מילת מפתח: דרכי הוראה
מיון:
נמצאו 793 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • תקציר

    הכרת אותיות וזיהוי צליליהן חשובים להתפתחות יכולות הקריאה של ילדים. המאמר מתאר מחקר פעולה שבוחן האם יישום שתי דרכי הוראה חדשות יחולל שיפור ביכולת ילדי גן לזהות אותיות וצליליהן. נמצא שתלמידי גן אשר התקשו בזיהוי אותיות וצלילים שיפרו משמעותית את יכולותיהם בעקבות יישום שיטות הוראה שונות במסגרת קבוצות קטנות.

  • לינק

    אסופת מאמרים ומחקרים בשיתוף מורים בוגרי התכנית "טכנולוגיה בחינוך" לתואר שני במכללת סמינר הקיבוצים. מחקרים אלה משלבים בין התאוריה למעשה ופותחים צוהר ליישומה של פדגוגיה דיגיטלית בבתי הספר. זהו ספר חשוב לכל העוסקים בהוראה ובלמידה בסיוע תקשוב בבתי ספר ובמכללות להכשרת מורים בישראל. העורכת היא ד"ר רבקה ודמני – סיו"ר המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) ומומחית לחדשנות דיגיטלית בחינוך, בהוראה ובלמידה (עמי סלנט).

  • מאמר מלא

    אנחנו יכולים להעיד שהתרחש דבר משמעותי בחיינו כאשר זה "עשה לנו משהו", זה צבט אותנו, נגע ברגש, השאיר סימן, הצטרף לתובנות שלנו בעניין מסוים. למשל, כאשר צופים בסרט או קוראים ספר מעניין. אנו מרגישים כיצד "הראש עובד" או איך הלב או הנפש מתרחבים. זה קורה כאשר יש חוויה משמעותית מעצבת, מיוחדת. זה קורה אחרי מפגש עם חברים או בני אדם אחרים, אחרי פגישה טובה או טיול מהנה. "המשמעותי" מתווסף אלינו וגורם לנו, בדרך כלל, תחושה של סיפוק והתרגשות. אנו חשים צמיחה וגדילה. נראה כי מה שקורה מאחורי הקלעים הוא סוג של דיאלוג שאנו מקיימים עם הסרט, הספר, הדמויות שאנו פוגשים, הנוף, האוכל או האבן. יאמר לנו התלמיד: אני מבין. זה קורה גם לי בחיים הפרטיים שלי, עם החברים ועם המשפחה, ביחס לעיסוקים שלי ולחוויות שאני חווה. אבל מה לכל זה ולבית הספר? מה לכל זה וללימודי היסטוריה הנכפים עלינו? (גדי ראונר).

  • לינק

    לימור ליבוביץ עומדת בבלוג שלה על הקשר בין שירה לבין אנימציה על רקע הרצאת הטד של בילי קולינס (Billy Collins: Everyday moments, caught in time): "בילי קולינס הוא משורר אמריקאי אהוב, מכובד וידוע הוא בוודאי לא צריך לפרסם את עצמו באמצעות יצירת אנימציה על שיריו. אז מדוע הוא עשה זאת? החיבור בין חברת סנדנס לבין בילי קולינס היה מובן מאליו בעיני קולינס. קולינס, המומחה בשירה מקבל השראה מהתנסויותיו וגם מקומיקס. הוא מודה ש'באגס באני' (לוני טונס) הוא אחד ממקורות ההשראה שלו. אדם יצירתי מחבר בין עולמות שונים ויוצר עולם חדש, וזה בדיוק מה שקרה בחיבור בין השירה של קולינס לאנימציה המקסימה של חברת סנדרס" (לימור ליבוביץ).

  • לינק

    מחבר המאמר מציג את היוזמה “הצעת טקסונומיה להוראת משנה: שבע קטגוריות״. ללימוד התלמוד יש מקום מרכזי בין מקצועות היהדות שבהם יש לעסוק, ואילו לימוד המשנה כחיבור עצמאי נדחק מעט לשוליים, והמשנה לעתים קרובות נלמדת ‘מתוך התלמוד׳ ומתוך הקשרן של סוגיות התלמוד השונות. הקשיים המרכזיים המתעוררים בתהליך הלמידה של המשנה מתמקדים בעיקר בתחושת חוסר הרלוונטיות של המשנה לעולמם של התלמידים ובקושי להתמודד עם אופייה האסוציאטיבי. היוזמה הפדגוגית מפתחת הצעה להבניית לימוד המשנה בקטגוריות מובחנות תוך הדגשת היבטים ערכיים ושלבי למידה עצמית, שעשויים להוביל לשיפור בתהליך ההוראה של המשנה ולהפוך אותה ל׳עמוד ברזל׳ משמעותי בעולמם הדתי של התלמידים (ירון זילברשטיין).

  • סיכום

    המאמר מציג סקירת-על של מחקרים שבחנו תוכניות התפתחות מקצועית למורים. מדובר במחקרים אקספרימנטליים על תוכניות התפתחות מקצועית למורי גן-י"ב בארה"ב (התפיסה היא שהוראה היא תלוית-תרבות; בארה"ב אין קוריקולום לאומי) מאז 1975. לדעת הכותבת ייחודה של הסקירה בהשוואה לסקירות אחרות בנושא זה היא בהתבססותה על שני היבטים בתיאורית הפעילות שלהן: א. תכני הרעיונות המרכזיים שבתוכניות; ב. הפדגוגיות הנקוטות בתוכניות. בסקירות הקיימות ההתייחסות הייתה לרוב למאפיינים מבניים (משך, אינטנסיביות, טכניקות ההוראה וכדו'), שהיוו קווים מנחים לבניית תוכניות איכותיות (Kennedy, M).

  • סיכום

    במאמר מוצג חקר מקרה אקספלורטיבי שבחן התנסויות של מורה אפרו-אמריקנית מתחילה לשפה האנגלית. חקר הקשר שלה עם התלמידים מגלה כיצד התמודדה עם אתגרים של ניהול הכיתה, דיסוננס תרבותי, פיתוח קשרי מורה-תלמיד ומאבק ב"שליטה" של ערכים "לבנים" של המעמד הבינוני כמעצבי אינטראקציות עם תלמידים במערכת (Coffey, H., & Farinde-Wu, A).

  • לינק

    ד"ר יצחק רם לא יניח לתלמידיו לוותר לעצמם. מובן שלא יוותר לעצמו. דברים ייעשו אצלו כמו שצריך, וזה רק נשמע פשוט. אני יכול להעיד על כך מניסיוני. רם, מורה מיתולוגי לחינוך גופני, לא עושה חשבון כשהוא מרביץ ערכים. כלומר הוא כן עושה חשבון, והיסטוריה, ופיזיקה, ופילוסופיה. הרבה פילוסופיה. אני מאמין באמונה שלמה, הוא אומר, שחינוך גופני, אם מורים אותו כהלכה, הוא המקצוע החשוב ביותר בבית הספר (ישראל שורק).

  • סיכום

    פרק זה טוען, כי תנועת המחשבה של "הוראה לשם הבנה" (Teaching for Understanding), הפועלת בעולם ובארץ בעשורים האחרונים, הצליחה לפתח מסגרות הוראה יעילות להבנת התכנים שנלמדים בבתי הספר. עם זאת, תנועה זו נכשלה בכל הקשור לבניית תפיסה חינוכית כוללת שמאפשרת הבנה מעמיקה, מורכבת וביקורתית של העולם ולא התייצבה במרכז מערכת החינוך. לדעת המחבר, הדבר נגרם, לפחות באופן חלקי, בשל כשלים משותפים לרוב הוגי התנועה. הפרק מציע דרכים להתמודד עם כשלים אלה במגמה להביא לחינוך להבנת העולם (אמנון כרמון).

  • לינק

    ג'יי הורוויץ אינו חושך שבטו "מהיומרה ומהיוהרה", כדבריו, של מקדמי קורסי המוּק: "בכתבה קצרה חדשה ב-Chronicle of Higher Education פיל היל סוקר את השינויים שחלו בניהול של Coursera ושל Udacity…היל ממשיך ומסביר שגם אם ה-MOOC לא חולל את השינוי המיוחל בהשכלה הגבוהה הוא העלה את קרנה של הלימוד המקוון, כך שהיום מוסדות להשכלה גבוהה מתאמצים מאד לבנות קורסים מקוונים איכותיים. זה ללא ספק תהליך מבורך, אבל קיים מרחק רב מאד בין קורסים מקוונים איכותיים במוסדות להשכלה גבוהה לבין המהפכה ש-Coursera ו-Udacity הבטיחו. די להזכיר שבשנת 2012 סבסטיאן תרון, מייסד Udacity, הצהיר שבעקבות הצלחת מודל ה-MOOC תוך 50 שנים יהיו רק עשרה מוסדות של השכלה גבוהה בעולם…היו שהוקסמו מהתחזית הזאת, והיו שראו בו חלום בלהות. מה שבטוח, והיום זה ברור לחלוטין, הוא שמדובר בהגזמה פרועה שלא תתממש…" (ג'יי הורוויץ).

  • לינק

    במאמר מתואר שימוש בכלי השלכתי כדרך יעילה ופורייה לקדם פעילות קבוצתית ולאפשר התרתם של קונפליקטים ואיתור של 'נקודות עיוורון' (blind spots) בתהליך העבודה. ההבנה של שלבי ההתפתחות בתהליכי הקבוצה והאמונה בהופעה של כוחות לא מודעים בתהליכים אלו מלווים אותי לאורך המאמר, ולכן מודגש הצורך לשמור על עמדה סקרנית ומשחקית נוכח ה'ידוע מראש'. כמו כן, ניסיתי להדגים במאמר את התרומה של השימוש בשפה מטפורית לניהול השיח בקבוצה ולעידוד חופש דיבור ותחושה לא מאיימת. מסיבות אלו בחרתי להדגיש קטעים מהדוגמה וכן לתאר את המעורבות האישית שלי בתהליך עצמו (מילי אפשטיין־ינאי).

  • לינק

    כותבי המאמר מתמודדים עם השאלה "מה נדרש כדי להעמיד הכשרה לשוויון וצדק חברתיים (אף כי יש להדגיש שיש הבדלים בין שני ערכים אלה פילוסופית ומעשית) בחזית ובמרכז של תוכניות להכשרת מורים?". על בסיס מחקרים ותכנון מחדש, הם מציגים ארבעה כיווני פעולה חיוניים ("מטלות") לקידום הטיפול בכך. כבר לפני למעלה מעשור נטען כי הצבת ערכים של הגינות/צדק בחזית ובמרכז ההכשרה דורשת שינוי רדיקלי של מטרות, מחויבויות והסדרים (Nieto, 2000), אך לא נראה שנעשה די בנידון (Cochran-Smith, M., Ell, F., Grudnoff, L., Haigh, M., Hill, M., & Ludlow, L).

  • סיכום

    למידה קונסטרוקטיביסטית היא לא טכניקה כלשהי של הוראה. למידה קונסטרוקטיביסטית היא למידה משמעותית, שבמהלכה הילד מעבד את המידע שקלט ונותן משמעות לחוויותיו האישיות. ואל דאגה, אימוץ הקונסטרוקטיביזם איננו מחייב שינוי מהפכני בארגון סביבת הגן. הוא דורש בעיקר שינוי תפיסתי אצל הגננת, וכמובן אצל ילדי הגן (ליאורה לוי).

  • לינק

    המושג של מסוגלות עצמית, שהינו משתנה חשוב בתהליך ההוראה, והאופן שבו הוא משתקף בהוראה זוכים לאחרונה להיות במוקד תשומת הלב. עקב כך, מחקר זה עוסק בקשר בין אמונות לגבי מסוגלות עצמית בהוראת מדעים של מורים עתידיים למדעים לבין פרקטיקות ההוראה שלהם. הוא נערך בקרב ארבעה מורים עתידיים למדעים בשנת הלימודים האחרונה שלהם באוניברסיטה ציבורית. המחברים עקבו אחר תהליכי ההוראה של המורים העתידיים למדעים, אשר לכולם היו רמות שונות של אמונות לגבי מסוגלות עצמית להוראת המדעים, תוך שימוש בחקר מקרה (Saka, Mehpare; Bayram, Hale; Kabapinar, Filiz, 2016).

  • סיכום

    במאמר זה, המחבר מסביר כי ההנאה של המורה מההוראה היא המפתח להוראה איכותית ואחד מהמרכיבים לבניית סביבת למידה טובה יותר.המחבר טוען כי ניתן לבנות סביבת למידה טובה יותר באמצעות מתן אמון מצד המערכת בדרך העבודה של המנהלים ושל המורים. הוא טוען כי מורים מצוינים מוצאים מה שעובד עבורם ועבור תלמידיהם, ומיישמים אותו (Jonathan Eckert, 2016).

  • תקציר

    מחקר זה בדק את הרעיון שההשפעה של בהירות המרצה על למידה מותנית בהנעה של סטודנטים. המחברים הקצו רנדומלית 128 משתתפים לצפייה בסרטון וידאו של הרצאה בהירה או לא בהירה וביקשו מהם לדווח על הנעתם לעבד באופן מעמיק את חומרי ההרצאה. התוצאות הראו שאפילו במקרה של הוראה בהירה, ציוני המבחנים לא עלו כאשר הנעת הסטודנטים לעיבוד החומרים הייתה נמוכה. אולם, כאשר הנעת הסטודנטים לעיבוד החומרים הייתה גבוהה, ההנעה פעלה הדדית עם בהירות המרצה והעלתה את ציוני המבחנים (Bolkan, San; Goodboy, Alan K.; Kelsey, Dawn M., 2016).

  • תקציר

    במחקר זה המחברים בוחנים את הגורמים המובילים תכניות חינוכיות להשיג את תוצאותיהם, במקרה זה סיוע למשתתפים לשפר את הוראתם באמצעות הפיכה לאנשי מקצוע רפלקטיביים וממוקדים יותר בלמידה. בהשוואה לתוצאות מתכניות בעלות מטרות דומות עם ראיות מהתכנית הנוכחית, המחברים מצאו שלסביבה הפדגוגית של מורים יש תפקיד מכריע בהשפעה על מעבר הידע של התכנית להוראה של המשתתפים. סינתזה של תוצאות ממחקר זה ומתכניות אחרות מציעה שעירוב משתתפים במחקר פעולה יכול להיות דרך אפקטיבית לסייע להם להתגבר על מחסומים בהקשר הפדגוגי שלהם (Pleschova, Gabriela; McAlpine, Lynn, 2016).

  • סיכום

    הממצא המרכזי של מחקר-סקר זה הוא שאף כי מתוך רשימות קורסים וסילבוסים הדבר לא נראה, יש עיסוק רב ורחב בנושאים של אתיקה בחינוך בתוכניות להכשרת מורים במגוון מגמות וכיוונים. המאמר מדווח על תוצאות סקר בין-לאומי על חינוך אתי בתוכניות להכשרת מורים בחמש מדינות: ארה"ב, אנגליה, קנדה, אוסטרליה והולנד, ובוחן את הקשר בין תכנים של חינוך אתי לבין כיוונים רחבים יותר של הכשרה מקצועית (Warnick & Silverman, 2011). מטרות הסקר: לאשש (או לערער) ממצאי מחקר קודם שנעשה בתחום זה (Glanzer & Ream, 2007) ולבחון מתודולוגיות אחרות לאיסוף נתונים. שאלות הסקר: (1) כיצד תופסים מורי מורים לאתיקה את התכנים שהם מלמדים כהיבט של הכשרת מורים? (2) אילו גורמים מוסדיים מעכבים הפעלת קורסים של חינוך אתי? (3) מהן מטרות הקורסים הקיימים? (Maxwell, M., Tremblay-Laprise, A., Filion, Boon, H., Daly, C., van der Hoven, M., Heilbronn, R., Lenselink, M., & Walters, S).

  • לינק

    אפרת מעטוף מפרסמת סקירה העוסקת במִשׂחוּק (Gamification) בהוראה ומציעה את ההגדרה הבאה: "שילוב מאפיינים משחקיים (כמו תחרותיות או תזמון משימות) בפעילות שאינה משחקית, כאמצעי להשגת מטרה לימודית, חברתית או התנהגותית, אותה הגדיר המורה. המשחוק מעורר בקרב התלמידים מוטיבציה לביצוע פעולות שגרתיות (ואולי אף משעממות…), בכך שהוא הופך אותן למהנות יותר; מסייע למורה לרכז את תשומת הלב של התלמידים לפעילות; מטפח בתלמיד תחושה של הישג ומסוגלות ומטפח שינויים התנהגותיים" (אפרת מעטוף).

  • תקציר

    במחקר זה נחקרה תרומת ההוראה והלמידה הרב תחומית של המקרא ללמידה משמעותית. בתפיסת המחקר, הכוונה ללמידה שמבנה חיבור בין עולמו של הלומד לבין הטקסט המקראי, ושמאפשרת ומעודדת את הלומד להתעניין בעולם המקרא ולמצוא הנאה בלמידה. במרכז תהליכי ההוראה הועמדה סוגיה מקראית, ותחומי דעת שונים הציגו את המשותף והרלוונטי לזמננו להתמודדות עם קשיי לומדים וללמידה של מקרא. המחקר התבצע במכללת לוינסקי, במסגרת הקורס הסדנאי "הוראת המקרא בהיבט רב תחומי" – ובמסגרת ההתנסות בהוראה במספר בתי ספר, בעיקר בבית הספר "מורדי הגטאות" ברמת גן. משתתפי המחקר היו סטודנטים מתמחי מקרא המכשירים עצמם להוראה בבית ספר יסודי ועל יסודי, משנים ב' וג' בתואר הראשון וכן סטודנטים לתואר שני בהוראה M.Teach שנה א' (גלי דינור).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין