מילת מפתח: דיאלוג
מיון:
נמצאו 65 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • תקציר

    הספר אומנות ההוראה הקשובה מציג תפיסה פדגוגית חדשנית, יצירתית ואופטימית המבוססת על ההכרה ביכולתו של כל אדם לרכוש ידע והבנה ולחוות חוויה לימודית חיובית ומעשירה. מתוך הנחה שכל לומד או לומדת חווים תהליך למידה ייחודי, יש צורך בהוראה מותאמת אישית. לכאורה מדובר במשימה בלתי אפשרית, ודאי בכיתות עמוסות התלמידים במסגרות החינוכיות המוכרות. אולם כפי שמראה הספר במגוון דוגמאות משלל תחומי ידע, היא בהחלט ניתנת להגשמה, ומניבה תוצאות מפתיעות ומרגשות עבור המורה והלומדים גם יחד.

  • לינק

    האגודה לזכויות האזרח בישראל הוציאה נייר עמדה במטרה לקדם את החיים המשותפים המשמעותיים והשוויוניים של יהודיות/ ים וערביות/ים בקמפוסים אקדמיים העוסקים בחינוך ובהכשרת מורות ומורים. המסמך מציג ידע תיאורטי על רב תרבותיות וחינוך-רב תרבותית; יחסי כוח בין רוב ומיעוט (יהודים וערבים באקדמיה ובמכללות להכשרת מורים); ו-23 המלצות לפעילויות, תכניות ויוזמות במרחב המשותף של ערבים/ות ויהודים/ות באקדמיה בתחום הכשרת המורות/ים.

  • תקציר

    רבות נכתב על הדיאלוג בבית הספר, על חשיבותם של ההקשבה ושל השיתוף ועל הצורך במעורבותם של כל הגורמים בעשייה החינוכית למען הפיכתה של המערכת לא רק ליעילה יותר אלא גם לנעימה יותר. מתוך מודעות לסביבה המשתנה ולתרבות הארגונית המאפיינת את חדר המורים הישראלי, צצות חדשות לבקרים יוזמות חינוכיות מרחיקות לכת וראות ששמות להן למטרה לשנות נורמות, אמונות ודפוסי התנהגות שאבד עליהם הקלח.

  • תקציר

    מאמר זה בוחן כיצד מורים ניהלו את השתתפותם של תלמידים הנחשבים כ"בעלי יכולת נמוכה" בדיונים בכיתה על ידי שימוש בשיטות של הוראה דיאלוגית. שיטות אלו מבקשות לעודד את התלמידים לחשוב וללמוד באמצעות שיח. הן כוללות פרקטיקות שונות כגון דיון המתמקד בחקירת נושא לעומק והנמקה שיתופית. לצד בחינת אופן השתתפות התלמידים בדיונים, המחקר בודק גם את זהותם החברתית של אותם תלמידים הנחשבים כ"בעלי יכולת נמוכה".

  • מאמר מלא

    אנחנו יכולים להעיד שהתרחש דבר משמעותי בחיינו כאשר זה "עשה לנו משהו", זה צבט אותנו, נגע ברגש, השאיר סימן, הצטרף לתובנות שלנו בעניין מסוים. למשל, כאשר צופים בסרט או קוראים ספר מעניין. אנו מרגישים כיצד "הראש עובד" או איך הלב או הנפש מתרחבים. זה קורה כאשר יש חוויה משמעותית מעצבת, מיוחדת. זה קורה אחרי מפגש עם חברים או בני אדם אחרים, אחרי פגישה טובה או טיול מהנה. "המשמעותי" מתווסף אלינו וגורם לנו, בדרך כלל, תחושה של סיפוק והתרגשות. אנו חשים צמיחה וגדילה. נראה כי מה שקורה מאחורי הקלעים הוא סוג של דיאלוג שאנו מקיימים עם הסרט, הספר, הדמויות שאנו פוגשים, הנוף, האוכל או האבן. יאמר לנו התלמיד: אני מבין. זה קורה גם לי בחיים הפרטיים שלי, עם החברים ועם המשפחה, ביחס לעיסוקים שלי ולחוויות שאני חווה. אבל מה לכל זה ולבית הספר? מה לכל זה וללימודי היסטוריה הנכפים עלינו? (גדי ראונר).

  • תקציר

    השימוש בווטסאפ כאמצעי תקשורת רווח בקרב בני נוער כיום, שרבים מהם מבלים שעות במרחב הווירטואלי, בייחוד במהלך הערבים ושעות הלילה בפרטיות בתיהם. מאמר זה מבקש לתרום לדיון לגבי השפה הדיאלוגית וה"שיחות" הנערכות במפגשי המרחב הווירטואלי והדרך שבה אנשים צעירים תופסים מרחב זה, השפעתו עליהם, והקשרים ההדדיים שלהם בתוכו. המאמר מציג את הממצאים ממחקר שהתבסס על קהילת חקר פילוסופית שבה תלמידים דנו ב"אני" ו"אתה" (האחר) ובאינטראקציה ביניהם בקהילת ווטסאפ (Kizel, Arie, 2017).

  • לינק

    חזונות פדגוגיים חדשים והתפתחויות טכנולוגיות הביאו את הארגומנטציה (פעילות הטיעון) לקדמת הפרקטיקה החינוכית. בעוד שתלמידים בעבר "למדו לבנות טיעונים", כעת הם "בונים טיעונים כדי ללמוד": למידה שיתופית מבוססת ארגומנטציה הפכה לטכניקה פדגוגית פופולרית ובעלת ערך, על-פני מגוון של מטלות ודיסציפלינות. חוקרים בחנו את התנאים לכך שבניית טיעונים כדי ללמוד תצליח, תיארו חלק מפוטנציאל הלמידה שלה (כמו למשל עבור שינוי מושגי ולמידה רפלקסיבית) ופיתחו כלים מבוססי-אינטרנט כדי לתמוך בלמידה כזו. אולם, המשך ההתקדמות של תחום זה ניצבת בפני מספר בעיות, שאליהן פונה ספר זה (Schwarz, B. B. & Baker, M. J. ,2017).

  • לינק

    המונח "דיאלוג" המופיע בשם הספר – דרך שער החוק – החינוך כדיאלוג – לקוח מעולמם הרוחני של מרטין בובר ושל שמואל הוגו ברגמן ועניינו בהבנת הממשות של הקיום האנושי כממשות של זיקות. מעצם טיבו, שום קיום אנושי ממשי אינו קיום "נפרד", קיום "לחוד". קיום "לחוד" כזה ייתכן רק בדיון תיאורטי מכליל, שהינו, לפיכך, דיון בדיוני. במונחי בובר, המעשה החינוכי הוא זה המגשים באופן המלא ביותר את הזיקה הדיאלוגית, שכן, בניגוד למעשים אנושיים אחרים, הנובעים ממטרות ומאינטרסים שונים ומשונים, מעשה החניכה הוא מעשה המרוכז כל־כולו בדיאלוג עצמו. הגיון שפה דיאלוגית זו שונה בתכלית מן ההיגיון התיאורטי המכליל ומהגיון "הראוי" של המוסר: בבסיס שני אלה מונח 'חוק כללי', ואילו בבסיס השפה הדיאלוגית מונח 'חוק אישי', המבטא את האינטימי (רזי גורן).

  • לינק

    מאמר זה מציג גישה חלופית ליצירת נתונים באמצעות דיאלוג רפלקטיבי בין חוקרים, מורים ולומדים. הגישה משלבת אלמנטים של היזכרות תוך שימוש בווידאו ודיאלוג רפלקטיבי בראיונות בקבוצת מיקוד. הרציונל והאפשרויות נידונו ביחס למטרות של דיון בקבלת ההחלטות הפדגוגית של מורים ובהתנסות של לומדים במגוון פרקטיקות פדגוגיות ובתגובתם לפרקטיקות אלה. המאמר בוחן את האתגרים המתודולוגיים של תפיסת המציאות היומיומית של שיטות הוראה בכיתות עבור מורים ולומדים והאפשרויות של שימוש בדיאלוג לגבי מפגשי הוראה שנצפו כדי להשיג תובנה נוספת לגבי החשיבה והפעולה של האחד על השני (Nind, Melanie; Kilburn, Daniel; Wiles, Rose, 2015).

  • לינק

    בעיני ציבורים רבים בישראל הדמוקרטיה היא איום על ה"יהדות"; בעיני ציבורים אחרים ה"יהדות" היא שמאיימת על הדמוקרטיה. הספר שיראה אור בקרוב הוא בבחינת קריאת השכמה לאנשי חינוך, אשר במקום להימנע מעיסוק בסוגיות רגישות אלו הם נקראים כאן לאזור עוז ולהתמודד עמן. הספר מביא שורה של הצעות פרקטיות לשילוב חינוך יהודי וחינוך דמוקרטי, כגון: כיצד להוביל לימוד משמעותי של טקסטים משמעותיים? כיצד לחשוף את התלמידים למגוון דעות וזהויות וכיצד לתרגל דיאלוג? ומציע שורה של תכנים שבהם המקורות היהודיים והדמוקרטיים הנלמדים יחדו מעבירים מסר של מורכבות (אדר כהן).

  • סיכום

    ההקפדה על נורמות של שפה תקנית בכיתה עומדת בסתירה לשאיפה ליצור בה אווירה דיאלוגית, שכן תיקונים לשוניים מובילים לעתים לאווירה היררכית ומנכרת. מצבים שבהם הצורה חשובה יותר מהתוכן והמורה משהה את התייחסותו לתשובה עד שתוגש לו בצורה הנכונה או לחלופין מצבים שבהם התיקון נעשה בצורה מפורשת ? ודאי חורגים מכל סיטואציה המקדמת דיאלוג בכיתה. המסר שנשלח לתלמיד הוא שעד שהתשובה לא תוגש בצורה המתאימה, המורה אינו מסכים לקבלה (דפנה יצחקי).

  • תקציר

    כותב המאמר מבסס את טיעוניו על תפיסת תפקיד המורה ומהות ההוראה על תורתו של מרטין בובר (Martin Buber) ובמיוחד על רעיון ה"אני אתה" (I and Thou) שבה. הוא מביא פרשנויות ודיון עיוני תוך הסתמכות על פרשני בובר שונים כדי להבהיר את התפיסה שלו בנושא. אבן יסוד בפילוסופיה החינוכית של בובר היא היחסים הדיאלוגיים המבקשים מאיתנו לגשת לאחר תוך קבלת השוני והייחודי, בפתיחות וללא תפיסות קודמות, תוך בירור מה האחר מביא לעולם. הכותב רואה בכך חלק נכבד בהיבט המעשי של עבודתו של בובר בחינוך (Alexandre Guilherme).

  • סיכום

    המורים במדינת ישראל נוטים לראות בפעילות ההורים "התערבות", במקום "מעורבות", מתוך תפיסה שההורים "פולשים" לטריטוריה המקצועית שלהם. האם נכון לומר בנשימה אחת "מעורבות" ו"התערבות"? האם המורים מבינים מהי מעורבות וכיצד יש להיערך לקראתה?

  • סיכום

    שפת הג'ירף, שפותחה בארה"ב והגיעה גם לישראל, מאפשרת לילדים – וגם למבוגרים – להכיר את הרגשות שלהם ולדעת איך לדבר עליהם ולשתף אחרים, במקום להגיע לעימותים ומריבות (רווית שרף).

  • תקציר

    בשנים האחרונות נדונה בהרחבה הדיאלוגיות המתקיימת בכתיבה הארגומנטטיבית. ביטוייה מראים כי המוען ער לנוכחותם של נמענים, והם משפיעים במידה ניכרת על הדיאלוג שהוא מנהל עמם. במאמר זה בוחנות המחברות את הדיאלוגיות ב-133 חיבורים שכתבו תלמידי כיתה י"ב בשנת 2006. מחברות המאמר מציגות מחקר כמותי שבחן את מידת השימוש באמצעים לשוניים לביטוי דיאלוגיות. נוסף על כך הן מציגות ניתוח טקסטואלי של חיבורים ומתמקדות באופן השימוש של התלמידים באמצעים אלה (עליזה עמיר והלה אתקין).

  • תקציר

    מאמר זה בוחן את מאפייניו ואת גבולותיו של "הדיבור המתוכנן" (לרבות ההאזנה לדיבור זה), בהתבסס על הנתונים המוצגים בתכניות הלימודים בעברית (כשפת אם) בבית הספר העל-יסודי משנות החמישים של המאה ה-20 ועד ימינו. נחקרו גם היסודות הקבועים והשינויים שחלו בהוראה-למידה של "דיבור מתוכנן" בבית הספר העל-יסודי (רחל רוזנר).

  • לינק

    במהלך השנים אכן נענו מרצים רבים לאתגר ההוראה המשמעותית באמצעות פלטפורמות וירטואליות. באוניברסיטאות ובמכללות מתפרסמות כתובות הדואר האלקטרוני של המרצים והקשר הישיר בינם לבין הסטודנט הוא כבר בגדר מעשה יום-יומי. מחקר תכתובות הדוא"ל הרבות שהעבירו המרצים השונים מלמד על פריצת גבולות חמורה בקשר בין הסטודנטים לבין מוריהם. ביטוי לכך הוא התנסחות בלתי-פורמלית פוגענית, בלתי-מבוקרת, לעתים חסרת גבולות ובעיקר מקטרגת. אין בהן ביקורת עניינית על סוגיה כזו או אחרת או ניסיון ליצירת קשר לצורך בניית דיאלוג ואקלים של הידברות סביב סוגיות אלא בעיקר ניצול (לעתים קרובות לרעה) של זמינות אמצעי התקשורת לביטוי כעס, אכזבה והתמרמרות ( אריה קיזל).

  • סיכום

    סקירה מועילה של שיר (בוים) שוורץ על חשיבות הסיכום המכון במהלך שיעורים או קורסים בלמידה מתוקשבת. סיכום מפגש למידה יכול לתרום לתהליך הלמידה במגוון אופנים, כגון:לסייע בהבחנה בין עיקר לטפל, לחזור על הפרטים החשובים שנלמדו, לסייע לזכור טוב יותר ועוד. הסיכום מסייע למנהל המפגש לוודא אם יש צורך בחזרה נוספת והעמקה, ולתכנן את מהלך המפגש הבא. רצוי לעצור מספר פעמים במהלך מפגש הלמידה ולסכם בקצרה, ובסיום המפגש להקדיש זמן לפעילות סיכום אקטיבית. כדאי לזכור,כי סיכום טוב הוא סיכום שמתבצע על ידי הלומדים בעצמם ולא על ידי מנהל המפגש/המורה…

  • לינק

    המחקר מתאר אסטרטגיית הוראה מובנית של מתן משוב, הערכת עמיתים וניהול דיאלוג לימודי, בהתבסס על תבנית של פיגום (scaffolding), כמקור מידע לדיאלוג כדי לקדם את הלמידה ואת הביצוע של הסטודנטים בקורס אקדמי. מודל ה-SWOT (חוזקות, חולשות, הזדמנויות וסיכונים) שמקורו בתחום העסקי, אומץ ככלי מסייע (Rachel Cohen, 2013).

  • לינק

    בשנים האחרונות פותחה במכון גורלניק של רשת אורט גישה אחרת להוראה/למידה, גישת הדיאלוג המתמיד. גישה זו נוסתה במספר פרויקטים המובלים על ידי מכון גורלניק כמו לב"מ, הדיאלוג המתמיד ואקד"מ והוכיחה את יעילותה (ראה באתר "עיונים"). גישה זו מעניקה למורים כלים שימושיים ביותר בהוראה בכיתה, ובמיוחד בהעברת השעות הפרטניות במסגרת הרפורמה "עוז לתמורה", תוך פיתוח תודעת האחריות האישית הן של התלמיד והן של המורה ( דורית סוזין דוידוב, דבורה הרפז ).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין