מילת מפתח: גישות מחקריות
מיון:
נמצאו 10 פריטים
פריטים מ- 1 ל-10
  • סיכום

    מאמר זה מביא חלק מממצאי מחקר איכותני רחב יותר שנעשה במסגרת עבודת דוקטורט של אחת המחברות, המתייחס לראיונות עם 34 מורים בישראל, שמתוכם 12 מורים עזבו באופן זמני או קבוע את משרת ההוראה (ינון, 2014). המאמר מפרט את סיפורי החיים של ארבעה מהם בכל הנוגע להחלטתם לעזוב את המקצוע ומחלץ תובנות הנוגעות לאופן שבו יש לחקור את התופעה של נשירת מורים ולהתייחס אליה בתוכניות להכשרת מורים.

  • לינק

    הספר מיועד לחוקרים ולסטודנטים לתארים מתקדמים מתחומי דעת שונים, למשל סוציולוגיה, פסיכולוגיה, פסיכיאטריה, ייעוץ, רפואה, תקשורת, עבודה סוציאלית, בלשנות, אנתרופולוגיה, חינוך, ספרות ומשפטים, המבקשים לבצע ניתוח שיח המשלב שפה פיגורטיבית. לספר שלושה שערים: השער הראשון מציג הנחות יסוד ומונחי מפתח; השער השני מכיל שיטות איכותניות לניתוח שיח המשלב שפה פיגורטיבית (בחלק מהפרקים משולב ניתוח כמותי עם ניתוח איכותני); השער השלישי בוחן באופן ביקורתי את תפקידי השפה הפיגורטיבית בתקשורת של שיח בעת מצוקה ומסכם את תרומת הספר מבחינה תיאורטית, מתודולוגית ומעשית. בסוף הספר מוצג מילון מונחים (עירית קופפרברג).

  • סיכום

    בפרק זה מבקשים המחברים להציג כמה מן התמורות שחלו בעשורים האחרונים של המאה העשרים בחשיבה התאורטית העומדת ביסוד שיטות המחקר במדעי החברה בכלל ובחקר החינוך בפרט. לאחר הצגה קצרה של הפוזיטיביזם, לצורך הנגדה בלבד, מתארים המחברים את הגישות השונות בחשיבה הסוציולוגית שהביאו, כל אחת בדרכה, להתגבשות התפיסה הפרשנית. מהלך תאורטי זה החל כבר בראשית המאה העשרים והגיע לכלל הבשלה בשנות השישים והשבעים של אותה מאה. עם ההבשלה וההתבססות של תפיסה זו, היא התקשרה עם זרמי מחשבה דומים בדיסציפלינות אחרות וקיבלה אצל רבים את הכינוי "קונסטרוקטיביזם". מסורות מחשבה קרובות, ולעיתים מנוגדות, הביאו בעשורים שלאחר מכן להתפתחותן של תפיסות נוספות שכינוייהן הרווחים הם ה"תפיסה הביקורתית" ו"התפיסה הפוסט-מודרנית". יש המצביעים על זרמי משנה גם בתוך אלו, או אף על זרמים עצמאיים כגון פמיניזם, קוויריות ופוסט-קולוניאליזם. הכינוי הכולל לגישות השונות הללו, שמשתמשות במתודולוגיה האיכותנית, הוא ה"פרדיגמה הפרשנית במחקר חברתי" והן מבססות את רציונל השימוש במתודולוגיה זו מזוויות ראייה שונות (שמחה שלסקי ומרדכי אריאלי).

  • לינק

    ספר מרתק זה מפתח את כישוריהם של הקוראים בעריכת ראיונות עומק שנועדו לענות על שאלת מחקר מסוימת. תוך שימת דגש על הדינמיקה של מערכת היחסים בין החוקר לנחקר, רותאלן ג'וסלסון מיטיבה להציג את השלבים של ריאיון מוצלח. כל שלב מודגם באמצעות קטעים מראיונות במגוון נושאים. הספר מתאר כיצד לבנות ראיונות ביעילות, לנסח שאלות שיעלו נרטיבים בעלי משמעות, לטפח כישורי הקשבה ותגובה אמפתית, להתחמק ממלכודות נפוצות ולהתמודד עם בעיות שנוצרות בזמן הריאיון. במישור הפדגוגי הספר כולל תרגילים שלקוחים מסדנאותיה המבוקשות של ג'וסלסון, דוגמאות מוארות מתוך ראיונות, עזרים לעריכת ריאיון, שאלות לדוגמה ונוסח של טופס הסכמה (רותאלן ג'וסלסון).

  • לינק

    מאמר זה מדווח על מחקר שמפתח את הגישה החברתית-תרבותית של Wertsch לנרטיב כדי לחקור את הדרכים שבהן הנרטיבים לגבי ההתנסות בכיתה (ולכן לגבי הלמידה חווייתית) של הסטודנטים, הנמצאים בשלבי הכשרתם ההתחלתיים כמורים, מושפעים מנרטיבים דומיננטיים בבית הספר שבו הם שובצו. מאמר זה מכוון לספק דוגמא של הגישה למחקר הנרטיב שחוקרים אחרים בהכשרת מורים יכולים להשתמש בה כדי להבין את הלמידה של הסטודנטים שלהם (Carey Philpott, 2014.)

  • לינק

    הכיצד נוכל לגרום לבני הנוער ללמוד את התנ"ך ולהוקירו? האם בשיטות של לימוד אסוציאטיבי שנועד לקרב את המקרא לחייהם של התלמידים על ידי תשלום מחיר כבד של ויתור על הבנה מדויקת של הטקסט? יש לבחון דווקא כיצד מחקר המקרא יכול להשתלב ולחבב את התנ"ך על התלמידים ( תמיר סגל) .

  • לינק

    אסופת מאמרים חדשה בנושאי הערכה רחבת-היקף ( הערכה ארצית) זוכה להתעניינות ושבחים בעולם המחקר החינוכי בחו"ל. הספר בעריכת Marielle Simon, Kadriye Ercikan & Michel Rousseau מכיל כמה פרקים מועילים מאד שנכתבו ע"י החוקרים המובילים בתחומי הערכה בחינוך בארה"ב , קנדה ומדינות אירופה. בחלקו הראשון מציגים המומחים את הבעיות המתודולוגיות של ביצוע הערכות מקיפות במערכות חינוך בעולם (Marielle Simon, Kadriye Ercikan & Michel Rousseau ).

  • לינק

    מירב אסף מתייחסת ל“ריב“ בין גישות המחקר השונות לתקופותיהן ומציעה שילוב של כמה גישות. לדבריה התועלת המעשית הנובעת משילוב הגישות במחקר חינוכי גדולה ועולה בהרבה על החיסרון של ערבוב הגישות המחקריות ואבדן חלק מתפישות העולם המדעיות שלהם.היתרון שבשילוב מתודות על פי מערכים איכותיים וכמותיים הוא ברור. התמונה המתקבלת ממגוון מקורות – מספריים, התנהגותיים, מילוליים וחזותיים – עשירה יותר. כמו כן, מרכיבים של מתודה אחת יכולים לפצות על חולשה של אחרת ובכך להאיר על עניינים רבים בשדה. מחקר משולב שנעשה היטב, אם כן, עשוי להציג תמונה מורכבת, תקפה ובת-הכללה יותר ממערכים נפרדים. למרות זאת, בספרות המחקר מתוארים מספר קשיים בניהול מערכי מחקר משולבים: מערך משולב לרוב מורכב יותר, יקר יותר ודורש יותר כוח-אדם לביצועו (בעיקר מערכים בו-זמניים). כמו כן, החוקר צריך להיות בקיא במגוון שיטות בכדי לשלב אותן באופן מיטבי, ולכן לעתים עולה הצורך לעבוד בצוותים הכוללים חוקרים המתמחים במתודות שונות.

  • לינק

    מאמרו החשוב של פרופסור מרואן דוירי מנתח באופן ביקורתי את גישות המחקר הניסוייות המתיימרות לבדוק קשרים סיבתיים בין גורמים. הניתוח בנוי על הגישה המערכתית שמניחה כי התופעות מתרחשות בתוך מערכת של גורמים ולא כתוצאה מהשפעה סיבתית של גורם או גורמים על גורם או גורמים אחרים. בעקבות הדומיננטיות של הגישות הניסוייות במדעי החברה והרפואה, הצטברו כמעט בכל תחום תוצאות מחקר סותרות. המאמר מסביר שתופעת התוצאות הסותרות היא תופעת לוואי לגישות הרדוקציוניסטיות ומבהיר שהשפעת גורם א' על ב' תלויה בנוכחות או בהעדר גורמים אחרים. לכן כשנבדק הקשר בין א' לבין ב' בנוכחות או בהעדר גורמים אחרים, התוצאות עלולות להיות סותרות. המאמר מדגיש חשיבות האינטראקציה בין הגורמים וקורא לאימוץ גישה מערכתית בהבנת תוצאות המחקר המצטברות. חקר השאלות על סיבתיות חייב להתמקד במערכת הסיבתיות, תוך שיתוף פעולה בין המחקר הכמותי והאיכותי, ובין-תחומי הידע השונים, ותוך שימוש במחקרי ניתוח-על ושמירה על ראייה פילוסופית כללית.

  • לינק

    זהו מאמר מבוא לגיליון שעוסק ברגשות ולמידה ואורגן מתוך כוונה להאיר מחקר ביקורתי על רגש/השפעה בחינוך וכן תחומים פוטנציאליים למחקר עתידי בתחום זה. כל מאמר בגיליון מתמקד בתרומת מחקרו של הכותב תוך שימת דגש על הבסיס התיאורטי של העבודה והמתודולוגיה שבה נעשה שימוש במחקר. הכותבים גם דנים בדרכים לשלב רגש, הנעה וקוגניציה ובאתגרים המתודולוגיים שעמדו בפניהם. כמו כן יש דיון בתפקיד רגשות בחינוך תוך העלאת הצעות לפרקטיקה ולפיתוח תיאורטי (Linnenbrink, E).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין