מילת מפתח: גיאוגרפיה
מיון:
נמצאו 12 פריטים
פריטים מ- 1 ל-12
  • לינק

    ספר זה מסכם את הממצאים העיקריים, המסקנות וההמלצות של הוועדה הישראלית-גרמנית שפעלה בישראל ובגרמניה בין 2010 ל-2015 ואשר חקרה את ספרי הלימוד (מכיתות ז' עד י"ב) בהיסטוריה, אזרחות וגיאוגרפיה. הוועדה הגישה את מסקנותיה לממשלות ישראל וגרמניה בשנת ה-50 לכינון היחסים הדיפלומטיים המלאים בין ישראל לגרמניה והן כוללות התייחסות נרחבת לתכנים שבספרי הלימוד, הדגשים ונקודת המבט סביב סוגיית הוראת השואה בשתי המדינות וכן האופן שבו משתקפת כל מדינה בספרי הלימוד של האחרת (Arie Kizel, Dirk Sadowski).

  • לינק

    האטלס כולל מפות ישראל ומפות עולם בנושאים שונים ומגוונים, והוא מיועד ללוות את תכנית הלימודים בגאוגרפיה. האטלס נמצא בתהליך צמיחה מתמשך, ומפות חדשות נוספות אליו כל העת. רבות מן המפות מלוות בדיאגראמות ובגרפים המעניקים מידע נוסף על התופעה הנבדקת ומאפשרים לבחון אותה על ציר הזמן. הכלי פותח על ידי "המעבדה לגיאוגרפיה חישובית" באוניברסיטה העברית בירושלים וצוות הגיאוגרפיה של מט"ח.

  • לינק

    מאמר זה מציג מחקר פעולה שנערך במסגרת בית הספר להתפתחות פרופסיונלית (PDS) בנושא הכשרתם להוראה של סטודנטים ערבים לגאוגרפיה בשנים תשס"ג ותשס"ד במכללה האקדמית בית ברל. בשנת הלימודים תשס"ג התנסו חמישה סטודנטים ערבים בהוראת הגאוגרפיה במשך סמסטר אחד במגזר היהודי, אך המשיכו את עבודתם המעשית בחטיבות ביניים במגזר הערבי. בתשס"ד התנסו בגאוגרפיה בבית ספר עברי שישה סטודנטים ערבים, מחציתם בעלי תואר ראשון בגאוגרפיה מאוניברסיטאות ישראליות שלמדו במכללה במסגרת של הכשרת אקדמאים להוראה, ומחציתם סטודנטים סדירים של המכללה, לקראת תואר B.Ed. מטרת המחקר המוצג במאמר זה הייתה לעמוד על אותן בעיות הכרוכות בהכשרתם של סטודנטים ערבים, הנובעות מקיום ההכשרה בבית ספר עברי במסגרת ה-PDS. במחקר השתתפו ששת הסטודנטים הערבים אשר התנסו בשנת הלימודים תשס"ד ( גרייצר ,איריס ) .

  • לינק

    גוגל ארת' ( Google Earth) הוא סביבה הבנויה על שכבות מידע ממקורות מוסמכים ומדעיים שבצידן שכבות שיתוף המערבות את המשתמשים בתהליך המיפוי. תופעה זו הופכת את גוגל ארת' ממפה שרק משקפת מציאות חברתית למצע דינמי לקיום יחסים חברתיים ולרשת חברתית בפני עצמה. לצד הממשק של התוכנה עצמה התפתחה קהילת משתמשים (Google Earth Community) המקיימת בינה לבין עצמה אינטראקציות המבוססות על פעילות המיפוי המשותפת. לעיתים משמשת הסביבה אף לקידום אג'נדות פוליטיות כאלו ואחרות. עם זאת, היא גם משקפת את הפערים החברתיים הקיימים בחברה הדיגיטלית ואף תורמת להעמקתם – למשל, הפערים בין בעלי הגישה לאינטרנט לבין מי שהאינטרנט אינו נגיש להם, אם בשל היעדר אמצעים כלכליים ואם בשל סיבות אחרות ( חגית מישר-טל) .

  • לינק

    אחת המיומנויות החשובות שיש לטפח אצל תלמידים במסגרת אוריינות המידע היא יכולת איסוף מידע בסביבה אותנטית ולא רק באינטרנט. בביה"ס חט"ב פיינשטיין בפ"ת מכירים בחשיבותה של מיומנות מידע זו ומפעילים בצורה דינאמית ומעוררת עניין את התלמידים בפרויקט "עין העדשה" בלימודי הגיאוגרפיה לכיתות ז'. התלמידים נדרשים לצאת ולצלם את הגשם, את גלי הים, הנחלים והנופים בחורף. כל תלמיד יכול להעלות לאתר ביה"ס את התמונות ולפרסם עד 4 תמונות , כולל הוספת מידע נלווה מתאים באתר ביה"ס . התלמידים יכולים להגיב לתמונות שהועלו ובסוף התהליך יש תחרות לבחירת התמונות הטובות ביותר.

  • לינק

    לאחרונה יצאו לאור שלושה ספרי לימוד חדשים בגיאוגרפיה המיועדים לתלמידי החטיבה העליונה. הספרים נכתבו בהתאם לתכנית הלימודים החדשה ב"גיאוגרפיה ופיתוח הסביבה". ללומדים גיאוגרפיה במתכונת מורחבת מוצעים על-פי תכנית זו, שלושה תחומי התמחות: כדור הארץ והסביבה, הפיתוח והתכנון המרחבי והאדם במרחב החברתי-תרבותי, מתוכם ייבחר תחום אחד. לימוד תחומי ההתמחות מאפשר ללומדים להרחיב, לבסס ולהעמיק את הידע בנושא הנבחר וכן את השפה והמיומנויות הגיאוגרפיות. תחומי התמחות אלה מזמנים ללומדים מפגש עם נושאים שהם בחזית הלימוד הגיאוגרפי והמחקר היישומי. שלושת ספרי הלימוד החדשים הינם חדשניים מכמה בחינות: מורים ומדריכים ליוו את הפיתוח שלהם תוך תהליך של ניסוי והפקת לקחים בזמן אמת; בספרים משולבות דילמות ערכיות ומטלות מגוונות התורמות לפיתוח חשיבה מסדר גבוה ; כמו כן הספרים יצאו לאור בגרסה מודפסת ובגרסה דיגיטאלית – המשלבת הפניות ישירות למקורות מידע נוספים (סרטים, מצגות, מאמרים ועוד), וכן קישור למערכת חדשנית לניהול למידה. "ספרי הלימוד החדשים שנכתבו על ידי האגף לתכניות לימודים בשיתוף עם צוות הגיאוגרפיה של מטח – המרכז לטכנולוגיה חינוכית, הינם פרי של עבודה ארוכת שנים שהשתתפו בה אנשי אקדמיה בתחום הגיאוגרפיה והסביבה, אנשי מנהל ממשרדי ממשלה שונים (משרד החינוך, משרד החוץ, המשרד להגנת הסביבה ומשרד החקלאות), מומחים בתחום פיתוח ועיצוב של תוכניות לימודים, וכן מדריכים, מורים ותלמידים. ( דליה פניג) .

  • לינק

    תחום הדעת של גיאוגרפיה במערכת החינוך בישראל מקדים בשנות אור את כל שאר תחומי הדעת מבחינת גיוון בדרכי ההוראה ולמידה ומבחינת עומק התקשוב והלמידה המתוקשבת . זהו תחום הדעת בישראל בו החשיפה של מקורות מידע מעודכנים לתלמידים היא גבוהה ביותר וראויה להערכה לא רק מבחינת תכנון הלימודים בישראל אלא גם בהשוואה לנעשה במערכות חינוך במדינות אחרות בעולם. צוות המדריכות הארציות והמחוזיות לגיאוגרפיה בהשראת המפמ"ר לגיאוגרפיה (דליה פנינג) הרחיב בשנים האחרונות את עומק התקשוב של מקצוע לימודים זה, אחד מכיווני הפעולה הייחודיים למקצוע הגיאוגרפיה הוא עדכון תכנון הלימודים באמצעות מקראה ממוחשבת באינטרנט (מקראה אינטרנטית) שבה מעודכנים המאמרים אקדמאיים בגיאוגרפיה באופן שוטף הרבה מעבר לספרי הלימוד המודפסים במקצועות אחרים. תלמיד שלומד, לדוגמא , על שדרות , יכול כבר בשנת לימודים זו לקרוא מאמר אקדמאי מעודכן שנכתב על תפרוסת האוכלוסייה בעיירה שדרות. בסקירה שלהלן דוגמאות נוספות של המהפיכה בתכנון הלימודים בגיאוגרפיה בישראל.

  • לינק

    מנכ"ל משרד החינוך ד"ר שמשון שושני הוציא באחרונה חוזר מיוחד המחייב את חטיבות הביניים ללמד את מקצוע הגיאוגרפיה. זאת כחלק מהמאמצים שבהם נוקט המשרד כדי להחזיר את המקצוע, שבמשך שנים מורים חששו להתקרב אליו, אל קדמת הבמה הלימודית. במשרד החינוך מציינים כי החוזר שפורסם הוא חלק מתהליך אשר מטרתו ל"החזיר עטרה ליושנה", כהגדרתם. "בשנים האחרונות נעשתה התאמה למאה ה-21, לאחר שמחלקות בתחום נסגרו והורגש צמצום בדרישה למקצוע הבנו שהתלמידים הולכים להיבחן גם במסגרת המבחן הבינלאומי אשר הגיאוגרפיה היא 20% ממנו", מציינת דליה פניג, מפמ"רית הגיאוגרפיה במשרד. "אחרי שנים רבות שלא יצא חוזר המפרט את מקצועות היסוד הנלמדים בחטיבות הביניים, הוחלט לעשות רענון".

  • לינק

    מודל הכלים השלובים בחינוך ובהכשרה מוכיח עצמו שוב. התנסות של סטודנטים לחינוך בכתיבת בלוגים במהלך לימודיהם מניעה אותם ליזום בכיתות שלהם בביה"ס יישומים של בלוגים שיתופיים או כיתתיים. המורה לגיאוגרפיה (..וגם מנהלת חט"ב) ענת רחמנוב החלה להפעיל את תלמידיה באמצעות בלוג כיתתי. ההשראה לכך הגיעה מההתנסות של ענת כסטודנטית לתואר שני בחינוך . היא נדרשה לכתוב בלוג לימודי במהלך לימודיה במרכז ללימודים אקדמאיים ( קורס בהנחיית ד"ר גילה קורץ) . לאחר ההתמודדות האישית עם כתיבת הבלוג בלימודיה היא החליטה להשביח את הוראת הגיאוגרפיה שלה בביה"ס באמצעות כתיבת בלוג. המסקנה היא שיש , אולי, לחייב את כל הסטודנטים לחינוך לכתוב בלוג רפלקטיבי מסודר במהלך לימודיהם ולעורר אצלם בכך עניין בהטמעת שינוי דומה בביה"ס בו הם מלמדים.

  • לינק

    המהלך של מעבר לספרים דיגיטאליים קורה בעולם כולו ועל כן החלו גם בישראל להתפתח יוזמות פדגוגיות בכיוון זה. אסתי דורון מדווחת בבלוג המעניין שלה על התנסות חדשנית קריאה ועבודה דיגיטאלית באמצעות הסביבה הדיגיטאלית של כותר (מט"ח) . ההתנסות הייתה בשיעור גיאוגרפיה בכיתות ו' המורה הדגימה באמצעות המקרן כיצד להיכנס לספריית כותר וכיצד לפתוח תיקייה על מנת לשמור בתוכה את הפעילויות והתרגול. היא הדגימה כיצד בוחרים "נעצים" דיגיטאליים ומקלידים את התשובות במקום המתאים בחוברת.

  • לינק

    אסתי דורון מדווחת בבלוג שלה על ההתנסות הממוחשבת של תלמידים בתוכנת גוגל EARTH ועל התובנות שלה מהתהליך החוויתי בכיתה. כחלק מלימודי הגאוגרפיה החליטה אסתי דורון ללמד את אחת המורות לעבוד עם גוגל "ארץ" ולהשתמש בו בשיעוריה. הם הורידו את התוכנה ולמדו להתקרב ולהתרחק , למצוא כתובות ואפילו לנעוץ "נעצים" לציין מקומות חשובים. היא והמורה החליטו להפעיל את התלמידים בשיעור במשימה הקשורה בתוכנה. הן משימת הכרות והתכוננו לשיעור בכיתה. המסקנות: שכשהתוכנה ידידותית למשתמש ומאפשרת חקירה אישית ללא קושי, וכשיש לתלמידים עניין אמיתי בתכנים – ההתלהבות שלהם ממש מדבקת.

  • לינק

    מצגת בנושא בחינות בגרות מתוקשבות בישראל שהוצגה במסגרת יום העיון כיוונים חדשים בהערכה ובמדידה במכון סאלד. השימוש בתשתיות התקשוב לצורך הערכת הישגים לימודיים ברמה הארצית הוא מועט ביותר. רק בשנות ה- 2000 החל משרד החינוך לבצע צעדים ראשונים בפיתוח בחינות בגרות מתוקשבות. בשנת 1999 החל משרד החינוך במהלך ניסיוני של הפעלת בחינות בגרות דרך האינטרנט במקצועות כמו אדריכלות וביוטכנולוגיה. בקיץ תשס"ה נבחנו בבחינות בגרות מתוקשבות 2400 תלמידים מ- 125 בתי-ספר. נושאי המצגת: כלים תומכים שפותחו במטח, כלים שנבנו במטח להכנת התלמידים והצוות, הדור הבא של בחינות בגרות מתוקשבות, עקרונות לבניית הדור הבא של בחינות מתוקשבות. בחינת בגרות מתוקשבת בגיאוגרפיה קיץ תשס"ה – תיאור המהלך והצגת הפעולה של הערכה מלווה. מטרת הפרויקט: פיתוח והפעלה ניסויית של השאלון המתוקשב בגיאוגרפיה "חבל ארץ שלא נלמד". הערכת הפעולה: הכנת בתי-הספר והתלמידים, הערכת הפעולה: הבחינה – ממשק, מפות ותשתיות. הערכת הפעולה: השלכות הבחינה – מורים: 94% מהמורים היו מרוצים מהשתתפות בית-הספר במהלך. עמדות כלפי מעמד המקצוע: 83% מהמורים חשו כי ההשתתפות בבחינה המתוקשבת תורמת למעמדם המקצועי וליוקרת המקצוע בעיניהם. ממשק הבחינה: מעל 80% מהתלמידים ומהמורים הביעו שביעות רצון רבה או רבה מאד ממרכיבים שונים של ממשק הבחינה (טלי פרוינד, יעקב שוורץ, מיכל שמש, חני שלטון, תהילה סנד)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין