מילת מפתח: דרכי התמודדות
מיון:
נמצאו 129 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • תקציר

    מאמר זה בוחן כיצד אינטראקציות חברתיות שונות של מתבגרים עם מבוגרים משפיעה על האופן בו מתבגרים מתמודדים עם קונפליקטים העולים במסגרת בית הספר. כפי שעולה מן המחקר, אינטראקציות שונות של המתבגרים עם מבוגרים הקרובים אליהם, כגון הורים ומורים, מעלות או מורידות את האפשרות שהמתבגרים יתמודדו באופן חיובי עם קונפליקטים אשר עולים בבית ספרם. כך למשל, אם למתבגר יש קשר טוב עם מורים, הסיכוי שהוא ידע להתמודד עם קונפליקטים בצורה משביעה רצון גדל.

  • לינק

    תאוריות קונספירציה (ת"ק) אינן נחלתן של תימהונים בלבד. דונלד טראמפ נבחר לתפקידו על רקע תאוריות קונספירציה שהוא עצמו הפיץ. נוכח הקלות הבלתי נסבלת של הפצת שמועות ברשתות החברתיות ובדיית ראיות דוקומנטריות לכל טענה — האם עלינו להיאבק בתופעה זו כמו שעושהמערכת החינוך בצרפת? (נתן אודנהיימר).

  • תקציר

    שכיחותם של סוגים שונים של מכשירים אלקטרוניים ונפח התוכן ברשת העלה את כמות הגניבה הספרותית, שנחשבת לפעולה לא מוסרית. אם אנו רוצים להיות יעילים בזיהוי ובמניעה של פעולות אלה, עלינו לשפר את השיטות הקיימות כיום לגילוי גניבה ספרותית. המאמר מציג מחקר המציע מסגרת לזיהוי משופר של גניבה ספרותית. המסגרת מתמקדת בשילוב מידע מרשתות חברתיות, מידע מהאינטרנט וויזואליזציה מתקדמת של מידע המועשרת מבחינה סמנטית לגבי מחברים ומסמכים, ומאפשרת לחקור את הנתונים שהושגו באמצעות חיפוש של דפוסים מתקדמים של גניבה ספרותית (Zrnec, Aljaz; Lavbic, Dejan, 2017).

  • סיכום

    מחקר זה ביקש לאתר פערים בין הציפיות ותפיסת תפקיד המורה במהלך ההכשרה להוראה, לעומת המציאות עמה המורה מתמודד בשטח, במסגרת תפקיד ההוראה עצמו. מחקר איכותני כלל תהליך התבוננות ולאחריו 3 סבבי ראיונות עומק עם 14 מורים שהפסיקו את עבודתם לאחר 5-3 שנות הוראה. קטגוריזציה חשפה 5 'קטגוריות-על': 1. תפיסת המורה את תפקידו, 2. פערי ציפיות מהמורה, 3. מערכות היחסים, 4. אופן הערכת תפקוד המורה ו-5. מעמד המורה. לכל אחת מהן גובשו המלצות יישומית לשיפור תהליך ההכשרה להוראה, בדגש על מתן תמונה אמתית של מציאות תפקיד המורה בשטח וכלים מעשיים להתמודדות עם מציאות זו (אורי שטרנברג).

  • סיכום

    ההרצאה מתמקדת בסוגיית הזיקה והפער בין מחקר חינוכי איכותני לפרקטיקה בשדה החינוך, אשר נחקרה במסגרת הקורס "מחקר איכותני בעבודת החינוך". הקורס זימן לסטודנטים בתכנית הכשרת אקדמאים להוראה בחינה מעמיקה וביקורתית של ההקשר החינוכי שבו הם פעלו בשדה החינוך, באמצעות היכרות והתנסות עם כלי מחקר איכותניים. בשונה מרוב המחקרים האיכותניים, הבוחנים תופעה לעומק תוך התמקדות במספר קטן של נחקרים, במחקר הנוכחי השתתפו מעל ל-500 סטודנטים, אשר למדו בקורס אצל מרצים שונים, לאורך שמונה שנות קיומו. הדיון בממצאים שופך אור על העמימות והמורכבות ששדה החינוך מזמן ומציע שינוי אופרטיבי בתכניות להכשרת המורים (יהודית וינברגר).

  • תקציר

    מאמר זה מדווח על ניתוח נרטיבי של מסע למידה של מורה מורים אחד בפרויקט של למידה מקצועית שנמשך שנתיים. התפתחות מקצועית נתפסת כתהליכי הלמידה המורכבים הנובעים מהאינטראקציות המשמעותיות בין מורה המורים הבודד לבין הֶקְשֵׁר העבודה שלו/שלה. ניתוח המחברים מלמד שהיכולת לנהל אינטראקציות מסוג זה תורמת מאוד לתחושת הפגיעות של מורי המורים. המחברים מתארים באופן אנליטי שלוש אסטרטגיות (בניית הערכה עצמית חיובית, שמירה על מחויבות מוסרית ומטרה, והיענות אסטרטגית) כדי להתמודד עם הפגיעות הזו ומתארים את השפעתן על תהליכים של התפתחות מקצועית כמו גם את תוצאותיה (Vanassche, Eline; Kelchtermans, Geert, 2016).

  • סיכום

    למידה בתוך ובין תרבויות שונות היא חלק אינטגרלי של הכשרת מורים במאה ה-21. ככל שמוביליות של מורים, מורי מורים וסטודנטים בחינוך מתרחבת חשוב להבין כיצד הנושאים, ההזדמנויות והאתגרים השונים, העולים בהקשר זה משפיעים על למידה ועל הכשרה. מאפיין אינהרנטי לעבודה בתרבויות בין-לאומיות שונות מתמצה במושג "מרחבי גבול" (boundary spaces) הנוצרים בתהליכי מעבר. כאן מדובר בהתנסות מעשית של מתכשרים ו/או מורי מורים בארץ או בתרבות אחרת. השינוי יכול להתבטא במעבר במונחים שונים: גיאוגרפיים, חברתיים, תרבותיים, לשוניים, אישיים או מקצועיים. במחקרים עצמיים קודמים בחנו הכותבות את ההשתמעויות של תהליך התנסות זה על למידה והוראה במרחבים החדשים שבהם עבודתן הקודמת כמורות בית ספר "פגשה" את עבודתן כמורות מורים. המחקר הנוכחי מטפל במעבר מהקשר (context) בין-לאומי אחד להקשר בין-לאומי אחר ובהתפתחות היכולות שלהן, כמורות מורים, לזהות, להבין, לדון ולנהל את שני המרחבים (Williams, J, & Berry, A).

  • תקציר

    מערכת החינוך בכלל ובתי הספר בפרט, משמיעים הצהרות רבות בדבר אחריותם לקדם כל ילד וילדה, להגן עליהם, להעניק יחס אישי ולהבטיח מרחב בטוח ומגן. עם זאת, עבור התלמידים והתלמידות ההומוסקסואלים, לסביות, טרנסג'נדרים וביסקסואלים (להלן להט"ב) עלול בית הספר להוות אתר של התנצחות, בו מועצמות תחושותיהם השליליות וממנו הם מודרים בעזרת אמצעים סימליים ופיזיים כאחד. לאור החסר במחקרים עדכניים הבודקים עמדות של אנשי חינוך כלפי הומוסקסואליות והטמעת נושא הנטייה המינית והמיעוטים המיניים במערכת החינוך, המחקר המוצע שם לו למטרה להתמקד בבחינת נכונותם של פרחי הוראה להטמיע את הנושא הן דרך סיוע לתלמידים להט"ב והן דרך דיון והפעלות עבור כלל אוכלוסיית התלמידים (אניה גליקמן וטל שמר אלקיים).

  • לינק

    יורם אורעד מפנה זרקור בבלוג המרכזי של רשת שלובים לנושא השינוי והחינוך להתמודדות עמו: "מערכת החינוך מייצרת ומניפה לעתים קרובות דגלים חדשים. חלקם הם ביטוי לצרכים הנובעים מהשינוי העז והמהיר שהחברה עוברת: פיתוח מיומנויות המאה העשרים ואחת (מונח לא מתאים לטעמי), הבנת האחר ולימודי מתמטיקה 5 יחידות לימוד. האם יכול להיות שהגיע הזמן לעסוק בדבר עצמו, אותו הדבר שאחראי לפחות לחלק מן הדגלים – עצם השינוי עצמו? השינוי הזה הוא כה דרמטי, כה עז וכה מהיר והוא נמשך כבר זמן כה ממושך, עד שאני תוהה מדוע עד כה לא התייחסנו אליו" (יורם אורעד).

  • לינק

    לקראת עונת המבחנים, 9 דרכים מצויינות להתכונן באופן אפקטיבי: 1. הקפידו על ארוחת בוקר. 2. הרחיקו את הטלפון. 3. התחילו בשלב מוקדם ותכננו את הלמידה בפריסה של מנות קטנות (עדיף ללמוד 10 פעמים, שעה על פעם מ- 10 שעות רצופות בפעם אחת). 4. כמעט הכי חשוב: ביחנו את עצמכם במקום סתם לחזור על החומר. 5. היו אתם המורים ולמדו מישהו אחר את חומר המבחן. 6. אל תישענו על סימון החומר באמצעות עט מרקר- כוחו של הסימון חלש משנדמה. 7. אל תאזינו למוזיקה בזמן שאתם מתכוננים. 8. צאו לשאוף אוויר ולבצע פעילות גופנית. 9. הקפידו לישון. רוצים שתלמידיכם יצליחו במבחנים? ספרו להם על עקרונות "מדע ההתכוננות" ואפשרו להם לחזור על החומר באופן האפקטיבי ביותר (אתר חברת מתודיקה).

  • לינק

    הקנטות בין ילדים שכיחות בחיי בית הספר, וכיום נוספה להן זירת האינטרנט. להיחשפות מתמשכת לאלימות מילולית יש השלכות שליליות על התפתחות הילד, ובהן פגיעה בתחושת המוּגנות, בדימוי העצמי, הסתגרות והימנעות מסיטואציות חברתיות. מאמר הגות זה ממוקד בפיתוח הכשירות החברתית של התלמידים להתמודד עם המצבים הללו, דהיינו בפיתוח היכולת שלהם להגן על עצמם. הוא מבוסס על שילוב בין סקירת ספרות לידע מבוסס-פרקטיקה, ותרומתו המרכזית היא בארגון הרעיונות ובהצגתם במסגרת חשיבה תלת-שלבית המיועדת ליישום בהקשרים חינוכיים. כל שלב מוסבר תוך קישור לפועלו של איש החינוך. פיתוח הכשירות להתמודד עם הקנטות יתרום לרווחתם הנפשית של כלל התלמידים ויסייע להם להתנהל בחברה דמוקרטית מרובת תרבויות (ענת כורם).

  • לינק

    שחיקת מורים ונשירה מהוראה מעסיקים רבות חוקרים, חינוכאים ומקבלי החלטות. בשנים האחרונות החל להעסיק את החוקרים גם המושג זהות מקצועית והקשר שלו לשחיקה. בספר זה תשעה מחקרים שנערכו בעשור האחרון. המחקרים מבקשים להשוות בין קבוצות שונות של מורים ביחס לזהותם המקצועית, לשחיקה שלהם ולקשר שבין הזהות המקצועית והשחיקה (שרגא פישרמן).

  • תקציר

    הפרעת קשב וריכוז (ADHD) היא אחת ההפרעות הפסיכיאטריות הנפוצות ביותר, המשפיעה על 10-6 אחוזים מהילדים. מחקרים מהעת האחרונה הראו שהמחלה ממשיכה לגיל ההתבגרות ולבגרות. המטרה של מושב זה היא לסקור את מצב מדע האבחון והטיפול של הפרעת קשב וריכוז במבוגרים צעירים וסטודנטים בקולג'. אוכלוסייה זו מציבה אתגרים התפתחותיים ייחודיים בהערכת התסמינים והדבקות בטיפול. היעד של הצגה זו היא לקדם הבנה טובה יותר של אבחון דיפרנציאלי ואפשרויות טיפול אפקטיביות הספציפיות לקבוצת גיל זו (Glod, C., 2016).

  • לינק

    החלטתם להתרכז במשימה מסוימת ומצאתם עצמכם מוסחים ממנה תוך זמן קצר? אל תתייסרו ממחשבותיכם הנודדות. מומלץ להתיידד עם ההסחה ואפילו לבחור האם לחזור למשימה המקורית או לתת מקום לאבדן הריכוז. עצם הערנות וההתיידדות עם מבנה ההסחות שלנו, ישפרו את יכולת הריכוז שלנו ויגבירו את הסיכוי שנבקש לחזור למשימה ולהשלים אותה (אתר חברת מתודיקה).

  • לינק

    בעשורים האחרונים אנו עדים להתרחבות גדולה בשילוב טכנולוגיות דיגיטליות במערכת החינוך. אלא שלצד היתרונות הרבים הגלומים בטכנולוגיות אלה ללמידה והוראה, מחקרים מצביעים על קיומו של קשר בין התפתחותן וחדירתן של טכנולוגית למערכת החינוך ובין השימוש ההולך וגובר שעושים בהן תלמידים לשם ביצוע מעשי הונאה בלמידה. המחקר הנוכחי בחן את תופעת ההונאה בלמידה במערכת החינוך בישראל במבחנים, בכתיבת עבודות ובהכנת שיעורים בית. זאת תוך הבחנה בין הונאה דיגיטלית לבין הונאה הנעשית בדרכים ה"מסורתיות" ותוך התמקדות בעמדותובדרכי התמודדות עם התופעה בקרב תלמידים, מורים והורים מסוגי הפיקוח השונים בישראל (אינה בלאו ויורם עשת-אלקלעי).

  • מאמר מלא

    לקות הקשב הינה אחת הלקויות הנפוצות ביותר בתוך מערכת החינוך הרגילה בעולם ובישראל. על אף שלימוד ילד עם לקות קשב לכאורה מצריכה הכשרה של חינוך מיוחד, הרי שבפועל מכיוון שרובם המוחלט של הילדים עם לקות הקשב לומדים במערכת החינוך הרגילה, מוריהם הינם מורים שעברו הכשרה להוראה דיסציפלינרית, אך לא להוראת תלמידי חינוך מיוחד. אי לכך, עולה השאלה אילו כלים יש למורה ה"רגיל" להתמודד בהצלחה עם תלמיד עם לקות קשב, ולהצליח לקדמו ולהביאו להישגים, כאשר כל זה נעשה במסגרת של כיתה רגילה, בה לומדים כשלושים תלמידים בממוצע. מסתבר שלא מעט (הדס דוויק).

  • מאמר מלא

    מאמר זה מציג מודל שש שלבי לניתוח מקרה (Case Study) של תלמיד בסיכון. המודל המוצע מרחיב את ההתבוננות על התלמיד, על המורה ועל בית הספר כארגון, וכך משפיע על תפיסות עולם ועל הפרקטיקה בהתערבות עם תלמידים בסיכון. העיגון התיאורטי המוצג בכל שלב מאיר את נחיצותו של השלב בשינוי פרדיגמות באשר לתלמידים בסיכון (נרקיס שור).

  • לינק

    בפרוס שנת הלימודים החדשה מציע יורם אורעד 15 עצות מועילות ויקרות ערך לקהילת המורים והגננות. "כמי שהיה בעברו מורה במסגרות שונות במשך למעלה משלושים שנה – במיוחד בחטיבות ביניים ובתיכון, אני רוצה להעז להציע כמה עצות שנבעו בעיקר מנסיוני כמורה אבל גם מספרות חינוכית מוכחת – מחקרית ואחרת, ששכנעה אותי. כמובן שאין לתפוס את העצות האלה ככללי ברזל. ממש לא. אני מציע שכל מורה יבחן אותן ויבדוק האם הן באמת טובות, האם הן באמת מועילות, האם הן מתאימות לו, האם הן רלוונטיות לעבודתו" (יורם אורעד).

  • לינק

    מוסדות להשכלה גבוהה רבים מפתחים תכניות לעזור לסטודנטים להשאר ממוקדי תעודה ולא לעזוב את לימודיהם. יש אמנם מוסדות למטרת רווח ששמחים לחלוב את הסטודנט עד טיפת כספו האחרונה, אבל על פי רוב מוסדות שמכבדים את עצמם באמת רוצים להביא את הסטודנטים שלהם לסיום מוצלח ולקבלת תואר. היום, כמו בתחומים רבים אחרים, מגייסים את הנתונים, וניתוחם, כדי לטפל בנושא הזה. יש פרויקטים המיועדים לזיהוי מוקדם של סטודנטים שנמצאים בסכנת נשירה על מנת לעזור להם להתגבר על הקשיים ולא יעזוב את הלימודים. אם נתונים יכולים לאותת לגורמים במוסד להשכלה גבוהה שסטודנט נתקל בקשיים כך שהתערבות מוקדמת וממוקדת תמנע את הנשירה, מדובר בשימוש לגיטימי ואפילו רצוי של נתוני הסטודנט – כל עוד השימוש במידע הזה נעשה בהסכמת הסטודנט, ואיננו מנוצל לצרכים אחרים (ג'יי הורוויץ).

  • סיכום

    העבודה היום-יומית מול עשרות תלמידים והוריהם מעמידה בפני המורים סוגיות אתיות רבות, שלא תמיד ברור כיצד לפתור אותן. למי פונים כשתלמיד מספר על אב מכה? האם יש להתערב כשמתעורר חשש לניצול תלמידה הסובלת מפיגור? ומה עושים עם נער שסיפר לכם "בסוד" שהוא מעשן חשיש? מחברות הספר החדש "אתיקה בחינוך המיוחד" מבקשות לספק מענה לשאלות הללו – גם למורי החינוך הרגיל (תמירה גלילי).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין