מילת מפתח: גרמניה
מיון:
נמצאו 21 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • לינק

    המחקר המוצג במאמר בדק את מידת היעילות של תכנית העשרה מחוץ לשעות הלימודים לילדי בתי ספר יסודיים מחוננים, שיושמה ברחבי באדן-וירטמברג, אחת מ-16 המדינות בפדרציה הגרמנית. התכנית יישמה אסטרטגיית "צמיחה מלמטה", אשר במסגרתה יחידות מקומיות פיתחו את קורסי ההעשרה, שנעו סביב מגוון רחב של נושאים. התכנית שמה לה למטרה לקדם את התפתחות התלמידים המשתתפים בה בממדים שונים, ביניהם יכולותיהם הקוגניטיביות, הישגיהם בבית הספר, תחומי עניין, יצירתיות, שליטה וויסות עצמיים, תפיסה עצמית ומיומנויות חברתיות. המחקר השווה בין 423 תלמידי כיתה ג' מבתי ספר שונים בבאדן-וירטמברג שהשתתפו בתכנית לבין 2328 תלמידי כיתה ג' מרחבי אותה מדינה שלא השתתפו בה. מהממצאים עולה כי התכנית השפיעה לחיוב על הישגיהם הלימודיים של משתתפיה, שציוניהם במתמטיקה ובגרמנית השתפרו, אך לא הניבה שיפור נראה לעין בשאר הממדים שכיוונה אליהם.

  • סיכום

    במחקר המתואר במאמר נחקרה יעילותה של תכנית העשרה לילדים מחוננים שהושמה בבתי ספר יסודיים באחת המדינות בפדרציה הגרמנית. התכנית יישמה אסטרטגיה "מלמטה" (grass roots) לפיה מרכזים לימודיים מקומיים פיתחו והציעו קורסי העשרה שהקיפו מגוון רב של נושאים. הקורסים כוונו לבחינת כמה תוצאות, ביניהן היכולות הקוגניטיביות של התלמידים, הישגים בבית הספר, תחומי עניין, יצירתיות, שליטה עצמית, תפיסה עצמית, ומיומנויות חברתיות. הממצאים הראו השפעות חיוביות של התכנית על הישגים לימודיים, אך לא על המשתנים האחרים.

  • סיכום

    מאמר זה שואל את השאלה אם גרמניה עשתה כברת דרך בשינוי דפוסי התרבות ובמיוחד בדפוסי גידול הילדים. באופן ספציפי, המאמר מברר אם ניתן להבחין בימינו בפדגוגיה השחורה, שאפיינה את ההורות הגרמנית במאה הקודמת בעיקר ושמשקפת יחס של אלימות הורית, היררכיה נוקשה בין הורים לילדיהם וצייתנות עיוורת של הילדים לסמכות הוריהם. באמצעות בחינת תפיסותיהם של ישראלים בני דור שני ושלישי החיים בגרמניה המבוטאות בראיונות עומק ובשאלונים איכותניים, מבקשים החוקרים להתבונן ביחסים בין הורים, גננות וילדים ולנתחן ברמה של קודים תרבותיים מושרשים. הם מבקשים גם לבדוק אם תפיסות אלה נסמכות רק על טראומה תרבותית ישראלית (יאיר, 2011) או שהן משקפות את תמונת המציאות כפי שהיא. ניתוח זה מאפשר לדון בשאלה הרחבה יותר אם תרבות משמרת ומשחזרת את עצמה וכיצד על אף הרצון של חבריה לחולל שינוי.

  • לינק

    אחרי שכל משפחתה נרצחה בשואה, עזבה קרלה רווה את גרמניה ובנתה את חייה בישראל. במשך ארבעים שנה נצרה את עדותה – עד שמכתב הגיע לביתה בטבעון ושינה את חייה. בשלושים השנים האחרונות חיה קרלה בין שני עולמות: בגרמניה היא אשת עדות המתגוררת כמה חודשים בשנה בבית ילדותה שהפך למוזאון. בישראל היא ממשיכה לשמור על שתיקה. מדוע שותקת קרלה דווקא בעברית? מה הם הכוחות המייצרים את המציאות המורכבת הזו? מה הם אומרים על החברה הישראלית? הספר חושף את סיפורה חוצה הגבולות של אישה אחת שאיבדה הכול, והעזה – אחרי ארבעים שנות שתיקה – לשאת עדות (לילך ניישטט בורנשטיין).

  • תקציר

    מחקר קודם הציע שלשאיפותיהם של הורים לגבי ההישגיות האקדמית של ילדיהם עשויה להיות השפעה חיובית על הביצועים האקדמיים של הילדים בפועל. אולם, השפעות שליליות אפשריות של שאיפות-יתר הוריות זכו לתשומת לב מועטה בספרות הפסיכולוגית. תוך הפעלת מודל מדד שינוי דואלי (dual change score model) עם נתוני אורך ממדגם מייצג של 3,530 ילדי בית ספר גרמניים בכיתות ה עד י' והוריהם, המחברים הראו ששאיפות הוריות והישגים מתמטיים של ילדים קושרו על ידי יחסים הדדיים חיוביים לאורך זמן. המחברים מדגישים כי מצאו גם שלשאיפות הוריות שחרגו מציפיותיהם (כלומר שאיפות-יתר) היו יחסים הדדיים שליליים עם ההישגים המתמטיים של הילדים (Murayama, Kou; Pekrun, Reinhard; Masayuki Suzuki; Marsh, Herbert W.; Lichtenfeld, Stephanie, 2016).

  • לינק

    ספר זה מסכם את הממצאים העיקריים, המסקנות וההמלצות של הוועדה הישראלית-גרמנית שפעלה בישראל ובגרמניה בין 2010 ל-2015 ואשר חקרה את ספרי הלימוד (מכיתות ז' עד י"ב) בהיסטוריה, אזרחות וגיאוגרפיה. הוועדה הגישה את מסקנותיה לממשלות ישראל וגרמניה בשנת ה-50 לכינון היחסים הדיפלומטיים המלאים בין ישראל לגרמניה והן כוללות התייחסות נרחבת לתכנים שבספרי הלימוד, הדגשים ונקודת המבט סביב סוגיית הוראת השואה בשתי המדינות וכן האופן שבו משתקפת כל מדינה בספרי הלימוד של האחרת (Arie Kizel, Dirk Sadowski).

  • סיכום

    המאמר עוסק בניתוח ביקורתי של מבחני פיזה מנקודת המבט של הפערים בין הדרישות או הסטנדרטים שמייצגים המבחנים לבין מאפיינים של מערכות החינוך המדינתיות השונות. מבחני פיזה עוסקים בהערכת היכולות של תלמידים בני 15 בשפת אם, במתמטיקה ובמדעי הטבע, מבוססים על תבחינים של מדינות ה-OECD המתייחסים לסטנדרטים חינוכיים גלובליים. לדעת הכותב מומחי חינוך בינלאומיים מהווים כיום את הקבוצה החזקה ביותר בשיח "החינוכי" ויוצרים את המושג של הון אנושי כפרדיגמה שלטונית. זוהי תפיסה המשוקעת בראיית עולם לפיה אנו חיים ב"חברת ידע" שצריכה להתאים ל"כלכלה מבוססת-ידע" בתנאים של תחרות בינלאומית הולכת וגדלה (Richard Munch).

  • לינק

    המחקר על אודות ספרי הלימוד בישראל במסגרת הצוותים הישראליים של רשת חקר ספרי לימוד ישראל-גרמניה מתבצע במכון מופ"ת. המכון מייצג את שיתוף הפעולה בין משרד החינוך הישראלי לבין האקדמיה. הרכב הצוותים הישראליים שנבחרו לחקור את ספרי הלימוד בישראל שיקף אותו שילוב – מטה, אקדמיה ושדה. כל אחד מהצוותים, האחראיים לתחומי הדעת גיאוגרפיה, היסטוריה ואזרחות, מורכב ממפקח-מרכז (המפקח הראשי של תחום הדעת במשרד החינוך), מחוקר מתחום האקדמיה ומחוקר נוסף, שהוא בדרך כלל מורה בכיר ששימש גם בתפקידי הדרכה והנחיה או שותפות בכתיבה ובהטמעה של תכניות לימודים ( אריה קיזל).

  • לינק

    כדי לספק מידע לגבי היכולות של סטודנטים להוראה בעלי תואר שני, פותח בגרמניה מודול מיוחד למורים במסגרת "פרויקט לשיתוף פעולה גרמני עבור מחקרי מעקב אחרי הבוגרים". הסולם מפעיל מודל של פעולת המורה בהתבסס על קווי ההנחיה שפורסמו על ידי "הועידה הקבועה של שרי החינוך". הניתוחים התבססו על מדגם של 937 סטודנטים להוראה, שסיימו לימודי תואר שני מאוניברסיטאות Cologne ו- M?nster, שב- North Rhine-Westphalia בין התאריכים 1 באוקטובר 2007 ל-30 בספטמבר 2008. תוצאות הניתוחים הראשונים מדגישות את הפוטנציאל של הסולם לספק תובנה לגבי הדרישות שעבורן יש להכין את הסטודנטים בלימודי ההוראה שלהם (Mareike Landmanna, 2013).

  • לינק

    במאמר זה, נידונים ההקשרים, הצורות והתוצאות של התנגדות של המורים לרפורמות בבית הספר שהתבססו על מדיניות להבטחת האיכות. הבעיות מוצגות על ידי התרחשות שנית של המחקר שהוקדש לקבלה ו/או התנגדות של מורים (גרמניים) כנגד המדיניות של מתן דין וחשבון המבוסס על סטנדרטים. תוצאות אלה מדגימות שהרוב בקרב המורים מתעלם, מפרש שלא כהלכה, משתמש שלא כהלכה במידע על משוב ממבחני ביצוע מבוססי סטנדרטים המכוונים להתפתחות מונעת נתונים של הוראה בכיתה (Ewald Terhart, 2013).

  • לינק

    חקר מקרה זה חוקר את השימוש בבלוגים מקוונים ככלי להוראה. בלוג שיתופי יושם בכיתות מקבילות בתהליכים קבוצתיים בארה"ב ובגרמניה.המטרה הייתה לחבר סטודנטים בין אמריקניים וגרמניים לתואר שני בכך שנסייע להם לדבר על תקשורת קבוצתית ועל התנהגויות בפגישה.ניתוח איכותני בחן את השימוש בבלוג ככלי להוראה וללמידה. התוצאות הראו שהסטודנטים יצרו יותר אינטראקציות בבלוג ממה שדרש המנחה.הסטודנטים העריכו את הכתיבה בבלוג כחוויית למידה חדשה (Meinecke, Annika L; Smith, Kim K ; Lehmann-Willenbrock, Nale , 2013).

  • לינק

    הספר " "The Nature of Learning: Using Research to Inspire Practiceמניח את עקרונות המפתח לתכנון סביבות למידה שיסייעו לתלמידים לבנות מיומנויות השימושיות בעולם שבו העבודות מבוססות יותר ויותר על ידע ומידע. מחברי הספר זיהו שבעה עקרונות ללמידה חדשנית(Katrina Schwartz, 2013).

  • לינק

    סקירת ביקורת אודות הספר החדש של ננסי הופמן ( Nancy Hoffman ) המתאר שש מערכות חינוך בעולם שהצליחו לקדם את החינוך המקצועי-טכנולוגי במדינות שלהם : אוסטרליה, אוסטריה, גרמניה , הולנד , נורבגיה ושוויץ. כל אחת ממדינות אלו הצליחה בדרכה ליצור איזון טוב יותר בין החינוך העיוני ובין החינוך המקצועי. הספר מתבסס גם על נתונים מעודכנים של הOECD המלמדים על הפער בין מדינות אלו ובין מערכת החינוך האמריקאית . לצערנו , מערכת החינוך הישראלית כבר לא שייכת לאותם מדינות העולם שהצליחו לקדם את החינוך המקצועי-טכנולוגי והיא נעשתה יותר דומה לארה"ב.

  • תקציר

    שתי דוגמאות שונות לחלוטין, של מחקר פעולה נבחרו מישראל וגרמניה עזרו להמחיש את הגיוון של הנושא. המקרה הישראלי מתמקד בעיקר בהתפתחות המקצועית של קבוצת מורים . הדוגמה הגרמנית מחדדת בפיתוח של תכנית לימודים מתאימה ותכנון מערכי שעור להפצה רחבה. השוואה של שני פרויקטים אלה, מבוצע בתוך מסגרת תיאורתית אשר מסווגת את הכיוונים השונים של מחקר הפעולה וההתפתחות המקצועית המשלימה של המורים. מטרת מאמר זה היא לשקף על פוטנציאל עצמי משותף, בצורות שונות של מחקר פעולה על הוראת מדעים, הכוללת את ההיבט של התפתחות מקצועית של מורים ( Mamlok-Naaman R, Eilks I ) .

  • לינק

    מחקר זה בוחן את השילוב של לוח אינטראקטיבי מתוקשב בכיתה על ידי מורים, שאנגלית אינה שפת אמם, המלמדים אנגלית כשפה שנייה בבתי ספר ממלכתיים בצרפת ובגרמניה. הקוגניציות של המורים נחקרו באמצעות נתונים אמפיריים איכותניים, ששילבו תצפיות בכיתה, הקלטות בוידאו של השיעורים, ראיונות עומק ועשיית רפלקציות שצולמו בוידאו (Schmid, Euline Cutrim; Whyte, Shona, 2012).

  • לינק

    תוצאות מבחני פיז"ה גורמות לאי נחת במערכות חינוך בעולם ולא רק בישראל. ההשפעה של מבחני פיז"ה על החשיבה החינוכית חורגת מעל ומעבר לחשיבותן החינוכית וזו רק שאלה של זמן עד שתקום תנועה פדגוגית בינלאומית אשר תצא חוצץ נגד מבחני פיז"ה. המאמר הנוכחי מתאר את הדיונים שהתעוררו בשבדיה ובגרמניה לגבי תוצאות תלמידיהן במבחנים הבינלאומיים, כגון: מבחן פיז"ה. בעקבות תוצאות תלמידיהן במבחן פיז"ה, ניסו שבדיה וגרמניה לחפש מודלים חדשים ונורמות מדיניות מחוץ לגבולות המדינה. גרמניה פנתה למודלים החינוכיים המיושמים בפינלנד ובשבדיה, הנחשבות למדינות הנמצאת בחזית המדיניות הפדגוגית. ( Ringarp Johanna, Rothland. Marti ).

  • לינק

    יישום המחשבים בחינוך התנהל בכיוון שונה לחלוטין משאר המדינות בעולם. במדינה, שכל חבל ארץ שלה (lander) הוא עצמאי מבחינת המדיניות החינוכית, הכיוון הכללי היה התמקדות בהתאמת תוכניות הלימוד ועריכת שינויים קוריקולריים מותאמים לעידן התקשוב ורק אחר כך הצטיידות בתי ספר במחשבים. הגרמנים השקיעו רבות בהתאמת תוכניות לימוד קיימות למציאות מתוקשבת. הם מיזגו תוכניות לימודים שעסקו במדיה ובטכנולוגיות מידע לתכנית לימודים אינטגרטיבית אחת. בשנת 2002, לאחר שהשלימו הגרמנים את חיבור כל 44 אלף בתי הספר במדינה לאינטרנט, הם עברו לשלב ג'. בשלב זה יושמו בבתי הספר תוכניות קוריקולריות שעיקרן פיתוח אוריינות מידע אצל תלמידים ומורים בעידן האינטרנט.

  • סיכום

    פוסט מעניין בבלוג של סיגל פאוקר סקורניק החיה בחו"ל מלמד אותנו כי יש גם מודלים אחרים של מערכות חינוך שרצוי לאמץ גם אצלנו בישראל . סיגל מדווחת על קומפלקס חינוכי בגרמניה הכולל 3 בתי ספר : יסודי, ביניים ותיכון. בכל בוקר, כשכל הילדים נכנסים בשער בית הספר, ממתינים להם שם שלושת המנהלים (כולם גברים, מה שמלמד אולי על רמת השכר), עם חיוך ועם ברכת בוקר טוב אישית. כל אחד מהמנהלים מכיר באופן אישי את כל אחד מהתלמידים בבית ספרו ואת המשפחה, והוא מקפיד לברך כל ילד בשמו. כך גם בסוף היום: שלושת המנהלים עומדים בשער היציאה ומברכים את הילדים בהמשך יום טוב ובלהתראות. לכל מורה, בכל כיתה, מחשב אישי נייד, המוצב במשך היום על שולחנה. ההורים יודעים שאם יש להם שאלה כלשהי, בעיה או בקשה, הם יכולים לשלוח אי-מייל למחנכת, שתחזור אליהם במהלך היום. בכל יום ראשון בערב, כל ההורים מקבלים מהמחנכת אי מייל ובו רשימת הנושאים שילמדו השבוע בכיתה, כולל המטרות שהמורה רוצה להשיג, החומרים בהם ייעשה שימוש .

  • תקציר

    בתהליך ההתנסות בהוראה חשוב שמורים מתחילים או מורים בעלי 5-6 שנות ניסיון יוכלו להיעזר במאגר דוגמאות דידקטיות של מורים אחרים אותם ניתן ליישם בכיתתם. לתובנה זו הגיעו חוקרים בחינוך בגרמניה ולכן פותחה שם מערכת ממוחשבת למורים למדעים ולמתמטיקה הכוללת אוסף שיטתי ונרחב של הפעלות דידקטיות, התנסויות מומלצות והצעות להתנסות בכיתה שפיתחו מורים ותיקים או אחרים. תפיסת התפתחות מקצועית של מורים על סמך למידה מדוגמאות הפכה להיות ישימה במרבית מערכת החינוך בגרמניה כי המורים זקוקים לזמן הטמעה בכיתה. המערכת הממוחשבת מציגה בפני המורים את כל אלפי הדוגמאות להתנסות דידקטית במתמטיקה ובמדעים בהתאמה לכיתות לימוד, רמה ושיטת הלימוד. חלק לא מבוטל מן הדוגמאות מוצג בצורה סרטי וידאו שצולמו בכיתות של מורים ותיקים וטובים. התכנים המיוצגים במערכת הממוחשבת נבחרו על סמך סקרים צרכים שנערך בקרב המורים למתמטיקה ולמדעים. בשלב ראשון כולל המאגר בעיקר הפעלות, תכנים והצעות למורים למדעים ולמתמטיקה בכיתות ח'. המערכת הממוחשבת כולל מסכי עזרה והנחייה למורים ברמת מולטימדיה המקלה רבות על המורים הזקוקים להבהרות דידקטיות נוספות לגבי הדוגמא שהוצגה (Tatjana S. Hilbert , Alexander Renk , Kristina Reiss)

  • סיכום

    סקירת ספרות הבוחנת את השאלה האם יום לימודים ארוך תורם לשיפור ההישגיים הלימודיים של התלמידים, לאור המשאבים הרבים שהפעלתו דורשת. המאמר מציג סיכום של ממצאי מחקרים לגבי ארה"ב, בריטניה, גרמניה וישראל, ומחבריו טוענים שבסך הכל המחקר מלמד שלא נצפו תוצאות משמעתיות במעבר ליול"א מבחינת הצטיינות אקדמית ורמת ציונים. האלטרנטיבות המוצעות, בין השאר, הן שיפור איכות החינוך ואיכות ההוראה. (אמנון טיל)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין