מילת מפתח: גישות להוראה
מיון:
נמצאו 60 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • תקציר

    מחקר זה בוחן את אמונותיהם על הוראה של שני מורי מורים לשפה המלמדים במערכת ההשכלה הגבוהה וכיצד יישמו את אמונותיהם בפרקטיקה הכיתתית. בהתבסס על נתונים מראיונות עומק ומתצפיות בכיתה, הממצאים חשפו את האמונות המרובות והמורכבות של מורי המורים, שנבעו מהתנסויות העבר שלהם והמשיכו להתעצב ולהשתנות לאורך עבודתם המקצועית. המחקר גם מראה שבעוד שהמשתתפים ניסו לפעול בהתאם לאמונותיהם בהוראת המורים, הם נתקלו במספר מכשולים הקשריים (לדוגמא, מערכת ה"פרסם או היעלם") שהובילו לפער בין אמונותיהם לבין הפרקטיקה שלהם (Yuan, Eric Rui, 2017).

  • סיכום

    זוהי ביקורת על ספרו החדש של לארי קיובן, היסטוריון מוביל של החינוך האמריקני, שחיבוריו הקלאסיים "מורים ומכונות", "כיצד מורים לימדו" ו"טיקרינג לקראת אוטופיה" אשר כתב עם דייוויד טייק, לצד עשרות פרסומים נוספים, זכו לתשומת לב רבה. הפרויקט האחרון, שספר זה מתארו, עוסק ביציבות ובשינוי. השאלה המרכזית, שמנותחת בספר היא מה השתנה ומה נשאר קבוע בתוכן ובפדגוגיה של היסטוריית בית הספר העל-יסודי במהלך חצי המאה שעברה. במענה על השאלה המחבר מביא מגישת המורשת (שימור העבר) והגישה ההיסטורית להוראה (המדגישה חשיבה ביקורתית) ומדגיש את המתח שביניהן כפי שבא לידי ביטוי במדיניות ובפרקטיקה. המחבר מרמז, שאף שבתי הספר ציידו את מוריהם בשתי גישות אלה, הן מובילות לכיוונים שונים (A. J. Angulo).

  • תקציר

    מאמר זה חוקר גישה של 'פדגוגיה תחילה' ללמידה מוגברת טכנולוגיה אשר פותחה בידי אוניברסיטת שפילד האלם (Sheffield Hallam University) כשיטה לעידוד השימוש וההתנסות בטכנולוגיה בפרקטיקת ההוראה ולקידום שילובה של פרקטיקה חדשנית. באמצעות גישה מייעצת על פיה כל חברי הסגל הוזמנו לתרום, אוניברסיטת שפילד האלם יצרה "תפריט גישות להוראה" (Teaching Approaches Menu) המשקף את הפרקטיקה במוסד והיכול לשמש לחקירת פרקטיקות ההוראה וטכנולוגיות התמיכה המתאימות על ידי יחידים או כחלק מדיון מסייע (Glover, Ian; Hepplestone, Stuart; Parkin, Helen J.; Rodger, Helen; Irwin, Bria, 2016).

  • לינק

    בספר זה מוצגים רעיונות להוראת מדעים בכיתות הטרוגניות שמשולבים בהן תלמידים עם ליקויי למידה. הספר מציע ללמד מדעים את כלל התלמידים באמצעות גישת "הוראת מדעים מפעילה״ (active learning instruction) התורמת לפיתוח מיומנויות קוגניטיביות ומיומנויות תשתית גופניות. גישת ההוראה מבוססת על תאוריות למידה ועל גישות הנסקרות בהרחבה לאורך פרקי הספר. על פי המודל המוצע בספר, הפעילויות צריכות להיות מכוונת למוכנות התלמידים בכל שלב. מערך מגוון של אמצעי המחשה ציוריים ומילוליים מלווה את הפעלת התכנית על כל שלביה. מרבית הפעילויות המוצגות בספר נוסו והותאמו לעבודה עם תלמידי בית הספר היסודי, והן משמשות בסיס לפיתוח חשיבה מדעית בבית הספר היסודי ואחר כך גם בחטיבת הביניים ובתיכון. בספר משולבות גם דוגמאות מנושאים שיתאימו להוראה בחטיבת הביניים, כדי שיובן הרצף בתהליכי החשיבה והלמידה של כלל התלמידים (עדנה רובין, ורדה בר, היידי פלביאן).

  • סיכום

    למידה קונסטרוקטיביסטית היא לא טכניקה כלשהי של הוראה. למידה קונסטרוקטיביסטית היא למידה משמעותית, שבמהלכה הילד מעבד את המידע שקלט ונותן משמעות לחוויותיו האישיות. ואל דאגה, אימוץ הקונסטרוקטיביזם איננו מחייב שינוי מהפכני בארגון סביבת הגן. הוא דורש בעיקר שינוי תפיסתי אצל הגננת, וכמובן אצל ילדי הגן (ליאורה לוי).

  • לינק

    בשלהי 2013 פרסם מכון מופ"ת קול קורא להקמת צוות חשיבה בנושא: "חילוץ ההוראה מהמשבר המובנה בתוכה". הצוות התחיל את פעילותו בתחילת הסמסטר השני של שנת 2014, וקיים ארבעה "מפגשי היכרות". במפגשים אלה היה על כל חברה וחבר להציג את "האני מאמין" שלה/ו ביחס לחילוץ ההוראה מהמשבר, נקודת מבטה/ו ביחס ל"בעיה המשברית", תפיסתה/ו את מהות "הלמידה המשמעותית", ומודל ל"סדר יום בית-ספרי" ("מערכת השעות") המועדף עליה/ו. לכל נושא הוקדש אחת לחודשיים מפגש בן שלוש שעות, ואחרי כל פרזנטציה נערך דיון במליאה. תקצירי הפרזנטציות והדיונים סוכמו בארבעה פרוטוקולים, ובהתבסס עליהם נכתב נייר עמדה שמטרתו לשמש בסיס רעיוני לחילוץ ההוראה מהמשבר. בנייר עמדה זה ננמק את טענתנו בדבר המשבר המובנה בהוראה, ונציע את תוכני השינוי הפדגוגי והארגוני הנדרשים לחילוץ ההוראה מהמשבר (עמיקם מרבך, טלי רובוביץ-מן, מירי גולדרט, שושי רייטר, אברהם פרנק).

  • סיכום

    מטרת המחקר המוצג במאמר הייתה לבחון את תפיסות ההוראה ואת הגישות ללמידה של סטודנטים הלומדים בתוכנית ארבע שנתית להכשרת מורים (בהונג קונג). מתכשרים להוראה לומדים כיצד ללמד ע"י מתן ביטוי לגישותיהם הם ללמידה בשילוב תפיסות המוקנות להם במסגרת הלימודים. יש רק מעט מחקרים ארוכי טווח שעקבו אחר שינויים בתפיסות אלה. שאלות המחקר היו: 1) מהן תפיסות ההוראה של המתכשרים בשלבים שונים של התוכנית? 2) מהן גישות הלמידה שמתכשרים משתמשים בהן בשלבים שונים של התוכנית? 3) מהם הנתיבים של מסע הלמידה של המתכשרים? (Cheng, A.Y.N., Tang, S.Y.F. & Cheng, M.M.H).

  • לינק

    ג'יי הורוויץ מקונן על הפקעת הובלתו של תחום התקשוב החינוכי מידיהם של אנשי חינוך בידי יזמים והי-טקסטים. הוא מצר על כך ש"מצד אחד אפשר להפיק נפלאות מהכלים שעומדים לרשותנו, אך מצד שני אותן נפלאות באות לביטוי בדרכים מאכזבות ביותר" (ג'יי הורוויץ).

  • סיכום

    המאמר עוסק במשולש גוף-תודעה-חינוך. כחיבור בין צלעות אלה הוא מציע את המושג ”סֶפַרת החינוך האישית״, שפירושה יכולתו של האדם להפנות את תשומת לבו פנימה אל מחשבותיו ואל תחושותיו. המחבר מספר על ניסיונו האישי בנעוריו ובבגרותו מתוך שימוש בתורות הטאי-צ׳י והוויפאסאנה, הרואות בגוף את בית הקיבול של התודעה (אורן אְרָגז).

  • תקציר

    המטרה העיקרית של מחקר זה הייתה לקבוע את פרקטיקות ההוראה של מתכשרים להוראת הפיזיקה בבית הספר התיכון ביחס להעדפה שלהם להוראה מסורתית או קונסטרוקטיביסטית. ניתוח הממצאים של הסקר ושל הראיונות הראה שרוב המתכשרים להוראה בבית הספר התיכון החזיקו באמונות ביניים (מסורתיות ועד קונסטרוקטיביסטיות) לגבי הוראת פיזיקה (Demirci, Neset, 2015).

  • תקציר

    המחברים טוענים כי אף על פי שסטודנטים מבוגרים יכולים להסיק מהקשר עשיר יותר בעת בניית ידע חדש, יש להם באופן טיפוסי פערים בידע שיש לסגרם כדי שיוכלו להמשיך בהצלחה ללימודים ברמה גבוהה יותר. מסיבה זו, יש לתכנן את הקורסים תוך חשיבה על החוזקות והצרכים הספציפיים של הלומדים המבוגרים.מתוארת ההתפתחות של גישה להוראה מקוונת משולבת מודולרית המשלבת גישות הוראה משתנות הכוללות קונסטרוקטיביזם, שיתוף פעולה, חשיבה ביקורתית וטכניקות וכלים אחרים. נבחן היישום של שיטה זו לקורסים בהקשר של תכנית ספציפית ללומדים מבוגרים (Hsu, Jeffrey; Hamilton, Karin; Wang, John, 2015).

  • תקציר

    מאמר זה מספק סינתזה של פרקטיקות פדגוגיות של מורים מומחים ללמידה מקוונת באמצעות מסגרת של גישות הכוללת ארבעה חלקים: גישה של למידה מחוץ לכיתה, פרקטיקה של שפה משולבת, פרויקטים משולבים תוך שימוש ביישומי ווב 2.0, ולמידה מקוונת. דוגמאות לכל גישה מומחשות באמצעות קטעים קצרים הלקוחים מחקרי מקרים של המורים המשתתפים (Cowie, Neil; Keiko Sakui. , 2014).

  • מאמר מלא

    דיוויד פרקינס, פרופסור אמריטוס בבית הספר לחינוך של אוניברסיטת הרווארד, פרסם ספרים רבים ואין־ספור מאמרים, רובם עוסקים בהוראה בכלל ובהוראת החשיבה בפרט. דייוויד פרקינס תרם יותר מכל הוגה או חוקר אחר להוראת החשיבה — תחום עיוני־מעשי שמטרתו ללמד תלמידים לחשוב היטב (יורם הרפז).

  • סיכום

    הוראה מגיבת-תרבות היא הוראה שבהפעלתה מורים משלבים משאבים תרבותיים ולינגוויסטיים של תלמידים ורואים בידע זה הון שעליו ניתן לבסס הוראה ולמידה (Gay, 2010, Ladson-Billings, 2009). הם מפעילים שיטות, אסטרטגיות ואינטראקציות אינטראקטיביות ושיתופיות, התומכות בהתנסויות התרבותיות של התלמידים ומשלבים זאת עם פרקטיקות מבוססות מחקר (Hersi & Watkinson, 2012). כותבי המאמר מציגים סקירת מחקרים אמפיריים מתוך הספרות המקצועית השוטפת במטרה לזהות פרקטיקות אפקטיביות של הוראה מגיבת-תרבות (Aceves, T. C., & Orosco, M. J).

  • לינק

    המאמר נסמך על מחקר של פרקטיקות אפקטיביות בהתפתחות מקצועית מתמשכת שנמשך 18 חודשים ונערך בשני שלבים: שלב ראשון- ניתנו מענקים ל-232 מיזמים בית ספריים של התפתחות מקצועית מתמשכת ברחבי אנגליה ועוד 670 בתי-ספר היו מעורבים וכן רשויות מקומית ומוסדות להשכלה גבוהה. מתוך 232 המיזמים הנ"ל רק 68% הגישו הצעות להמשך בשלב השני וקיבלו מענקים נוספים ( Earley, P., & Porritt, V).

  • לינק

    המחקר המדווח במאמר זה מנסה לשפוך אור על ההחלטות הלשוניות של מורי שפות המלמדים לומדים צעירים ועל המניעים להחלטות אלה, באמצעות חקר מורות המלמדות אנגלית כשפה זרה ללומדים צעירים (בני 6 עד 7) בישראל. המדגם כלל שש מורות מארבעה בתי ספר, שניים ערביים ושניים יהודיים. כל השש הן מורות מוסמכות, חמש הוכשרו בהוראת אנגלית כשפה זרה ואחת היא מחנכת כיתה א' המלמדת אנגלית בכיתתה. כל המורות אינן דוברות אנגלית ילידית ( עפרה ענבר-לוריא).

  • סיכום

    דברים משמעותיים הם קודם כול אלה שאנו חווים אותם כרלוונטיים עבורנו ובעלי חשיבות מעבר לעצמיותנו. מן הצד האחד, כדי שיהיו משמעותיים הם חייבים לגעת בנו, לרגש אותנו, לכבוש את רוחנו, ולהתחבר בצורה זו או אחרת אל הזהות האישית וההגדרה העצמית – להשתלב בנרטיב הקיומי שלנו ובמסכת חיינו. מחבר המאמר מבקש לטעון שחיים משמעותיים ניכרים במעורבות עמוקה בעיסוקים רבי-ערך, באהבה לדברים שראויים להיות נאהבים ובהתמסרות הולמת לטובתם. את "המעורבות העמוקה" ניתן להגדיר כיסוד האישי-חוויתי-סובייקטיבי: דברים מרגשים וכובשים אותנו, מעוררים בנו עניין ומהלכים עלינו קסם, קולעים להעדפותינו ומביאים אותנו להתמסרות ולעשייה נלהבת ( נמרוד אלוני ).

  • לינק

    בספרו The Courage to Teach טען פארקר פאלמר (Palmer, 1988, p. 1) "We teach who we are". מן האמירה הזו לטעמו ומניסיונו של מחבר המאמר נגזרים היסודות להכשרת מורים משמעותית ולהוראה משמעותית. עם זאת, זוהי הצהרה עלומה כל עוד לא נפרטה לכדי הבנה תאורטית ומעשית. במאמר זה מבקש מחבר המאמר אם כן לשלב תאוריה חינוכית ופדגוגיה דווקא בסביבות שאנו נוטים לחשוב עליהן כמופשטות ובלתי-נגישות: "אנו מלמדים את מי שאנחנו" – את "עצמנו" – אותו "עצמי" חידתי שהוא אנחנו, הוא מה שאנו שמים לב אליו ברגע זה, והוא זה ששם לב לאותו משהו. ( אורן ארגז).

  • לינק

    מטרתו העיקרית של מאמר זה היא לטעון ש'גישות מבוססות-שיח' (discourse-based approaches) להוראת שפה שנייה וללמידתה צריכות לעמוד במרכזו של תהליך המביא את הלומדים למצב שבו הם מסוגלים להשתמש בשפה החדשה ביעילות ובמיומנות. תלמידים הלומדים שפה נוספת צריכים לפתח כישורי שיח בשפה זו, לתפקד בהקשרים חדשים וביחסים בין אישיים חדשים ולהתמודד עם גורמים לשוניים, תרבותיים וחברתיים שלפעמים זרים להם לחלוטין. הפדגוגיה המודרנית בהוראת השפות מחפשת ללא הרף דרכים חדשות להקלת תהליך התפתחותי זה. מאמר זה דן במסגרת שנועדה לשרת מטרה זו ( מריאן סלסה-מורסיה ועלית אולשטיין).

  • לינק

    מאמר זה מדווח על מחקר שמפתח את הגישה החברתית-תרבותית של Wertsch לנרטיב כדי לחקור את הדרכים שבהן הנרטיבים לגבי ההתנסות בכיתה (ולכן לגבי הלמידה חווייתית) של הסטודנטים, הנמצאים בשלבי הכשרתם ההתחלתיים כמורים, מושפעים מנרטיבים דומיננטיים בבית הספר שבו הם שובצו. מאמר זה מכוון לספק דוגמא של הגישה למחקר הנרטיב שחוקרים אחרים בהכשרת מורים יכולים להשתמש בה כדי להבין את הלמידה של הסטודנטים שלהם (Carey Philpott, 2014.)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין