מילת מפתח: גני ילדים
מיון:
נמצאו 154 פריטים
פריטים מ- 141 ל-154
  • תקציר

    בנייר העמדה הזה מנסה המחברת לבחון את הדרכים להטמעה של תכנית ליבה, סטנדרטים ותכנית מסגרת בארגון הלימודים בגן הילדים באמצעות הוראה קונסטרוקטיביסטית והוראה מותאמת התפתחות. נראה שניתן לבנות תכניות לימודים מאפשרות טיפוח המיומנויות והעשרת אוצר המילים והידיעות – על פי הסטנדרטים ההתפתחותיים (פסיכולוגיים) המצויינים בסולמות הפסיכולוגיים. חשיבות רבה נודעת, אם כן, לידע עשיר ורחב של הגננת בתחומים ההתפתחותיים ובתרגום של מדדים אלו למשימות לימודיות. תכנית המסגרת מאפשרת את השילוב הזה, כאשר גבולות היכולת מתארים את רמת ההתפתחות השלבית ורשימות התכנים מציינות את רמות המורכבות של התוכן ואת התפתחותו הרציפה. (לאה סלע)

  • לינק

    אחד מהסטנדרטים של ה- N.C.T.M הוא פיתוח מיומנויות לפתרון בעיות מילוליות. מחקרים מוכיחים כי כבר בגיל הרך ניתן לפתח מיומנויות אלה. על מנת שהלמידה תהיה יעילה יש לדאוג להעביר את התכנים בדרך של הנאה והנעה. הדרך הנכונה היא לתת ללומד להתמודד עם בעיות הבאות מעולמו שלו, בעיות לא שגרתיות אשר יעוררו שיח מתמטי ושאילת שאלות. בקורס המועבר במכללה האקדמית ע"ש גורדון אנו לומדים להכיר דרכים שונות להתמודדות וזאת דרך פתרון בעיות לא שגרתיות, דיון עליהן והתאמתן לגיל הרך, קריאת מאמרים מתאימים ודיון עליהם (שולי, אופיר).

  • לינק

    התפתחות הכרת מערכת הכתב: האם ידיעת שמות האותיות בגיל הרך מסייעת לרכישת קרוא וכתוב? , מאמר של פרופסור איריס לוין. מבחינה חינוכית, המסקנה המתבקשת היא כי כדאי ביותר ללמד שמות אותיות כבר בגיל הגן. יש לשנות את העמדה הרווחת בקרב אנשי חינוך בארץ כי יש לדחות את הוראת שמות האותיות. ילדים עם ידע כזה יכולים להתחיל לפענח את הצופן של הכתב ויש להם סיכוי מוגבר להצליח ברכישת קרוא וכתוב בכיתה א'.

  • לינק

    ישנה נטייה לבלבל פעמים רבות בין שתי פילוסופיות החינוך: שיטת מונטסורי והשיטה האנטרופוסופית. לכן נכתב לאחרונה מאמר מאמר מקיף המנתח וסוקר את ההבדלים בין שתי השיטות: מונטסורי ושטיינר. מאמר זה פורסם במקור באנגלית במגזין האוסטרלי לענייני חינוך Sydney’s Child. (רונית לסטר)

  • סיכום

    מדינות רבות בארה"ב פיתחו תוכניות הסמכה אלטרנטיביות לחינוך הגיל הרך וחינוך מיוחד בכדי להתגבר על בעיה של מחסור בכוח אדם, רובן מקצרות את תהליך ההסמכה הפתוח רק לבעלי תואר. המאמר מתרכז בתכנית שכזו במדינת נבאדה, שאמורה בסופו של דבר להעניק תואר ראשון בחינוך לבוגריה בדגש על חינוך הגיל הרך. הבוגרים אמורים להיות מורים "כלליים", אך בתמיכה של מומחים (מורים לחינוך מיוחד, תרפיסטים) יהיו מסוגלים לעבוד במגוון סביבות לפיתוח תוכניות עבור ילדים בעלי יכולות שונות. הם מפתחים מיומנויות לשיתוף פעולה ולעבודת צוות עם אנשי מקצוע מדיסציפלינות אחרות וכן בני משפחה של הילדים. רוב המשתתפים בתכנית, רוכשים ניסיון רב על ידי עבודת שטח וניתן להעריך ששיעור ההישרדות שלהם במקצוע יהיה ארוך יותר מאשר מועמדים מסורתיים להוראה. כמו כן הם בעלי הבנה טובה יותר לגבי תוכניות לימודים מאוחדות בחינוך המכליל וזכו להיות מעורבים באופן אקטיבי בהצגת תכנים ויישומם כבר במהלך הכשרתם. (Yaoying Xu, Jeffrey Gelfer, John Filler)

  • תקציר

    החל משנת תשס"א, סטודנטיות המתמחות במכללת "אוהלו" בהתמחות תנועה וצליל, שולבו בבית ספר מאמן במסגרת עבודה מעשית. הסטודנטיות מתנסות בהוראת תכני ידע שונים באמצעות תנועה ומוסיקה ברצף הגילאים גן, א', ב'. במהלך השנים מודל ההכשרה שינה פניו ומבנהו בהתאם לשותפים לתהליך ההכשרה. במאמר ניתנת סקירה על מבנה ההכשרה למתמחות בתנועה וצליל בגיל הרך במסגרת בית ספר מאמן, יתרונותיו וחסרונותיו, בשלוש שנים נחקרות: תשס"א, תשס"ב ותשס"ג. (עפרה וולטר)

  • לינק

    בתקופה בה מדברים יותר מדי על גן-הילדים כמכין לבית-הספר ופחות מדי על מהותה של ההוויה הגנית, יותר מדי על הוראה/למידה פורמאלית-מובנית ופחות מדי על הוראה/למידה בלתי פורמאלית וספונטאנית, יותר מדי על הוראה/למידה הממוקדת באוריינות וטיפוח מוכנות לקריאה וכתיבה ופחות מדי על טיפוח המשחק והיצירה – סבורה ד"ר חוה תובל שיש מקום לחזור ולהצביע על הקשר שבין למידה בלתי פורמאלית המתרחשת בסביבת משחק ויצירה לטיפוח ניצני אוריינות כבסיס לרכישת השפה הכתובה. היא מוכיחה במאמר זה שאין צורך לבחור בין השניים, אלא לשלב ביניהם בצורה פורייה ומבטיחה.

  • סיכום

    מטרתו המרכזית של המחקר היא לחשוף את האופן בו ילדים רוכשים כישורי שיח שונים וכיצד הם משתמשים בכישורים אלה במהלך שיחותיהם היומיומית. בדיקת שיחות הילדים העלתה עושר רב של סוגי שיח המשמשים את הילדים. המיגוון הלשוני של שיח הילדים ניתן לחלוקה לשתי קבוצות מרכזיות של סוגי שיח: "שיח שיחה" ו"שיח אורייני". נמצא כי הילדים משתמשים בשפע של סוגות, הבולטות הן: דיון, סיפור דמיוני כחלק ממשחק, הסבר וסיפור ריאלי. תרומותיה המרכזיות של הגננת יכולות להיות בשני מישורים: ראשית, בארגון וביצירה של פעילויות המעודדות שיחה בין ילדים, כך שילדים יפתחו את שיחתם העצמאית בתוך חברת הילדים. שנית, עידוד השיחה של הילדים יכול להיעשות באמצעות האזנה קשובה לדבריהם של הילדים הפונים מיוזמתם לגננת. 0חנה ציממרמן, שושנה בלום-קולקה)

  • לינק

    מטרת העבודה הנוכחית הייתה לבדוק כיצד תופסים המורים לגיל הרך את תפקידם בהוראה-למידה ממוחשבת לגיל הרך. מניתוח כמותי של השאלונים, בהקשר לתפיסת התפקיד של המורים בסביבה הלימודית הממוחשבת, נראה שהמורים מצהירים על עיקר תפקידם כמנחים ומתווכים לחשיבה בסביבה הלימודית הממוחשבת לגיל הרך. מאידך, מניתוח הממצאים האיכותיים, נראה שבפועל רוב המורים ממשיכים בשגרת ההוראה, המכוונת בעיקר למתן ידע והדרכה הקשורים לתפעול הטכני של המחשב והתוכנה בה משתמש הילד ולא להנחיה בתחום הקוגניטיבי. לגבי מכלול הנתונים הללו לא נמצאו הבדלים מובהקים בין אוכלוסיות המחקר (מורים, גננות וסטודנטים לגיל הרך). נתונים אלה תומכים בהשערת המחקר הראשונה, לפיה מורי הגיל הרך תופסים את עיקר תפקידם בסביבה הממוחשבת בהנחיה טכנית-תפעולית של טכנולוגית המחשב. (עפרה ניר גל עפרה, רינת אורן).

  • לינק

    מטרת המחקר היא לבדוק את עמדותיהן החינוכיות של אמהות לילדי גן תת-משיגים מרקע סוציו-אקונומי נמוך. וכן לבדוק שינוי בעמדות החינוכיות של האמהות באמצעות תכנית התערבות מבוקרת המבוססת על עקרונות הלמידה המתווכת. בהתאם לממצאי עמדותיהן החינוכיות של האמהות נבנתה תכנית התערבות מבוקרת המבוססת על עקרונות הלמידה המתווכת (MLE- Mediated Learning Experience). במהלכה נבדקו מרכיבי התיווך הקוגניטיביים והרגשיים של האמהות, אשר שימשו לניתוח יחסי הגומלין בינן לבין הילד (מיכל שיינין).

  • לינק

    נמצא שיש הבדל ברמת הלחץ והשחיקה של גננות העובדות עם ילדים בגילאים שונים. רמת הלחץ הנמוכה ביותר נמצאה אצל הגננות המלמדות בפעוטונים – ילדי גיל 3-0, רמת לחץ גבוהה יותר נמצאה אצל גננות המלמדות בגני טרום חובה, גילאי 4-3, ובגני חובה, גילאי 6-5. ניתן לייחס ממצא זה לכך שבפעוטונים רמת הציפיות הן של ההורים והן של הפיקוח מהגננות הן צנועות ביותר, המחויבות להשיג הישגים נמוכה, בעוד שבגני טרום חובה וחובה הציפיות להישגים הן במישור ההתנהגותי והן במישור האקדמי היא גבוהה. ככלל, העיסוק עם ילדים בוגרים נתפס כיוקרתי יותר בעיני הגננות, ולעיתים קרובות נשאלת השאלה באיזו מידה רכשו הילדים בגן מיומנויות הנדרשות לתפקוד נאות בבית הספר? לא נמצא הבדל מובהק ברמת השחיקה של הגננות המלמדות ילדים בגילאים שונים (צפורה אשרת).

  • מאמר מלא

    המאמר מבוסס על מחקר, שנעשה על ידי בשלושה גני ילדים. בכל גן בחרה הגננת מעשייה שונה והורתה אותה במסגרת של שני מפגשים: בגן חובה – נלמדה המעשייה לכלוכית', בגן שבו גילאי גן חובה וטרום חובה נלמדה המעשייה הזאב ושבעת הגדיים', ובגן שגילאי ילדיו שלוש-ארבע נלמד כיפה אדומה'. (אריאלה קרסני)

  • סיכום

    המאמר דן בויכוח בין גישת המיומנויות לעומת גישת השפה כמכלול בשאלה מה ראוי לכלול בידע טרום-קריאה. תוך הצגת מחקריהן של פרופ' איריס לוין וד"ר לאה קוזמינסקי בתחום הפונולוגי. לדעת המחברת יש להעצים את רפרטואר הפעילויות בגן המכוונות לטיפוח השפה הכתובה. שמות האותיות צריכים להיכנס לרפרטואר "ההוראה" של הגננת הן בסיטואציות מזדמנות בגן והן בפעילויות מובנות המתוכננות על-ידי הגננת. (מרים סנפיר)

  • סיכום

    הרצאה זו דנה בידע הפדגוגי של גננות רגילות ביחס לזיהוי והערכה של ילדים בסיכון ללקות למידה, בהשלכות של ידע זה על עבודתן עם ילדים מתקשים ובהשתמעויות של ידע זה להכשרת הגננות. ההרצאה עוסקת בפרשנותי לתצפיות, ראיונות והערכות של גננות על ילדים בסיכון ללקות למידה בגנן ומתייחסת בעיקר לכך שהגננות מייחסות את קשיי הילד לגורמים הקשורים למודלים ביולוגיים- רפואיים ופחות לגורמים חינוכיים- מערכתיים. בהתאם לכך הפתרונות שהן מציעות לקשיים, הם פתרונות שיש בהם משום סיכון לתיוג והדרה של ילד עוד לפני תחילת הלימודים הפורמאליים. למערכת ההכשרה להוראה ותכניות הלימודים בהוראת חינוך מיוחד יש קשר לידע הגננות ולהשתמעויותיו (אסתר פירסטטר)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין