מילת מפתח: גננות
מיון:
נמצאו 60 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • תקציר

    מחקר זה בוחן את ההתנהגויות של גננות העובדות עם ילדים בגילאים 4 עד 6 בהקשר לזכותם להשתתף בפעילויות בגן. בהקשר זה, נחשפו הדרכים השליליות והחיוביות שבהן הגננות מיישמות את זכותם של ילדים להשתתף. בנוסף לכך, יישום הזכות להשתתף הוערך ביחס לדרישות להשתתף. הנתונים על 15 גננות שנצפו בקורס "חוויה בגן" הושגו מתיקיהן של גננות לעתיד. זאת ועוד, 64 שעות של תצפית על כל גננת נרשמו על ידי שתי גננות לעתיד במשך שמונה שבועות. הנתונים המשקפים את התנהגויות הגננות בסביבה החינוכית נותחו תוך שימוש בטכניקות ניתוח תיאוריות. תוצאות המחקר העלו 144 מקרים חיוביים ו-505 מקרים שליליים של 15 גננות במונחי הדרישות האלה. נצפה כי כמה מהגננות מחשיבות התנהגויות מרוכזות-בילד ודמוקרטיות, כמו גם את משאלות הילדים ודעותיהם – ופועלות בהתאם. בנוסף לכך, גננות הפגינו התנהגויות שליליות בעיקר בנוגע לדרישות להשתתף.

  • סיכום

    כמעט יובל שנים עוסקים חוקרים בעולם באפקט פיגמליון, המוביל להתנהגות שונה של אנשי חינוך כלפי ילדים שונים בכיתה. פרופ' אלישע באב"ד, שהיה מנהל בית הספר לחינוך באוניברסיטה העברית, מחדד זאת וקובע: התנהגות של תמיכה לימודית שונה כלפי תלמידים שונים היא מוצדקת, לגיטימית, ואף רצויה, בבחינת "חנוך לנער על פי דרכו". מאידך, ובהיפוך גמור, התנהגות הבדלית בתמיכה הרגשית כלפי תלמידים שונים היא לא לגיטימית, בלתי רצויה, ועלולה לגרום נזקים הן לתלמידים הספציפיים והן לאקלים הכיתה כולה (אלישע באב"ד).

  • סיכום

    למידה קונסטרוקטיביסטית היא לא טכניקה כלשהי של הוראה. למידה קונסטרוקטיביסטית היא למידה משמעותית, שבמהלכה הילד מעבד את המידע שקלט ונותן משמעות לחוויותיו האישיות. ואל דאגה, אימוץ הקונסטרוקטיביזם איננו מחייב שינוי מהפכני בארגון סביבת הגן. הוא דורש בעיקר שינוי תפיסתי אצל הגננת, וכמובן אצל ילדי הגן (ליאורה לוי).

  • לינק

    מאמר זה מתמקד בקשר בין המצאת גן הילדים הפרבלי בגרמניה לבין הקמת גן הילדים העברי בפלשתינה בראשית המאה העשרים. הוא יסקור את הרעיונות הפדגוגיים של פרידריך פרבל, ממציא גן הילדים ומקצוע "הגננת", וישרטט שני מסלולים שהובילו מרעיון גן הילדים בגרמניה לגן הילדים העברי: המסלול מברלין לפלשתינה והמסלול ממזרח אירופה לפלשתינה. מטרת המאמר להציג את השפעת גן הילדים הפרבלי על גן הילדים העברי שהיווה תשתית לגן הילדים הישראלי כיום, כמו גם את השפעתו של פרבל על התכניות להכשרת גננות במכללות לחינוך (יעל דיין).

  • תקציר

    בקרב חוקרי החינוך המתמטי קיימת הסכמה רחבה כי חשוב לקדם ידע מתמטי של ילדים כבר מגיל הגן (2001, Clements). בספרות המקצועית פורסמו מחקרים העוסקים בלימודי מתמטיקה לגיל הרך, בתוכניות לימוד ייחודיות למתמטיקה ובהמלצות לפעילויות המסייעות בפיתוח חשיבה מתמטית של ילדי גן. החשיבות נובעת מכך שלימודי מתמטיקה בגיל הרך מהווים בסיס רחב ונכון ללימודי מתמטיקה ומקדמים את מימוש היכולות ואת המוכנות של הילד ללימודי מתמטיקה בעתיד (Clements & Sarama, 2011; 2007; Starkey, Klein & Wakeley, 2004). מסיבה זו נבחר החינוך המתמטי לגיל הגן כבסיס למחקר זה, תוך התמקדות באחד מהנושאים הנלמדים במסגרת תוכנית הלימודים במתמטיקה לגני הילדים, נושא הדגמים (איריס שרייבר).

  • לינק

    מטרת המחקר הייתה לבדוק מהן התפיסות של סטודנטיות ומדריכות פדגוגיות לגבי תכנית ההכשרה הניתנת לצוות החינוכי של גילאי לידה עד שלוש, כיום, במכללה להוראה. במחקר השתתפו שבע סטודנטיות ושש מדריכות המנחות את התוכנית להכשרה לגיל הרך המתקיימת במכללה לחינוך ולהוראה, והן רואיינו ראיונות עומק לגבי תפיסתן את תכנית ההכשרה לגילאי לידה עד שלוש במכללה. הראיונות נותחו בשני אופנים: (1) ניתוח תוכן (2) ניתוח המטאפורות השכיחות והיצירתיות שבהן השתמשו המשתתפות בראיונות. מן המחקר עלו שלוש תפיסות של הסטודנטיות ושל המדריכות לגבי תכנית ההכשרה לגילאי לידה עד שלוש: (1) מרכיבים שיש לשמרם בתוכנית ההכשרה הקיימת לצוות החינוכי של גילאי לידה עד שלוש. (2) שינויים רצויים שיש לערוך בתוכנית לימודים זו. (3) בחינה מערכתית של ההכשרה הכוללת לצוות החינוכי של גילאי לידה עד שלוש (אורה סגל-דרורי, גילה רוסו-צימט).

  • לינק

    ערכה הרב של השקעה בגיל הרך מתועד במגוון מחקרים התומכים ומצביעים על הדיבידנדים בהם זוכות אומות המשקיעות בשלב החינוך המוקדם. המסמך המובא בזאת נועד להביא בפני מקבלי ההחלטות, דרגים מקצועיים ודרגים נבחרים כאחד, ממצאים השוואתיים על הנעשה באומות העולם בתחום החינוך המוקדם, ובכך לסייע להגדיר יעדי המשך לפיתוח וצמיחה של שלב חינוך זה כמו גם הגברת הישגיו (עמי וולנסקי, אודט סלע, איתי אשר).

  • תקציר

    המטרה של מאמר זה הייתה להטיל אור על הסוגיות הבעייתיות הקשורות לאלמנט המעשי בהכשרת מורים לגיל הרך. המחברים ניגשים לשאלות אלה בעיקר דרך בחינה ופירוש של חלק זה בהכשרה האקדמית של גננות בפינלנד. לאחר מכן, הם מרחיבים את הניתוח שלהם כך שיכלול סוגיות רחבות יותר של מחויבות לעבודה ואת התפקיד של תכניות חונכות בקרב הגננות החדשות שהוכשרו ( Onnismaa, Eeva-Leena; Tahkokallio, Leena; Kalliala, Marjatta, 2015).

  • תקציר

    מאמר זה משתף מודל של תכנית לימודים חודשית שיכול לסייע למורים ולמשפחות לגשר על הפער בין הבית לבין בית הספר באמצעות שימוש בספרות ובתגובה שהתעוררה מהתרבויות שבכיתה. שילוב של טקסטים נענים מבחינה תרבותית ושל כתבי עת הנענים למשפחה בכיתה ובבית יכולים לסייע לילדים, למשפחותיהם, ולעמיתים לערוך קישורים ביקורתיים לספרות כמו גם להבין שונות (diversity) כמשאב יצרני. הממצאים הראו שהתגובות של המשפחות הובילו להשקפות מורחבות לגבי המבנים והתרבויות של המשפחה וסיפקו מרחב לשיחות ביקורתיות סביב הטקסטים בבית ובבית הספר (Schrodt, Katie; Fain, Jeanne Gilliam ; Hasty, Michelle, 2015).

  • תקציר

    חקר מקרה יחיד זה נועד כדי לחקור כיצד הגננת עונה על צרכי הטיפול בפעוטות, המביעים את רצונם שיטפלו בהם, במפגשיהם. החוקרים צפו במשך עשרה שבועות בקירוב באינטראקציות הטבעיות והיומיומיות בין הפעוטות לבין הגננת. באמצעות ניתוח נתונים איכותני, תוצאות מחקר זה קוראות תיגר על הדימוי השכיח והפשטני של הגננת האכפתית ומראות שהמפגש ביניהם הוא מקצועי וחינוכי מאוד ושהגננת מספקת טיפול "יוצא דופן" לפעוטות הצעירים (Shin, Minsun, 2015).

  • מאמר מלא

    בצוות המרצות לספרות ילדים במכללה שלנו מעורר המשפט "קראתי פעם ספר" חיוך עצוב. מקורו בקורס מבוא לספרות ילדים שבו ביקשה המרצה מהסטודנטיות לעשות סבב היכרות ולהציג את עצמן לצד ספר ילדים שהן אוהבות. סטודנטית אחת — והיא אינה יוצאת דופן — הציגה את עצמה ואמרה: "קראתי פעם ספר, אבל אני לא זוכרת איזה". "קראתי פעם ספר", אנחנו חוזרות על המשפט וצוחקות, צוחקות וכואבות. המשפט הזה מנקז אל תוכו את התסכול שלנו מהסטודנטיות במכללה…אבל השנה החשיבה שלי על "קראתי פעם ספר" נסדקה (נעמי דה־מלאך).

  • לינק

    תפיסת מקצוע ההוראה כפרופסיה, בצד הדרישה להתחדש ולהתייעל במסגרת המחויבות המקצועית מופנית לא רק כלפי מורים אלא גם כלפי גננות העובדות במסגרת הציבורית והפרטית כאחת. בזיקה לכך בחן המחקר הנוכחי את הקשרים בין תפיסתן של גננות את ההוראה בגן כפרופסיה לבין עמדותיהן כלפי שינויים פדגוגיים. המחקר התמקד בזיהוי התפיסה של גננות את ההוראה בגן כפרופסיה בזיקה לוותק בעבודה, בזיקה למסגרת החינוכית שבה עובדת הגננת ובזיהוי עמדות של גננות כלפי שינויים פדגוגיים בזיקה לוותק בעבודה ובזיקה למסגרת החינוכית שבה עובדת הגננת, מסגרת ממלכתית ומסגרת פרטית (דיצה משכית ואסתר פירסטטר).

  • סיכום

    לדברי צילה גביש ממכללת אורנים, הדחף לצייר הוא מולד. "ציור הוא טבעי ואוניברסלי. כל ילד, בין אם הוא נמצא במערכת חינוך ובין אם לא, מלמד את עצמו לצייר". אבל בערך בשנה האחרונה של גן חובה, לקראת העלייה לכיתה א', יכולת הציור של הילדים כמו נפגמת מבחינת הדמיון, היצירתיות והעושר שבה. הם מתחילים לצייר אותו ציור בדיוק, הכולל אדמה, שמים, בית ופרח וקשת וגם כמה לבבות (לרוב אצל בנות). הצבעוניות שאפיינה את ציורי הילדים בשלבים מוקדמים יותר, נעלמת. הציור שהיה מופשט יותר לפני כן, התקבע במפרט הזה שנראה חקייני ואחיד (תמירה גלילי).

  • תקציר

    מטרת המחקר הייתה לבחון את תהליכי קבלת ההחלטות התעסוקתיות של עובדי הוראה (מורים וגננות) בעבר ובהווה לאורך עשור בקריירה שלהם. לשם בחינת מטרת המחקר, החוקרת אימצה את המושג "אוריינטציה כלפי העבודה", הבוחן את המשמעות שהעובד מייחס לעבודתו. סיפורי הקריירה של המשתתפים, שנאספו במהלך הראיונות, מוינו לפי "שלוש האוריינטציות": "ג'וב, ייעוד וקריירה". אולם, לאחר ניתוח הנתונים הוחלט להתמקד בתהליכי קבלת החלטות הנוגעות לתעסוקה של עובדי הוראה בעלי אוריינטציית ייעוד בלבד. במחקר נמצא כי עובדי הוראה מקבלים החלטות הנוגעות לתעסוקה מתוך "מחויבות לייעוד". מחויבות לייעוד, היא מושג חדש שעולה מהמחקר, ומוגדרת בהתבסס על סיפורים של עובדי ההוראה "כמחויבות לתחושת משמעותיות הנובעת ממכוונות לזולת".

  • לינק

    בתחילת שנת הלימודים החדשה בגן, בניית תחושה של קהילה בגן צריכה להיות בראש רשימת סדרי העדיפויות של הגננת.במאמר זה המחברת משתפת את הקוראים בטיפים לכך (Deborah J. Stewart, 2013).

  • לינק

    המאמר דן באתגרים עמם מתמודדות הגננות בעקבות השינויים שחלו במבנה המשפחה. מוצגת סקירה המפרטת את הדרכים לקידום החינוך לפלורליזם וליברליות בגני הילדים בנושא מגוון התאים המשפחתיים הקיימים היום. הסקירה מזמינה את קהל הגננות לחשיבה אינטרוספקטיבית באשר לאופן בו הן מתייחסות לשונות הקיימת בין משפחות הילדים שהן מחנכות ולדרכים בהן הן מקרינות את תפיסותיהן ועמדותיהן על החינוך בגן. לאחר פירוט ההצעות האופרטיביות, המאמר ממליץ לנטוש את הגישה המסורתית ולהעשיר את ארון הספרים בגן ואת היצירתיות החופשית להגברת שיקוף אורחות חיים מסוגים חדשים ( קלודי , טל) .

  • לינק

    100 שנים עברו מאז מונתה לאה שפירא לגננת הראשונה של היישוב העברי ועד ימינו, אך למרות השינויים הרבים גן הילדים של היום מזכיר מאוד את זה של פעם. יצאנו למסע מצולם בזמן לבדוק מה השפיע על דרכו של גן הילדים הישראלי ומאיפה בכלל הגיע המושג "גננת" ( ד"ר גילה רוסו-צימט, מרים סנפיר, ד"ר שוש סיטון )

  • תקציר

    מחקר זה מנסה לשפוך אור על מנהיגותה של הגננת ולהוסיף לידע האמפירי המצטבר בתחום. המחקר בוחן את הקשר בין שנות הוותק של הגננת בניהול גן, לבין סגנון מנהיגותה. מטרות המחקר הינן: לחשוף את סגנון המנהיגות של גננות טירוניות (עד שלוש שנות וותק בניהול גן) ושל גננות מנוסות (מעל חמש שנות וותק בניהול גן) ולהשוות בין שני סגנונות המנהיגות (אביים,א. מ. מבורך ).

  • לינק

    בעידן שבו מדגישות מערכות חינוך את חשיבותה של עבודת צוות, בתי הספר בנויים כקהילות לומדות וקיימת מודעות להשפעה החיובית שיש לתמיכת הצוות על מניעת השחיקה והנשירה של העוסקים בהוראה, מתעורר צורך לחקור את המבנה הייחודי של עבודת הגננת. עד כה, המבנה הארגוני הייחודי של עבודת הגננת והשלכותיו על זהותה ודימויה המקצועיים ועל תפיסתה את תפקידה נחקרו במידה מועטה בלבד. במסגרת ניסיונה בעבודה כפסיכולוגית של גני ילדים, התוודעה ד"ר אסתר פירסטטר לקשייהן של הגננות ולצורך שלהן בתמיכה ובהקשבה, באישור ובעידוד. לפיכך החליטה לחקור את מצבן ולשאול שאלות על חוויותיהן. בעיקר עניין אותה לבחון את התמודדות הגננת כמחנכת יחידה, המבודדת מצוות תומך במהלך השגרתי של עבודתה ( אסתר פירסטטר) .

  • לינק

    מעמדה, חשיבותה ותפקידה הניהולי של הגננת עבר תהפוכות רבות בשנים האחרונות החל מתפיסתה כמחנכת ומנהלת גן, הדואגת לרווחת הילדים, ההורים והצוות, וכלה בתפיסתה כמנהיגה חינוכית. כגננת ותיקה שאלתי את עצמי לא אחת שאלות אחדות: כיצד אפשר לפתח ולטפח אותה מנהיגות חינוכית בקרב הגננות באופן פעיל? האם יש מקבץ חיוני של תכנים ומיומנויות המייצר כישורי ניהול ומנהיגות שהכרח ללמוד אותם כדי להיות גננת המדגימה מנהיגות חינוכית? נלאיתי לחפש ספר הדרכה העוסק בהכשרה מעין זו. מעבר להכשרה – חיפשתי מעטפת שתגן עלי ועל חברותיי, הגננות, מפני לחצים חיצוניים צולבים ומפני מאבקים אינסופיים עם כל כך הרבה דילמות הצצות יום יום ושעה שעה בביתנו השני – גן הילדים ( יחיאל פריש ).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין