מילת מפתח: דילמות בהוראה
מיון:
נמצאו 17 פריטים
פריטים מ- 1 ל-17
  • לינק

    האחרוּת עמדה במרכז הגותו של הפילוסוף לוינס שטען שאחריותי כלפי "האחר" מקורה בעוררות האחריות כלפיו שנוצרת במפגשיי אתו. במאמר זה מבקשת מחברת המאמר לאפיין כ"אחר" את התלמידים, כאשר המורים עומסים על שכמם את האחריות כלפיהם. המאמר מבוסס על מחקר שמטרתו הייתה להבין את עולמם האתי של מורים בחמ"ד בישראל באמצעות בחינת דילמות אתיות מתחום הוראה. שיטת המחקר הייתה איכותנית. אוכלוסיית המחקר כללה 52 מורים המלמדים בבתי ספר ממלכתיים-דתיים ( חנה טיש) .

  • תקציר

    מחקר זה ניסה לזהות את היבטי הלמידה של סימולציות מבוססות צוות באמצעות ניתוח של אירועים אתיים שנחוו על ידי 50 מתמחי הוראה. מודל של ארבעה ממדים הופיע: ללמוד לקבל החלטות בסביבה "תומכת-סולחת"; ללמוד לפתח סטנדרטים של דאגה; ללמוד לצמצם התנהגות לא נאותה; וללמוד לפתח גישה אינטגרטיבית. מרבית הסימולציות היו שונות מהאירועים המקוריים. הסיבה לאי-ההתאמות הללו עשויה להיות נעוצה בעובדה שקבלת ההחלטות של המתמחים תלויה במידה רבה בהקשר ובאנשים המעורבים. הממצאים מראים שעל תכניות הכשרת מורים לשלב סימולציות מבוססות צוות כחלק אינטגרלי בתכנית הלימודים שלהם ( .Shapira-Lishchinsky, O).

  • סיכום

    כדי להתגבר על הצורך במיזוג ובקישור בין רמות שונות בלימודי הביולוגיה יש להימנע מהיצמדות לחלוקה המקובלת לתחומי מחקר. אפשר לומר שהוראת ביולוגיה בגישה קונסטרוקטיביסטית חייבת לכלול התייחסות מודעת ומפורשת להבניית הידע על ידי התלמיד, כלומר פעיל, על אודות מושגים בשלושה תחומים: מושגים בתחום הידע התוכני-מדעי; מושגים בתחום הידע התהליכי ומיומנויות השימוש בהם: מיומנויות למידה וחקר; ומושגים בתחום כוחו של המדע ומגבלותיו לאור אופן היווצרות הידע המדעי ( עמוס דריפוס, ברוריה אגרסט).

  • לינק

    מאמר זה מציג מחקר פעולה שנערך במסגרת בית הספר להתפתחות פרופסיונלית (PDS) בנושא הכשרתם להוראה של סטודנטים ערבים לגאוגרפיה בשנים תשס"ג ותשס"ד במכללה האקדמית בית ברל. בשנת הלימודים תשס"ג התנסו חמישה סטודנטים ערבים בהוראת הגאוגרפיה במשך סמסטר אחד במגזר היהודי, אך המשיכו את עבודתם המעשית בחטיבות ביניים במגזר הערבי. בתשס"ד התנסו בגאוגרפיה בבית ספר עברי שישה סטודנטים ערבים, מחציתם בעלי תואר ראשון בגאוגרפיה מאוניברסיטאות ישראליות שלמדו במכללה במסגרת של הכשרת אקדמאים להוראה, ומחציתם סטודנטים סדירים של המכללה, לקראת תואר B.Ed. מטרת המחקר המוצג במאמר זה הייתה לעמוד על אותן בעיות הכרוכות בהכשרתם של סטודנטים ערבים, הנובעות מקיום ההכשרה בבית ספר עברי במסגרת ה-PDS. במחקר השתתפו ששת הסטודנטים הערבים אשר התנסו בשנת הלימודים תשס"ד ( גרייצר ,איריס ) .

  • לינק

    מאמר זה דן בשאלה, מדוע נושאים מדעיים מסוימים נחשבים כמציגי מכשולים ללמידה ומציע למורים איסטראטגיות אנליזה ועיקוף בעיות אלה. הוא קובע את הטבע של התפיסה השגויה של התלמיד ונותן מספר איסטראטגיות לחשוף אותן ולעורר את התלמיד לחשיבה חוזרת לגבי אמונותיו במערכות. הוא מציג את תפקיד המורים בתיקון התפיסות השגויות האלה על ידי התייחסות וחשיפת הסיבות שגרמו ליצירתן ( Metz B, Gooding J) .

  • לינק

    כותבת המורה לתנ"ך אורנית פרידמן בבלוג שלה : "אין לפסול לגמרי את ערכו של ספר הקריאה ותחושת האצבעות בין הדפים. למעשה, כל עוד המערכת החינוכית נשארת מסורתית בתחום הערכה ובחינות הבגרות עדיין נעשות באמצעים שאינם טכנולוגיים, יש לשלב הן טקסטים דיגיטאליים וסביבות דיגיטאליות ללמידה ולצד כל אלה לעודד לקורא ספרים וטקסטים לא דיגיטאליים ולעודד כתיבה יצירתית. (מומלץ באמצעות בלוג). האחד אינו פוסל את השני ואם אפשר גם וגם עוד יותר טוב. " ולי, כמורה לתנ"ך, מקצוע הידוע ברייטינג נמוך בקרב תלמידי ישראל בשל הטקסט המקראי, כיצד עלי להתמודד עם הקושי כאשר אפנה לתלמידי."..

  • לינק

    כולם מדברים על הצורך ליישם את טכנולוגיות התקשוב בהוראה ובלמידה, אבל הטכנולוגיות נתקעות בשער בית הספר ובדלת הכיתה. בשער ובדלת ניצבים שישה חסמים. אחד מהם הוא היעדר תמיכה במורים . ד"ר עוזי מלמד מתאר במאמרו חסמים עיקריים אשר גורמים לטכנולוגיות התקשוב להיתקע בשער בית הספר ובדלת הכיתה . כדי שמורים יאמצו פדגוגיות המתאימות למאה העשרים ואחת עליהם להבין את "מיומנויות המאה העשרים ואחת " , ולהכיר מודלים לדידקטיקות המפתחות אותן . כיום רוב המורים אינם נחשפים למודלים אלו . רוב המרצים מקנים את תורתם הסדורה "מן הקתדרה " , תלמידיהם קשובים למוצא פיהם "והחדשנים " שביניהם מקפידים להקליד כל מילה במחשב הנייד . מורים הרוצים להתמודד עם האתגר ולאמץ את אמצעי התקשוב – נדרשים למאמץ לא מבוטל . המורים זקוקים לתמיכה , (טכנית ופדגוגית ) השתלמויות ובעיקר להבנה : שרק בכוחם של המורים ניתן יהיה לעבור את סף הדלת ( עוזי מלמד).

  • לינק

    המאמר חוקר את הגישה הקיימת בשני המקצועות, הוראה וסיעוד, להתמודדות עם דילמות אתיות תוך השוואה ביניהם. הספרות המתייחסת לדילמות אתיות בהוראה מונה דילמות בתחומים שונים: המתח בין התייחסות אכפתית לאחרים לבין עמידה בקודים פורמליים, המתח בין הקניית ערכים לבין הספק של ידע הנדרש על פי הקוריקולום או המתח בין סדר היום של בית הספר לבין זה של משפחת התלמיד. גם אחיות ניצבות בפני דילמות אתיות שונות. למשל, בחירה בפעולה או בטיפול שעלול לפגוע או להזיק למטופל היא דילמה אתית. דילמות אלה מיוחסות לאיוש לא מתאים, לחלוקת תקציבים שגויה, או לקבלת החלטות טיפוליות שעומדות בסתירה לרצון החולה ו/או משפחתו. מה נמצא במחקר? במחקר נמצא דמיון רב בדילמות האתיות בשני המקצועות. הממצאים העלו חמש קטגוריות של דילמות של מורים ושל אחיות. תוצאות המחקר באשר לדמיון הרב בין דילמות אתיות של מורים ושל אחיות בישראל מצביעות על כך שדאגה לרווחת הזולת (התלמידים/החולים) היא אחד הערכים החשובים ביותר בקרב העובדים העוסקים בקבלת החלטת אתיות. כתוצאה מכך הקשר המקובל ביותר המדווח בסיפוריהם במחקר הוא מורה/אחות – תלמיד/חולה. המחקר מצביע על כך שהן למורים והן לאחיות חסרים כלים מספקים להתמודדות עם דילמות אתיות העולות במהלך עבודתם. הבהרה של תחומי האחריות וחיזוק הסטאטוס עשויים לשפר את היכולות בתחום זה ( .Shapira-Lishchinsky, L ) .

  • לינק

    המאמר בוחן את הלימוד הסדנאי המתקיים במכללת אורנים משנות השבעים של המאה העשרים ועד ימינו ואת זיקתו להכשרת מחנכים ברוח הומניסטית, ומתמקד בשאלת מקומו של הגבול בין "תוכן" (לימוד של דיסציפלינארי וטקסטים כתובים) ל"תהליך" (עיסוק בצמיחה אישית ובמערכת היחסים בקבוצת הלומדים). המחקר מבוסס על עיבוד וניתוח של ראיונות עומק עם מנחי הסדנאות. המאמר מתאר את הסדנאות, את האווירה שליוותה את שלבי הקמתן, ואת שני המודלים שנוצרו: סדנאות המתמקדות בתהליך וסדנאות שנעות בין התוכן לתהליך. נמצאה התלבטות מתמדת של המנחים לגבי המודל הסדנאי הראוי, ושינויים במקומו של הגבול בין התוכן לתהליך. למרות שבתקופה הנוכחית המטוטלת נוטה לכיוון התוכן, דבר המשתלב בתהליכי האקדמיזציה במכללת אורנים ובצמצום המשאבים המיועדים לסדנאות, לטענת החוקרות, אין זה סוף פסוק. המסגרת הסדנאית מוסיפה להשתנות, והסוגיה ממשיכה להטריד מחנכים ומכשירי מורים והחוקרות ביניהם. החוקרות סבורות כי יש להכשיר מורים-מחנכים גם להיבטים החינוכיים שבהוראתם, ועבודה סדנאית היא כלי מתאים לכך, שהולם את "רוח אורנים" ( דינה לרון ונעמי דה- מלאך).

  • לינק

    אחד הבעיות הידועות של מורים חדשים הוא שבירת רצף ההוראה בהמשך למורה הקודם בעיקר מבחינת שיטת ההוראה ודרך ההוראה. כך לדוגמא, המורה המתחיל מתאר ביומנו האישי באינטרנט (בלוג) מקרה בו המשיך ללמד שיעור במתמטיקה כיתה שלמדה קודם אצל מורה אחרת בשיטה אחרת. השינוי בדרך הפתרון במתמטיקה גרם להתנגדויות אצל התלמידים שלמדו מתמטיקה בהקבצה א' בכיתה ז'. קונפליקטים כאלו בין מורה לתלמידים על רקע השינוי בדרך התרגול ממורה אחר בכיתה קודמת שכיחים בהוראת המתמטיקה. קונפליקט זה קורה כאשר התלמידים עוברים ללמוד אצל מורה אחר המציג דרכי פתרון אחרים במתמטיקה שלא הועברו עפ"י המתכונת הקודמת אליה אומנו התלמידים .

  • לינק

    תובנות של מורה מתחיל בהוראת המתמטיקה כפי שמשתמעות מהבלוג שלו באינטרנט . המטרה של המורה הייתה ללמד בשיטה של פרופסור אהרוני שדוגל בחזרה למורה שהוא מרצה ולא מתרגל. התלמידים צריכים להקשיב ולענות על שאלות מילוליות כאשר המורה מסביר את החומר. בהתאם לכך הוכנו מערכי השיעור של המורה המתחיל . כתיבת השיעורים הזו גזלה מהמורה למתמטיקה הרבה יותר זמן מאשר ציפה בהתחלה . לאחר מעשה , בניתוח רפלקטיבי שלו בבלוג שלו הבין שהוא בעצם כותב טיוטה של ספר לימוד.

  • סיכום

    המאמר מתאר היבטים שונים של עימותים בכיתה ודרכי התמודדות עמם. המאמר מציג שלוש דוגמאות לסוגים השונים של הקונפליקטים כפי שהם מופיעים בכיתות, תוך רמזים לדרכי ניהולם. מחבר הפרק, שרגא פישרמן, בחר להציג את תוכניתם של רוזמן, זלצמן ופרנקל (1997) שנבנתה עבור מערכת החינוך ונוסתה בבתי ספר רבים. התכנית מתבססת על ג'ונסון וג'ונסון (1994) אשר פיתחו תוכנית של תיווך על ידי ילדים מקבוצת השווים. בית הספר מלמד את כל תלמידיו ליטול על עצמם אחריות להפחתת הקונפליקטים ולחזק את שליטתם העצמית. כל התלמידים לומדים כיצד לנהל קונפליקטים ולשתף פעולה על ידי מו"מ עם גורם שלישי מתערב ובלעדיו.

  • רפרנס

    הספר מבוסס על סיפורים שנאספו במאות ראיונות עם אנשי חינוך ממגזרים שונים ומציג מקרים נבחרים מסיפורי הדילמה של מורים ומנהלים בשבעה שערים נושאיים: הערכת הישגי התלמידים; אכיפת כללי התנהגות; טובת היחיד מול טובת הכלל בכיתה; זכות התלמיד לפרטיות; מפגש בין השקפות עולם שונות; יחסי צוות חינוכי-הורים; יחסי מורים עמיתים. בכל אחד מהשערים הקוראים מעמידים עצמם לנוכח ניסיון הזולת ושואלים במה הדברים נוגעים לו ולבתי-הספר שלהם בעוד הדילמות נבחנות בביקורתיות ונקשרות אל מושגים עיוניים. (נעמה צבר בן- יהושע, לירון דושניק, גדי ביאליק)

  • סיכום

    דילמות משמע בעיות בלתי-פתורות, אשר להן שני קטבים מנוגדים. מטרת המחקר המתואר היתה להבין מהן הדילמות הנוכחיות שמעסיקות מורי מורים במכללה להכשרת הוראה הן מהבחינה המקצועית והן מהבחינה האישית. אוכלוסיית המחקר כללה מורי מורים המלמדים במכללה להוראה. תחילה רואיינו 18 מורים. אח"כ הועבר שאלון ל – 52 מורים נוספים כלומר סה"כ נחקרו 70 מורי מורים. התוצאות מראות שהדילמות העיקריות שהיו למורי המורים כמכשירי פרחי הוראה הן לגבי תהליך ההכשרה של פרחי ההוראה וכן לגבי רמת הסטודנטים. הדילמות שהעלו מורי המורים בעניין ההתפתחות האישית והקידום במכללה היו בנושא ההשתתפות במחקרים וכן בנושא התגמול הכספי (מרסדס ברצ'ילון בן-אב. אריאלה טייכמן-וינברג. לאה ברץ)

  • לינק

    מאמר זה בוחן את שיקולי הדעת של מורים טירונים בניתוח אירוע שהתרחש במהלך עבודתם בהוראה. המאמר מציג מחד את הפוטנציאל הטמון בשימוש בחקר אירוע כאמצעי לטיפוח שיקולי הדעת של המורים בהתמודדות עם דילמות בהוראה, ומאידך הוא מצביע על קשיים שעולים מניתוח שיקולי הדעת של המורים (פנסו צופיה, שהם עדנה, שילוח נעמי).

  • לינק

    הספר החדש של ד"ר עמלה עינת חותם את הטרילוגיה מפתח לדלת נעולה, ומצטרף לשני הספרים הקודמים שיצאו לאור במסגרת זו. מחקר מקיף זה מציג את עולמם של תלמידים, הורים ומורים החייבים להתמודד עם דיסלקסיה, כל אחד בדרכו. הספרים הקודמים, לפרוץ את מחסום הדיסלקסיה ו הורים מול מחסום הדיסלקסיה עסקו בעולמו של התלמיד לקוי הלמידה ובעולמם הבעייתי של הוריו, ואילו הספר הנוכחי עוסק בעולמם של המורים. הספר הנוכחי במחקרה, פורץ הדרך של ד"ר עמלה עינת, מתמקד במורים, ומשלים את תיאורו של מעגל הסבל המאפיין את כל הגורמים השותפים למאבק הקשה. ממצאי המחקר נותנים ביטוי לתסכול, לבדידות ולתחושת הכישלון המלווה כל מורה המתמודד עם קשייו של התלמיד לקוי הלמידה (עמלה עינת)

  • תקציר

    מחקרים אודות ההשכלה הגבוהה הצביעו באופן קונסיסטנטי על הצורך לאתגר את הסטודנטים כדי למנוע שעמום ולעודד למידה. במיוחד זיהו המחקרים שלושה גורמים שהשפעתם על איכות הלמידה מכרעת: רמת מורכבות גבוהה, מידת עצמאותם של הסטודנטים וציפיות המרצים. אך אליה וקוץ בה: לעתים קרובות המרצה אינו יודע אל נכון כיצד בדיוק לאתגר את התלמידים. יתרה מזו, בפועל הצבת האתגרים עלולה להתנגש עם משימות אחרות, או עם תחומי אחריות אחרים המוטלים על המרצה ובכך ליצור דילמה קשה עבור המרצה המעוניין מצד אחד לשפר את איכות ההוראה אך מבלי למעוד בשל כך במוקשים אחרים.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין