מילת מפתח: דגמים פדגוגיים
מיון:
נמצאו 150 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • לינק

    לא סוד הוא שאני עסוק בפיתוח ומחקר מודל לב"ה (למידה בסביבה הרפתקנית) מזה עשרות שנים. מודל לב"ה הוא מודל פדגוגי של למידה מבוססת פרויקטים (PBL), המושתת על עקרונות של למידה קונסטרוקטיביסטית/הומניסטית כשהשאלה הראשונה שהוא מעמיד בפני המורה או מפתח סביבות הלמידה היא: למה שהתלמידים ירצו לעשות את זה. העניין, כמובן, הוא מוטיבציה פנימית. מוטיבציה פנימית, כמו שכתבתי כבר לא פעם, מושגת אם יש עניין צרוף בתוכן – מה שמקטין מאד את הסיכוי שבסביבה של תוכן מוכתב מלמעלה, כמו תוכנית לימודים כזו או אחרת, תתעורר מוטיבציה פנימית אצל מרבית התלמידים. מודע למחויבות של מערכת החינוך לתוכניות הלימודים, אין מודל זה מיועד להציע התנערות מן התכנים המוכתבים – הוא פשוט מציע ערוץ אחר של אנרגיות למידה – המשימה (חנן יניב).

  • לינק

    ההרצאה הפרונטלית לא חייבת להיות ברירת מחדל. רשימה של 50 אלטרנטיבות להרצאה הפרונטלית שפורסמה בימים האחרונים, סוקרת עשרות שיטות אחרות שאפשר להפעיל בכיתה. חלקן מוכרות יותר (למידת עמיתים בקבוצות, למידה מתוך אתגר או בעיה, כיתה הפוכה, משחוק, למידה בהכוונה עצמית) וחלקן חדשות ומפתיעות (למידה וירטואלית מול כיתה אחרת, "למידת כיווץ הפסקאות", "למידה דו צדדית" או "למידת כיתת mooc"), מומלץ להכיר לפני ההרצאה הפרונטלית הבאה (אתר חברת מתודיקה).

  • לינק

    התכנית ׳אקדמיה-כיתה׳ תביא לידי השבחת ההכשרה להוראה ותגדיל את מוכנותם של המורים החדשים להיכנס לבתי הספר כמורים עצמאיים. בדגם הכשרה זה תורחב ההתנסות הקלינית של הסטודנטים, והם יוכלו לחוות את תרבות בית הספר ולהיות שותפים לה מתוך שילוב של הידע האקדמי עם הידע הפרקטי. התכנית תתרום להגברת מעורבותם של המוסדות האקדמיים בבתי הספר, לעיצוב ההדרכה הפדגוגית ולפיתוח מקצועי של כלל מורי בית הספר; בבתי הספר יתפתח מסלול קידום למורים המכשירים, שאליהם יוצמדו הסטודנטים כחלק מקידומם הפרופסיונלי; התכנית תתרום להעלאת הישגיהם של התלמידים בבתי הספר, שיזכו לתשומת לב רבה יותר ולמענה לצורכיהם; היא תגדיל את מעורבות המחוזות, הרשויות המקומיות ומרכזי הפסג"ה בתהליך הקליטה של מורים חדשים ושילובם במערכת החינוך (נח גרינפלד).

  • סיכום

    המאמר מתאר את שיטת ההוראה של מורה בבית ספר יסודי בארה"ב המשתמש בדגם SOLE כדי לאתגר את תלמידיו ולאפשר להם ללמוד בדרכים יצרתיות. המאמר מתאר את דרך הוראה של המורה (Natasha Scripture, 2014).

  • לינק

    לימור ליבוביץ , כותבת על צורת למידה שהולכת וצוברת תאוצה- למידה מבוססת פרויקטים- כאחת הצורות המותאמות לעידן הלמידה המשמעותית במאה ה-21. היא מביאה במאמרון שלה כמה דוגמאות בתיכון בסן דייגו- בו תוכלו לצפות בתלמידים ומוריהם מממשים את התאוריה שהוסברה בסרטון הראשון ( לימור ליבוביץ)

  • מאמר מלא

    המודל "מהטרמה לתרומה" הוא דגם על פיו ניתן לתכנן שיעור מקוון המשלב בין שני אופני התקשורת: האחד א-סינכרוני והשני סינכרוני. תהליך הלמידה במודל "מהטרמה לתרומה" כולל שני שלבים הנערכים במועדים שונים: השלב הראשון מושתת על ניסיונם המצטבר של המורים בעשייה החינוכית, כך שניסיון זה מהווה בסיס ראשוני להבניה בתהליך הלמידה. השלב השני הינו השלב האקדמי בו מורה המורים מאגד את ההתנסויות וממשיג אותם ברמה התיאורטית. המאמר מתאר שתי התנסויות ליישום המודל במסגרת ההשתלמויות בפסגה בנתניה במגוון כלים המאפשרים תקשורת דיגיטלית. כל כלי מתוקשב המאפשר מפגש מקוון הוא בעל תכונות ייחודיות, המתאים לנסיבות שונות. המאמר משתף בתובנות העולות מיישום המודל בכלים שונים, ומנסח רשימה של 10 תבחינים לשימוש מושכל בכלי המתוקשב ומידת התאמתו למטרות השיעור המקוון ( רונית קב).

  • לינק

    משחק וחזרה על החומר. מה מיוחד ב- Kahoot? מדובר באתר שמאפשר ליצור חידון, המבוסס על שאלות רב ברירה (מבחן אמריקאי) מתוזמנות. המשחק עצמו מתבצע באמצעות טאבלטים או טלפונים ניידים. הפלטפורמה תומכת בעברית (יחד עם זה, מופיעות בעיות בהצגת שאלה הכוללת מילים בעברית ובאנגלית יחד). למשחק יש את כל המאפיינים של גיימיפיקציה בכיתה: השתתפות של כל התלמידים, תחרות, ניקוד, הנעה לפעולה, למידה חווייתית. בסיום ניתן לייצא את התשובות כקובץ אקסל ולשלוח במייל ( יעל חקשוריאן) .

  • לינק

    אחת הדעות הנפוצות ביותר על קורסי מוק היא שהם מסמנים שינוי בלתי-נמנע במודל העסקי של ההשכלה הגבוהה, ושלשינוי זה תהיינה השלכות מקיפות על החברה בכלל ועל ההשכלה הגבוהה בפרט. בשיח שסובב את קורסי המוק מופיעות תחזיות שצופות היעלמות של אחוז משמעותי מהאוניברסיטאות תוך עשור או שניים, החלפתם של תארים אקדמיים בתעודת סיום של קורסי מוק, אוניברסיטאות ומכללות שיאפשרו סיום של תארים שמבוססים בחלקם או ברובם על קורסי מוק, פגיעה אנושה בסגל האקדמי שיהפוך למיותר וכך הלאה. מטרת מאמר זה היא להציג לקוראים כלים לניתוח טענות מעין אלו, הקשורות לשינויים במודל העסקי של ההשכלה הגבוהה ( יורם קלמן).

  • לינק

    יש באירופה ובארה"ב שורה של אוניברסיטאות המאפשרות לסטודנטים להוראה ללמוד סמסטר או שניים באוניברסיטה או מכללה בחו"ל , כאשר הלימודים מוכרים לצורך התואר להוראה וההסמכה להוראה . המאמר הנוכחי מציג מודל פדגוגי – הדרכתי לבחינת ההצלחה של מתכונת לימודים חיצונית זו ופיתוח יכולות הסטודנטים כחלק מהתכנית המשולבת. הכותבים הם מורי מורים וחוקרים בחינוך מאוניברסיטת Central Michigan University בארה"ב (Shane Cavanaugh and Larry Corbet ) .

  • לינק

    המחקר כלל 55 סטודנטים שלמדו בשני חלקים של קורס אלגברה ליניארית, תוך שימוש בפורמט ההרצאה המסורתית בחלק אחד של הקורס ובמודל הכיתה ההפוכה בחלק האחר. המחקר בחן את הבנת התוכן של הסטודנט ואת התפיסות לגבי הקורס. נמצא כי הציונים של הסטודנטים שלמדו בכיתה ההפוכה במבחן המסכם של הקורס עלו באופן משמעותי יותר בין הבחינות העוקבות בהשוואה לציונים של הסטודנטים שנכחו בחלק של ההרצאה המסורתית.התפיסות של הקורס הוצגו על ידי סקר שנערך בסוף הסמסטר שציין כי הסטודנטים בכיתה ההפוכה היו מאוד חיוביים לגבי ההתנסות שלהם בקורס, ובמיוחד העריכו את שיתוף הפעולה בין הסטודנטים לבין הרכיבים הלימודיים של הוידאו(Love, Betty, Hodge, Angie, Grandgenett, Neal and Swift, Andrew W. , 2014).

  • לינק

    מטרתו של מאמר זה להראות כי ניתן להכשיר להוראה משמעותית ולהציע בהקשר לכך דרכים ושיטות בהשראת תובנות שייגזרו מהידע הקיים על ציורי המערות שיצר האדם הקדמון. המכשירים להוראה נדרשים לעודד לומדים שונים לחפש תשובות לשאלות הגדולות של חייהם ולהבנות את התובנות המשמעותיות להם בקצב האישי של כל אחת ואחד. כמו כן עליהם לשתף אותם בתכנון ובארגון זמן הלמידה ובבחירת פעילויות הלמידה שיסייעו להם לתת מענה לשאלות ( מיכל סדן).

  • לינק

    תכנית " הכיתה ההפוכה" בנויה במתודה הפוכה מזו הנהוגה במרבית ביה"ס. בשיטה זו הקניית הידע הבסיסי נעשית מחוץ לכיתה, בדרך כלל ע"י סרטי וידאו ושאלוני מבדק קצרים. בפיילוט מודל הכיתה ההפוכה משתתפים כ 20- מורים המלמדים מתמטיקה ב 20- כיתות בחינוך העל יסודי. הניסוי נערך בבתי ספר של רשת אמי"ת בישראל ( נורית רייך, דן בוכניק) .

  • לינק

    מטרת המאמר לעמוד על הפערים שבין תוכניות הלימודים באזרחות בישראל, בדגש על תוכנית הלימודים לחטיבה עליונה, לבין התחום של "אזרחות דיגיטלית", אשר עוסק במיומנויות ובתוכן שעל האזרח לדעת לשם תפקוד בסביבה מקוונת מודרנית. "אזרחות דיגיטלית" נוגעת בתחומים מגוונים, ובהם חוק ברשת, מסחר דיגיטלי, אתיקה בסביבה מקוונת, זכויות וחובות ברשת ועוד ( אביב צמח) .

  • לינק

    תובנות מעניינות של רותי סלומון בבלוג המרתק שלה. כותבת רותי סלומון : "השנה אחד מבתי הספר שאני מלווה הוא בית ספר צוקים בשוהם, בית ספר עם אווירה נעימה ורגועה, יש לכל הכיתות שיעורי דמיון מודרך, ריקוד, יצירה. כל בוקר מושמעת במערכת הכריזה יצירות קלאסיות"…"התמקדנו במהלך השנה בתהליכי למידה מבוססי פרויקטים וחיפשנו את אותה ההנעה ללמידה שציינתי למעלה. איך לעורר לילד חשק ללמוד את תחומי הדעת שלימדנו כל השנים אבל שהשנה התלמידים ילמדו אחרת."

  • לינק

    המאמר מפרט את מודל הכיתה ההפוכה, שיטת לימוד המאפשרת למורים להגביר את חוויית הכיתה באמצעות הקצאת פחות זמן שניתן להרצאה פרונטלית והקצאה יותר זמן המוקדש לפעילות בכיתה (Bergmann, Jon and Sams, Aaron, 2014).

  • לינק

    המומחית לסביבות למידה, לימור לייבוביץ , ערה לדיונים המופיעים מדי פעם בנושא מצגת מולטימדיה (כן להביא מצגת או לא להביא מצגת?) ובעצמה נוהגת להשתמש במצגות לא מעט (כן להביא, אבל גם לקיים הפעלות שונות, וגם- זה תלוי באופן בו המצגת מעוצבת ובידע של המציג- איך להשתמש בה). למורים רבים כיום יש מקרן "ברקו" בכיתה ומחשב עם חיבור לאינטרנט. כדי לתת מענה לצורך הפרקטי הזה- מנסה לימור ליבוביץ להביא את מיטב הכללים והעקרונות ובעצם לעסוק בשאלות-: 1. למה לבנות את המצגת דווקא כך? 2. איך להשתמש במצגת בזמן אמת מול לומדים?

  • לינק

    בעוד שמודלים חינוכיים מצליחים אחרים, כמו המודל הפיני או הסינגפורי, אינם יכולים להיות מיושמים בישראל בשל ההבדלים התרבותיים והדמוגרפיים הגדולים, הרי שלאונטריו ולישראל כמה קווי דמיון גדולים שהופכים אותו למודל חיקוי רלוונטי. עם אוכלוסייה של 13 מיליון איש, 2 מיליון תלמידים, תושבים בעלי רקע תרבותי שונה וגם דוברי שפות שונות – ומהגרים רבים, אונטריו היתה בעשור האחרון מעבדה מצליחה לרפורמה חינוכית, שהביאה לא רק להישגים במבחנים, אלא לסגירת פערים בין אוכלוסיות שונות ( דפנה מאור) .

  • סיכום

    כותבי המאמר בחנו במחקרם את הקשר בין חוויות במהלך החיים התפתחות הנתיבה המקצועית של מורים, באמצעות ניתוח סיפורי חיים של מתכשרים להוראה, כולל התנסויות וציפיות מרכזיות מהתקופה שלפני הכניסה לחיים מקצועיים. הבנה זו מאפשרת, לדעתם, לבחון החלטות של בחירה בהוראה, רעיונות על הוראה ולמידה והחלטות בדבר נתיבי קריירה עתידית. שאלות המחקר היו: (1)אילו התנסויות חיים משפיעות על כיוון מקצועי?; (2) באילו דרכים מעצבות התנסויות חיים דעות על מקצוע ההוראה ועל הוראה ולמידה?; (3) כיצד חוזים מתכשרים להוראה את הנתיבה המקצועית שלהם לאורך החיים?

  • לינק

    הכיתה ההפוכה היא מודל ההופך את היוצרות מבחינת ההתנהלות בכיתה. במקום להאזין להרצאות או לשיעורים של המרצה או המורה, התלמידים צופים בביתם בקטעי וידיאו קצרים בנושא הנלמד לפני בואם לכיתה. בכיתה עצמה, השיעורים מוקדשים לדיונים בנושא, לתרגול או לפרויקטים. המורה משמש למנחה למידה המסוגל לעבוד אחד על אחד עם התלמידים, להבהיר מטלות ולהציע עזרה נדרשת. יתרון בשיטה, מורים יכולים להקדיש זמן רב יותר בעבודה ישירה עם תלמידים במקום להרצות בפניהם. החיסרון הוא הצורך בגישה לטכנולוגיה ומוטיבציה של התלמיד בהכנה לקראת שיעור. קטעי הווידאו המיועדים לצפייה מובאים מתוך מקורות אינטרנטיים קיימים או שהם נוצרים על ידי המורה או התלמידים . במידה מסויימת, ההייפ על נושא כיתה הפוכה מנופח יתר על המידה. מושג זה הוא פשוט ואין צורך בכותרות מיוחדות, הוראה טובה צריכה להגביל את העברת הידע הפאסיבית בזמן השיעור ולקדם סביבות עבודה מבוססות חקירה, שיתוף פעולה בין תלמידים וחשיבה ביקורתית. הפיכת הכיתה היא רק פתרון פדגוגי מיני רבים (יעל שרצר- גלזר) .

  • לינק

    תחום החינוך המקוון הואץ בשל הופעתם של הקורסים המקוונים הפתוחים והמאסיביים (Massive Open Online Courses (MOOCs), יחידות אוניברסיטה המציעות קורסים מקוונים בחינם לכל אדם בעל חיבור לאינטרנט. נראה כי קורסי ה- MOOCs מעצימים את המגמה לקראת "הכיתה ההפוכה", המערבת סטודנטים הלומדים את חומרי הקורס באופן מקוון – בדרך כלל קטעי קריאה וקטעי וידאו קצרים – ואז מגיעים לשיעורים המובנים כסדנאות או כסימפוזיונים שבהם הם מזומנים ליישם את הידע החדש שלהם באופן מעשי במגוון דרכים. מאמר זה מדווח על דרכים שבהן קורסי ה- MOOCs איפשרו לנו לבחון מחדש באופן ביקורתי את הפדגוגיה ואת הפרקטיקה בכיתת סוציולוגיה וכדי לבחון את ההנחות שלנו ביחס לפדגוגיה אפקטיבית דרך פרויקט של מחקר פעולה הבוחן את הקבלה של הסטודנט את כיתת הסוציולוגיה ההפוכה (Forsey, M., Low, M., & Glance, D. 2013).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין