מילת מפתח: גני ילדים
מיון:
נמצאו 154 פריטים
פריטים מ- 41 ל-60
  • מאמר מלא

    מריה מונטסורי מיפתה את הנטיות והמאפיינים הטבעיים של הילד כפי שצפתה בהם: סקרנות וחקר; יצירתיות; צורך בעצמאות; תקשורת וקשר חברתי; סדר וארגון; שימוש בדמיון; מעבר הדרגתי מהמוחשי למופשט; צורך בעבודה, תנועה ושינוי; חזרתיות ושימוש בניסיון; דיוק ושליטה עצמית; בקרה עצמית ואחריות; צורך במיצוי פוטנציאל. לפי השקפתה, תכונות טבעיות אלו טמונות בכל ילד, אך הן משתנות בעוצמתן בין ילד לילד, ומקצתן חזקות יותר בתקופות התפתחות שונות. נטיות אלו הן המדריך הפנימי של הילד, והן דוחפות אותו ב"עבודת ההתפתחות" שלו.

  • לינק

    סקירה מקיפה שערכו חוקרי מרכז טאוב בנושא החינוך הקדם-יסודי בישראל מגלה גידול משמעותי בשיעור ההרשמה לגנים בקרב ערביי ישראל. כמו כן, המחקר מוצא כי החלטת הממשלה ליישם את החוק לחינוך קדם-יסודי אוניברסלי מגיל 3 תהיה כרוכה בהשקעה כספית משמעותית. אף שיש הכרה בין-לאומית בחשיבות הרבה של חינוך בגיל הרך להצלחה בטווח הארוך, ההשקעה בחינוך הקדם-יסודי בישראל אינה שיטתית, ויש פערים עצומים בשיעורי הרישום למסגרות החינוך ובשכר הלימוד בין המגזרים השונים. אף שהתיקון לחוק לימוד חובה (1984) קבע שחינוך חובה יינתן כבר מגיל 3, יישום החוק החל רק בשנת 1999. עד היום הוא מיושם רק באזורים בעלי דירוג סוציו-אקונומי נמוך – כך שלמעשה החוק חל רק על כשליש מילדי ישראל. עקב כך, עלות החינוך לגילאי 3-6 נעה בטווח רחב בהתאם למסגרת החינוכית שהילדים לומדים בה: מעלות כמעט אפסית במערכת הציבורית עד 3,000 ש”ח ואף יותר במערכת הפרטית.

  • לינק

    הספר מתאר בצורה מעמיקה את הגישה ההתפתחותית לחינוך גילאי 3-8 כפי שגובשה ופותחה בהולנד על בסיס התיאוריה התרבותית-חברתית של ויגוצקי על ההתפתחות האנושית. מטרת הספר היא להבהיר את התפיסות והמושגים המרכיבים גישה התפתחותית זו וחשיבותה בשכבת הגיל שבין 3 ל8 שנים ודרכי היישום בגילאי הגן וכיתות היסוד של בתי הספר היסודיים., כפי שיושמו במערכת החינוך בהולנד בגילאי הגן וכיתות היסוד של ביה"ס היסודי. הספר מהווה אסופת מאמרים חשובה על תהליכי סוציאליזציה ולמידת עמיתים בבית ספר גם מעבר ליישום של מערכת החינוך ההולנדית ( עורך : Bert van Oers ) .

  • לינק

    מעמדה, חשיבותה ותפקידה הניהולי של הגננת עבר תהפוכות רבות בשנים האחרונות החל מתפיסתה כמחנכת ומנהלת גן, הדואגת לרווחת הילדים, ההורים והצוות, וכלה בתפיסתה כמנהיגה חינוכית. כגננת ותיקה שאלתי את עצמי לא אחת שאלות אחדות: כיצד אפשר לפתח ולטפח אותה מנהיגות חינוכית בקרב הגננות באופן פעיל? האם יש מקבץ חיוני של תכנים ומיומנויות המייצר כישורי ניהול ומנהיגות שהכרח ללמוד אותם כדי להיות גננת המדגימה מנהיגות חינוכית? נלאיתי לחפש ספר הדרכה העוסק בהכשרה מעין זו. מעבר להכשרה – חיפשתי מעטפת שתגן עלי ועל חברותיי, הגננות, מפני לחצים חיצוניים צולבים ומפני מאבקים אינסופיים עם כל כך הרבה דילמות הצצות יום יום ושעה שעה בביתנו השני – גן הילדים ( יחיאל פריש ).

  • לינק

    התפתחות החינוך הקדם-יסודי, התשתית החוקית והמבנה המוסדי של המערכת מוצגים בסקירה על רקע ההתפתחות ההיסטורית, בהתבסס על הספרות הקיימת ועל ראיונות עם גורמי מפתח העוסקים בחינוך לגיל הרך. ברקע הזה נפרסת היריעה על השחקנים השונים הפועלים בתחום – הממשלה, הרשויות המקומיות וארגונים שונים – ועל תפקידיהם בחינוך ובניהול, בפיקוח, בהדרכה ובהכשרה של כוח האדם, בהפעלה, ובאחריות על התכנים ועל המימון. ממדים אלה נוגעים הן לגני הילדים ולמעונות היום, והן למערכות המשלימות השונות ( איל קמחי) .

  • לינק

    בדיקתו של עולם הציפיות של ההורה מתרחשת במקביל לשלב ההתפתחותי שבו הילד שרוי ומהווה בסיס נפשי להמשך פיתוחה של הפנטזיה ועבודת האבל בכל פעם מחדש. השלבים ההתפתחותיים השונים שהילד עובר מגרים בכל פעם מחדש את עולם הפנטזיות והציפיות של ההורה שנדרש להתמודד עם משימה נפשית- התפתחותית מקבילה לזו שעובר ילדו. בניית הקול ההורי לפי שלבי ההתפתחות של אריקסון (רונית פלוטניק)

  • לינק

    היעילות של מגוון רחב של תכניות לגיל הרך, מתקופת טרום הלידה והינקות ועד לחינוך היסודי המוקדם. כותבי הספר כוללים רבים מהחוקרים המובילים של תכניות אלו. הפרקים הם גרסאות מעודכנות של מאמרים שהוצגו בכנס בדצמבר 2007 בחסות ה-Human Capital Research Collaborative, שותפות בין אוניברסיטת מינסוטה והבנק הפדרלי של מיניאפוליס. אוסף זה מספק סיכום חשוב לגבי מה שידוע אודות היעילות של תכניות רבות לגיל הרך, הנעות מתכניות תזונת האם והתינוק ועד להפחתת גודל הכיתה בגיל בית הספר היסודי המוקדם ( Bartik, T. J ) .

  • תקציר

    ספר על ניסוי חינוכי, בגן הילדים "חיננית בחולון". בניסוי זה היו שותפים, מנהלת הגן – גילה יצחקי , הגף לניסויים ויזמות במשרד החינוך, הפיקוח על הגיל הרך של מחוז תל אביב, עיריית חולון, והמכון לחינוך מתקדם של מכללת סמינר הקיבוצים. הספר מתאר שש שנות עבודה משותפת של עשייה חינוכית, הפצת התכנים והדרכים לגננות נוספות, וכתיבת ספר הניסוי. מובילת הניסוי : גילה יצחקי.

  • לינק

    תוכנית חדשה של משרד החינוך ומכללת לוינסקי תכשיר לעבודה כגננים וגננות בגני הילדים. סטודנטים מצטיינים, בעלי ציון פסיכומטרי של 630 ומעלה. בתמורה הסטודנטים יהיו זכאים למלגת לימודים חינם ו"דמי כיס" בסך 5,000 שקלים. בנוסף הלימודים יתנהלו במסגרת מקוצרת ויימשכו שלוש שנים בלבד ולא ארבע שנים כפי שמקובל כיום. בכיתת המצוינות, שתפתח בשנת הלימודים הקרובה, ילמדו בשלב הראשון כפיילוט כ-30 סטודנטים. בהמשך מקווים במשרד החינוך להרחיב את התוכנית, במטרה לבנות סגל איכותי של גננים וגננות שיעבדו בכל רחבי הארץ. אגב, עד כה תנאי הקבלה להכשרת גננות כללו תעודת בגרות בלבד. פרופ' לאה קסן, נשיאת מכללת לוינסקי לחינוך, הסבירה כי מדובר במהפכה שמטרתה לשים דגש על הכשרת הגננות לכל ילדי הגיל הרך – גילאי 0-6. "מחקרים בינלאומיים רבים מוכיחים כי על כל השקעה של דולר בגיל הרך, מרוויחים עשרה דולרים בגילאי הבגרות. בעזרת עבודה נכונה ניתן להטמיע בילדים הרגלי סקרנות וחשיבה, שמסייעים להם מאוד בהמשך לימודיהם".

  • לינק

    תמונת המחקר העדכנית העומדת לרשותנו כיום בארץ התפרסמה לאחרונה בספר עשיר ומלא הפתעות, פרי של מחקר בן שלוש שנים שבו השתתפו 20 ילדים בני ארבע עד שש בראשית הדרך, ועוד 20 בני תשע – להם הקשיבו רוב קשב שמונה חוקרים (שבע נשים וגבר אחד). מתברר כי דפוסי השיח החופשי של ילדים – שיח עמיתים – מגלים שפה ונימוקים מתוחכמים ועשירים יותר מאשר אלה העולים בשיח מונחה על ידי הגננת למשל. זה לא אומר, כמובן, שאין לנוכחות הגננת ערך, נהפוך הוא, אלא שהגדרת התפקיד שלה צריכה להתעדכן כך שתשאיר לילדים כר נרחב ליצירת השערות ולבדיקתן בינם לבין עצמם (סקירת הביקורת נכתבה ע"י" ד"ר צביה ולדן , בעיתון "הארץ" – מוסף הספרים השבועי ).

  • לינק

    מחקרי מעבדה רבים , שנעשו בקרב אוכלוסיית הגן, הוכיחו את תרומתו הגדולה של המחשב בתחום הקוגניציה: תהליכי עיבוד מיידע, תהליכי פתרון בעיות, תהליכי תכנון, מיומנויות חשיבה רפלקטיבית, מיומנויות חשיבה חזותית, חשיבה אנאלוגית, חשיבה מופשטת, חשיבה לוגית מתמטית, חשיבה יצירתית, פיתוח האוריינות, פיתוח קואורדינציה ויזו-מוטורית, זיכרון, שיפור באוצר מילים, מטה-קוגניציות ועוד. מחקרים אלו נעשו בניסויי מעבדה (כלומר ילד או קבוצת ילדים מול חוקרים) ולא נותנים מענה לפעילות ולצורך בשימוש המחשב באופן שוטף ורציף בהתאמה למבנה הגן (האנושי והפיסי), בהתחשבות בסדר היום ובתוכניות הלימוד השונות, בהתחשב בצורכי הגננת ובאמנותיה. בניסוי שנעשה בגן ילדים, במסגרת גף יוזמות וניסויים של משרד החינוך, פותח מודל אותנטי להטמעת מיומנויות תקשוב ותרבות תקשוב שיהווה מרחב לפיתוח המיומנויות המצויינות לעיל והבסיס להתפתחות מיומנויות המאה ה – 21 בקרב ילדי הגן ( דלית סהרון ומיכל קרליץ ).

  • לינק

    יכולת למידה, כישורים חברתיים, הצלחה בלימודים והתנהגות הולמת דורשים יכולת של ויסות עצמי. יכולת זו מתפתחת בחמש השנים הראשונות לחיים. מכאן שלמחנכות בגיל הרך תפקיד מרכזי בפיתוח יכולות לווסת מחשבות והתנהגות. ניתן לעשות זאת במסגרת הפעילות השגרתית בגן (אידה רוז פלורז) .

  • לינק

    כדאי לעשות אתנחתא קצרה מטכנולוגיה ומחשבים ומורכבות יתר בחינוך ולהביט אחורה בנוסטלגיה לעבר גני הילדים הראשונים בא"י . התפתחות גן הילדים בארץ עדיין לא נחקרה ולכן ליקטנו כמה מקורות מידע ראשוניים בנושא. גן ילדים הינו "המצאה" חדשה. מאות שנים היה מקובל כי ילדים הולכים ישר לבית הספר. ובקרב היהודים ל"חדר". בתחילת המאה ה-19 החלו לקום באירופה מוסדות לימוד ראשונים לבני 4-5 ובשנת 1837 הם כונו על ידי המחנך הגרמני פרידריך פרבֶל גן ילדים. במושבות העלייה הראשונה בארץ ישראל ביפו ובירושלים, פעלו בתי ספר עבריים, ובזאטוטים לא טיפל איש מלבד אמותיהם. גן הילדים שהוקם בראשון לציון נחשב לגן העברי הראשון בארץ ובעולם. אותו גן שהוקם בשנת תרנ"ח לא היה גן ממש, אלא מעין "מכינה" לבית הספר. התפקיד העיקרי של ה"מכינה" הזו היה להקנות לילדים. ענת סקילי בסרט מיוני 2011 על גן הילדים הראשון ברחובות בו דיברו עברית, והילדים שלמדו עברית למדו את ה הורים בבית עברית.

  • לינק

    שלי פטאל מתארת במאמרה תפיסת הכשרה המבוססת על שיתוף פעולה בין המכללה לבין השדה החינוכי בהתאם למודל ה-PDS – Professional development school . המחברת מדגימה את יישומו של מודל ההכשרה באמצעות הדרכה וליווי של סטודנטיות לחינוך מיוחד בעת כניסתן לגני ילדים . המודל מתאר דיאלוג שנבנה על בסיס שיווני של הגדרת צרכים מקצועיים ואישיים ( של סטודנטים ושל גננות העובדות בשדה) . דיאלוג המתקיים בין שותפים אשר משלימים זה את זה מתוך יחסים של כבוד ואמון הדדי. "השתנתה והתרחבה תפיסת התפקיד שלי כמדריכה פדגוגית המחויבות בעיקר לתהליך התפתחות המקצועית והאישית של הסטודנטית . מצאתי את עצמי מובילה צוות רחב יותר, חברה בקהילות לומדות ואחראית יחד הסטודנטיות להשגת מטרות הגן."

  • לינק

    זרימת הפעילות – זו תיאוריה המעוגנת באידיאולוגיה ברורה וגוזרת ממנה תיאוריה פרקטית המספקת עקרונות חינוכיים וכלים מעשיים לעבודה בגן. תיאוריה זו מציעה עשייה הנותנת ביטוי לייחודיות של כל ילד וילדה בגן, כפי שכותב גדעון לוין : "שיטת זרימת הפעילות היא התשובה החינוכית לשוני בין הילדים, לשוני בין היכולות שלהם, ליוזמה הטמונה בכל ילד, בהתעניינות הייחודית של כל אחד ובקצב ההתפתחות האישי. הפעילות נתפסת כמעשה דינאמי בו משתלבים מרכיבי המשחק, העבודה, הלמידה והיצירה באינטראקציה בלתי פוסקת הנותנת לכל פעילות את האופי הייחודי שלה". לעומת גישת ההתאמה ההתפתחותית, המעוגנת בתרבות הלבנה האמריקנית (Lubeck, 1994), זרימת הפעילות היא תיאוריה שהתפתחה בתוך המציאות הישראלית ומתוך חקר התרבויות השונות שבה ( יעל דיין).

  • תקציר

    הספר " The All-Day Kindergarten and Pre-K Curriculum", המעוגן בתיאוריה ובמחקר, מתאר תכנית לימודים שהוכחה בכיתה ומבוססת על פעילות עבור מחנכות הגן כדי שישקלו אותה כאשר הן מתכננותויוצרות אינטראקציה עם ילדים בגיל הרך. תוך מתן הזדמנויות לילדים קטנים להפוך לעצמאיים, אכפתיים, בעלי חשיבה ביקורתית החשים בנוח לשאול שאלות ולחקור פתרונות אפשריים, ה- Dynamic Themes Curriculumמציע לילדים את המיומנויות שהם זקוקים להן לאזרחות אחראית והתקדמות אקדמית. ספר זה מתאר תכנית לימודים לגיל הרך הרגישה באופן תרבותי בהקשר של אוריינות, טכנולוגיה, מתמטיקה, מדעי החברה, מדעים, אמנויות, ומשחק (Fromberg, Doris Pronin).

  • לינק

    בימינו נוטים להקדיש לילד ולתקופת הילדות תשומת לב רבה. אנו יוצאים מתוך הנחה ברורה שהילדות מהווה שלב חשוב, מיוחד ושונה מתקופת הבגרות – זוהי התקופה המעצבת את המבוגר לעתיד, על כל המשתמע מכך…מצב זה היה שונה בתכלית עד לפני כמאה וחמישים שנה. אז נחשבו ילדים למעין נספח לעולם המבוגרים. כיום ישנם גישות חינוכיות רבות לגיל הרך, להלן סקירת מידע קצרה אודות הגישות החינוכיות הנהוגות בגני ילדים בישראל כיום. בין הגישות המתוארות בסקירה: גישת מונטסורי:, גן אנטרופוסופי:, גן משולב:, גן מ.ט.ל:, גן רפורמי , גן זורם:, כיתת גן:, גן רגיל:, גנים בחינוך מיוחד, הגן המדעי ועוד.

  • לינק

    איכות החינוך הניתן בפעוטון הפרטי במשגב עונה על צרכי ההתפתחות של הילדים בהווה ובעתיד. את זה אפשר לקבוע בתום שלוש שנים שבהן הוטמע במעון תקן בינלאומי לאיכות הטיפול. חוקרי חינוך מובילים באוניברסיטת חיפה מלווים את הטמעתו של תקן זה, המקובל על שורה של גופים אקדמיים וטיפוליים בארה"ב, במוסדות החינוך במועצה האזורית משגב. על פי התקן, המעון ביובלים מעניק לפעוטות תנאי טיפול כה טובים, שהם הקרובים ביותר לטיפול הורי מסור בבית. אנשי החינוך הגיל הרך במועצה המקומית משגב החליטו בזמנו לגייס את אחד הגופים שמחזיק בידע המקצועי העדכני ביותר, המרכז לחקר התפתחות הילד באוניברסיטת חיפה, בראשות פרופ' אבי שגיא-שוורץ, ושותפתו לפרויקט, ד"ר תרצה יואלס. הבחירה במרכז נבעה בין השאר מכך ששגיא משתמש בכלי מרכזי בתחום המכונה ITERS (Infant/Toddler Environment Rating Scale), הכולל עשרות מדדים בשבע קטגוריות, בנושאים כמו שגרת הטיפול האישי, יחסי גומלין, יחס בין הורים לצוות ולילדים, מרחב וריהוט.

  • לינק

    ג'יי הורוויץ מביע ספק בנחיצות של אספקת מחשבים מסוג טבלט (IPAD) ) לילדים בגני ילדים ובכיתות יסוד על מנת להקנות להם יסודות של קריאה. המאמר מתייחס לביקורת של פרופסור לארי קובן מארה"ב. במהלך השנים פרופסור לארי קובן צבר ניסיון רב בבדיקה של אופנות של טכנולוגיה לימודית. הוא קטן אמונה בנוגע ליכולת של טכנולוגיה זאת או אחרת, כולל התקשוב, לחולל ניסים בחינוך. קובן כותב על מבצע של מחוז במדינת מיין לחלק מכשירי iPad חדשים (iPad2!) לכל ילד גן חדש במחוז בשנת הלימודים הקרובה. "אין ספק שחשוב מאד שילדים ילמדו לקרוא, אבל יש בכל זאת טעם לשאול אם באמת יש צורך במכשיר שעולה $500 על מנת לפתח את היכולת הזאת. ויש, כמובן, שאלה עוד יותר חשובה: האם גן הילדים הוא המקום הנכון להקנות את יסודות הקריאה?

  • לינק

    הולך ומתחוור יותר ויותר שאחד המאפיינים של יעילות ארגונית מושקע בהתנהגות שהיא מעבר לדרישות התפקיד של חברי הארגון. לאזרחות טובה יש גם משמעות ארגונית. מהם גבולות ההתנהגות התפקידית? מהי המשמעות של פעילות שאינה חלק מההגדרה הפורמלית של התפקיד? המאמר בוחן לעומק את היסודות, וחושף את המאפיינים ואת המניעים לפעילות הבלתי-מחויבת. הבחינה נעשתה בחמש זירות פעילות ובשתי רמות של מניעים- אישיים וארגוניים-מערכתיים. מהמחקר עולה שהתנהגותן האזרחית-ארגונית של הגננות מתרחשת בחמש זירות: הזירה הפדגוגית , זירת הקהילה המקצועית, זירת הילדים, זירת ההורים וזירת הקהילה החברתית. המניעים להתנהגות האזרחית הם אישיים: דהיינו רקע משפחתי, נתינה כאורח חיים, תחושת שליחות, מחויבות מקצועית ושביעות רצון, וארגוניים-מערכתיים, כלומר השפעת המפקחת, תחושה של אוטונומיה בביצוע התפקיד, מאפייני האוכלוסייה שבגן, האקלים השורר בצוותי העבודה והצורך בהפחתת תחושת הבדידות ( מסדה סטודני, יזהר אופלטקה).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין