מילת מפתח: דחייה חברתית
מיון:
נמצאו 7 פריטים
פריטים מ- 1 ל-7
  • לינק

    המבוגרים בינינו זוכרים אולי את התוכנית "פינת הילד" ברשת א', שלאחר מכן שינתה את שמה ל"לבת ולבן ולכל המתעניין". את התוכנית הגיש ד"ר יצחק נוי ובין השאר היתה בה פינה קבועה לשאלות ילדים. אחת הפניות הנפוצות ביותר היתה של ילדים שסבלו מחרם חברתי, בעיה שלמרבה הצער קיימת גם היום ומטרידה תלמידים, הורים ומורים.

  • לינק

    מאמר זה מתאר מודל לעבודה קבוצתית מובנית עם ילדים ובני נוער הסובלים מקשיים חברתיים ומדחייה חברתית בקרב קבוצת השווים. מודל זה פותח על ידי המחברת והוא מונה 12 מפגשים טיפוליים. מוקד העבודה הטיפולית הקבוצתית הוא פיתוח ושיפור המיומנויות החברתיות של חברי וחברות הקבוצה. מודל 12 המפגשים הוא תוצר של הנחיה, ליווי והדרכה של קבוצות רבות ברחבי הארץ אשר פעלו על פי מודל זה. תוצאות ההתערבות הקבוצתית מרשימות באפקטיביות שלהן, כפי שיוצג במדדים להערכת ההתערבות שנבדקו לפני תחילת ההתערבות ובסופה. מדדים אלו מעידים על שינוי משמעותי במעמדם הסוציומטרי של המשתתפים בקבוצה. המודל מתאים לעבודה קבוצתית עם ילדים ובני נוער החל מכיתה ד' ועד לסוף חטיבת הביניים ( יעל אברהם) .

  • לינק

    חדש באתר "בין הצלצולים" של הסתדרות המורים ומט"ח – עזרה ראשונה בנושא דחייה חברתית – מערכי מפגשים ממוקדים ובהם מגוון פעילויות, סרטי הדרכה ומצגות להעברה בכיתה. דחייה חברתית היא תופעה שכיחה וקשה, ואין מורה שלא נתקל בילדים דחויים בקרב תלמידיו. לדחייה חברתית עלולות להיות השלכות ארוכות טווח: פגיעה בדימוי העצמי, בדידות וייאוש, הפרעות רגשיות וקשיים התנהגותיים ( אתר "בין הצלצולים") .

  • לינק

    יעל אברהם במאמר נהיר ופרקטי מציגה את מושג הרגישות לדחייה אצל ילדים ובני נוער דחויים חברתית, מסבירה כיצד רגישות זו מתפתחת וכיצד ניתן לטפל בה. רגישות לדחייה Rejection Sensitivity הינה נטייה קוגניטיבית-אַפקטיבית של הפרט לצַפּוֹת בחרדה ובכעס שאחרים יידחו אותו חברתית, גם כאשר בפועל לא מתרחשת דחייה. מחקרים רבים מצאו כי ילדים דחויים חברתית מפגינים רגישות גבוהה לדחייה. מאמר זה מנסה להבהיר את המושג רגישות לדחייה וכיצד ניתן לאבחן אותה אצל ילדים ובני נוער. מהן נסיבות החיים אשר יוצרות אצל הילד רגישות גבוהה לדחייה וכיצד ניתן לטפל בה. במאמר משולבות דוגמאות טיפוליות ( יעל אברהם) .

  • לינק

    אנשי חינוך ומטפלים מתמודדים לא פעם עם תופעות של דחייה חברתית בקבוצת בני הגיל, בכיתה, בבית הספר, בתנועת הנוער וכדומה. במקרים רבים מלווה הדחייה החברתית בתופעות קשות, כמו נידוי וחרם, לעג מתמשך, הצקות ואף התעללות מילולית וגופנית. לעתים קרובות עולה השאלה כיצד לטפל בבעיה זו ומה צריך להיות מוקד ההתערבות הראשוני בטיפול: האם לתמוך בילד הדחוי או אולי לטפל בקבוצת הילדים הדוחים. בחלק הראשון של המאמר יוצגו שיקולים שיסייעו בקבלת ההחלטה במי לטפל תחילה. בחלקו השני יוצגו גישות תיאורטיות המסבירות תהליכי התפתחות של שעיר לעזאזל בקבוצה, תוך התייחסות למקום של המורה במניעת תהליכים של דחייה חברתית. בחלקו השלישי מציעה המחברת למורה בכיתה אפשרויות שונות להתערבויות כיתתיות בנושא הדחייה החברתית ( יעל אברהם).

  • לינק

    תופעת הדחייה החברתית בקרב בני אותה קבוצת הגיל מעסיקה רבות ילדים, הורים, מורים ומטפלים. מאמר זה מציג מודל טיפולי לעבודה פרטנית עם ילדים דחויים חברתית. מטרת המודל הינה חיזוק המסוגלות חברתית (Social Competence) של הילד, כלומר יכולתו להשיג תוצאות מוצלחות מן האינטראקציות עם אחרים ולהימנע מתוצאות שליליות. במאמר משולבות דוגמאות מטיפולים ( יעל אברהם).

  • לינק

    אחת הבעיות בבתי הספר שמעיבה יותר מכל על התלמידים והיא בעלת השלכות על מצב רוחו בהווה ובעתיד היא תופעת הדחייה ע"י תלמידים אחרים, ולכן מבורכת היוזמה האחרונה של שפ"י לטפל באופן מערכתי בתופעה זו. ממחקרה של בינשטוק ( 2003 ) עולה כי דחייה הנה קודם כל חוויה סובייקטיבית ולא רק תופעה אובייקטיבית כפי שהומשגה בספרות. חוויה זו מתרחשת בעת אירועי פגיעה שונים הקורים במתכוון ושלא במתכוון בקרב בני הגיל במערכת הבית ספרית ומחוצה לה ומלווה בד"כ במשקעים רגשיים קשים. חוויות של דחייה הנן אנושיות וקורות בכל מערכות היחסים ולכן מטבע הדברים הנן חוויות הנפוצות לא רק בקרב אותם 10% של ילדים דחויים כרונית הנמצאים בכל כתה כפי שמדווח בספרות, אלא קיימות גם בקרב ילדים תקינים חברתית כאשר 47% מהם נקלעים לעיתים בשל נסיבות שונות, לאירועים של חרם, הצקות, התעלמות, נידוי, השפלה ופגיעות גופניות הגורמים להם לחוויות של דחייה, ו-53% מהם לוקחים חלק בדחיית אחרים או צופים באירועי דחייה מן הצד ומושפעים מהם. גף תוכניות סיוע ומניעה בשפ"י לקח על עצמו לפתח ערכה שתעמוד לרשות פסיכולוגים ויועצים, מורים והורים בבואם לטפל בסוגיות של דחייה חברתית.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין