חדש , חשוב ומרתק היוצא חוצץ נגד מגמות אלו של תפיסת המורה כטכנאי העברה של חומרי למידה. בספרן החדש והמעמיק מנסות כוכן-סמית ולייטל להעצים את תפקידו של המורה כאיש חקר היוצר ומטפח סקרנות בכיתה המתמודד בדרך יצירתית יותר עם תכנים והיוצר בשיקול דעת שלו ובגישה חוקרת משלו אווירה של עניין וסקרנות בכיתה. בספר נמתחת ביקורת עקיפה ולעתים ישירה כלפי רפורמת החינוך הקודמת בארה"ב הידועה בשם No-Child-Left-Behind ( רפורמה אשר עדיין מורגשת בבתי הספר האמריקאיים ומעיקה על המורים שם). מעבר לכך מגבשות כוכן-סמית וליטל את התובנה והתפיסה של חקר, שיקול דעת עצמאי וסקרנות בעבודת המורה כדרך חיים בביה"ס במקום המסלול המתוכנת מראש ודפוסי העברת השיעורים שמקובלים בארה"ב כיום. בחלק השני של ספרו מאפשרות כוכן-סמית וליטל לשורה של מורים מרתקים להציג את דרך ההתמודדות שלהם בכיתה בתפיסת החקר הפעילה Inquiry as Stance .

  • לינק

    המחקר הנוכחי נועד לבדוק אם ובאיזו מידה מורים בקורסים מקוונים מיישמים בפועל את התפיסות החדשות בנוגע ללמידה מקוונת, כפי שבא לידי ביטוי ברציונל, בבניית הקורס ובעיצוב משימות הלמידה. מטרת המחקר היא לספק תובנות ועדויות להיבטים הפרקטיים והיישומיים בלמידה מרחוק, באופן שיסייע לשיפור המעשה החינוכי. מדגם ההוראה כלל מאה אתרי קורסים מקוונים, שהתקיימו במסגרות השכלה גבוהה בארץ ובעולם, רובם בהכשרת מורים. לצורך איסוף הנתונים וניתוחם נבנה מחוון להערכת המתודה של ההוראה-למידה שהמורה משתמש בה באתר הקורס המקוון. ממצאי המחקר מלמדים על שימור הפרקטיקות הנהוגות בהוראה פרונטאלית, מבלי לנצל את הפוטנציאל הגלום בכלים הטכנולוגיים, בניגוד למומלץ בספרות המחקרית , בנוגע ליישום התובנות החדשות הקשורות בתהליכי הלמידה בסביבה המקוונת ( עפרה ניר-גל, טליה נור, רפי גלברט, רוני ריינגולד).

  • לינק

    אחד הבעיות הידועות של מורים חדשים הוא שבירת רצף ההוראה בהמשך למורה הקודם בעיקר מבחינת שיטת ההוראה ודרך ההוראה. כך לדוגמא, המורה המתחיל מתאר ביומנו האישי באינטרנט (בלוג) מקרה בו המשיך ללמד שיעור במתמטיקה כיתה שלמדה קודם אצל מורה אחרת בשיטה אחרת. השינוי בדרך הפתרון במתמטיקה גרם להתנגדויות אצל התלמידים שלמדו מתמטיקה בהקבצה א' בכיתה ז'. קונפליקטים כאלו בין מורה לתלמידים על רקע השינוי בדרך התרגול ממורה אחר בכיתה קודמת שכיחים בהוראת המתמטיקה. קונפליקט זה קורה כאשר התלמידים עוברים ללמוד אצל מורה אחר המציג דרכי פתרון אחרים במתמטיקה שלא הועברו עפ"י המתכונת הקודמת אליה אומנו התלמידים .

  • לינק

    מטרת המאמר היא להאיר את המכשולים האפשריים בתקשורת בין ילדים בעלי הפרעת קשב וריכוז (הכותבת קוראת לילדים אלו "ילדי קש"ר, מכיוון שאינה תומכת בשימוש במילה "הפרעה") ובין הצוות החינוכי, וללמוד כיצד להימנע מהם. במסגרת זו מציגה הכותבת תכנית חדשנית שבה הורים ומורים פועלים יחד כדי להפוך את הילדים למומחים להפרעת קשב וריכוז. למרות השונות בין ילדי קש"ר, ניתן להציע תיאור כללי של הדרך שבה הם מתקשרים עם סביבתם. הם חווים עייפות ושעמום מתמידים, ומתקשים להקשיב לאורך זמן, נוטים לאבד עניין בשיחה ולבטא חוסר סבלנות, וכמו כן, חווים קשיים בתקשורת לא מילולית. אמצעים לייעול התקשורת עם ילדי קש"ר כוללים שימוש באמצעים חזותיים, מתן הוראות ממוקדות וברורות, חיזוקים, אם בצורה של מחמאות או הענקת פרס קטן, דיבור מטרים (הנועד להכין אותם מראש לשינויים), אמפתיה, עידוד, והעברת מסר לילד שמוטלת עליו אחריות למעשיו, וזאת תוך הימנעות מהאשמות ופגיעה ברגשותיו ( וולמר, לאורה).

  • לינק

    למידה על פי בעיות –PBL -problem-based learning היא שיטת למידה עצמית , שבה לומדים מכוונים את זמן למידתם וכן את היקף הלמידה ואת נושאי הלמידה ללא הרצאות או הכוונה אחרת, אלא על סמך דיונים קבוצתיים בבעיות מציאותיות שמוגשות להם. השיטה התפשטה מאז שנות ה-60 של המאה שעברה במוסדות להשכלה גבוהה , בתחילה ברפואה ובמקצועות הבריאות , ולאחרונה גם בפקולטות ובמחלקות אחרות. המאמר מתאר את השיטה המקורית, מציג את מטרותיה , סוקר את הבסיס התיאורטי-מדעי שלה, מונה את חסרונותיה ומתייחס לווריאציות בשיטה המקורית, המאפשרות את שילובה עם ההוראה המסורתית ( דן בנור).

  • לינק

    מודעות למאפיינים של שלבי התפתחות מקצועית של המורה המקוון, כמו גם התפתחות המודעות הטכנולוגית של המוסד החינוכי בו הוא עובד, הינה אמצעי משמעותי למימוש חזון חינוכי של שילוב טכנולוגיות תקשוב ומידע בהוראה –למידה כאורח חיים. במסגרת הצורך לאחידות בטרמינולוגיה של מושגי היסוד, התפיסות והציפיות עליהם מושתת שילוב הטכנולוגיה בהוראה-למידה, וכמענה רלוונטי ואוטנטי לצרכי המורים בשטח, מובא בזאת תאור 5 שלבי התפתחות מורה מקוון: (1) היכרות וכניסה, (2) אשליית הידע, (3) מעורבות, (4) התמודדות ו- (5) בשלות. בתיאור זה נמצא אפיון תפקודים שונים של מורה מקוון בהוראה-למידה כמורה בכתה ובסביבה מקוונת בכל אחד משלבי התפתחותו המקצועית-אישית המתוארים כאן בממדים הבאים: תפיסת המורה את עצמו בשלב התפתחותו והסיפור האישי של המורה המבטא שלב זה. בהמשך מתואר אופן פעילות המורה בסביבה המקוונת בכל שלב בהתפתחותו על פי הממדים הבאים: תאור הסביבה המקוונת המופעלת בכל שלב, התכנים והחומרים בהם הוא משתמש במהלך הוראתו, ותהליך ההוראה עצמו ( אברום, רותם. אבני , עידית) .

  • לינק

    הכשרת פרחי הוראה צריכה לעמת אותם עם המציאות המורכבת של הכיתה בביה"ס. לכן , צריך במקביל לפתח אצל פרחי ההוראה כלים קוגניטיביים מובחנים לניתוח המצבים המורכבים בכיתה . לצורך כך פיתחו המחברות ( הנמנות על סגל אוניברסיטת חיפה ) קורס חדשני מבוסס אינטרנט לפרחי הוראה. האתר באינטרנט כולל תיעוד בוידאו של מצבי הוראה אותנטיים בכיתה, ראיונות מצולמים עם מורי ביה"ס ומומחים. פרחי ההוראה ניתחו את מצבי ההוראה לעומקם ונדרשו לקיים מפגשי עמיתים סביב סוגיות מורכבות שהוצגו בפניהם. שיטת הוראה זו הגבירה את המודעות של פרחי ההוראה למצבי ההוראה המורכבים והשביחה את יכולותיהם להתמודד עם מצבים מורכבים דומים בכיתה . הפרשנות של פרחי הוראה בעקבות חקר המקרים כללה גם חשיפה לתיאוריות פדגוגיות הרלבנטיות למקרים שהוצגו (Billie Eilam; Yael Poyas).

  • לינק

    ראיון עם לימור לוקוב, מומחית להפרעות קשב וריכוז ממכללת לוינסקי, המכשירה מאבחנות דידקטיות. "בכל כיתה יש כ-10 עד 15 אחוז תלמידים בעלי בעיות קשב וריכוז, וההפרעות השיטתיות מגיעות לרוב מצדם. הפרעות קשב וריכוז לא מופיעות אמנם בגלל סיבה חיצונית או סביבתית, אבל לסביבה השפעה מכרעת, וביכולתה למתן או להחריף את ההפרעות. לכן, ככל שמאתרים תלמידים אלה מוקדם יותר, קל יותר לסייע להם ולשפר גם את האווירה בכיתה". מה הדבר ראשון שצריכה המורה לעשות בתגובה להפרעות בכיתתה? "היא צריכה להשתדל לאסוף אינפורמציה וללמוד על אופי ההפרעות. חשוב לערוך תצפיות שיטתיות על ההתרחשויות בכיתה, לרבות איסוף מידע ממורים נוספים, במטרה לספק תשובה לגבי מקור ההפרעה" ( רותי גליק).

  • לינק

    לשם שינוי , ספרו החדש של פרופסור Larry Cuban אינו עוסק בניתוח היסטורי של כישלונות רפורמות חינוכיות בארה"ב אלא באיכות ההוראה של מורים כיום. לאחר שקנה את שמו בחקר רפורמות בחינוך בארה"ב עוקב הפעם פרופסור Larry Cuban מקרוב אחרי דרכי ההוראה של מורים בשלוש מחוזות חינוך גדולים ושונים בארה"ב . הספר מתאר את ההתמודדות של המורים בכיתה עם ההוראה ונפתוליה. פרופסור Larry Cuban מציג את דרכי ההתמודדות של המורים הנמצאים בין הפטיש לסדן. בין הנחיות תוכניות הלימודים והלחצים להשגת ההישגים הנורמטיביים המשתנים לפרקים ובין הצורך לתת מענה להורים ולתלמידים עצמם. כיצד מתמרנים המורים בין דרישות מתנגשות וכיצד הם מצליחים בסופו של דבר ליזום ולחדש בתחומי הפדגוגי-דידקטי כדי לאתגר תלמידים בכיתה. חשיבותו של הספר בתמונה הבלתי אמצעית של מורים בפעולה בבתי ספר בארה"ב. ההתעניינות המחודשת של פרופסור לארי קובן בדרכי ההתמודדות של מורים הופכת את ספרו לאחד המרתקים שנכתבו על בתי ספר בשנים האחרונות. ההחלטה של פרופסור לארי קובן לעבור מתחומי חקר הרפורמות לחקר דרכי ההוראה מעידה על החשיבות שהוא מייחס לאיכות ההוראה בתהליכי השינוי הנדרשים .

  • לינק

    שילוב מחשבים ניידים בהוראה בכיתה מתואר רבות כסוגיה פדגוגית או התמודדות לשינוי דרך החשיבה של מורים , אך מתברר כי הבעיה העיקרית היא בכלל לא פדגוגית ולא בהכרח התנגדות לשינוי. ניתן ללמוד על התמודדות של מורים ובתי ספר עם שילוב מחשבים ניידים בהוראה מתוך דיווח שכתבה אסתי דורון בבלוג שלה . אסתי , הנמצאת בבתי ספר כמדריכה מלווה להטמעת יישומי מחשב, מציגה בעיה אמיתית שיש לתת עליה את הדעת היום יותר מתמיד. המורים שכבר עברו מהפך מחשבתי בנושא יישום האינטרנט והמחשב בכיתה ובהוראה נאלצים עתה להתמודד עם בעיות טכניות והדבר גורם אצלם לעתים קרובות לתסכול וליאוש. מהדיווח של אסתי ניתן ללמוד כי דרכם של המורים המבקשים לשלב אינטרנט בכיתת המחשבים הניידים אינה סוגה בשושנים והם נדרשים כל הזמן להתמודד עם המישור הטכני של תקלות שנוצרות ברשות המחשבים של בית הספר.

  • לינק

    במאמר זה מציגה פרופסור תמר אריאב תמונת-על של המצב כיום בהכשרת מורים בארץ ובעולם. מטרת המאמר היא להאיר את הסוגיות המרכזיות בהכשרת המורים ולעמוד על דרכי ההתמודדות עמן כיום. טענתה המרכזית של פרופסור תמר אריאב היא שריבוי הבעיות בנושא זה ומורכבותן מקשים על מציאת פתרון: מצד אחד, הפתרונות המקיפים מסובכים ויקרים. מצד אחר , הפתרונות הפשטניים והמהירים חסרי סיכוי לחולל שינוי משמעותי ואף עלולים להזיק. את המערבולת שאליה נקלעה הכשרת המורים בארץ ובעולם מניעים של כוחות , אשר יחדיו מכבידים על מציאת דרך לשיפור ממשי ובר קיימא.

  • לינק

    החוקר, מומחה, יועץ ומפתח שיטות הערכה, ניצל את הפרויקט ובחר לבדוק מקרוב אם ההוראה בעזרת מחשב נייד משפיעה על הערכת המורים את הכתה. במקומות בהם המורים היו ברורים ועקביים לא ניכר קושי- כמו למשל בעניין המשמעת. להבדיל, במקומות בהם העבודה הייתה פתוחה מידי והיעדים לא הוגדרו בברור, נמצא קושי. כמו כן היו חסרים מעקב ומשוב על התקדמות התלמידים בפרויקטים שניתנו והייתה התייחסות רק לתוצר הסופי. המורים התעלמו מרמות הידע השונות של התלמידים ביישומי המחשב ולא הכירו בחשיבותה של עבודת הצוותים. בעוד שהשינוי הוא בעל עוצמה, המורים לא הכירו את סביבת הלימוד החדשה, המתוקשבת ברשת. מורים חייבים להיות ברורים בהגדרת המטרות והצבת היעדים קודם כל בפני עצמם, אחר כך בפני התלמידים. עליהם לשים יותר דגש על מתן משובים לתלמידים במהלך העבודה ולא להמתין למסירת התוצרים הסופיים (Beaudry J. S. 2004 ).

  • לינק

    ראיון מרתק שקיים ד"ר יורם הרפז עם פרופסור דיוויד פרקינס , מרצה בבית הספר לחינוך של אוניברסיטת הרווארד ומנהל- יחד עם פרופסור הווארד גרדנר בארה"ב – את " פרוג'קט זירו" ( קרן למחקרים מעשיים בחינוך ). דיוויד פרקינס מדבר על המאפיינים של הוראה טובה , על שבעת היסודות שגיבש להוראה טובה, על חשיבות ההתמקדות של המורים על "החלקים הקשים " בחומר. בתיאוריה המעודכנת שלו ללמידה משנת 2008 נוספו עוד כמה עקרונות בסיסיים. זה נושאו של ספר חדש ששמו : Making learning whole ( "להפוך את הלמידה ללמידה כוללת" ). בתשובה לדוגמאות אפשריות ליישום שבעת המאפיינים הללו בהוראה ובלמידה הצביע דיוויד פרקינס על למידה מבוססת בעיות כדוגמה טובה. לדעתו, מקור תקווה אחד הוא האינטרנט והפונקציה שממלאות טכנולוגיות אינטראקטיביות בהתפתחות התלמידים , המורים וביה"ס . סיבה אחת שפרקטיקות טובות אינן מתפשטות היא שדרוש להן תהליך של למידה מותאמת ומורחבת בכל בית ספר.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין