מילת מפתח: דרכי התמודדות
מיון:
נמצאו 129 פריטים
פריטים מ- 81 ל-100
  • לינק

    נושא המשמעת מהווה מקור דאגה למורים, ולעתים נוגד את האידיאלים שבשמם מורים בוחרים במקצוע ההוראה. ואכן, כבר בשלב מוקדם בדרכם המקצועית מגלים המורים כי כחלק מתפקידם עליהם להשתמש באסטרטגיות של פיקוח על המשמעת, וזאת באמצעות דרכים שתעוררנה מוטיבציה בקרב תלמידיהם להתנהג בדרכים הולמות. מחקר גישוש זה נועד לבחון את נטייתם של מורים מתחילים בנושא ניהול כיתה בקשר לגישת "התלמיד במרכז" מול גישת "המורה במרכז". המחקר התמקד בשאלה: אם מורים מתחילים מבטאים נטייה לגישת ה"תלמיד במרכז" או לגישת "המורה במרכז"? מורים מתחילים משתמשים בגישה המפקחת לגבי נושאים הקשורים בשליטה ובאלימות. אולם בנושאים הקשורים ליחסי מורה-תלמיד, אמון בתלמידים, משמעת והוראה, המורים נוטים לגישה ההומניסטית ( טימור, צפי).

  • לינק

    איכות ההוראה היא המפתח לקידום ההישגים הלימודיים, הערכיים והמוסריים בבית הספר. מורים איכותיים הם מורים אפקטיביים ומעוררי השראה, הלהוטים לשוחח על הכשלים שהציגו במהלך ההוראה ולשנות את דפוסי ההוראה שלהם. שינוי בדפוסי ההוראה הוא דרישה מרכזית כדי ליצור שיעורים אפקטיביים, להעלות את רמת ההישגים ולהגביר את תחושת ההצלחה והמסוגלות של כלל התלמידים. מאמר זה מעלה מספר תובנות מרכזיות מתוך חדר הכיתה. ניתוח התנהגויות ההוראה מאפשר הבנה ראשונית של חלק מהן והתמקדות בשימור או בשיני הנדרש. המאמר מתבסס על מאות תצפיות הוראה שנערכו בעשר השנים האחרונות בבתי ספר יסודיים, בחטיבות ביניים ובבתי ספר על יסודיים ברחבי הארץ ( גוטרמן, קובי).

  • לינק

    כותבת המאמר היא מורה לשעבר ופרופסור בביה"ס לחינוך ולתכנון הוראה באוניברסיטת קנט באוהיו. היא מציעה בקיצור כמה אסטרטגיות הוראינ מועילות למורים. תלמידים מגיעים לכיתה עם רעיונות, תפיסות ואמונות פרטיים משלהם. אולם עולמם הפנימי לא פעם מתנגש עולם הידע המדעי הנלמד בכיתה. האסטרטגיות החינוכיות המסורתיות לעיתים תכופות אינן יעילות בשינוי הרעיונות השגויים של התלמידים. שיטת Conceptual Change Instruction נועדה על מנת להמיר תפיסות מדעיות שגויות בקרב תלמידים ברעיונות תקפים מדעית. כל אחת מן האסטרטגיות המוצעות במאמר משלבת בין ניסיון לתקשורת, ובכך יוצרת מערך שיעור אקטיבי, במהלכו מטילים ספק התלמידים בהנחותיהם המוקדמות והשגויות, וכן מפתחים רצון להבין לעומק רעיונות חשובים נוספים. כך, שיטת Conceptual Change Instruction מסייעת לתלמידים לפתח גישה מדעית יותר, ובזאת מכשירה את הקרקע לבנייתם של רעיונות נוספים ( Khourey-Bowers, Claudia).

  • לינק

    אין מקצוע שוחק יותר ממקצוע ההוראה. למרות המשקל הרב של גורמים אירגוניים: שכר, גודל כיתה, הצורך להתמודד עם בעיות משמעת ועוד . אין הגורמים האלה מוקד הרשימה הזאת. רשימה זו, שנכתבה ע"י פרופסור חנן יניב , באה להציע מקורות לשחיקה הנובעים מחוסר היכולת לממש ציפיות… ציפיות של מורים מעצמם, של המערכת מהם, של הורי התלמידים וחשוב מכל של תלמידיהם. פרופסור חנן יניב מציע כמשקל נגד לתהליכי שחיקת המורים את מודל לב"ה (למידה בסביבה הרפתקנית),הכוונה למודל עיצוב למידה להפעלת תלמידים בעיצוב והפקה של סביבות למידה.

  • לינק

    מאמר זה בוחן מחדש בחקר מקרה בישראל את סביבת הלמידה בתכנית לימודים במדעים להעשרה לאחר שעות הלימודים עבור תלמידים ממעמד חברתי-כלכלי נמוך, בניסיון לגלות מדוע קבוצה מסוימת שהם חקרו נכשלה להשיג התקדמות משמעותית בין הבחינה שלפני תחילת התכנית לבין הבחינה שאחרי סיום התכנית, בעוד קבוצות אחרות שלמדו באותה תכנית במקום אחר הצליחו. הממצא העיקרי במחקר חשף דיסוננס בולט בין התיאוריה של התכנית שממוקדת בתלמיד (המבוססת על אמונות של קונסטרוקטיביזם חברתי) ועל המציאות בכיתה שנכפתה על-ידי המדריכה ליאורה, שניהלה את השיעורים בעיקר כמונולוג שהותיר מעט מאוד מקום להשתתפות פעילה של התלמיד ( Orit Ben Zvi Assaraf ).

  • לינק

    ד"ר אליעזר יריב – "מר משמעת" של החינוך בישראל – מסביר, עם צאת ספרו החדש "יש לי עיניים בגב!", שאם נתבונן על בעיות המשמעת מנקודת מבט סביבתית נוכל למתן אותן . הנחת היסוד של ד"ר אליעזר יריב היא שהרכיב האקולוגי קודם בחשיבותו לרכיב הפסיכולוגי. לסביבה המשפחתית, הבית ספרית והחברתית יש השפעה עצומה על התנהגותם של יחידים. לכן כל התערבות צריכה להתחיל בסביבה – קודם מנסים לשנות את המערכת ורק אחר כך פונים לשנות את התנהגותם של תלמידים. " מניסיוני, בדרך כלל פועלים בכיוון ההפוך: מנהלים ומורים משוכנעים שהבעיות טמונות אצל הילדים ומתעלמים מהתרומה של המערכת ושלהם עצמם להיווצרות הבעיות ולהחרפתן. כדי לשנות את הסביבה ואת האקלים שלה, על המורים להתבונן באומץ בתרומתם שלהם לבעיות המשמעת וליצור, במאמץ משותף עם התלמידים, אקלים רגוע".

  • לינק

    העיסוק בנושא השואה במגזר היהודי בישראל בכל אחד מהנגזרות מתנהל במישור הפרטיקולרי כאשר ההתמקדות היא בזיכרון השואה כסיפור השמדת יהודי אירופה, סבלם וקורבנם אשר מועבר באמצעים סיפוריים המגולמים באמצעים חזותיים שונים. בתוך המבנה הסיפורי של תהליך העברת הזיכרון, מוקדש ומקודש מקום מרכזי לעדות ולעדים כנושאים החיים של המוות ושל הזיכרון. כאשר העבר נחווה כנוכחות, כאשר העדים הם מוסרי האמת התקפה של כאן, בתוקף מי שהינם בזיכרון של שם, נוצרת הכללה בלתי מובחנת של הטראומה ההיסטורית לכדי רעיון של "תרבות פצע" (wound culture) שבמסגרתה "כולנו קורבנות" ו"כולנו ניצולים" (נעימה ברזל).

  • לינק

    גישת "המורה עצמאי" בהתנסות המעשית מאפשרת לפרחי ההוראה (להלן גם – סטודנטים) בשנתם השנייה – האחרונה – להתנסותם המעשית, להיות מורים עצמאיים בכיתה (או בחצי כיתה) במהלך כל השנה, ללא נוכחות מורה מאמן בכיתה. הסטודנטים מקבלים אחריות על למידת תלמידיהם, על ניהול השיעורים, על הערכת התלמידים ועל התמודדות עם בעיות משמעת בכיתתם. המדריך הפדגוגי מטעם המכללה מלווה ומנחה אותם במעשה ההוראה. בשל היות גישה זו להכשרה המעשית של סטודנטים, נפוצה פחות מגישות אחרות, ובשל מעמדם המיוחד של סטודנטים בבתי הספר שהם מתנסים בהם (עוד לא "מורים מן המניין" אך בפועל מתפקדים ככאלה), בחינת תפיסותיהם של הסטודנטים המשתתפים בה, יכולה לשפוך אור על פרק משמעותי ביותר בתהליך הפיכתם למורים. נוסף על כך, היא יכולה לעזור למורי מורים, למדריכים פדגוגיים ולמקבלי החלטות לשפר את החלק המעשי בתהליך ההכשרה להוראה. הנתונים נאספו בראיונות שנערכו עם שבעה סטודנטים בשנה ג' ללימודיהם במכללה (שנה אחרונה להתנסותם המעשית). מן הממצאים עולה שלצד תחושות של "העצמה" ו"בעלות" על כיתתם ועל תהליכי הלמידה המתרחשים בה, הסטודנטים קובלים על מעמדם הנחות ממעמדו של "מורה מן המניין". מן המחקר עולה גם שבעוד שמשאת נפשם של הסטודנטים היא ליצור קשר אישי עם תלמידיהם, הרי יחסי הקרבה מורה-תלמיד שהם יוצרים עם תלמידיהם – בהיעדר סמכות מוסדית מספקת הנתונה בידיהם – משמשים אותם במקביל גם כדרך לשפר את שליטתם בכיתה ולהניע תלמידים ללמוד ( ברוריה שישון).

  • לינק

    התמודדות עם עלבון כמעט ואינה נדונה באופן ישיר, וההתמודדות האישית של מורים עם רגשות פגועים זוכה לתשומת לב פחותה בהרבה מזו שזוכה לה העיסוק בתפקידיו הפסיכולוגיים של המורה כתומך בצרכים הרגשיים של תלמידים. במאמר זה ייעשה ניסיון לשרטט קווים להבנת הדינאמיקה הפסיכולוגית של העלבון, וליישום של הבנה זו להנחיית מורים בנושא התמודדות עם פגיעה ועלבון. יתואר כיצד גישות שונות בפסיכולוגיה מסבירות את הדינאמיקה של העלבון, תוצג הרלבנטיות של נושא זה לעבודה עם מורים, ולבסוף יוצגו דרכי העבודה עם מורים בנושא. זווית הראייה שמאמר זה הציע שמה דגש ברור מאוד על התהליכים הרגשיים אותם עובר המורה עצמו, באינטראקציה של עם אחרים בעת קונפליקט. במאמר מנסה ד"ר אורית אלפי להציג דרך עבודה עם מורים על התמודדות עם עלבון המדגישה את המורה עצמו כסובייקט רגיש, פגיע ומגיב. ( אורית אלפי). .

  • לינק

    המורה המתחיל נמצא רוב הזמן במאבק. זה מאבק על הישרדות. הוא צריך להסתגל לתרבות בית הספר, למדיניות, לחובות, למוקדי אחריות. המורה המתחיל נושא באחריות במסגרת משרתו אבל למעשה הוא ילד קטן שנזרק למים. הוא נכנס לשחיקה במהירות שיא. למעשה הוא אמור לשמש כמציל בסוכת המציל בבריכה אבל הוא עסוק בשחייה, בהישרדות והסתגלות. מצופה מן המורה המתחיל לצמוח ולהצמיח, לשלוט ולגלות הבנה בכל תהליכי ההוראה והלמידה, לברור מתוך ים האפשרויות את זו הנכונה אבל ללא כל ניסיון ולמעשה עם מעט מאד הכנה. שלב זה מתואר כ"הלם", "שוק", "טראומה" ו"עקירה". בשלב די מוקדם מפתח המורה המתחיל רגשות של כעס כלפי המערכת והוא מאשים את המערכת בקשייו. הפער בין הציפיות והאמונות שלו לבין הנעשה בשטח יוצר עמימות, חרדות ותחושה של אי יכולת לעמוד בדרישות התפקיד. בשלב זה, חלק מהמורים המתחילים נוטים להיכנס לאכזבה מוגזמת, להאשמה מרובה, לעיתים לייאוש ובעיקר לתחושה ש"אין לי מספיק כלים" ו"לא מציידים אותי במספיק כלים" ( אריה קיזל) .

  • לינק

    ארבעה מורים ישמחו לנפץ את כל מה שאמרו לכם בבית הספר על יכולות ועל הצלחה. המורה חייב לפענח את העוצמות והחולשות של התלמיד ולהבין איך לקדם אותו. "יש ילדים שהם כמו מריצות, צריך לדחוף אותם. אחרים הם כמו עפיפונים, צריך לקשור אליהם חוט כדי שלא יעופו. אחרים הם כמו בלונים, מלאים ברוח ועשויים להתפוצץ. אתה צריך לזהות מה עומד מולך כדי להחליט באיזה כלי לימודי להשתמש". "המערכת לא נותנת למורים את התנאים שיאפשרו להם לתת לתלמידים את הטוב ביותר", קובעת לילי בן עמי, מורה למחשבים, לתנ"ך, למחשבת ישראל ולמגדר בתיכון זיו ומרקס בירושלים. "אין לנו כלים לזהות את הפוטנציאל של התלמידים ולתת להם את תשומת הלב, הטיפול האישי והמעקב". כתבת מגזין בעיתון דה-מרקר "הארץ" ( נעה נבט).

  • לינק

    המחקר נערך בכיתות א' וב' בבתי ספר יסודיים בארה"ב במטרה לבדוק האם תכנון הלמידה בכיתות ביה"ס היסודי צריך להיות אינטגרטיבי ( רב-תחומי) המשולב יותר בפעולות אותנטיות כולל למידה פעילה של תלמידים או מבוסס על הוראה ישירה ומסורתית של המורים . המחקר שנערך בשיטה כמותית ואיכותית התבסס על תצפיות ושאלונים . במחקר השתתפו כיתות שלמדו בשיטה המסורתית וגם כיתות שלמדו בשיטה האינטגרטיבית. בתכנון הלמידה האינטגרטיבית המורים עבדו יותר כמנחים של קבוצות למידה המציעים לתלמידים חלופות שונות , מעודדים ומשבחים את התלמידים. בשיטת ההוראה הישירה, הנחשבת כשיטה המסורתית , המורים שלטו בכל התהליך והיו פחות דרגות חופש לתלמידים ולקבוצות שיתופיות של לומדים (Zhbanova, Ksenia, Rule, Audrey Montgomery, Sarah Nielsen, Lynn).

  • לינק

    על אף שחלה ירידה באחוז הנשירה מבתי הספר, הולך ועולה מספר התלמידים החלשים. איך קורה שמוסדות הלימוד מעצימים פערים חברתיים ולימודיים בין הילדים במקום לצמצם אותם? תלמידים חלשים מוחלשים במערכת החינוך בישראל! המסקנה המצערת הזו הושגה במחקרם של פרופ' ויקטור פרידמן מהמכללה האקדמית עמק יזרעאל וד"ר מיכל ראזר ממרכז מיתרים במכללת אורנים, שמראים כי לעתים קרובות, במקום שמסגרות לימודיות המותאמות לתלמידים בסיכון יצמצמו את הפער החברתי – הן מעצימות אותו. הכוונה היא למוסדות לימוד מטעם משרד החינוך ומטעם משרד העבודה, כשתוצאות דומות נרשמו גם בלא מעט בתי ספר רגילים (חטיבות ביניים ומקיפים). תלמידים אלה", מצוין במחקר, "שמרביתם מגיעים מאוכלוסיות 'נחלשות', חווים כישלון מתמיד ומפתחים תחושות ניכור ודפוסי התנהגות בעייתיים". אולם פרופ' פרידמן וד"ר ראזר לא ביצעו את מחקרם רק כדי להצביע על הבעייתיות במערכת, אלא בעיקר כדי לאתר דרכים להתמודד איתה בצורה מושכלת ולהביא לשינוי ממשי במצב הנוער. "מדובר במחקר פעולה", מסביר פרופ' פרידמן. "הוא נעשה יחד עם המערכות שאיתן אנחנו עובדים, במטרה להקנות להם כלים חדשים. ולכן, כל העבודה שלנו מתבצעת תוך שיתוף פעולה עם המורים ועם צוות בתי הספר".

  • לינק

    כיצד מתרגמים מורים את הערכים המושרשים בהם לכלל עשייה חינוכית בכיתה? יש מורים שמסוגלים להגשים את אמונותיהם וערכיהם החינוכיים בכיתות תוך כדי עבודה על פי תכניות הלימודים המחייבות ורוח הפילוסופיה הבית ספרית והדפוסים המקובלים בהוראה ובלמידה. אך גם יש מורים שהפער בין אמונותיהם וערכיהם לבין המציאות שהם מתמודדים אתה בבית הספר מוביל אותם להיות מעורבים בתהליכי שינוי, או אפילו ליזום תהליכים כאלה. המאמר הנוכחי מציג את סיפוריהן של שתי מורות ישראליות, שדמיינו לעצמן משהו שונה מדרכי העשייה והפעולה בבתי הספר שלהן. שתי המורות היו מעורבות בייזום תהליכי שינוי, וסיפוריהן מתארים את החידושים שהנהיגו בעבודתן. הדיון בסיפורים אלה והמשתמע מהם שופכים אור על התאוריות המובלעות בדבר שינוי, ועל השיח המורכב על שינוי שמתקיים במהלך הקשר של המורות עם עמיתיהן כחלק מתהליכי השינוי. המאמר "תפיסות ועשייה ברפורמה חינוכית: נרטיבים של מורים (פרימה אלבז-לוביש).

  • לינק

    כתיבת עבודה אקדמית רחבת יריעה הינה המועדת לדחייה יותר מכל ע"י סטודנטים ולומדים. במאמר זה מנסה ד"ר גד בן שפר להבהיר מה עומד בבסיס דחייה של כתיבת עבודה אקדמית, מציג טכניקה שכיחה שחלק מהסטודנטים מנסים לנקוט במאמץ להתגבר על נטייתם לדחות, ומסביר את מגבלותיה וגם מציע דרך חלופית להתמודדות. מומלץ לעבור לקריאה אקטיבית. קריאה אקטיבית כוללת רמה מסוימת של עיבוד החומר הנקרא בזמן הקריאה. באופן הפשוט ביותר, היא יכולה להתבטא בסימון מקטעי טקסט ומשפטים הרלבנטיים להבנת הטקסט או לכתיבה העתידית של העבודה. דרך זו עוזרת לשמור על ריכוז לאורך הקריאה ומסייעת להבנה של הטקסט דרך עיבוד של עיקר וטפל וחשיפת המבנה הפנימי של מהלך הטיעונים,

  • לינק

    המורה הטוב? האם אפשר לסרטט אב טיפוס שלו, לתאר את מאפייניו? האם הוראה טובה ומורה טוב חד הם? האם הזמן משפיע על דיוקן "המורה הטוב"? כיצד אפשר להיעשות "מורה טוב"? העיסוק במאפייני המורה הטוב לא נותר בידי פילוסופים בלבד. מחקרים בתחום החינוך (לעתים בשילוב תחומי דעת אחרים) מחפשים את המאפיינים של "המורה הטוב" ובוחנים כיצד אפשר ללמוד מהם. לדיון ולמחקר בנושא שלושה צירים מרכזיים: הציר הערכי־אידאולוגי של עבודת המורה; מאפייני אישיותו של המורה; תחום הידע של המורה. הציר הערכי־אידאולוגי: בתחום זה אפשר לסרטט ארבעה דיוקנאות בסיסיים השונים זה מזה בדגשים שהם מציבים לעבודת המורה ובמטרות המרכזיות שעליו לחתור למימושן: מורה מנחיל תרבות; מורה כסוכן שימור או סוכן שינוי חברתי; מורה כמפַתח של היחיד; מורה כמנחיל ידע דיסציפלינרי( נירית רייכל) .

  • לינק

    סקירת ביקורת בבלוג של ד"ר אריה קיזל אודות ספרה החדש של ד"ר מירה קרניאלי, סקרנות וחקרנות: אבני היסוד בהתעצמות המורה. הספר החשוב מבקש להחריג את תפקידו של המורה/מחנך מהוראת המקצוע בגבולות הכיתה אל עבר רוחב יריעה שהוא שלם ומלא יותר. קרניאלי עצמה כותבת כי "הצורך להטיל ספק, לשאול שאלות, ללמוד, לחשוף, לגלות, במקום לתת מיד תשובות שלעיתים אינן מוסמכות דיין, יסייע בחיזוק אישיותו של המורה כאדם אכפתי, רגיש וקשוב, המכיר במגבלות הידע שלו ומתוך כך מוכן ללמוד כדי להגיע למיצוי של הידע". ספרה של קרניאלי שיצא בהוצאת רמות-אוניברסיטת תל אביב מבקש להתמודד עם אחת השאלות המרכזיות של ההוראה: מה הם אותם רכיבים שיהפכו את המורה מעוד מורה, למורה משמעותי?

  • לינק

    ראיון עם ד"ר רחל (אקי) שגב–מילר על אסטרטגיות הוראה ולמידה מפעילות בבתי הספר. אסטרטגיות אלה שגיבשה ד"ר רחל (אקי) שגב–מילר חיוניות, ללמידה בכלל ולעיבוד מידע בכתיבת עבודות בית–ספריות בפרט. השוואה והנגדה נחשבות לאסטרטגיות רמות דרג, או "ביצועי הבנה", כמו היכולת של התלמידים להסביר במלים שלהם – לא להעתיק, לתת דוגמאות, או להציג את המידע בדרך אחרת, חדשה ויצירתית. ד"ר שגב–מילר, המלמדת בסמינר הקיבוצים במסגרת המחלקה להכשרת מורים לאנגלית, המרכז לאוריינות אקדמית ולימודי תואר שני בתוכנית "חינוך רב–תחומי במדעי הרוח", טוענת שבין אם מדובר בתלמידי בית הספר ובין אם מדובר בסטודנטים באקדמיה, אלו גם אלו אינם יודעים כיצד לעשות שימוש באסטרטגיות אלה ואחרות בכתיבת עבודות.

  • לינק

    מאמר מעניין שפורסם בשנת 2010 באסופת מאמרים חדשה באוסטרליה מציג את עקרונות שיטת הSBL שנועדה לגשר על פני הפער בין תיאוריות הנלמדות באוניברסיטה לבין המציאות בבתי הספר. במאמר מוצגים השלבים השונים של שיטת תסריטי הפעולה (problem-based-scenarios) להתמודדות פרחי ההוראה עם מצבים מורכבים אפשריים בבתי הספר בהם יעבדו בעתיד. מדובר על מודל ללמידת חקר שנועד "להשליך" את פרח ההוראה לקרקע המציאות באמצעות שלבי ההתמודדות הבאים: זיהוי הבעיה, הבנה, התאמת תגובה, רפלקציה והתאמת הפתרון הנכון. השיטה של SBL פותחה באוסטרליה על מנת לסייע לפרחי ההוראה להתמודד כבר בשלבים ההכשרה עם מצבים מורכבים של ניהול כיתה ( Adam, Raoul ).

  • לינק

    מורים רבים, וגם מטפלים העובדים במערכת החינוך מרגישים שסוף השנה הוא תקופה קשה. אחרי עבודה קשה ומאמץ מתמשך במהלך השנה, אחרי שהצליחו להקנות לילדים ולכתות הרגלים, לעסוק בלמידה באווירה כיתתית חיובית, התחושה היא שיש נסיגה. דווקא בתקופה שרוצים להרגיש סיפוק מההישגים וההשקעה, , דווקא בתקופה שעייפים ורוצים כבר להתאמץ פחות, דווקא אז מתעוררים קשיים שעלולים להוביל לתחושות לא נעימות של כעס, אכזבה ותסכול. המאמר מתאר את תהליכי סיום השנה המתרחשים בכתות. מתייחס לרגרסיה המתחוללת באופן בלתי נמנע במשמעת ובמוטיבציה של הילדים ולעיתים גם של המורים, ומציע רעיונות מעשיים להתמודדות עם תהליכי הסיום. דרכים לסיים את השנה בהצלחה ובסיפוק מרביים ( חלי ברק) .

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין