מילת מפתח: דרכי התמודדות
מיון:
נמצאו 128 פריטים
פריטים מ- 21 ל-40
  • לינק

    ספר זה מציג אוסף של דילמות אתיות אופייניות שנלקחו מהמציאות שאתה נפגשים מורים בעבודתם החינוכית. כל שער עוסק בדילמה שונה ומתייחס לסוג אחר של לקות כגון: תפקוד נמוך, הפרעת קשב וריכוז, שיתוק מוחין ואוטיזם. הדילמות עוסקות בגבולות האחריות שבין טובת הפרט לבין טובת הקבוצה, הגבולות הראויים לגבי הקרבה הפיזית שבין מורה לבין תלמידיו, קונפליקט נאמנויות בין המחויבות לצוות לבין המחויבות לתלמידים, התנגשות בין ערך המצוינות לבין ערך השילוב, קונפליקט בין שמירה על צנעת הפרט לבין רווחתו החברתית, וקונפליקט בין חובת הדיווח לבין הטיפול המיטבי (ג'ודי גולדנברג, דבורה ורדיגר, מרים לרנר, עידית פסטרנק).

  • לינק

    הסוגיה של שחיקת מורים אינה חדשה בספרות המקצועית ובמחקר החינוכי , אך התרומה של המאמרון הנוכחי באה הפעם מצד מורה ותיק ומוערך בארה"ב המציע כמה תובנות אישיות לגבי דרכי התמודדות . בין התובנות של הכותב , Ben Johnson ניתן לציין את ההמלצות הבאות: נסו להפעיל את התלמידים בדרך יותר מרתקת בכיתה , סיפורים קצרים הקשורים לנושא הנלמד , חידות וכדומה . נסו ללמוד בעצמכם כל יום או כל שבוע משהו חדש והעבירו זאת לתלמידים , הקפידו על שינה טובה בלילה ועל בריאות אישית , נסו לסייע כל הזמן למורים העמיתים המלמדים בביה"ס שלכם או בשכבה או שתפו בידע ובניסיון שלכם מורים עמיתים ברשת החברתית באינטרנט , נסו לאמץ גישה חיובית במהלך התקשורת עם התלמידים (, Ben Johnson).

  • לינק

    תובנות של המורה להיסטוריה יאיר פרבי לגבי שיטות הלמידה הפעילה שהנהיג בכיתות בהן הוא מלמד . "מיומנויות המאה ה21 – הם מפגינים יצירתיות וחדשנות, הם חושבים בצורה ביקורתית אך לא תמיד בצורה מערכתית, אחד הדברים שקשה להם בעיקר הוא כאשר הם צריכים לקבל החלטות. הם מעדיפים שיגידו להם על מה לכתוב, קשה להם לבחור! לאט לאט הם לומדים כיצד ללמוד ורובם הראו כי יש להם סקרנות אינטלקטואלית ( יאיר פרבי)

  • לינק

    מדריכים ותוכנות שונים תורמים לפיתוח כישורים ולחיזוק ביטחון עצמי הנדרשים להוראה בכיתות וירטואלית תוך שימוש בתוכנות של דיון/שיח מקוון. עם זאת, משאבים אלה אינם מגלים תמיד את הדיוק והעידון הנדרשים בסביבות כאלה – מה מרגישים, אילו נושאים עשויים לצוץ ואלו אתגרים אישיים כרוכים בכך. המאמר מדווח על ממצאים של מחקר פנומנולוגי שהונחו ע"י שאלת המחקר הבאה: כיצד מתארים ומבינים מורים מנוסים את התנסויותיהם בכיתות וירטואליות סינכרוניות? המטרה הייתה להבין מה המשמעות של הוראה בסביבות כאלה. נעשו ראיונות חצי מובנים עם ארבעה מורים מנוסים בהוראה ובשיח מקוונים. הראיונות נותחו בניתוח פנומנולוגי פרשני ( Cornelius, S).

  • לינק

    כחלק מהעבודה היומיומית, מורים נתקלים בקונפליקט ובמחלוקת עם תלמידים, עם הורי תלמידים, עם צוות המורים ועוד. כדי לסייע להתמודד עם קונפליקטים אלו, הוכנו שני סרטונים, שמציגים שתי דרכים שונות להתמודדות עם אירועים המתרחשים במהלך שיעור. בכל סרטון מוצגת גישה שונה, ותוצאה שונה ( משה"ח, גף סטאז' וכניסה להוראה, אונ' בר אילן, ביה"ס לחינוך, הל"ב – היחידה לסימולציה בחינוך, ).

  • לינק

    המאמר מתאר התנסויות של מחקר איכותי בלמידת מורים מחידוש ההוראה של עצמם. ממצאים מרכזיים: בשלב שבו מורים הכנסת חידוש בפועל היא בדרך כלל יוזמה חיצונית(משרד, מנהל) ולא פנימית של המורה עצמו; רק במקרה אחד החידוש היה ביוזמת המורה, וגם שם היה ביטוי של מעורבות גבוהה של ההנהלה; הכנסת חידוש ע"י המורה גורמת לרגשות מעורבים של התלהבות וסבל; ראיונות רפלקטיביים או משוב (עם חוקר, עם עמית ועוד) מזמנים עימות עם השקפות ואמונות עצמיות כמו גם העמקה והעשרה של חזון חינוכי; אין בהכרח קשר ישיר בין למידה ברמה אישית לבין למידה ברמה מערכתית; למחקר היו תרומה תיאורטית ותרומה מתודולוגית ( tam, M., Miedema, W., Onstenk, J., Wardekker, W., & ten Dam, G ).

  • לינק

    המחקר משתמש במסגרת אנאליטית של התופעה של "נטילת סיכונים"(risk taking) בהקשר של הכנסת שינוי חינוכי-פדגוגי כדי להבין מדוע יוזמות של למידה מקצועית שמטרותיהן להכניס שינויים בהוראה נכשלות לעתים קרובות. הכנסת שינוי מפעילה תהליכים מורכבים ברמה האישית, הארגונית והמערכתית. מרכיבים המונעים שינוי אפקטיבי כוללים קשיים בסיסיים בשינוי אמונות, השפעות שליליות של עומס יתר ובעיות העולות מפגיעה ביחסי אמון בארגון. לטענת הכותבים תפיסה לפיה הכנסת השינוי והפעלתו מהווים סיכון ברמה גבוהה והסתייגות מנטילת סיכונים עלולות להוות מחסומים בפני הכנסת שינוי ( Le Fevre, D.M ).

  • לינק

    ג'ון ברגמן במאמר, מצביע על המשוכה הגבוהה שהיה עליו לעבור על מנת להפוך את הכיתה בה לימד. כמורה ותיק למדעים, היה עליו לותר על יכולת ההוראה הפרונטלית, בה והתמחה, ולעבור לשיטת לימוד הפוכה. הוא טוען שעל המורים להתרחק מהוראה ישירה לקבוצה כולה, ובמקום זאת לנצל את הזמן בכיתה לפעילויות ואינטראקציות עשירות יותר ומשמעותיות יותר. השינוי המחשבתי שעבר ברגמן הוא מעבר ממורה אשר מפיץ תוכן, למנחה למידה ומאמן. אם במשך שנים טען "אני לא מלמד מדע, אני מלמד את הילדים" כיום הוא טוען "אני לא מלמד מדע, אני מלמד את הילדים איך ללמוד".(Jon Bergmann).

  • לינק

    מורה טוב, פותח צוהר לעולמות חדשים עבור תלמידיו. הוא מעורר את תאוותם להכיר את העולם ולחדור לעומקי הידע. מצד שני, מורה בינוני יכול לשעמם תלמידים ולעתים לגרום להם לסלידה עד כדי כך שהם מתרחקים לגמרי מנושא הלמידה. ליאונרדו דה וינצ'י אמר : "למידה ללא תשוקה מקלקלת את הזיכרון, ושום-דבר ממה שנספג בו אינו נשמר." מכאן הלמידה צריכה לגעת באותנטיות של התלמיד , הגרעין המיוחד של ה – "אני" השואף תוך סקרנות להכיר את העולם ואת עצמו ( פניה ודניס מרימסקי ) .

  • לינק

    ועדת היגוי (steering committee) היא ועדה מייעצת שהחברים בה הם בדרך כלל בעלי עניין או מומחים. בוועדה כזו נדונים נושאים דוגמת מדיניות, מטרות ומשאבים. ועדת היגוי היא אחד המבנים הארגוניים במערך בתי הספר לפיתוח מקצועי (PDS: Professional Development Schools), ותפקידה הוא לבנות ולפתח את השותפות מכללה-שדה. כחלק מבניית מערך ה-PDS בישראל במסלול העל-יסודי הוקמה בשנת 2000 ועדת היגוי למערך זה. ועדה זו פועלת ומלווה את השותפות מכללה-שדה מאז ועד היום ( תילי וגנר, אביבה קליגר).

  • לינק

    מרכז משאבי למידה שהקים ביה"ס הניסויי אורט "במעלה" לגבי המכלול של שיחה אישית בין מחנכים ותלמידים. בין הקבצים המצויים במרכז המשאבים של ביה"ס : איתור סגנונות למידה, השיחה האישית, השיחה האישית – חוברת עזר למורים, תדריך לשיח מחנך – ערי חינוך.

  • לינק

    בסרטון של הרצאת טום ווג'ק בTED , Tom Wujec: 3 ways the brain creates meaning תוכלו לראות את היתרונות של הצגת מולטימדיה ברמת הלומד היחיד וברמת קבוצה של לומדים המשתפים פעולה בחשיבה משותפת.ה"סוד" של הלמידה המשמעותית (ותקשורת) הוא בנייה של מודלים מנטליים.מודל זה ייבנה באמצעות שלושה אזורים בקוגניציה (שיוצרים את אפקט ("אה הה"… הבנתי), אשר מקבלים מידע מהקליפה הוויזואלית של המוח. (עיבוד לעברית ע"י לימור ליבוביץ בבלוג המועיל שלה) .

  • לינק

    עשיית שגיאות והתגברות על כשלון הינם מרכיבים טבעיים של תהליכי למידה אצל כל התלמידים, מעט מאד מחקרים התמקדו בסוגיה, איך מורים טפלו בשגיאות במסגרות כיתתיות בפועל. נערכה אנליזה של התנהגות ודרך ניהול שגיאות על ידי מורים על בסיס נתונים שהתקבלו מתצפיות סיסטמטיות ישירות (Study 1), בסרטי וידאו (Study 2) ודיווחים עצמיים של הלומדים. במחקר (Study 3) נחקרו אסוציאציות בין גישות לומדים ומרצים לנושא השגיאות והרושם שהשאירו על תחום הרגשות הספציפיים של התלמידים ( Tulis, Maria).

  • לינק

    בכנס מיטל האחרון, יוני 2013, דובר רבות בשאלת היושרה של התלמיד (שיזף רפאלי, יובב עשת, גילה קורץ ואחרים). אפילו ישנו מוצר ישראלי חדש שנועד לגלות העתקות באופן אוטומטי (Originality). המרצים התלוננו שהתלמיד יכול לעשות בקלות העתק-הדבק מהרשת ישר לעבודה שלו, והיותר גרוע מזה הוא שהם אינם מבינים מדוע זה לא בסדר. שחר עוז, מומחה לתקשוב בחינוך ולהדרכה ממוחשבת, מציע כמה הצעות מועילות בתור דרכי התמודדות עם התופעה.

  • לינק

    בבית הספר "רננים" בקריית שמונה חברו מנהלת, מורות ומפתח תוכנה כדי ליישם חינוך המותאם לכל ילד בכל מצב. אחרי כמה שנים שבהן שימשה רכזת ההדרכה של האגף לחינוך מיוחד במחוז הצפון החליטה אורנה קונקול, 41, לעשות חינוך מיוחד בשטח. לפני כארבע שנים היא מונתה למנהלת בית ספר "רננים" בקריית שמונה, הקולט אליו תלמידים בעלי פיגור קל עד בינוני מגיל חמש עד 21, ומאז היא שוקדת על בניית תכנית לימודים מיוחדת ( איתי גודר ) .

  • לינק

    האסטרטגיה הטובה ביותר לניהול כיתה היא להימנע ממצבים לא שגרתיים. קיום של שגרה מוגדרת וברורה ימנע מצב של בעיות הגורמות להתנהגות לא נאותה. שיתופי פעולה ועבודה בכיתה אצל תלמידים אלה מושתתים על הקשר הטוב שנוצר בין המורה לתלמיד. כאשר התלמידים חשים שלמורה אכפת מהם, כשהוא לא מוותר להם ולא מוותר עליהם, הם מחזירים בהשתדלות ובמאמץ להצליח. לכן ראוי ורצוי לנהל חוקי כיתה ברורים, להגדיר ציפיות ברורות של המורה מתלמידיו, להגדיר זמן ולתת זמן למעבר מפעילות אחת לפעילות אחרת, זמן להשלים עבודה, ולהימנע מחזרות משעממות.בממד הסביבתי, יש לתכנן את המרחב הכיתתי שיהיה מרווח ומאפשר מעבר נוח ולא פוגע פוצע. יש לבחון היטב את מקום הישיבה של תלמידים אלה כך שלא יהיו חשופים לגירויים מסיחים ( מרגלית עובדיה) .

  • לינק

    נזיפות חוזרות של המורה בתלמידים מפריעים משיגות לעיתים תוצאה לא רצויה. התלמיד המפריע זוכה לתשומת לב מצד המורה ולצחוקים מצד התלמידים – שהם תגמול חיובי וחזק, מה גם שלעיתים ילדים שמפריעים בכיתה רגילים שמעירים להם ונוזפים בהם, מסבירה ד"ר חיה אוסטרובר, מרצה לפסיכולוגיה במכללה האקדמית בית ברל שחקרה את שיטת "הנזיפה השקטה" ( רותי גליק) .

  • לינק

    כיצד ניתן לחנך לחשיבה אסטרטגית, ואיך אפשר לנהל כיתה ברוח כזו? כדי לענות לשאלה זו, התקיים באחת מכיתות ה' בבית ספר באזור באר שבע תהליך שבו התנסו תלמידים בחשיבה אסטרטגית. התלמידים נחשפו למילים לא מוכרות מבחינתם, והתבקשו לפרש אותן. בשלב הבא נדרשו למלא טבלה שבה פירטו מה הייתה האסטרטגיה שבה השתמשו כדי להתמודד עם המילים הלא מובנות בטקסט הנלמד ( רווית שרף) .

  • לינק

    לקות למידה בתוך בית הספר כרוכה בכאב, באכזבה ובבלבול והיא מאתגרת שוב ושוב את עבודתינו בפרקטיקה הטיפולית והחינוכית. ניתן להבין לקות למידה גם כנובעת מתוך מערכת היחסים שבין הילד לבין המסגרת החינוכית שבתוכה הוא לומד. לטענתי, הקושי המיוחד של בתי ספר בעבודתם עם בעלי לקויות למידה אינו מחויב מציאות והוא נובע לרוב מתפיסות מוטעות לגבי מערכת היחסים שבין התקין לבין הלקוי. במאמר זה ארצה לטעון שהתקין והלקוי מבנים זה את זה, מקדמים האחד את קיומו של השני ומקיימים ביניהם תלות הדדית. אבסס טענה זו, על ידי כך שאאתגר ארבע הנחות יסוד המנחות את בית הספר במפגשו עם ילדים בעלי לקות למידה ( פלג דור חיים) .

  • לינק

    בסדרה של 15 קלטות וידאו מציע המורה רוב כיצד להתמודד עם תלמידים רעשניים. המורה מתאר את שנות ההוראה הראשונות בהן נחל כישלון חרוץ כשניסה לפתור את בעיית המשמעת באמצעות צעקות או הוצאת התלמידים הבעייתיים מחוץ לכותלי הכיתה . לאחר שצבר ניסיון והתייעץ עם עמיתים פיתח אסטרטגיות לניהול כיתה תוך כדי בניית קשרים חיוביים עם תלמידיו ( Rob Plevin) .

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין