מילת מפתח: גישות פדגוגיות
מיון:
נמצאו 120 פריטים
פריטים מ- 101 ל-120
  • לינק

    ג'יי הורוויץ כותב בבלוג שלו כי היתרונות של הלמידה המקוונת כפי שמאמינים תלמידים בבתי ספר תיכוניים שונים בתכלית השינוי מהגישה הפדגוגית החדשנית של למיה שיתופית מקוונת. עבור ונדר-ארק, והתלמידים אותם הוא מצטט, הלמידה באמצעות האינטרנט בסך הכול מקנה גישה לחומרי למידה זמינים שהוכנו מראש, ומאפשר משוב מהיר. סביר להניח שמדובר בחומרי למידה איכותיים, אבל אלה עדיין משקפים תפיסה חינוכית שבה התלמיד נמדד לפי המידה שבה הוא הצליח להפנים את המידע שהוגש לו. עבור איש החינוך המתוקשב בארה"ב ויל ריצ'רדסון (ורוב הבלוגרים החינוכיים ) הערך האמיתי של האינטרנט בחינוך נמצא ביכולת שלו לשחרר את התלמיד (וגם את המורה) מהתפיסה המסורתית הזאת.

  • לינק

    העיסוק בנושא השואה במגזר היהודי בישראל בכל אחד מהנגזרות מתנהל במישור הפרטיקולרי כאשר ההתמקדות היא בזיכרון השואה כסיפור השמדת יהודי אירופה, סבלם וקורבנם אשר מועבר באמצעים סיפוריים המגולמים באמצעים חזותיים שונים. בתוך המבנה הסיפורי של תהליך העברת הזיכרון, מוקדש ומקודש מקום מרכזי לעדות ולעדים כנושאים החיים של המוות ושל הזיכרון. כאשר העבר נחווה כנוכחות, כאשר העדים הם מוסרי האמת התקפה של כאן, בתוקף מי שהינם בזיכרון של שם, נוצרת הכללה בלתי מובחנת של הטראומה ההיסטורית לכדי רעיון של "תרבות פצע" (wound culture) שבמסגרתה "כולנו קורבנות" ו"כולנו ניצולים" (נעימה ברזל).

  • לינק

    השיפור בהישגי תלמידים שלמדו מתמטיקה בשיטת סינגפור גבוה פי שלושה מעמיתיהם שלמדו מתמטיקה באופן אחר. שיטת סינגפור היא שם להוראת מתמטיקה מדורגת, מסודרת, עם דגש על אוריינות שפה ועל קישור הנלמד לחיי היום-יום והוראה מהמוחשי דרך הציורי ורק בסוף למופשט. הגישה היחידה בארץ בהוראת מתמטיקה בכיוון זה היא "מתמטיקה יסודית" שרוב חומרי הלימוד שלה מתורגמים מחומרי הלימוד של סינגפור. סינגפור מובילה מזה שנים רבות בחינוך המתמטי בבתי הספר לפי תוצאות מבחנים השוואתיים בינלאומיים והמורים למתמטיקה הסינגפורים ידועים בכל העולם באיכותם ובעומק ההבנה וביכולות שהם מקנים לתלמידיהם. בספרה, לדעת וללמד מתמטיקה אלמנטרית, של ליפינג-מה, ילידת סין, מסבירה המחברת את ההבדלים בין המורים הסינים לבין עמיתיהם האמריקנים ועל ההבדלים המהותיים בהשכלתם, ביכולותיהם ובערך המוסף שנובע מכך לתלמידיהם ( שלמה יונה).

  • לינק

    נוכח המציאות שבה מחד גיסא הילדים אינם מתנועעים מספיק כבר בגיל הרך, ומתוך הבנת הצורך בתנועה מאידך גיסא, נכתבה תכנית לימודים חדשה לחינוך גופני בגן הילדים. התכנית היא חלק מתכנית הליבה, והיא מחייבת את הגננת לתכנן את סדר היום כך, שכל ילד בגן יעסוק בפעילות גופנית לפחות שעה ורבע בכל יום. במאמר מתוארת חשיבות החינוך הגופני בגיל הרך ואת המודל להכשרת הסטודנטיות במכללה ע"ש דוד ילין, להוראתו. ניתן דגש לעקרונות המשותפים לעבודה עם ילדי הגן ולהכשרת הסטודנטיות. עקרונות אלה: ההנחיה הפתוחה והתהליך האישי, המשחקים הבלתי תחרותיים והחינוך ליצירתיות, עוזרים ביצירת "חוויה מתקנת" להתנסויות בחינוך הגופני בבית הספר בעבור רוב הסטודנטיות ( רות בר-סיני).

  • לינק

    שאלת המחקר המרכזית הייתה: כיצד מתמודדת גלית (שם בדוי), מורה לתנ"ך בחינוך הממלכתי העל-יסודי, עם המתח בין הגישה המסורתית לביקורת המקרא? המחקר נערך בשיטה של חקר מקרה (case study). הכוונה היא ל"תיאור אינטנסיבי והוליסטי וניתוח של יישות, תופעה או יחידה חברתית אחת" (Merriam, 1998, עמ' 34). המטרה היא לתאר, לפרש, לנתח, להעריך ולבנות תיאוריה על סמך המקרה הנחקר (שם). גלית היא דוגמה טובה למורי המקרא כיוון שהיא מורה מנוסה (כ- 15 שנות הוראה) ומצליחה, בעלת ידע תוכן נרחב (תואר שני במקרא), רכזת המקצוע בבית-ספר בצפון הארץ, המלמדת הן בחטיבת-הביניים והן בחטיבה העליונה. ההוראה של גלית אינה מאזנת בין שתי הגישות להוראת מקרא, אלא נוטה באופן מובהק לפרשנות המסורתית, וזאת למרות שהיא הכריזה, שיש צורך לאזן בין הגישות. גלית לא מעודדת את התלמידים להעלות קשיים – נראה שגלית חוששת, שחשיפת התלמידים לבעיות האמיתיות העולות מן הטקסט תהפוך אותם ל"ספקנים".( איריס יניב).

  • סיכום

    פרופ' קרלה רינלדי, נשיאת ארגון Reggio Children האיטלקי, מציעה לאמץ גישה אחרת, כוללת, גישה של שותפות בין הילד, ההורה והמחנך.פרופ' רינדלי מזמינה את כולם – מורים, מטפלים, הורים – להסתכל על הילד ועל ילדות בכלל, לא כגורם שצריך לחנך אותו, אלא דווקא ללמוד ממנו וליצור ביחד איתו את העתיד."המטרה העיקרית שלנו היא להפוך את הילד לנראה, ולהכיר בו כאזרח החברה כיום, לא בעתיד. אנחנו צריכים לקחת אחריות וליצור ביחד, בתהליך של דיאלוג, את העתיד", אומרת רינלדי.עפ"י גישתה של רינדלי, אנשי החינוך צריכים להתמקד ביכולות של הילד ולא בכישורי ההוראה שלהם ולהעביר את הפוקוס לתהליך הלמידה עצמו."המהפכה במערכת היחסים בין המורה לילד צריכה בעצם להעביר את הפוקוס לתהליך הלמידה עצמו. הילד לומד כל זמן שהוא נושם, הלימוד הפורמלי הוא רק חלק קטן מכך. במקום להתמקד בתוכן ובכישורים, צריך להתמקד ביכולות ובבניית זהות האדם".

  • לינק

    עבודת דוקטורט מעניינת שנכתבה בשנת 2010 בארה"ב מציגה את כל המכלול של התמחות פרחי ההוראה בתחום המדעים והאילוצים הפדגוגיים הנלווים לכך. אוכלוסיית היעד היו פרחי הוראה בבתי הספר המאמנים בשנת ההתמחות שלהם כמורים למדעים במחלקה להכשרת מורים באוניברסיטה אמריקאית גדולה. המחקר כולל ראיונות עם פרחי ההוראה המתמחים, מורי המורים והמורים המאמנים. המחקר מגלה כי נוכח השפעתם הגדולה של המורים המאמנים במהלך השנתיים של ההתמחות בבתי הספר נחשפים פרחי ההוראה לניגודים ופערים משמעותיים בין שיטות פדגוגיות שונות , אלו שאליהם נחשפו וחונכו ע"י מורי המורים ואלו שהודרכו ע"י המורים המאמנים בבתי הספר. חשיבות המחקר הנוכחי הוא בחשיפה המלאה של הפערים הגדולים בין בתי הספר המאמנים והמוסדות המכשירים וההשלכות שיש לכך על פרחי ההוראה. . עבודת הדוקטורט הוגשה באוניברסיטת מישיגן בארה"ב ( Rozelle, Jeffrey ).

  • לינק

    אם חשבנו כי רק באירופה מתעוררות התנגדויות של מומחי חינוך להשוואות הבינלאומיות של מבחני הישגים כגון פיז"ה ואחרים הרי שגם בארה"ב קוראים מומחים בתחומי החינוך תיגר על המגמה הזו . מחבר המאמר הנוכחי טוען כי "המרוץ לצמרת העולמית", התכנית החינוכית של ממשל אובמה, מבוסס על הנחות כוזבות, מדע מטעה והתעלמות מוחלטת מהתלמידים ומהמורים ובאופן שבו הם לומדים. המחבר מציע הגדרה מחדש של המורה/המחנך האיכותי מתוך נקודת מבט אנתרופולוגית. הוא משתמש בטענה של גירץ (Geertz, 1983) כי הדבר החשוב ביותר באנתרופולוגיה הוא היכולת להיכנס לתוך מוחם של אנשים אחרים ולהבין דברים מתוך תפיסת המבט שלהם. מכאן, המחבר טוען כי "הוראה איכותית" משמעה "לדעת מתי" גישה מסוימת להוראה מתאימה. זה, במידה רבה, ישתנה בהתאם למיקום, לזמן, לנסיבות ולנקודת המבט הפלורליסטית-תרבותית. המחבר מסכם כי כדי להשיג רפורמה בחינוך, אין צורך לשאוף לתחרותיות, אלא להבנה ( Jason Margolis ).

  • סיכום

    מורים בהוראה שאפתנית של מתמטיקה מבנים אינטראקציות מורכבות תוך התמקדות במטרה מתמטית תוך כדי ניהול רמות שונות של כשירויות תלמידים ותחומי עניין ותוך תמיכה בתלמידים כדי שיפתחו דיספוזיציות פרודוקטיביות כלפי הלמידה. מאפיינים של הוראת מתמטיקה שאפתנית: (1) קביעת מטרות מתאימות לכל שיעור ופעילות כדי לתמוך בתלמידים ביוצרם קשרים מתמטיים תוך כדי דיונים בכיתה, (2)בחירה והצגה של מטלות לתלמידים ברמה קוגניטיבית גבוהה, (3) שימוש אסטרטגי בייצוגים כדי להביא להבנת מתמטיקה גלויה לתלמידים, (4) הפקה והיענות לרעיונות של תלמידים, נכונים ושגויים, כדי לקדם חשיבה והבנה, (5) הכוונת התלמידים לרעיונות של חבריהם ולמטרות המתמטיות של השיעור או הפעילות, כדי למצבposition )) ולהעמיק את הבנתם המתמטית ( Lampert, M., Beasley, H., Ghousseini, H., Kazemi, E., & Franke, M ) .

  • לינק

    סקירת ביקורת מעניינת על ספרה האחרון של Carolee-Howes המציג ובוחן את הסוגים השונים של תוכניות איכותיות בגני ילדים בארה"ב. נקודת המוצא של Carolee-Howes בספרה החשוב היא שתוכניות איכותיות של גני ילדים לובשות צורה שונה בהתאם למאפיינים הקהילה והמימד התרבותי . ילדי הגן יכולים לפתח דינאמיקה בינאישית שהיא תלוית ההקשר הקהילתי התרבותי המקומי, אך יחד עם זאת יש בה מרכיבים של העשרה איכותית . Carolee-Howes בדקה גני ילדים בקהילות מיעוטים בארה"ב , בקרב קהילות הלטינו-האמריקאים והאפרו-אמריקאיים. חשיבותו של הספר היא בראש ובראשונה בגיבוש תפיסה לזיהוי תבחינים של תוכניות הוראה ולמידה איכותיות בגני ילדים תוך התייחסות להשפעת המרכיבים הקהילתיים-תרבותיים.

  • לינק

    מטרת המחקר הייתה להעריך שיטה משלימה של מתן משוב הדרכתי למתכשרים להוראה. הוערכו ההתערבויות הבאות: א) שימוש במרכיבים הוראתיים, ב) מתן חיזוק להתנהגות ספציפית(BSP),ג) מתן הזדמנויות לתגובה במהלך ההוראה(OTR*). הממצאים מראים שההוראה השתפרה במרכיבים שונים לאחר שהמדריכה צפתה עם הסטודנטים בצילומי השיעורים. שיחות המשוב היו יעילות ותרמו להגברת השימוש במרכיבי שיעור שונים . התנהגות הוראתית שנמצאה כאינידקטור של הוראה יעילה היא זו של מתן חיזוקים להתנהגויות ספציפיות BSP. היועצת הפדגוגית המומחית הזכירה לסטודנטית לתת חיזוקים מילוליים ובלתי מילוליים לתלמידים במהלך ההוראה והפנתה תשומת לב לחיזוקים לא-ספציפיים ולהזדמנויות מוחמצות בהקשר זה. נמצא כי פגישות הייעוץ היו יעילות בהגברת השימוש בהתנהגות זו בשיעורי המתכשרים. המחקר תומך בשילוב של הדרכה והערכה עצמית של שיעורים מצולמים בתוכניות ההדרכה. פגישות בהן המדריך המומחה פוגש את המתכשרים וצופה עמם בשיעור הם פגישות יעילות ומשפרות בהיבטים שונים (Capizzi, A.M., Wehby, J.H., & Sandmel, K.N) .

  • לינק

    עיקרי התפיסה החדשנית ליישום התקשוב בהוראה ובלמידה, בעיקר במכללות ובאוניברסיטאות, כפי שגיבש פרופסור קרטיס בונק , מגדולי המומחים בעולם לתקשוב חינוכי. המודל שגיבש פרופסור בונק נקרא R2D2 והוא כולל את הנדבכים הבאים שאותם צריך לשלב בלמידה : קריאה (פענוח משמעויות בטקסטים או במדיות דיגיטאליות) , יצירת רפלקציה , גיבושה והעברתה לאמצעי תקשוב באינטרנט כגון בלוגים, הצגה/תצוגה של המסרים והמשמעויות בתמונות או בתרשימים או בקטעי וידאו , הפקה של המידע המעובד כמוצר מידע מתוקשב אם זה בוויקי או פרויקט מתוקשב אחר פרי יצירת והפקת הלומד. פרופסור בונק מעיד במאמרו כי יישם בהצלחה גישה פדגוגית זו (R2D2 ) בקורסים אותם הוא מעביר ברחבי העולם בהם נוכח לדעת כי גישה זו תורמת רבות להעמקת הידע ומעורבות הלומדים.

  • לינק

    המאמר מעלה את השאלה כיצד אנו ממשיגים הוראה ומה ההשלכות שיש לתפישות אלה על חשיבה על הוראה כדיסציפלינה. הכותב מראה את תחומי החקר שמורים צריכים להתמודד עימם כחלק מתפישת ההוראה כדיסציפלינה מחקרית. המאמר פותח בהצגה קצרה של ההנחות וההשתמעויות שלהן להוראה. מושג מרכזי בטיעון זה הוא "תשומת לב/שימת לב"(noticing) שפותח במאמרים קודמים של הכותב (Mason, 1991,2001, ). המאמר מזמין התמודדות עם ההמשגה הוראה כחקר דיסצפילנרי שכן הוראה, במובנה הרחב והמלא, דורשת חקר מתמשך של אדם את עצמו כדי להיות רגיש ללומדים, חקר של חשיבה והבנה של לומדים וחקר של תחום הדעת של הדיסציפלינה. מורים צריכים להיות מעורבים בחקר מתמיד של תשומת הלב שלהם ונטיותיה ולדרכים שבהם צורות שונות של הקשבה מתאימות בסיטואציות ובזמנים שונים (Mason, J).

  • לינק

    עיצוב מדיניות המאפשרת להכשיר מורים שיוכלו לסייע לתלמידים לרכוש את הכשירויות הנדרשות כדי להתפתח בחברות ובשווקי העבודה של ימינו הוא אתגר חשוב. בהקשר של ימינו אלה, לנוכח השינויים הכלכליים והחברתיים, מורים והוראה איכותיים חשובים יותר מתמיד. הסקירה מראה שהכשרה והתפתחות של מורים היא עשייה מורכבת. היא מציבה אתגרים רבים ובהם: (א)העדר הסכמה בין מומחים, קובעי מדיניות ורפורמיסטים לגבי מה חשוב ביותר; (ב) מחלוקות על החשיבות של תחום הדעת, הפדגוגיה, ידע הלומדים וכו'; (ג) הקשר הבעייתי בין תיאוריה למעשה; (ד) רמת הקוהרנטיות הנמוכה על פי רוב בין שלב ההכשרה לבין שלב ההתפתחות המקצועית. למרות זאת חשוב להתייחס לנושאים אלה, לעצב מדיניות כוללת המאפשרת משיכה ושמירה על מורים איכותיים במערכת (.Musset, P.)

  • לינק

    הענף המתפתח של פדגוגיה מתייחסת ( relational pedagogy ) מוכרת במקומות שונים באירופה גם בשם פדגוגיה הקשרית כוללת גם היבטים של אכפתיות וקשרים מתפתחים בין ילדים וסביבות שונות. "הפדגוגיה המתייחסת" שצמחה באירופה קיבלה תנופה ולגיטימציה בעקבות ההתנסויות של גני ילדים באיטליה במודל ההתנסותי של REGGIO EMILLIA. הפדגוגיה המתייחסת (Relational Pedagogy) מבוססת על שילוב עקרונות קוגניטיביים , רגשיים וחברתיים של התפתחות ילדים בגילאי קדם יסודי. הספר הנוכחי כולל כמה מאמרים חשובים של מומחים הכותבים על ייצוגי "הפדגוגיה המתייחסת" במישורים הבאים : יחסי ילדים תרבות וסביבה , כיצד ילדים צריכים לתקשר באופן חיובי עם תרבות וסביבה , יחסי מבוגרים –ילדים – כיצד המסגרות החינוכיות צריכות לטפח יחסים אלו לכיוון למידה , הוראה וסקרנות. מאמר נוסף עוסק בצרכי ההתפתחות המקצועית של מחנכים בגיל הרך לאור הפדגוגיה המתייחסת.

  • תקציר

    מאמרו של ד"ר אשר שקדי דן תחילה בהתנסות המעשית ובחשיבותה בתהליך ההכשרה להוראה. לאחר מכן הוא מתאר בקצרה גישות שונות להדרכה פדגוגית. ד"ר אשר שקדי מציג במאמר חשוב זה שישה דפוסים של הדרכה פדגוגית בישראל ומתאר את מאפייניהם. לאחר הצגה זה מובא דיון משווה בדפוסים אלו וברכיביהם. דמותו של המדריך הפדגוגי נקבעת על פי התייחסותו לכל אחד מרכיבים אלו. בהנחה כי הדרכה הפדגוגית היא הנדבך המשמעותי ביותר בתהליך הכשרת המורים, מציע ד"ר אשר שקדי גישה אחרת , התנסותית –קונסטרוטיביסטית. גישה זו מדגישה כי ידע ההוראה הוא אישי-מקצועי , וכי הוא נבנה מתוך התנסות בהוראה בפועל. לדעתו של ד"ר אשר שקדי יש לגישה ההתנסותית- קונסטרוטיביסטית הסיכוי הגבוה ביותר לשפר ולייעל את מערכת ההכשרה. היא מעמידה קריטריונים ברורים יותר לתהליך ההכשרה בכלל וההדרכה הפדגוגית בפרט ולפיכך נראה כי היא עשויה להדגיש את ייחודה של ההדרכה הפדגוגית. בכוחה לקבוע קריטריונים לבחירת מדריכים פדגוגיים ולהכשרתם ולתרום תרומה משמעותית לשיפור מעמדם במוסדות להכשרת מורים ובעולם האקדמי בכלל, מעמד שכאמור הוא ירוד ללא הצדקה.מאמר זה מבוסס בחלקו על ממצאי מחקר שערך ד"ר אשר שקדי ,שבחן את דפוסי ההדרכה של מדריכים פדגוגיים במכללות לישראל (שקדי , 2005) . במסגרת המחקר רואיינו מדריכים פדגוגיים ונערכו תצפיות עליהם. דפוסי ההדרכה המוצגים במאמר זה גובשו מתוך ממצאי המחקר המקורי.

  • לינק

    מחקר זה מטרתו לבחון אלו תמורות חלות בגישות ההוראה-למידה של סטודנטים-מורים, המתכשרים להוראת מקצועות יהדות בבתי ספר ממלכתיים על-יסודיים לאורך שש שנים, מראשית הכשרתם, במהלכה ועד לתום השנתיים הראשונות של ההוראה בתפקיד. ההתייחסות לסוגייה היא על פי שלושה היבטים: א.גישות ההוראה שאומצו על ידי הסטודנטים-מורים ויושמו בפועל. ב. חזון ההוראה של הסטודנטים-מוריםאודות גישת ההוראה-למידה הראויה. ג. המתח הקיים (אם בכלל) בין החזון לבין גישת ההוראה בפועל ( אורי קצין) .

  • לינק

    למידה מותאמת אישית החלה להתפתח בתור מודל הוראה באמצע שנות השבעים של המאה הקודמת. התאמה אישית היא המאמץ מצדו של בית הספר להביא בחשבון את מאפייניהם וצורכיהם האינדיבידואליים של תלמידים ולהסתמך על פרקטיקות הוראה גמישות בארגון סביבת הלמידה. שני בית הספר העל-יסודיים המתוארים כאן הם בתי ספר דינמיים, בתי ספר בתנועה. אין ספק כי יוסיף להתחולל בהם שינוי: גילויים חדשים על למידה, אסטרטגיית הוראה וארגון. בתי הספר , המתוארים במאמר, נבדלים במידת מה זה מזה בפילוסופיה ובמבנה שלהם, אך יש כמה מאפיינים משותפים לשניהם ( Jenkins, J. M. , Keefe, J. W ) .

  • סיכום

    ידע ולמידה כוללים סוגים שונים של ידע ומהווים תחומים לגיטימיים להתמחות בהוראה. קיים הידע הנובע מעבודה אמפירית, במיוחד מחקר חינוכי, כמו גם ידע הצומח ונבנה על מבנים ומסגרות תיאורטיים. אך הידע הנפוץ ביותר והמשפיע ביות על דרך פעולתם של מורים בכיתות הוא ידע הצומח מתוך ההתנסות – חוכמת המעשה. למרות היות נפוץ רק מעט נכתב על סוג ידע זה, ממצאים ההולמים גישות לזיהוי, קידוד דיווח ופרסום של חכמת המעשה נשאר מאתגר. המאמר מתייחס לחוכמת המעשה של מורי מורים. המגמה הכללית צריכה להיות כזו שחכמת המעשה תפורסם כשהמטרה היא להתייחס לבעיות שנמנו למעלה ולהניע סוגי ידע מקובל ונפוץ זה לזירות שבהם הוא יוכר יותר. הלקחים הנלמדים מחכמת המעשה הם דרכי למידה אותנטיות ולגיטימיות. ראוי לעשות ככל האפשר כדי לזכות את חכמת המעשה בכבוד ובהכרה להם היא ראויה ( Weimer, M).

  • לינק

    מאמר זה דן בהשפעה התרבותית על ההתנהגות; הנחות תיאורטיות על תלמידים ממגוון תרבויות; ואסטרטגיות בעלות רגישות תרבותית לניהול התנהגות בכיתה. אסטרטגיות אלה יהיו הוגנות מבחינה תרבותית ומכוונות לתרבויות ספציפיות, הן יצרו אקלים בית ספרי הומאני יותר ויעודדו אחריות קהילתית וקולקטיבית ( Duhaney, Laurel M. Garrick ).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין