מילת מפתח: גני ילדים
מיון:
נמצאו 154 פריטים
פריטים מ- 121 ל-140
  • לינק

    המחקר המוצג להלן נועד לבחון את מידת השימוש ואת אופן השימוש שנעשה על ידי הגננות במסמך תכנית המסגרת הנוכחית, ולאתר את הצרכים של הגננת ואת ציפיותיה מתכנית לימודים חדשה לגן. המחקר כלל גם התייחסות לסוגיית תכנון העבודה בגן – היבט שעתיד להיכלל בתכנית החדשה . כלי המחקר המרכזי היה שאלון לגננת אשר הועבר ל 275- גננות מהמגזרים השונים (עשר גננות רואיינו גם באופן אישי בסוגיית תכנון העבודה בגן). בנוסף, נערכו ראיונות בדרג מטה עם קובעי מדיניות במשרד החינוך, עם מפקחות על גני ילדים ועם רכזות הגיל הרך במרכזי פסג"ה. המחקר הוזמן ומומן על-ידי האגף לתכנון ולפיתוח תכניות לימודים במשרד החינוך.

  • סיכום

    במאמר מוצג שלד של תכנית שנתית, ששמה לה למטרה לפתח כישורים חברתיים אצל ילדי הגן. המטרה לתת מענה לשתי בעיות שמטרידות את קהל המחנכים בכלל ואת המחנכות לגיל הרך בפרט: א. סוגיית ההתמודדות עם קשיי התנהגות, חוסר משמעת וביטויי אלימות אצל ילדים.ב. סוגיית התכנון השנתי. הפעולות החינוכיות הכלולות בערוצי התכנית מבטאות ומפעילות את תהליכי הלמידה החברתית. במקביל, מוצגות פעולות תכנון, תיאום והערכה תקופתיות של צוות הגן, והן מחברות בין הפעולות הכלולות בערוצי ההתערבות האנכיים (תרשים מפורט מצורף)ץ. התכנית מתבססת על מודל ההערכה-מבוססת-תיאוריה של פרידמן. (קלודי טל)

  • לינק

    מאגר נתונים שפרסם משרד החינוך בקיץ 2006 אודות תלמידים ומוסדות חינוך בשנים בתשס"ו ותשס"ז. החלוקה היא לפי חטיבות גיל והגידול באחוזים מתס"ו לתשס"ז. הגידול המשמעותי ביותר הוא בקרב אוכלוסיית תלמידי גני הילדים הציבוריים (4% גידול) בעוד היקף התלמידים בחטיבות עליונות גדל רק ב-2%. היקף כיתות הלימוד גדל ב-2% בעוד מספר בתי הספר גדל רק ב1% (המשמעות: בתי ספר גדולים צפופים יותר, בניגוד למגמות החדשניות בעולם של בתי ספר בינוניים וקטנים). מספר עובדי ההוראה הוא כ- 123, 000 ומספר התלמידים הכולל במערכת החינוך הגיע ל -מיליון ו200 אלף.

  • סיכום

    נלי גרוסמן מדווחת על שינויים משמעותיים בדרך החונכות שלה בעקבות השתתפות בסדנה להכשרת גננות חונכות במכללת לוינסקי. במהלך הסדנה הוצגו מחקרים רבים שעסקו בשנת ההתמחות והמשתתפות למדו להכיר את הצרכים והקשיים האופייניים לגננות מתחילות. הסדנה התנהלה בדרך של סימולציה ותרגול משחקי תפקידים במהלכה נלמדו: מיומנויות תקשורת יעילות; כישורי הדרכה והנחייה; דרכים להערכת המתמחות; תכנון וניהול תהליך החונכות. כמשתתפת בסדנה למדה המחברת לא רק להפוך את החונכות למתוכננת, ממוקדת במטרות ומקצועית יותר, אלא גם לנצל את עבודתה בחינוך ילדי הגן ולהפכו לחומר הלימוד הבסיסי "בקורס הפרטי" שלה להתפתחות מקצועית.

  • סיכום

    בהרצאה מוצגת תכנית התערבות המתבצעת מזה כשנתיים במסגרת פיילוט ב-11 מעונות יום במרכז הארץ, במימון משרד התמ"ת. תכנית ההתערבות התוך מעונית מבוססת על גישת ה-MISC. התוכנית מתבצעת בתוך המעון ומיועדת לכל הצוות החינוכי ומסתייעת בוידאו. ההדרכה מתבצעת על-ידי 10 מדריכות בוגרות התוכנית לייעוץ חינוכי בגיל-הרך באוניברסיטת בר-אילן. ההרצאה מתמקדת בתיאור תוכנית ההדרכה המתבצעת פיזית (ולא וירטואלית) בתוך המעונות. (צילי שוחט, רוית רוזנפלד-קרפט)

  • סיכום

    הפרק "ההוראה בקורסים להכשרת סייעות" מוקדש לניתוח איכותני של שיטות ההוראה הייחודיות בקורסים לסייעות בגני ילדים ומתבסס על ראיונות שנערכו על מרכזות תכניות ההכשרה של הסייעות במכללות להוראה. המחברות מתארות את האתגרים והקשיים בהפעלת קורס שכזה, הדרכים המרכזיות שבאמצעותן הותאמו שיטות ההוראה ללומדות ומידת שביעות הרצון וההערכה של הקורס ע"י מרכזות הקורס, המנהלות, המפקחות וכמובן התלמידות. בחלקו השני של הפרק מובאות בפירוט המלצות הנוגעות לעבודת הצוות במכללות ושיפור הקורס. (עינת גוברמן, חוה תובל)

  • לינק

    גן מכשיר כיתה א' בניהולה של אסתר שנלר, קולט תלמידים בעלי לקויות למידה ומסייע לשילובם בבתי-ספר רגילים. נמצאים שם ילדים עם מגוון בעיות: היפר-אקטיביות (ADHD) , תסמונות אוטיזם (PDD), דיסלקציה, דיסגראפיה, קשיי שפה, בעיות התנהגותיות-חברתיות, בעיות רגשיות, דימוי עצמי נמוך וליקויים נוספים המקשים על השתלבותם בכיתות א' בבתי-ספר רגילים. בגן המשתייך למערכת החינוך המיוחד, לומדים הילדים ארבעה ימים בשבוע, ואילו יומיים בשבוע הם משולבים בכיתות א' בבתי-ספר רגילים. בגן הם מקבלים טיפול ותמיכה מצוות רב תחומי, הכולל פסיכולוגית חינוכית, קלינאית תקשורת, מרפאה בעיסוק, תרפיסטית במוסיקה, פסיכולוגית חינוכית ועובדת סוציאלית, ובמקביל הם לומדים נושאים הנלמדים בכיתות הרגילות. בתחילת השנה נקבעת תוכנית לימודים אישית, מותאמת לצרכים הייחודיים של כל אחד מהילדים, שההורים הם שותפים פעילים ביישומה (דלית מורג)

  • תקציר

    תכנית הלימודים "תשתית לקראת קריאה וכתיבה" מבוססת על המלצות ועדת "לקראת קריאה וכתיבה" שהוקמה באגף לתכנון ולפיתוח תכניות לימודים בשיתוף עם האגף לחינוך קדם יסודי. התכנית נוצרה על רקע הצבת קידום האוריינות כיעד מרכזי של מערכת החינוך הישראלית ומבוססת על המחקר הענף שנערך בעולם, המעיד על תרומת תכניות לקידום אוריינות בגיל הרך להתפתחות במהלך שנות הגן ולהישגים העתידיים בבית הספר ואף לאחר מכן. התכנית מתייחסת למסגרת החינוכית החל בכניסת הילדים (גילאי 3) למערכת החינוך ועד לתחילת הלימודים (גילאי 6) בבית הספר. היא נועדה לפתח תשתית ללימוד קרוא וכתוב ושפה בבית הספר.

  • לינק

    למשחק בגיל הרך חשיבות רבה ותרומה משמעותית להתפתחות תקינה לא זאת בלבד שהוא הכרחי אלא שלא ניתן לדלג עליו כי הוא הדרך האפקטיבית ביותר וכמעט היחידה ללמידה משמעותית. ובהזדמנות זו ניתן להזכיר שהאחריות ללמד ילד אינה רק של המבוגרים אלא של הילד עצמו. לילדים יכולות למידה גבוהות וכל שצריך לעשות הוא לאפשר להם משחק חופשי תוך הענקה של תחושת ביטחון שהם מסוגלים לשחק וללמוד לבדם עם עצמם. המשחק בפינות הגן תורם כאמור להתפתחותו הקוגניטיבית, חברתית, רגשית וגופנית של הילד (אסתר קבלסון)

  • לינק

    ניסיון מעניין ומבורך להקמת מרכז משאבי למידה לגננות במסגרת פעילות של קהילה לומדת במרכז פסג"ה פ"ת בהנחיית אילנה ברקוביץ. כגננות העובדות שנים רבות במערכת החינוך הרגישו קבוצת גננות צורך לרענן להן ולעמיתיהן משאב חשוב ושמו: המשחק. אסור לשכוח שמשחק הוא לא רק מול מכשיר אינטראקטיבי. הילד זקוק לצורך התפתחותו להנעת גופו, למגעים החברתיים, לסיפוקים (לא תמיד מידיים). מאגר משחקים זה מיועד לגננות חדשות וותיקות העוסקות עם גילאי 3-6 המגלות בכל פעם מחדש כי ילדים לומדים בהנאה רבה כשהם משחקים. צוות הפסג"ה בפ"ת סייע להעלאת החומרים לאינטרנט .

  • סיכום

    המחקר המוצג מבוסס על תהליך חינוכי מחקרי המתרחש למעלה משנתיים במסלול לגיל הרך במכללת קיי. מטרת המחקר לתאר ולאפיין שיח הילדים במהלך "משחק כאילו" לאחר שהוקרא להם סיפור, ולבדוק את הזיקה בין מאפיינים אלו להתפתחות כישורים אורייניים. מאפייני השיח העולים מהמחקר יכולים לעודד את אנשי החינוך בגיל הרך להתוות תכנית חינוכית שתטפח אוריינות אצל הילדים באמצעות "משחק כאילו" בעקבות סיפור. ניתן לומר כי גישה זו, המקרבת את הילד לספר בדרך בלתי שגרתית, נותנת לו מקום והרשאה להשתמש בדמיון שלו ובאמצעותו לפתח את התחום האורייני (אסתר ורדי –ראט, חוה תובל' תמר אילון, זהבה כהן, תרצה לוין והדסה אילנברג.)

  • תקציר

    האתר "ניתוח אירועים מחיי הגן" נולד במטרה להציע לעוסקים בחינוך בגיל הרך (גננות, סטודנטים להוראה, מתמחים) התבוננות מקצועית ומעמיקה בדילמות המעסיקות גננות דרך ניתוח אירועים. בנוסף, מהווה האתר כלי מרכזי בסדנאות ההוראה וההתמחות במכללה. הסטודנטים מתבקשים לדון בפורום באירועים המוצגים, לקרוא את הפריטים הביבליוגראפיים המצורפים ולהוסיף התייחסות מקצועית וביקורתית. (ורד פרידמן)

  • תקציר

    מאמר תגובה שבו חולקות המחברות על טענתה של לוין (2002), לפיה הכרת שמות האותיות מסייעת לקרוא מילים. לטענתן אין לעודד שימוש בשמות האותיות כדרך לפענוח הכתב, אלא יש להדגיש מהי הפנומה שאותה מייצגת כל אות.יש להקנות את שמות האותיות ולטפח את המודעות הפונולוגית בשיטות שמתאימות לילדים מבחינה התפתחותית, ולזכור כי יצירת הקשר שבין האותיות לבין הפונמות שהן מייצגות חשובה מקריאה לאותיות בשמן, וכי ניתן לטפח מודעות פונולוגית ולהגיע לקריאה, גם ללא שינון של שמות האותיות. (עינת גוברמן, חוה תובל)

  • תקציר

    מטרות המחקר היא להרחיב את הבנת הקשר בין קוגניציה חברתית לבין מקובלות ומעמד התנהגותי על ידי הערכת יכולתם של ילדים להבין רגשות, כוונות ומחשבות. נבדקו 59 ילדי גן ישראלים תוך שימוש בשלושה מדדים של התנהגות ושלושה מדדים של קוגניציה חברתית. נמצא שלא רק הבנת אמונות מוטעות, אלא גם הבנה של רגשות ומניעים התנהגותיים קשורים למדדי התנהגויות מסוימות. המטרה השנייה של המחקר היתה לבחון את הקשר בין קוגניציה חברתית לבין התנהגות חברתית בקרב ילדים ישראליים, דווקא בגלל שנמצא כי מבוגרים וילדים בגיל בית-ספר שונים מתרבויות מערביות אחרות בהערכת מצבים חברתיים. ממצאי המחקר הנוכחי דומים למחקרים מתרבויות מערביות אחרות. (הדר ברקן וגיל דיזנדרוק)

  • סיכום

    מטרת המחקר היא לבדוק כיצד הילדים משתמשים באינטרנט ומה הפוטנציאל הגלום בשימושי האינטרנט עבור הילדים. לשם כך נבחנו שתי סביבות למידה באינטרנט ונחקרו 20 ילדי גן אשר פעלו באינטרנט בזוגות עם תיווך סטודנטיות שהוכשרו במיוחד להנחיה תיווכית בסביבה לימודית מתוקשבת לגיל הרך. נמצא כי סביבת אינטרנט המותאמת לרמתם וליכולתם של ילדים בגיל הרך מאפשרת להם לתפקד מבחינה טכנית תפעולית בסביבת האינטרנט ולשלוט בממשקיה. בעוד שסביבת אינטרנט אוניברסאלית, המתאימה אומנם למשתמשים הבוגרים, אינה מותאמת לרמתם וליכולתם של ילדים בגיל הרך ואינה מאפשרת להם לתפקד ביעילות ולשלוט בממשקי האינטרנט. עם זאת, התנאי לניצול פוטנציאל האינטרנט ללמידה משמעותית ולהתפתחות הילד בגיל הרך, הוא שילוב של תיווך מורה/מבוגר בפעילות האינטרנטית של הילד. (עפרה ניר-גל, טליה נור)

  • סיכום

    מטרת המחקר לבחון את האופן שבו מצטיירים אירועים אקטואליים בעיני ילדים צעירים הצופים בטלוויזיה, תוך התמקדות בשני נושאים: ראיית מהדורת החדשות כטקסט נרטיבי, וראיית הילדים והמבוגרים כקהילת צופים-פרשנים הפועלים במשותף. המחברות מבקשות לחזק את חשיבותם של המבוגרים (גננות, מורים והורים) כמתווכים בין המדיה לבין הילדים הקטנים, וכמכוונים להתמודדות מושכלת עם תכני המדיה. בכל אחד מהמפגשים שנערכו עם ילדים בני שש נמצא שביכולתם להבחין באופן אינטואיטיבי בין תבניות של סיפור בדיוני לבין תבניות חדשותיות מובהקות. בשיחות שנערכו עם מורים וגננות, המשמשים כמתווכים בין תכני המדיה לבין הילדים, נמצא כי במהלך ההתנסות בצפייה המשותפת, ובהתאם לנושאים המשתנים של המשדר, נוטל על עצמו המורה מגוון תפקידים, כגון: הסברה, הרגעה, לימוד, הוראת תוכן חדש והבהרת התכנים. הטקסט הייחודי של המדיה דורש מגננות וממורים לימוד דיסציפלינארי של התחום, ובנוסף, להתגבר על "אשליית המוכר" ולהתמודד עם החששות והפחדים הקיימים בו בזמן מפני התכנים המורכבים והבלתי צפויים של המדיה (איילת כהן, נורה דליות)

  • סיכום

    המאמר סוקר מגוון מחקרים המעידים על כך שהמחנכת בגיל הרך היא דמות התקשרות משמעותית לילד, ומציג את המאפיינים המרכזיים בהתפתחות יחסי התקשרות מחנכת-ילד וכיצד הם זהים למאפיינים שחווה הילד ביחסיו עם אמו. בנוסף לחשיבות של יחסי מחנכת-ילד לתפקודו הרגשי יש למחנכת תפקיד מרכזי וייחודי בטיפוח יחסי הילד עם עמיתיו במסגרת החינוכית. תפקידים רגשיים-חברתיים אלה הם הבסיס עליו יכולה המחנכת לבנות את מערך הלמידה הקוגניטיבי שמהווה חלק ניכר מאירועי הלמידה המכוונים בגן או המעון. (עדה בקר)

  • תקציר

    על המרחב הפיזי להפוך למרחב למידה יעיל שיקדם את הילדים ויאפשר להם מגוון התנסויות אשר יסייעו להתפתחותו של הילד בהיבט הפיזי, הרגשי, החברתי והקוגניטיבי. התנועה והמשחק תורמים להתפתחותו ולפיתוח הדימוי העצמי והביטחון העצמי של הילד, משפרים את רמת שליטתו בגופו ואת האיכות התנועתית שלו. (אפי הרנוי)

  • תקציר

    לנוכח מורכבות תהליך הלמידה והקשיים שיש לתלמידים בביצוע פעולת התרגום בין מערכות הייצוג לבין הנושאים המתמטים הנלמדים, נראה כי חשוב להרחיב את הידע של תלמידים על מערכות הייצוג בהן משתמשים בתהליך ההוראה, כמו גם על הקשרים שהם יוצרים בין מערכות הייצוג לבין הנושאים הנלמדים. ידוע כי עוד בטרם הגיעם לבית הספר ילדים רוכשים ידע בלתי פורמלי על מספרים, על תרגילים ועל אופן ייצוגם. בבית הספר מתחיל תהליך מובנה של לימוד נושאים אלה. לפיכך, המטרה המרכזית של המחקר הנוכחי היתה לבדוק את הידע של ילדים בגן חובה ותלמידים בכיתה א' במערכת ייצוג מוחשית – קוביות ובמערכת ייצוג סימבולית – בסמלים הגרפיים של המספרים הטבעיים ובתרגילי חיבור וחיסור. (ניצה מרק-זגדון)

  • לינק

    הפרק עוסק בהתהוות הייעוץ החינוכי לגיל הרך, תוך תיאור התפקיד שהוא ממלא אל מול צורכיהם של ילדים ושל קהלי-יעד נוספים הקשורים להתפתחות בגיל הצעיר. הפרק דן בצורך בייעוץ המתמקד בגיל הרך, תוך סקירת מסגרות החינוך הקיימות לגיל זה והתבוננות בצרכים הייחודיים של הילדים, הוריהם ומחנכותיהם. בהמשך, הפרק מתאר את עקרונות העבודה המאפיינים את הייעוץ החינוכי לגיל הרך, ומתמקד בקשיים ובדילמות שישפיעו בעתיד על עיצוב התפקיד. (דורית ארם, עדנה דשבסקי)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין