מילת מפתח: דרכי התמודדות
מיון:
נמצאו 129 פריטים
פריטים מ- 61 ל-80
  • לינק

    הספר החדש, שיצא במהלך 2012 באנגלית, כולל שורה של מאמרים מעניינים שמסבירים כיצד להפוך את הלמידה של התלמידים ליצירתית ומרתקת יותר. המאמרים ממחישים כיצד ניתן ליצור חשיבה מסתעפת בכיתה וכיצד להגביר את המוטיבציה של התלמידים בכיתה. מוצגות שיטות הוראה ללמידה פעילה בכיתה , כולל עבודה בצוותים לפתרון בעיות יצירתי. עורכי הספר, חוקרים בתחומי הפסיכולוגיה החינוכית והפדגוגיה נחשבים כמומחים בעולם בתחום של יצירתיות בלמידה והנעה בכיתה. (John Baer, וJames C. Kaufman )

  • מאמר מלא

    במאמר זה מעמיקה לדון המחברת ( ד"ר מילי אפשטיין –ינאי ) בכמה מחשבות על הוראה ולמידה, במיוחד על האופן שבו הוראה ולמידה באות לידי ביטוי בתהליך הכשרת המורים. היא התמקדה בשלושה מושגים מרכזיים בתהליך ההוראה-למידה: פליאה, סקרנות וחקרנות , ובעזרתם ניסתה להאיר תהליך זה. לסיכום המאמר היא כותבת : "מבלי להדגיש את החיבור העתיק בין הוראה למעשה של אדם העומד נוכח אי־ידיעתו — אי אפשר ללמד. כדי ללמד צריך להשתוקק ללמוד. גלגוליה העכשוויים של הכשרת המורים בכל שלביה השונים נעדרת, כך נדמה לי, השתוקקות זו." ( מילי אפשטיין-ינאי ) .

  • לינק

    מורה שמבקש להיות מבוגר משמעותי לילד צריך לדעת באיזה עולם הילד חי. כדי שידע באיזה עולם הילד חי הוא צריך להכיר גם את האינטרנט וגם את פייסבוק . אתר האינטרנט המצוין "בין הצלצולים" מייחד ערוץ לרשתות חברתיות. בין השאר מופיע בו סרטון וידאו שבו מסבירה צביה אלגלי, מומחית לתוכן ולתרבות דיגיטלית ויועצת איגוד האינטרנט הישראלי, מדוע מורים צריכים להיות בפייסבוק. הדברים לקוחים מהסרטון ( צביה אלגלי) .

  • מאמר מלא

    במשך 12 שנים צפה דאג למוב (Lemov), מורה לספרות לשעבר ומנהל רשת Uncommon Schools, במאות מורים טובים ("מורים אלופים" בלשונו) בכיתות ברחבי ארצות הברית, צילם וניתח את התנהגויותיהם כדי לגלות מה הם עושים ולהעביר זאת למורים אחרים. את לקחי התצפיות שלו הוא פרסם בספר T each Like a Champion: 49 Techniques that Put Students on the Path to College ("למד כמו אלוף: 49 טכניקות שמעלות תלמידים על המסלול למכללה").

  • לינק

    מסגרת המחקר – מיזם של חקרי מקרה שהתבצע כמחקר-אורך רב אתרים שעקב אחר ההתנסויות של 15 מורים מרגע כניסתם להכשרת מורים (ברמת תואר שני) ובמהלך 3– 4 שנות הוראה או נשירה ממנה. כלים: ראיונות, תצפיות, ניתוח מטלות תלמידים, מעקב אחר תוכניות העבודה השנתיות של הנבדקים וניתוח מטלות שניתנו במסגרת תוכנית ההכשרה (שאלונים, סילבוסים). השאלה המרכזית: האם וכיצד הוראה והחלטות – קריירה קשורות לאורך זמן בהקשרים ובתנאים בית ספריים וכיתתיים שונים? ( Cochran-Smith, M) .

  • מאמר מלא

    מחקר של ד"ר אפרת קס מגלה שיש קשר הדוק בין העולם הפרטי־משפחתי לבין תחושת המסוגלות המקצועית של מורות. "אני מציעה לכל מורה", אומרת קס, "לבוא ממקום של חוזק ולבדוק באיזה בית גדלה, מה חיזק את תחושת המסוגלות שלה ומה החליש אותה". למה הכוונה ב"תחושת מסוגלות אישית"? "זוהי תחושת יכולת פנימית שיש לכל אחד ואחת מאתנו כאשר אנחנו צריכים להתמודד עם משימה חדשה; ההרגשה של 'אני יכולה להתמודד בהצלחה עם המשימה' או 'אני פוחדת מכישלון ומוותרת' ( נאוה דקל ) .

  • לינק

    האם ניתן לעשות חקר פתוח במסגרת תכנית הלימודים בכיתת בית ספר על יסודי? ד"ר גילמור קשת חושבת שכן והיא מדווחת על פרויקט החקר שעשתה עם תלמידי ט' בעתיד, תיכון למדעים בלוד. "התחלנו לקראת סוף המחצית הראשונה של שנת הלימודים. בזמן זה כבר בנינו בסיס ידע היכול לתמוך בחקר פתוח. ומההיבט המעשי, זהו זמן מתאים למפגשים רצופים ללא חגים או מבחנים." ( גילמור קשת) .

  • לינק

    מאמרון מעניין ועתיר תובנות של המורה והמחנכת יהודית ממנו ניתן ללמוד על ההתמודדות של מורים בבתי ספר עם ילדים בסיכון ועל תפקיד הרגשות בוויסות דרכי ההוראה והגישה החינוכית . מתברר כי למורים קשה מאוד לעשות את ההבחנה בין רגש ומחשבה, ולכן עשויים להיפגע גם תלמידים שמתחילים לגלות סימנים ראשונים של מוטיבציה.

  • לינק

    איך אפשר להסביר את העובדה שישנן מורות מוכשרות, חכמות, בעלות ידע וניסיון המפחדות להתמודד עם משימות חדשות, ולעומת זאת יש מורות אחרות, בעלות יכולות נמוכות יותר, שלא מפחדות להעז? באילו בתים גדלו הבטוחות והאמיצות, ומה שידרו להן הוריהן? ומה קורה כשהמעזות פחות מגיעות למערכת החינוך ופוגשות שם את הסמכות הניהולית? הספר מבוסס על מחקר רחב ובוחן את שאלת המסוגלות המקצועית של מורות: כיצד היא נבנית במשפחת המוצא של המורה, מה קורה לה במשפחה הגרעינית של המורה ומה הם הגורמים המשפיעים עליה בעולם המקצועי ( אפרת קס) .

  • תקציר

    המאמר דן בשלושה אופני תגובה לשינוי הפדגוגי-טכנולוגי הנדרש בעשייה החינוכית של המורה, כדי ליישם פדגוגיה מיטבית בבית הספר המקוון במאה ה- 21. עד לפני זמן לא רב, הטכנופוביה (פוביה= פחד/רתיעה לא רציונאליים), הייתה מחסה לגיטימי ומקובל ציבורית מפני מעורבות אקטיבית בשינוי ההכרחי המיוחל. תפיסת הטכנופוביה גורסת, שמורה לוקה בנכות תפיסתית-טכנולוגית פרמננטית, ואינו מסוגל לשלב לבדו בעצמו את הטכנולוגיה בפעילות חינוכית. כיום, לאחר שהמורים כבר משתמשים בטכנולוגיה זו לצרכיהם, קיימת נטיה הפוכה – המכונה טכנומניה ( מניה = פעילות יתר לא מידתית), שימוש בטכנולוגיה כ"חזות הכל", המביאה לשילוב מופרז ולא מידתי בפעילויות לימודיות. כך או כך, השינוי הפדגוגי המיוחל איננו מושג ( אברום רותם , עידית אבני) .

  • לינק

    מהם השיקולים החינוכיים והאישיים המעורבים בהוראה פרטנית? המאמר מונה כמה מהם. גם הטובים שבמחנכים אינם יכולים לפעול בחזיתות רבות כל כך מבלי לטעות או לחוש מתוסכלים. מאמר זה שופך אור על האתגרים שניצבים בפני המורה בשעות הפרטניות, כדי שיוכל לתכנן טוב יותר את הוראתו ומגעיו עם התלמידים שבחר ( אלחנן בר-לב).

  • לינק

    ד"ר פליק מציג טכניקות להתמודדות עם אי היענות, חוסר קשב, קשיי זיכרון, הפרעת שליטה בדחפים ותוקפנות באמצעות חיזוק התקשורת, ההעצמת המשפחה ושיפור האווירה הכללית, והדרכה במקום הכוונה של התנהגות המתבגר. השיטות כוללות חוזים התנהגותיים, תכניות ענישה התנהגותית, פרסים ועונשים וקווים מנחים לשינוי כללים וציפיות. זהו אחד הספרים המועילים והמקיפים ביותר להבנת הפרעת חוסר קשב והטיפול בה.( פליק, ג’ראד ל. ) .

  • לינק

    המחקר בחן את השפעתם של גורמים אפקטיביים על היכולת של מורים מתחילים להפעיל פדגוגית-חקר במדעים. כבר דיואי (Dewey, 1910) טען שיש לשנות את הוראת המדעים וללמדם כחקר וכך לסייע ללומדים לפתח חשיבה שיטתית. מן המחקר ניתן לראות כיצד הרגשות השפיעו על הדרך בה המורות עבדו ועל ההחלטה אם להמשיך להשתמש בפדגוגית-חקר או לשנות את דרך ההוראה. בעוד מורים חדשים רבים לומדים על חקר בתוכניות ההכשרה, רק מעט ידוע על ההתנסויות הרגשיות שלהם בבואם לנקוט בה בכיתותיהם. ממצאי מחקר זה מתארים התנסויות אלה ומסבירים את הגורמים המשפיעים. (Dreon, O., McDonald, S ).

  • לינק

    ספרם החדש של פרופסור Chris Dede ומומחה התקשוב החינוכי John Richards מעורר עניין רב בארה"ב ובעולם וזוכה לשבח. הספר נכתב לאור השינויים הדרמטיים בכיתות הלימוד בארה"ב שהופכות להיות מתוקשבות עם מחשב נייד או טאבלט לכל תלמיד. מורים בכיתות המתוקשבות מתמודדים עם מציאות פדגוגית שונה לחלוטין. יש כיום שינוי בדינאמיקה בכיתה כאשר לכל תלמיד בכיתה יש מחשב נייד או טאבלט ותשומת לבם יכולה להתפזר כיום. עורכי הספר מנסים לענות על האתגר העיקרי של מורים בכיתות מתוקשבות כיצד להפוך את הכיתה ליותר אינטראקטיבית ויותר פתוחה . נדרשת כיום גישת הוראה יותר מותאמת ויותר דיפרנציאלית בכיתה מתוקשבת שבה לכל תלמיד יש מחשב אישי ( Chris Dede and John Richards) .

  • לינק

    נושא שילובם של ילדים חולים כרוניים במערכת החינוך זוכה לחשיבות מיוחדת בתקופתנו. הודות להתקדמות הרפואית, מחלות ילדים שנחשבו בעבר כמחלות סופניות, הופכות למחלות כרוניות, שהטיפול בהן וההחלמה נמשכים חודשים ואף שנים. משום כך לבית הספר – על מרכיביו השונים – השפעה רבה על תהליך השיקום, ושילוב מוצלח בבית הספר הוא גורם מכריע בשיקום ובהחלמה כמו גם מדד להסתגלותו הטובה של הילד בעתיד. מטרתו העיקרית של ספר זה היא להציב סימני דרך בתהליך שילובו של הילד החולה במערכת החינוך ולתאר את הצרכים הפיזיים, החברתיים, הנפשיים והלימודיים שלו בסביבת הכיתה. הידע שהספר מציג הופק באמצעות תצפיות וראיונות בסביבתו של הילד החולה במחלה קשה, ועל יסוד סיפורים אישיים של מורות שחוו שילוב של ילד כזה בכיתתן ( יוספה איזנברג ) .

  • לינק

    ספר חדש על מורכבות אנושית וחינוכית בבתי הספר בישראל מנקודת מבטם של מנהלים. הספר בהוצאת מכון אבניים, מכון אבני ראשה ויחידת הבוגרים של קרן מנדל. פני החינוך דרך תיאורי מקרים של 11 מנהלי בתי ספר, המתמודדים עם השונות והמורכבות העצומה בבתי הספר שלהם. דני בר גיורא, קארן טל, רותי להבי, נסר אבו סאפי ואחרים בין הכותבים. לתאורי המקרים מגיבים אנשי שם מתחומים מגוונים בחברה ( עורכת , שבי גוברין) .

  • תקציר

    המחקר עוסק בסיפורן האישי, המקצועי והחברתי של שתי מנהלות של בתי ספר תיכון ערביים בישראל. שתי המנהלות הן מוסלמיות, בסביבות גיל ה-40, נשואות ואימהות לילדים. שתיהן בעלות תואר שני בייעוץ חינוכי, ובשנת הניהול הרביעית שלהן. המחקר נערך באמצעות ראיון עומק ונותח בשיטת "המדריך למקשיב" (The listening guide) המבחינה בין קריאות שונות של אותו הריאיון ( עראר, ח'אלד, תמר, שפירא).

  • לינק

    בספר "הוראת המדעים בצוות , Ed Linz, Mary Jane Heater, and Lori A. Howard , "מדגימים את האמת של האמרה העתיקה "שני ראשים עדיפים על אחד." מדריך זה לפיתוח מוצלח של צוות ההוראה שיתופי, בא למקסם את הלמידה של התלמידים, יסייע לפרחי הוראה ומשתלמים בחינוך המיוחד ומורים למדע בכיתות יסוד ובבית הספר העל יסודי , כמו גם שיטות למרצים בהוראת המדעים שרוצים להכניס נושאים הקשורים לצרכים מיוחדים בתוכנית הלימודים שלהם. תוך שימוש בשתי שיטות המבוססות על מחקר ותובנות אישיות של צוות המורים המנוסה, החוקרים שואפים להפוך את ההוראה בצוות למועיל לסטודנטים ונגיש גם למורים ( Linz, Ed; Heater, Mary Jane; Howard, Lori A).

  • לינק

    עם כיתות קטנות, תכנית אישית לכל תלמיד ומערך טיפולי תומך, בבית הספר "תום" בשדות ים תלמידים בעלי ליקויי למידה מרגישים בבית. ד"ר עופר זהבי, מייסד בית הספר ומנהלו מצהיר: "מה שמוביל אותנו זה לא ההתעסקות עם המוגבלויות אלא הפתרונות שאנחנו נותנים לכל ילד כדי שיוכל לתפקד כמו ילד רגיל". בית הספר "תום", אשר הוקם לפני כארבע שנים, שייך לארגון בית אקשטיין, המתמחה במתן מענה לבעלי צרכים מיוחדים, ולומדים בו 143 תלמידים בעלי ליקויי למידה במורכבות גבוהה יחסית. בבית ספר זה לומדים לימודים פורמאליים ומשלבים בהם חלקים בלתי פורמאליים כגון חוגים או מועדונים מיוחדים ( מור, אמתי).

  • לינק

    לשאוב כוחות מבפנים . ספר חדש העוסק בהתמודדות של מורים בביה"ס והמוטיבציה שלהם להמשך ההתמודדות נוכח סכנת השחיקה. נוכח התופעה הגוברת של פרישת מורים חדשים ( בארה"ב 50% מהמורים פורשים ממקצוע ההוראה בתום שנה או שנתיים ) מנסים עורכי הספר להציב תובנות עם התמודדות מורים עם מקצוע ההוראה התובעני. בספר כותבים עשרות מורים כיצד התגברו על הקשיים וכיצד שאבו כוחות מבפנים כדי להפוך את מלאכת ההוראה למרוממת ומאתגרת. הנרטיבים האישיים של המורים הכותבים בספר זה מייצגים תובנות שכל מורה ראוי שיתאזר בהם ( Audrey A. Friedman and Luke Reynolds ).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין