מילת מפתח: דפוסי התמודדות
מיון:
נמצאו 41 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • סיכום

    כאשר המחבר היה בתיכון, הוא קיבל ציון מצוין בכל שיעורי המתמטיקה שלמד – עד שהחל ללמוד חשבון אינפיניטסימלי. באלגברה ובגיאומטריה, הוא יכול היה להסתמך על שינון נוסחאות, אבל עכשיו היה עליו לחשוב בעצמו. זה היה נורא, והסתיים בכך שקיבל ציון בינוני ובקושי עבר את שיעור החשבון האינפיניטסימלי בקולג'. המחבר היה משוכנע שהסיבה לכך היא שלא הייתה לו חשיבה מתמטית, ומאז הוא נמנע ממקצוע זה. הסתבר שהוא טעה. קרוב לוודאי שלא היה הופך לאשף מתמטי, אבל המגבלה לא הייתה שאין לו כישרון במתמטיקה, אלא אמונתו שהייתה לו מגבלה מלכתחילה. מיליוני סטודנטים בשנתם הראשונה בקולג' נכשלים בקורסים אלה, ומשום שאלגברה הוא מקצוע חובה, רבים נושרים מהלימודים לגמרי. ניתן לשנות את המשוואה הפטליסטית הזו. במספר רב של מחקרים שנערכו בקפידה, פסיכולוגים חברתיים הראו שלהתנסויות קצרות יש השפעה חזקה וממושכת על עתידם האקדמי של תלמידים על ידי שינוי הלכי המחשבה שלהם לפני כניסתם לקולג' (David L. Kirp , 2016).

  • תקציר

    געגוע הוא נושא מוזנח במחקר ובתיאוריה הפסיכולוגית למרות העובדה שהוא מרכיב חשוב בחיי האדם. בהתבסס על דוגמאות קליניות, מאמר זה מציע מחשבות אודות מקום הגעגוע בחייהם של ילדים ניצולי שואה ובאלו של דור שני לניצולי שואה. החלק הראשון מתאר את מושג הגעגוע והבחנתו מנוסטלגיה ותשוקה, בעוד החלק השני משתמש במספר דוגמאות קליניות כדי לתאר דפוסים של הימנעות מגעגוע: איסור, הכחשה, קשרים שטוחים, הימנעות וחוסר יכולת להיפרד. המאמר מסתיים בבחינה של היבטים בריאים ומסתגלים של געגוע אשר ניתן להשתמש בהם עבור חיים עשירים ובריאים יותר (Galiya Rabinovitch, Efrat Kass).

  • לינק

    המאבק לשוויון ולצמצום פערים במערכת החינוך הוא אחד הנושאים המדוברים ביותר בשיח החינוכי בישראל מאז שנות השישים. אלא שבשנים האחרונות עמדו בפני משרד החינוך סוגיות הקשורות באופן ישיר או עקיף לרעיון השוויון בחינוך, ובכולן נבחר אופן התמודדות המשקף מגמות המבטלות, מצמצמות או מאטות מהלכים לקידום השוויון שנקט המשרד בעבר (נחום בלס).

  • סיכום

    בדצמבר האחרון נפל דבר בתיכון "גארפילד" שבסיאטל, וושינגטון. ארבע שנים לאחר הוראה של מועצת המחוז שתלמידי התיכונים הציבוריים בסיאטל חייבים לגשת שלוש פעמים בשנה למבחן הנקרא Measures of Academic Progress, ובקיצור MAP, הבוחן את התקדמותם בקריאה, אלגברה וגאומטריה, המורים מסרבים לשתף פעולה. לדעתם, MAP משבש את מהלך הלימודים התקין בבית הספר ומסכל את המאמץ החינוכי שלהם ( נתן אונדהיימר) .

  • לינק

    חדש באתר "בין הצלצולים" של הסתדרות המורים ומט"ח – עזרה ראשונה בנושא דחייה חברתית – מערכי מפגשים ממוקדים ובהם מגוון פעילויות, סרטי הדרכה ומצגות להעברה בכיתה. דחייה חברתית היא תופעה שכיחה וקשה, ואין מורה שלא נתקל בילדים דחויים בקרב תלמידיו. לדחייה חברתית עלולות להיות השלכות ארוכות טווח: פגיעה בדימוי העצמי, בדידות וייאוש, הפרעות רגשיות וקשיים התנהגותיים ( אתר "בין הצלצולים") .

  • לינק

    במעגלי ראו"ת אסופת כלי עבודה המכַוונים להתמקדות בתלמיד היחיד. מתוך התבוננות מערכתית בידע המקצועי ובמשאבי ההוראה והתמיכה הקיימים בבית הספר נוצר תהליך המתבסס על פרקטיקות בית ספריות רווחות ומשלב ביניהן – כדי לקדם תהליך של שיפור מתמיד עם התלמידים (תדהר גוטמן ) .

  • תקציר

    המאמר דן בשלושה אופני תגובה לשינוי הפדגוגי-טכנולוגי הנדרש בעשייה החינוכית של המורה, כדי ליישם פדגוגיה מיטבית בבית הספר המקוון במאה ה- 21. עד לפני זמן לא רב, הטכנופוביה (פוביה= פחד/רתיעה לא רציונאליים), הייתה מחסה לגיטימי ומקובל ציבורית מפני מעורבות אקטיבית בשינוי ההכרחי המיוחל. תפיסת הטכנופוביה גורסת, שמורה לוקה בנכות תפיסתית-טכנולוגית פרמננטית, ואינו מסוגל לשלב לבדו בעצמו את הטכנולוגיה בפעילות חינוכית. כיום, לאחר שהמורים כבר משתמשים בטכנולוגיה זו לצרכיהם, קיימת נטיה הפוכה – המכונה טכנומניה ( מניה = פעילות יתר לא מידתית), שימוש בטכנולוגיה כ"חזות הכל", המביאה לשילוב מופרז ולא מידתי בפעילויות לימודיות. כך או כך, השינוי הפדגוגי המיוחל איננו מושג ( אברום רותם , עידית אבני) .

  • לינק

    יותר ויותר נתקל המורה המקוון באתגרים ארגוניים ופדגוגיים בכתות המקוונת 1:1 ( לכל תלמיד התקן קצה אישי ) כמו גם בכתות מקוונות חלקית, במצבים בהם עליו להתמודד עם מלכודות וסבך חוקי, תקנוני ובירוקרטי, בו המורה נזקק למוגנות מהמערכת. המוגנות הקיימת אינה עונה כיום על הצרכים שמעמידה הסביבה הלימודית העדכנית, המפורטת לצורך כך במאמר זה בקצרה, שכוללת שלושה מרכיבי יסוד: התנהלות בסביבה טכנולוגית, תוכן, ושימוש במדיה מתווכת שהיא המדיה החברתית ( אברום רותם ועידית אבני).

  • לינק

    המאמר מתאר מחקר חדש הבוחן כיצד מתמודדים מורים עם תלמידים וכחניים המאופיינים בדפוסי התנהגות שונים (נגה שביט-רז, 2012).

  • מאמר מלא

    במאמרו מאיר העיניים נעזר פרופסור יזהר אופלטקה במונחים "ניהול רגשות" (emotion management) ו"הצגה (או הפגנה) רגשית" (emotion display), המרבים להופיע בספרות הפסיכולוגית־ארגונית, כדי להדגיש את האבסורד שבהמשגת תפקיד המורה כ"נותן שירות". נקודת מבט ביקורתית זו תדגיש את ההכרח להביא בחשבון את ההיבטים הרגשיים של ההוראה בכל רפורמה חינוכית הנוגעת בתפקיד המורה. הממדים הרגשיים המורכבים של תהליכי ההוראה והלמידה אינם מאפשרים סטנדרטיזציה ורציונליזציה של ההוראה כפי שהוגי דעות נאו־ליברלים רבים טענו וטוענים. עולות מספר שאלות על תפקיד המורה בימינו הנאו־ליברליים: כיצד נורמות חברתיות מעצבות את הרגשות שמורים מצופים להביע בעבודתם; מהם חוקי הרגש המשולבים בתרבות בית הספר ומכוננים אותה; מהם ביטויים רגשיים "ראויים" מבחינת המורים; איך המורים לומדים את דרכי ניהול הרגשות "הראויים" במקום עבודתם; מדוע מורים מדכאים רגשות מסוימים בעבודתם. התשובות על שאלות אלו שונות היום מן התשובות שהיינו מקבלים לפני שני עשורים ( יזהר אופלטקה ).

  • מאמר מלא

    גם מורים שמסכימים עקרונית עם עמדת הסמכות המגדלת מתקשים ליישמה. זוהי עמדה תובענית מבחינה רגשית; היא מפגישה את המורה עם חולשות, נקודות עיוורות, הזדהויות ורגישויות שלו עצמו ולא רק של תלמידיו; היא מאתגרת את יכולת ההחזקה, ההכלה והאמפתיה שהוא מסוגל לפתח. כדי להכשיר מורים לעבוד מתוך עמדה כזאת, צריך ליצור אקלים חינוכי בבית הספר שמאפשר אותה. עניין זה כרוך לעתים בהנחלתן של עמדות שאינן מקובלות על מקצת המורים, כדי ש"יחס אמפתי למורה" לא יישאר סיסמה ריקה, חשוב מאוד לבנות למורים בתוך בית הספר מרחב להתייעצות – מרחב קונקרטי שכולל הקצאת מקום וזמנים קבועים, ומרחב מטפורי בלבו של המנהל ובעקבותיו בלבבות האחרים. מרחב כזה לא נועד רק ל"כיבוי שרפות", אלא למתן אפשרות ליציאה מהיום יום הלוחץ, לעצירה לצורך התבוננות, לחשיבה לעומק על האירועים כבין־סובייקטיביים, להכרת הסובייקטיביות של המורה. הפניית קשב כזה למורה, שמאפשר התבוננות מעמיקה וזיהוי של רגשותיו וצרכיו מול התלמיד, מול ההורים או מול בית הספר, עשויה למוסס תגובות רגשיות חריפות, לעצור תגובות אימפולסיביות פוגעות, או לפחות למתן ולמזער את נזקיהן לאחר התפרצותן ( שראל , דני).

  • לינק

    מורים נתונים במערכת יחסים נמרצת ומורכבת שבה הם נעלבים ועולבים, ננגסים ונוגסים. תאוריית הביס מציעה מבט מפתיע על יחסים ועל התמודדות עם עלבונות . תאוריית הביס של קליל ג'מיסון, יועצת לפיתוח ארגוני, מנתחת יחסים בין־אישיים בארגון על בסיס משל מטפורי פשוט: כל אדם בארגון הוא עיגול שגודלו מייצג את תחושת הערך והעוצמה שלו ברגע נתון. העיגולים הגדולים הם המנהלים, מקבלי ההחלטות; העיגולים הקטנים יותר הם הכפיפים בדרגות השונות – חלקם עיגולים בינוניים וחלקם קטנים מאוד. יש קשר בין הדרגה של אדם בארגון ובין תחושת הערך העצמי שלו, אך הקשר לא תמיד פשוט. אדם יכול להחזיק בדרגה גבוהה, אך להיות בעל תחושת ערך עצמי רופפת, ולהפך ( אורית אלפי).

  • לינק

    על אף שחלה ירידה באחוז הנשירה מבתי הספר, הולך ועולה מספר התלמידים החלשים. איך קורה שמוסדות הלימוד מעצימים פערים חברתיים ולימודיים בין הילדים במקום לצמצם אותם? תלמידים חלשים מוחלשים במערכת החינוך בישראל! המסקנה המצערת הזו הושגה במחקרם של פרופ' ויקטור פרידמן מהמכללה האקדמית עמק יזרעאל וד"ר מיכל ראזר ממרכז מיתרים במכללת אורנים, שמראים כי לעתים קרובות, במקום שמסגרות לימודיות המותאמות לתלמידים בסיכון יצמצמו את הפער החברתי – הן מעצימות אותו. הכוונה היא למוסדות לימוד מטעם משרד החינוך ומטעם משרד העבודה, כשתוצאות דומות נרשמו גם בלא מעט בתי ספר רגילים (חטיבות ביניים ומקיפים). תלמידים אלה", מצוין במחקר, "שמרביתם מגיעים מאוכלוסיות 'נחלשות', חווים כישלון מתמיד ומפתחים תחושות ניכור ודפוסי התנהגות בעייתיים". אולם פרופ' פרידמן וד"ר ראזר לא ביצעו את מחקרם רק כדי להצביע על הבעייתיות במערכת, אלא בעיקר כדי לאתר דרכים להתמודד איתה בצורה מושכלת ולהביא לשינוי ממשי במצב הנוער. "מדובר במחקר פעולה", מסביר פרופ' פרידמן. "הוא נעשה יחד עם המערכות שאיתן אנחנו עובדים, במטרה להקנות להם כלים חדשים. ולכן, כל העבודה שלנו מתבצעת תוך שיתוף פעולה עם המורים ועם צוות בתי הספר".

  • לינק

    סקירת ביקורת חיובית לגבי ספרה האחרון של פרופסור קרול דואק , פסיכולוגית וחוקרת בתחום החינוך באוניברסיטת סטנפורד. דואק כותבת בספרה על התגבשות הלכי מחשבה ( MINDSET ) או דפוסי מחשבה של אנשים והשפעתם על הצלחה בחינוך ובבתי ספר. לדעתה של פרופסור דואק, הלכי המחשבה של תלמידים מעצבים לעתים את יכולות מימוש הפוטנציאל של תלמידים בבתי הספר וניתן לשפר את היכולות הלימודיות שלהם ע"י שינוי הלכי המחשבה. תלמידים שנכשלו פעם אחת קובעים לעצמם הלך מחשבה מסוים אשר פוגע בפוטנציאל שלהם ומערכת החינוך יכולה לשנות זאת ע"י התמודדות לערעור הלכי מחשבה מוטעים. מורים בכיתה צריכים לבדוק באמצעות שאלונים או ראיונות מה הם הלכי המחשבה של תלמידיהם כנקודת מוצא לשיפור הלמידה בכיתה.

  • לינק

    ד"ר עדה בקר, מרצה על פסיכולוגיה והתפתחות הילד במכללת סמינר הקיבוצים, אומרת כי כבר בגיל הרך ילדים מנהלים מערכות יחסים מורכבות, הרחק מהעיניים הצופיות של הורים או גננות. "ילדים בונים לעצמם עולם משלהם ולא רוצים שתהיה בו דריסת רגל למבוגרים או פיקוח. הם מפתחים שפה משלהם שאינה מובנת לנו. יש להם חוקים פנימיים משלהם". בקר ישבה שנים בארגז החול כדי לחקור את מערכות היחסים של ילדים ואת תהליך החיברות שלהם. "ישיבה בארגז החול" היא כינוי לטכניקת צפייה בגן הילדים. את תצפיותיה היא מנתחת בספרה, "עם מי שיחקת בגן היום?", שראה אור לאחרונה בהוצאת מכון מופ"ת, בשילוב מחקרים שרובם נעשו בחו"ל. בספר היא מגוללת את הסיפור הנסתר של עולמם החברתי של ילדים בגיל הרך – עולם שלא נחקר דיו בישראל לטעמה – ויוצרת ממנו משל חברתי. מסקנותיו לא תמיד נעימות לאוזן.

  • לינק

    סלאור" הוא המרכז להוראת למידה של אוריינות אקדמית במכללת סמינר הקיבוצים בו לומדים מדי שנה כ300 סטודנטים בדרך המנטורינג. בצורתו הקלאסית , המנטורינג הוא מפגש הנחיה לימודי של אחד על אחד ויש לו איפיונים ייחודיים. מטרות מאמר זה הן מחד, להאיר את מימד ההוראה במנטורינג של אוריינות אקדמית במרכז "סלאור" באמצעות המשגתו ויצירת מודל תיאורטי המעוגן בפרקטיקה. ומאידך, להציע אפשרות של העברה ( איכותנית) של מאפיינים רלוונטיים מהמודל המוצע אל פרקטיקות הוראה אחרות במכללה. הגורמים המקצועיים המשפיעים על ההוראה במנטורינג הם תפיסת תפקיד המנחה והמונחית על ידי שניהם, צרכים , מטרות וציפיות של המנחה והמונחה, מצב הידע של המונחה, כמו גם מאפייני תחום הדעת שבו עוסקת ההוראה. ( וולפנספרגר, יוכי).

  • לינק

    האסופה החינוכית שהוציאה באפריל 2010 העמותה האמריקאית לפיתוח מיומנויות עתידיות (Partnership for 21st Century Skills ) היא מלאכת מחשבת של חשיבה פדגוגית שמובילי החינוך בעולם נטלו בה חלק. בקובץ המאמרים סקירות מרתקות על דרכי למידה רצויות ומיומנויות למידה שנכתבו בין היתר ע"י מובילי החינוך הבאים: Linda Darling-Hammond, Chris Dede, Rebecca DuFour, Richard DuFour, Douglas Fisher, Robin Fogarty, Nancy Frey, Howard Gardner, Andy Hargreaves,. כל אחד מן המאמרים מציע גישה חינוכית מושכלת לפיתוח מיומנויות קוגניטיביות של תלמידים ודרכי הוראה הנדרשות לכl בעתיד. אחד המאמרים המעניינים הוא "חזון סינגפור : ללמד פחות אך ללמוד יותר" ( נכתב ע"י RICHARD DUFOUR ). מאמר מעניין אחר הוא : "מודל להערכת מיומנויות למידה במאה ה21 ( Douglas reeves ). עורכי קובץ המאמרים הם James Bellanca and Ron Brandt.

  • לינק

    המחקר הנוכחי בדק קשר בין תפישות אתיות ועמדות (צדק ארגוני ומחויבות ארגונית) ביחס לבתי הספר של מורים ומורות לבין כוונותיהם לעזוב את העבודה. המחקר התמקד בשני תת-תחומים: א) צדק חלוקתי (distributive) המתייחס להוגנות של תוצאות(גמולים, קידום) המשפיעות על עובדים;ב) צדק נוהלי (procedural ) המתאר הוגנות של נהלים שבאמצעותם מחליטים על התוצאות הנ"ל. ממצאי המחקר – המחקר מרחיב את הידע על כוונות לעזוב את העבודה מתוך בחינה של ההבדלים בין מורים ומורות בהיבט של הדרך בה הם תופסים צדק חלוקתי ונוהלי בבית הספר, ומתוך בחינת התפקיד המתווך של מחויבות אפקטיבית או נורמטיבית של מורים ומורות לבית הספר. מן המחקר עולה שלא ניתן להתעלם מן ההבדלים הקיימים בנושא זה בין מורים לבין מורות בישראל. הממצאים תומכים ברעיון שלמורים ולמורות יש מערכות שונות של ציפיות ביחס לתחומי האחריות שלהם בעבודה . הדבר משפיע באורח שונה על כוונות העזיבה שלהם את בית הספר ( Shapira-Lishchinsky, L ).

  • לינק

    בעיות התנהגות בכיתה והפרעות משמעת הן אירועים מורכבים שיש להם ממדים רגשיים וקוגניטיביים סמויים. המחקר הנוכחי נעזר בשתי סכמות אנליטיות כדי להבין לעומק את מהות ומאפייני השיח של מורים עם תלמידים במהלך הטיפול בהפרעות משמעת. 31 סטודנטים במכללה להוראה צפו במקרים של הפרעות משמעת בגני ילדים ובכיתות של בתי ספר יסודיים ותיעדו 20 מהם. בתום השיעור הם ראיינו (בנפרד) את המורה ואת התלמיד על האירוע וסייעו לחשוף את הנרטיב הפנימי של השותפים. הממצאים משקפים מיצוב סמכותי, ולעתים קרובות כוחני, של הגננות ושל המורות כלפי התלמידים. הן משתמשות בשפה בוטה, חסרת עידון, שיש בה לא מעט פקודות, הנחיות והתרסות כלפי התלמידים שהפרו את המשמעת ברוב המקרים הנרטיב של המורות משקף היצמדות לכללים שלהן בניהול הגן והתייחסות מעטה לנסיבות האישיות של התלמיד המפריע. הנרטיב של התלמידים פחות מגובש ונוטה להצדקת המעשים . החוקר מסכם באומרו: "ללא התבוננות אמִתית במראה אין סיכוי לפתור את הבעיה ( אליעזר יריב). קישור למאמר המלא

  • לינק

    מהמאמר הקצר של רותי בן ישי , מורה בביה"ס המנסה לקדם דרכי הוראה באמצעות סביבת מחשבים ניידים , ניתן ללמוד רבות על הדילמות של אותם מורים השואפים לשנות את סביבות ההוראה –למידה ועל התנגדות עמיתיהם. ראוי לציין את התייחסותה של רותי בן ישי להעדר סביבה תומכת של מורים עמיתים בביה"ס. "הבדידות המקצועית שאני חווה. מרגישה כי יש התנגדות רבה של מורים לפרויקט הניידים. נדמה לי כי חלקה לפחות, נובעת מהיותם מורים בסוף הדרך המקצועית. הם רוצים להמשיך את מספר השנים המצומצם שנותר להם עד היציאה לפנסיה, ללא שינוי מיותר, שידרוש מהם עבודה רבה יותר, התמודדות עם מצבים חדשים ועם דרכי הוראה שאינם מורגלים להן. הוראה כשהמורה במרכז, שונה תכלית השינוי מהוראה שבה התלמיד במרכז" .

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין