מילת מפתח: דרום-קוריאה
מיון:
נמצאו 14 פריטים
פריטים מ- 1 ל-14
  • לינק

    המטרה של מחקר זה הייתה לחקור הכשרת מורים בגישת הצֶבֶר מדעים, טכנולוגיה, הנדסה, אמנויות ומתמטיקה (STEAM) ולבחון את התנאים המוצלחים ליישומה. מחקר זה צפה בשני בתי ספר מובילים שהשתתפו באופן פעיל בהוראת מדעים, טכנולוגיה, הנדסה, אמנויות ומתמטיקה החל מן השלב הראשוני של ההוראה בגישה זו בקוריאה (Hunkoog Jho; Oksu Hong; Jinwoong Song., 2016).

  • לינק

    מאמר זה בוחן כיצד מאמצי הרפורמה בחינוך לגיל הרך בקוריאה, אשר נועדו לטפח את העצמי של הילדים, יוצרים סביבה חינוכית מקוטעת ומסוכסכת. המחברת מתמקדת בדרכים המורכבות והבלתי אחידות שבהן אידיאלים חינוכיים ומיובאים מיושמים בהקשרים מקומיים (Ahn, Junehui, 2015).

  • לינק

    הגיוני לחשוב שהתנאי הכי חשוב להצלחת מערכת חינוך הוא הכסף שעומד לרשותה. לפני כ50 שנה, לדרום קוריאה ולפינלנד היו מערכות חינוך כושלות. לפינלנד הייתה את אחת הכלכלות החלשות באירופה ודרום קוריאה סבלה ממלחמת אזרחים מתמשכת. כיום מדובר בשתיים ממעצמות החינוך הבולטות בעולם. בואו נבחן מה עושות מערכות החינוך המצליחות (אך השונות מאד) הללו, ומה אנחנו יכולים ללמוד מהן על ישראל (מקור וקרדיט: אתר "הגיע זמן חינוך").

  • תקציר

    מחקר זה מיועד כדי לחקור כיצד ההקשר האקולוגי של הכשרת מורים משפיע על ההתפתחות המקצועית של מורי המורים הדרום קוריאניים. ממצאי המחקר חושפים שהדאגות של מורי מורים דרום קוריאניים לגבי ההתפתחות המקצועית שלהם קשורות בעיקר לעריכת מחקר המושפע מהשפעות גלובליות, פוליטיות, חברתיות ומוסדיות ביחד (Hyeyoung Hwang, 2014).

  • לינק

    דו"ח השוואתי חדש של אונ"סקו אודות מצב התקשוב החינוכי במדינות דרום מזרח אסיה ואסיה. בדו"ח נכללים 18 מדינות בינהן , סינגפור, דרום קוריאה, יפאן , קזחסטאן , גיאורגיה , הודו ואינדונזיה. הדו"ח כולל את הפרקים הבאים: מדיניות תקשוב חינוכי , תשתית התשתית החינוכי, שילוב המחשב בהוראה – הלכה למעשה, תכניות תקשוב ארציות, הוראה מתוקשבת ולמידה מקוונת. המדינה המובילה היא סינגפור , הדואגת לא רק ליחס של מחשב אחד לארבעה תלמידים אלא גם להפעלה רציפה של תכניות הוראה ייעודיות בתחום התקשוב החינוכי. מדינות נוספות המובילות בתחומי התקשוב החינוכי עפ"י המדד המשוקלל של E-readiness הן דרום קוריאה , יפאן וגאורגיה .

  • סיכום

    פיתוח ה-KTOP (Korean Teaching Observation Protocol) לעקוב ולגלות את החלקים הזקוקים לשיפור בהוראה האק טואלית בכיתה ובמעבדה. לתאר את המטרות הבסיסיות, תהליך הפיתוח, התוקף והאמינות של KTOP, להכניס את היישומים של -KTOPהמטרה הבסיסית של KTOP הינה, לעשות בו שימוש לשיפור ההוראה בכיתות מדעים על ידי תצפית ישירה של כיתות המדעים וביצוע אנליזה לאיתור תחומים הדורשים שיפור. לפיתוח כלי תצפית שיעזרו בזיהוי היבטים של שיפור הוראת מדעים, השתמשו בשיטת צפייה ישירה Direct observational method ובשיטת כיסוי המודל הגנרי generic model overlay method. השימוש בשתי שיטות אלה אמור להקטין את הפער בין התיאוריה למעשה ( Park- Jongwon, Shin Park- Young, Kim- Youngmin, Park- Jongseok ).

  • לינק

    מחקר זה מתאר פיתוח של תכנית לימודים בקוריאה, לחינוך מדעי אתי המבוססת על STS לתלמידי בית הספר התיכון המתמחים או מתכוננים להתמחות בעתיד במדעים ובהנדסה. התכנית החינוכית כוללת חומרים מתחומי הפילוסופיה, היסטוריה, סוציולוגיה, אתיקה של מדע וטכנולוגיה, ותיאוריות המבוססות על STS. החוקרים קיוו שהתכניות החינוכיות האתיות שלהם יקדמו ויפתחו אמונות אפיסטומולוגיות ופיתוח שיקול דעת מוסרי. מרכיבים פסיכולוגיים אלה נבנו לצורך פתרון דילמות חברתיות ואתיות מורכבות בתחומי המדעים וההנדסה. כפי שצויין בתחילה, התכנית הועברה לתלמידי בתי ספר תיכון בקוריאה שלומדים מדעים והנדסה ( Han, Hyemin . Jeong, Changwoo).

  • לינק

    המאמר משווה בין מודלים להערכת מורים במדינות שונות כדי להבין כיצד הערכות האחריותיות של המורה מקושרות לשיפור הלמידה ולאפקטיביות של המורה. המחברים מתבוננים בקהילות הלמידה המקצועית של מורים בפינלנד, באחריותיות הארגונית של Carrera Magisterial במקסיקו, מערכת וולונטרית של תשלום למורים המבוססת על ביצוע, כמו גם האחריותיות שהמורים מתמודדים עמה מצד ההורים וקהילות בית הספר ביפן ובדרום קוריאה. בנוסף, נידון הקשר בין אחריותיות חינוכית לבין ההישגים הלימודיים של התלמידים (Williams, J., & Engel, L., 2012).

  • סיכום

    תחום קריטי החשוב לפיתוח פעילויות מחשב יעילות ותכנון יישומים הוא הוראת ולמידת מדעים. המטרה של מחקר זה היתה, ללמוד את היחסים בין שימוש במחשב על ידי התלמידים, איסטרטגיות הוראה בכיתה והענין בלימוד מדעים בקרב תלמידי כיתות ח' בארצות הברית ובקוריאה. כמה מדדים של מעורבות מחשב ואיסטרטגיות לימוד בכיתה נבחנו במחקר זה ותלמידים שנכללו בו היו מקבוצות מדגם של ה- TIMSS . כמה מפעילויות המחשב ואיסטרטגיות בכיתה היו signi1-cantly היו קשורות עם הנאה בלימוד מדעים ( House, J. Daniel).

  • לינק

    המחבר הוא מורה כיתה ה' ב- Edward W. Brooke Charter School. הוא לימד בבתי ספר בסיאול שבדרום קוריאה ובאתונה ביוון. המחבר טוען כי פוליטיקאים וקובעי מדיניות מציבים לעתים קרובות את מערכת החינוך של דרום קוריאה כדוגמא בשל ציוני המבחנים המרשימים שלה. אולם, מבט מקרוב מראה שהחינוך בדרום קוריאה אינו המודל הטוב ביותר אחרי הכול (Duffy, 2012).

  • סיכום

    מאז שנת 2008 מפתחים במערכת החינוך בדרום קוריאה מודל חדשני של בתי ספר תיכוניים הנקראים בתי ספר חכמים ( Smart schools) . הרעיון הוא לפתח בתי ספר תיכוניים שסביבת הלמידה שלהם היא כולה מתוקשבת וגם דרכי ההוראה של המורים מבוססים על אמצעיים טכנולוגיים מתקדמים . במיזם זה השקיעו הדרום קוריאנים מאות מיליוני דולרים מתוך הנחת יסוד כי זו הדרך להכשיר את הצעירים לעבודת ההי-טק במפעלים הטכנולוגיים הגדולים במדינה כמו סמסונג ואחרים. מעבר למאפיינים של טאבלטים לכל התלמידים ולוח "חכם" למורה , בתי הספר החכמים בדרום קוריאה (ראה סרט וידאו) יצרו בקרה על כל סביבת הלמידה האישית של התלמידים , בכניסה לכיתות, במעקב של ההורים מהבית דרך האינטרנט ובניטור בלתי פוסק מצד המערכת הממוחשבת הבית ספרית.

  • מאמר מלא

    קוריאה הדרומית מתקשבת את מערכת החינוך שלה לפי תכניות חומש עקביות. ישראל עדיין בשלבים ראשונים, אך היא יכולה להדביק את הפער הדיגיטלי . בביקור בקוריאה הדרומית למדנו ממערכת חינוך העוסקת בהטמעה עקיבה של תקשוב כבר עשרים שנה. כל חמש שנים מציג משרד החינוך תכנית רב־שנתית. התכניות הרב־שנתיות מתאימות את מערכת החינוך למציאות המשתנה. הכנסת שינויים וחידושים לבתי הספר, יחד עם בקרה מתמדת על איכות השיטות הנהוגות בה והרלוונטיות שלהן, הן חלק מהתרבות החינוכית. זה אולי הדבר החשוב ביותר שעלינו ללמוד מהביקור( עופר רימון).

  • לינק

    התלמידים הקוריאנים אינם מביישים את ארצם במבחנים בינלאומיים. במבחן פיז"ה של ה-OECD שבדק את רמת הבנת הנקרא של תלמידים ביותר מ-70 ארצות, קוריאה לקחה, יחד עם פינלנד, את המקום הראשון. אבל בניגוד למדינת ישראל הרי בדרום קוריאה מבינים עתה כי זהו לא בהכרח המנוף להצלחה הכלכלית. קוריאנים רבים מודאגים מכך שמערכת החינוך הנוכחית אמנם מאתגרת אקדמית את התלמידים, אך "אינה מכינה אותם לעבודה בתעשייה ובחברה". דרום קוריאה מבינה עכשיו שכדי להשתלב בזירה הגלובלית ככוח בעל זהות ייחודית, עליה לשים כעת דגש על יצירתיות.

  • לינק

    החל משנת 2015 התלמידים בקוריאה הדרומית לא יצטרכו עוד לשאת ספרי לימוד כבדים, כיוון שכולם יעברו לפורמט דיגיטלי – זהו היעד השאפתני שהעמידה לעצמה הממשלה בסיאול, שהקציבה שני מיליארד דולר לטובת הפרויקט הבלוג "אנגאדג'ט" מדווח כי הספרים עצמם יהיו זמינים באמצעות הענן המתוקשב באינטרנט . התקציב הממשלתי אמור גם לכלול את רכישתם של מחשבי טאבלטים או כלים אחרים לקריאת ספרים דיגיטליים. חלק מהתלמידים בדרום קוריאה כבר משתמשים בספרים בפורמט דיגיטלי וקוראים בהם באמצעות נטבוקים, אך הדבר נחשב לבלתי מספק. במשרד החינוך הדרום קוריאני אמרו עוד כי התכנית החדשה תאפשר לתלמידים שאינם נמצאים בבית הספר להשתתף בשיעורים באופן מקוון ( יוסי גורביץ ).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין