מילת מפתח: דיסלקציה
מיון:
נמצאו 16 פריטים
פריטים מ- 1 ל-16
  • לינק

    טכנולוגיות מידע ותקשורת, שהן הרכיב העיקרי של הלמידה המקוונת, מאפשרות אמצעים חלופיים של גישה לחומרי למידה מבוססי רשת המרכיבים את תוכן הלמידה המקוונת. אולם, חומרים אלה יכולים לסייע לספק התנסות חינוכית טובה רק אם הם מתוכננים בקפידה, דבר הנכון במיוחד עבור אנשים בעלי קשיים בלמידה מטקסטים או בעלי לקויות למידה אחרות (כגון דיסלקציה). המכשול העיקרי ללמידה עבור אנשים אלה נובע בדרך כלל מן הצורה שבה מסופקים חומרי הלמידה מבוססי הרשת. תוך שימוש בהנחיות מהספרות הרלוונטית, מאמר זה מספק רשימת תיוג המעריכה את הדרגה שבה חומרי למידה מבוססי רשת לוקחים בחשבון את הצרכים של אנשים בעלי מוגבלויות, בייחוד אלה הסובלים מדיסלקציה (Radovan, Marko; Perdih, Mojca, 2016).

  • לינק

    מחקר חדש מראה כי אנשים דיסלקטיים המשתמשים בקוראי ספרים אלקטרוניים, כדוגמת Nook וקינדל (Kindle) יכולים לקרוא בקלות ובמהירות רבות יותר , ויש להם הבנה טובה יותר של החומר (Tate, Nick, 2013).

  • לינק

    ייתכן שדיסלקציה שמקורה בהעדר חשיפה לגירויים מתאימים בגיל מוקדם חמורה אף יותר מדיסלקציה שמקורה בליקויים גנטיים. מחקר חדש מגלה כי דיסלקציה נגרמת ככל הנראה משני סוגים נפרדים של בעיות במוח. החוקרים, מאוניברסיטת ייל, השתמשו במכשיר fMRI(דימות תפקודית בתהודה מגנטית) כדי לבדוק את מוחותיהם של 43 בני נוער הסובלים מליקויי קריאה בשעה שבני הנוער קראו מלים שהוצגו לפניהם. החוקרים בדקו גם קבוצה של 27 בני נוער שקוראים היטב. המעקב אחר כל הנבדקים נעשה מאז שהיו בבית ספר יסודי, ותוצאותיו התפרסמו החודש בכתב העת "Psychiatry "Biological. מבין בני הנוער הסובלים מליקויי קריאה, קבוצה אחת סובלת ממה שהוגדר על ידי החוקרים כ"דיסלקציה הנגרמת בעיקר מסיבות גנטיות". אצל תלמידים אלה התגלו שיבושים במסלולים העצביים במוח שבהם משתמשים קוראים רגילים לצורך עיבוד בסיסי של קול ושפה. אך התלמידים למדו לגייס חלקים אחרים במוח כדי להתמודד עם הקושי. הם עדיין קוראים לאט, אך מסוגלים להבין היטב מה הם קוראים. בני נוער מהקבוצה השנייה סובלים מסוג של דיסלקציה שלדברי החוקרים "מושפע יותר מהסביבה". מערכת עיבוד הצליל והשפה במוחם של תלמידים אלה תקינה, אך נראה שלצורך הבנת חומר הקריאה הם מסתמכים יותר על הזיכרון מאשר על מרכזי השפה במוח. יכולת הקריאה של תלמידים אלה נותרה נמוכה לאורך שנות המחקר והם קיבלו ציונים לא טובים במבחנים שבהם נבדקו מהירות הקריאה והבנת הנקרא ( בוני רותמן מוריס, ניו יורק טיימס

  • לינק

    מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את הידע של סטודנטים להוראה בבית הספר היסודי לגבי מבני שפה בסיסיים ואת התפיסות שלהם ואת הידע שלהם לגבי דיסלקציה. הממצאים מהמחקר הנוכחי מציעים שבממוצע סטודנטים להוראה מסוגלים להפגין מיומנויות מרומזות הקשורות למבני שפה בסיסיים מסוימים (כגון: מניית/ספירת הברות), אבל נכשלים בהפגנת ידע מפורש של מבני שפה אחרים (כגון: עקרונות של תורת הקול). בנוסף, נראה כי סטודנטים להוראה מחזיקים בתפיסה השגויה הנפוצה שדיסלקציה היא פגם בתפיסה החזותית יותר מאשר בעיה בעיבוד הפונולוגי. במחקר נידונות השלכות לגבי מחקר עתידי ולגבי הכשרת מורים ( Washburn, Erin K.; Joshi, R. Malatesha).

  • לינק

    דיסלקסיה התפתחותית מוגדרת ככשל מתמשך ברכישת קריאה. מדובר בקושי מתמשך ברכישת מיומנות תקינה של פיענוח מילים כתובות, לעתים קרובות חרף תמיכה שיטתית, נסיבות חיים שאינן מנבאות כישלון והיעדר חסרים חושיים חמורים (ראייה ושמיעה). מטרתו של המאמר היא לתאר את מקור הכשל ברכישת מיומנות הפיענוח של מילים כתובות, גם כאשר הללו מוצגות במבודד – כשל המאפיין את מרבית המוגדרים דיסלקטים. המאמר עוסק אפוא ב- 65% מלקויי הקריאה, שרובם לומדים במערכת החינוך הרגילה. הבעיה העיקרית בטיפול בתלמידים לקויי קריאה אינה קשורה לידע הנוגע לטיפול יעיל, אלא לאמונה שקנתה לה שביתה בקרב רבים שמכיוון שמדובר ב"פגם מוחי גנטי" אי אפשר לתקנו באופן משביע רצון. אמונה זו, המשפיעה לרעה על נכונותם של מורים והורים לפעול לשיקום הקריאה, שגויה מיסודה. מקורה הגנטי של הדיסלקסיה אינו צריך לרפות את ידינו; הוא אף יכול להדריך את הטיפול בה ( אורן לם).

  • לינק

    במשך שנים השתייך המחקר של לקויות למידה למדעי החינוך והפסיכולוגיה ועסק בעיקר בהיבטים התנהגותיים וחינוכיים שלהן, אך לא סיפק ידע על מקורן הבסיסי של הלקויות. כך, הבנת הלקויות נשארה מוגבלת ולא סיפקה בסיס לאבחון ולטיפול יעילים. עם התפתחותם של מדעי המוח ומחקרים של לקויות למידה מנקודת מבט מוחית חלה תפנית שהובילה ליצירת תחום מדעי ייחודי – תחום חקר המוח ולקויות למידה. כדי שנוכל להבין את מקור הכשל של אוכלוסיית לקויי הלמידה עלינו להבין אילו אזורים במוחותיהם פועלים בזמן התהליכים הקוגניטיביים הרלוונטיים ולהשוותם לתהליכים הפועלים במוחותיהם של יחידים באוכלוסייה תקינה. באמצעות השוואה זו אנו מבינים אילו אזורים במוחותיהם של יחידים בעלי לקויות למידה אינם פועלים בצורה תקינה ( שלי שאול)

  • לינק

    מחקר חדש טוען שמימדי הדיסלקציה, וצורותיה, שונים בשפות שונות. הממצאים מראים ששיעורי הדיסלקציה גבוהים יותר בשפות שבהן הכתיב שלהן פחות פונטי. המחקר המקורי חקר את דפוסי הדיסלקציה של תלמידים בארה"ב הלומדים באנגלית ותלמידים בסין הלומדים וקוראים סינית. ממצאי המחקר מצביעים על כך שמימדי הדיסלקציה באנגלית הם הרבה יותר משמעותיים בהשוואה לסין . ההשלכות של המחקר מצביעות על כך שהמומחים התרפיסטים לטיפול בדיסלקציה צריכים להתאים את שיטות הטיפול שלהם לתרבות המקומית של הילד והשיטות הטיפוליות האוניברסאליות אינן בהכרח תקפות בכל העולם.

  • לינק

    מחקר חדש בכתב העת Journal of Neuroscience מצא כי המוח של ילדים דיסלקטים צעירים פחות פעיל בזמן הקריאה למרות ניסיונות מאומצים לשפר הקריאה. המחקר חושף ממצאים מעניינים המתחוללים במוח של ילדים דיסלקטים בעת קריאה מבוקרת. המחקר אשר התבסס על סריקת תהודה מגנטית (Magnetic resonance imaging ) השווה בין ילדים דיסלקטים צעירים לבין ילדים רגילים ומצא כי המוח של ילדים דיסלקטים פחות פעיל מבחינת גלי מוח בעת קריאה מבוקרת למרות המאמצים הניכרים המופעלים על ידי הלומדים. ההאטה של הפעילות המוחית באונה השמאלית של ילדים דיסלקטים, היא ככל הנראה חסימה מבנית כלשהי ביכולת התפקודית של גלי מוח באונה השמאלית.

  • לינק

    ניסוי מחקרי בריטי חדש מצא כי חשיפת לומדים דיסלקטיים מבוגרים (גילאים 20-50) לכתיבה ממוחשבת ובלוגים יש בה כדי לשפר את יכולת השפה והתקשורת שלהם. הניסוי שנערך במרכז קהילתי בווילס באנגליה נערך בקרב לומדים דיסלקטים במסגרת חינוך לא פורמאלית למבוגרים. הניסוי כלל גם חשיפה לאמצעי מדיות מחשבים נוספים כגון מעבדי תמלילים ואינטרנט. תוצאות הניסוי הוכיחו כי הלומדים הדיסלקטיים המעורבים בכתיבת בלוגים מפתחים מיומנויות טובות של שליטה בהבעה שפה וצורות לשוניות בהשוואה לקבוצות לומדים דיסלקטיים אחרים. עם זאת נמצא כי לומדים דיסלקטים מבוגרים הנמצאים ברמת אינטליגנציה יותר נמוכה, אינם מפיקים מכך תועלת רבה. לכן, הוחלט בבריטניה להמשיך את ניסוי חשיפת הלומדים הדיסלקטים לבלוגים וכתיבה ממוחשבת על מנת לזהות בוודאות את האימפקט של בלוגים על התפתחותם ויכולותיהם הקוגניטיביות.

  • לינק

    איטיות הקריאה של אנשים הסובלים מדיסלקציה נובעת מהאיטיות בעיבוד מידע חזותי שפתי בשלבי עיבוד המידע השונים – כך עולה ממחקר שערכה ד"ר שלי שאול מהחוג לחינוך באוניברסיטת חיפה. מתוך ממצאי המחקר עולה כי לקוראים דיסלקטיים ישנם קשיים בקריאה כאשר עליהם לבצע את הפענוח הפונולוגי (משמע ההתמרה של גירוי חזותי-אות לגירוי שמיעתי-צליל) שהוא תחילתו של תהליך קריאה נורמטיבי. המסקנה הסופית מן המחקר היא שהדיסלקטים איטיים בקריאה בעיקר בשל האיטיות בעיבוד של מידע חזותי, הפער בקצב העיבוד בין שני הערוצים שכנראה נגרם מאטיות זו פוגמת באינטגרציה של המידע ברמה התפיסתית בקרב הדיסלקטים (שלי שאול)

  • לינק

    מחקר שנערך לאחרונה באוניברסיטת שפילד באנגליה מצא כי למידה במערכת מתוקשבת סינכרונית מבוססת טקסט מציבה קושי של ממש לסטודנטים דיסלקטיים. מרבית הסטודנטים הדיסלקטים חשו תסכול ואכזבה כאשר נדרשו להתמודד עם מערכת מתוקשבת סינכרונית באינטרנט. התסכול נובע מחוסר יכולתם לפענח במהירות את הודעות הטקסט המהירות בצ'אט או המערכות המקבילות לה מבחינה טכנולוגית. סביבת למידה סינכרונית דינאמית באינטרנט משבשת את יכולת הלומד הדיסלקטי לארגן ולזהות את תבניות המידע גם בשל החילופין המהירים של ההודעות הטקסטואליות באינטרנט וגם בשל הצורך לשייך את ההקשר של ההודעה לנוסח הטקסט הקודם. במציאות הרגילה של קריאה בכיתה יכול הקורא הדיסלקטי לנצל את מאגרי הזיכרון שלו על מנת להשלים תבניות ותהליכים, אך קצב ההתרחשויות המהיר בסביבה סינכרונית באינטרנט משבש יכולת טבעית זו וגורם לתסכול רב ללומד הדיסלקטי. יכול להיות שאחת המסקנות העיקריות ממחקר זה, היא ההמלצה שעדיף לשלב תלמידים דיסלקטים בסביבות למידה אסינכרוניות כגון פורומים מתוקשבים במקום מערכות משולבות צ'אט (B. P. Woodfine, M. Baptista Nunes and D. J. Wright)

  • סיכום

    מהירות שיום, זיכרון עבודה ומודעות פונולוגית נמצאו קשורים לדיסלקציה. המאמר מסביר את משמעות המושגים וההשלכות לגבי אבחון, איתור וטיפול. לימוד מודעות פונולוגית כדי להתגבר על קשיי קריאה הפך למקובל בארה"ב. בין ההמלצות במאמר: לאתר כבר בגן ילדים קשיים שפתיים ולהפנות בזמן לקלינאית תקשורת, גננת שי"ח, או מורה לחינוך מיוחד. יש לעקוב אחר אוצר מילים ושליטה בשפה. מומלץ ביותר להקריא לילדים בבית ולהעשיר את אוצר המילים שלהם. הקראת ספרים צריכה להמשך גם בשנים הראשונות של בית-הספר. אוצר מילים ושליטה בשפה הם חשובים ביותר, לא רק עבור קריאה. ילד שאותר כבעל קשיי למידה זקוק להוראה מתקנת כבר בגן, באווירה תומכת, בתוך המסגרת החינוכית (נופר ישי-קרין)

  • לינק

    רבים מדברים על דיסלקציה, אולם נראה שלמרות הידע התיאורטי הרב המצוי כיום במחקר, רבות עוד יותר ההנחות השגויות לגבי הדיסלקציה. חלק מההנחות השגויות נובעות מדעות קדומות וחלקן מתיאוריות מוקדמות להסבר התופעה, אשר עם השנים. הוכחו כשגויות, אולם הספיקו לצבור נוכחות במודעות הציבורית בטרם נבדקו מחקרית הבנה מוצלחת של נושא הדיסלקציה מסייעת לא רק להכיר את נושא הליקויים אלא גםאת מה שמכנה רונלד ד. דיוויס – מתת הדיסלקציה, כלומר אותה ייחודיות של החשיבה. הדיסלקטית אשר עומדת בבסיס הפיכתם של חלק מהדיסלקטים ליחידי סגולה. הרציונל העומד בבסיס המודל, הנו חיבור בין התיאוריה והמעשה, כפי שנמצא במהלך עיצוב הגישה על ידי אלון האס. האס חיבר בין הידע התיאורטי כבעל מקצוע בתחומי החינוך והטיפול מחד וניסיונו האישי כתלמיד דיסלקטי מאידך.

  • לינק

    מהירות שיום, זכרון עבודה ומודעות פונולוגית נמצאו קשורים לדיסלקציה. המאמר מסביר את משמעות המושגים וההשלכות לגבי אבחון, איתור וטיפול. הלוקים בדיסלקציה על רקע פונולוגי הם ככל הנראה בעלי רמת רגישות נמוכה למרווחי זמן במערכת התפישה השמיעתית. אצל הסובלים מדיסלקציה חמורה ומובהקת על רקע פונולוגי ניתן לראות קושי בהפרדה בזמן (רזולוציה) בין שני מופעי צליל, גם אם מדובר בצלילים שאינם לשוניים (נופר ישי-קרין)

  • לינק

    הספר החדש של ד"ר עמלה עינת חותם את הטרילוגיה מפתח לדלת נעולה, ומצטרף לשני הספרים הקודמים שיצאו לאור במסגרת זו. מחקר מקיף זה מציג את עולמם של תלמידים, הורים ומורים החייבים להתמודד עם דיסלקסיה, כל אחד בדרכו. הספרים הקודמים, לפרוץ את מחסום הדיסלקסיה ו הורים מול מחסום הדיסלקסיה עסקו בעולמו של התלמיד לקוי הלמידה ובעולמם הבעייתי של הוריו, ואילו הספר הנוכחי עוסק בעולמם של המורים. הספר הנוכחי במחקרה, פורץ הדרך של ד"ר עמלה עינת, מתמקד במורים, ומשלים את תיאורו של מעגל הסבל המאפיין את כל הגורמים השותפים למאבק הקשה. ממצאי המחקר נותנים ביטוי לתסכול, לבדידות ולתחושת הכישלון המלווה כל מורה המתמודד עם קשייו של התלמיד לקוי הלמידה (עמלה עינת)

  • לינק

    מאז שנת 1993 בתי הספר במחוז נוקס במדינת טנסי בארה"ב מיישמים שיטות אלטרנטיביות לקריאה ולכתיבה על-ידי תוכנית המשלבת טכנולוגיות פשוטות וטכנולוגיות מתוחכמות שנועדו לספק פתרונות לבעיות הקריאה והכתיבה של תלמידים בעלי בעיות דיסלקציה חמורות בכיתות ג' עד יב'. הקריאה מתבצעת בעזרת: 1. שימוש בספרים המוקלטים על קלטות שמע. 2. מחשב המתרגם טקסט בתוכנת הקראה. 3. סיוע בקריאה. 4. התאמת יכולת קריאה. התלמידים קוראים ספרים מוקלטים על קלטות שמע בעזרת אוזניהם במקום בעזרת העיניים, כדי לפענח את הדפוס. בזמן שהם משתמשים בשיטת קריאה זו הם עוקבים ויזואלית בספר אחרי כותרות, הדגשות, תמונות ואינפורמציה ויזואלית אחרת. בעזרת שימוש בסינטיסייזר בתוכנת קריאה ממסך, התלמידים "קוראים" מילים, משפטים ופסקאות, באמצעות הקראה בקול רם של המחשב. באמצעות שליטה בקול המחשב, התלמידים קוראים במהירות בכל מקום במסך, מדפי עבודה, מילונים, אינציקלופדיות, מכתבים, שבועונים ומאמרים מעיתונים, וכן מכל טקסט אחר שיכול להיות מוצג על גבי מסך המחשב (Mike Matvy).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין