מילת מפתח: גורמי תמיכה
מיון:
נמצאו 28 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • לינק

    אסופת מאמרים ומחקרים בשיתוף מורים בוגרי התכנית "טכנולוגיה בחינוך" לתואר שני במכללת סמינר הקיבוצים. מחקרים אלה משלבים בין התאוריה למעשה ופותחים צוהר ליישומה של פדגוגיה דיגיטלית בבתי הספר. זהו ספר חשוב לכל העוסקים בהוראה ובלמידה בסיוע תקשוב בבתי ספר ובמכללות להכשרת מורים בישראל. העורכת היא ד"ר רבקה ודמני – סיו"ר המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) ומומחית לחדשנות דיגיטלית בחינוך, בהוראה ובלמידה (עמי סלנט).

  • תקציר

    שימוש בווידאו בהכשרת מורים יכול לשפר את למידתם של מורים/סטודנטים, אולם המידה/שימוש בווידאו של מורי מורים, או מה שתומך או מעכב את שימושיהם, לא תועדו. מחקר זה חוקר סוגיות אלה. נותחו 208 תגובות לסקר של מורי מורים לגבי הפרקטיקות שלהם על פני 977 קורסים בהכשרת מורים במהלך שנת לימודים אקדמית (רפלקציה עצמית, דיון עמיתים, דיון מונחה בידי מרצה, חקרי מקרים, ומולטימדיה) (Tanya Christ , Poonam Arya, Ming Ming Chiu, 2017).

  • לינק

    הספר מיועד לאנשי חינוך, לעובדי הדרכה ולקהילות המחקר והפיתוח הן באקדמיה והן במכללות להכשרת מורים, ולכל מי שיש לו עניין בגישור על הפערים בין תהליכי ההוראה והלמידה בבתי הספר ובמערכות החינוך לבין החיים הממשיים בחברת המידע. יש בו מחקרים עדכניים של מיטב החוקרים בישראל, בשיתוף מורים בוגרי התכנית "טכנולוגיה בחינוך" לתואר שני במכללת סמינר הקיבוצים. מחקרים אלה משלבים בין התאוריה למעשה ופותחים צוהר ליישומה של פדגוגיה דיגיטלית בבתי הספר (רבקה ודמני).

  • תקציר

    הפרקטיקה של למידה מכוונת-עצמית חשובה לסטודנטים מבוגרים מאחר והיא מאפשרת להם ללמוד באופן אפקטיבי תוך תמרון בין עבודה, משפחה ומחויבויות אחרות. מחקר זה מבקש לבחון את מאפייני הלמידה מכוונת-עצמית הנוכחים בתהליך הלמידה של סטודנטים מבוגרים במקרה של אוניברסיטה. נחקר גם הקשר בין רמת היכולת הנתפסת של הסטודנטים המבוגרים בלמידה מכוונת-עצמית לבין הביצוע האקדמי שלהם (Khiat, Henry, 2017).

  • לינק

    למידה היא תהליך מתמשך. הסביבה העכשווית שמה דגש גם על תהליך של ביטול למידה (delearning) ולמידה מחדש (re-learning). הדבר מעודד את הצורך לרכוש ידע ולפתח מיומנויות לאורך מעגל החיים. עובדים השייכים לסקטורים שונים ולרמות היררכיה שונות יכולים כעת להמשיך בלימודים באמצעות למידה מקוונת. בהתייחסות במיוחד לסטודנטים המבוגרים (גילאי 50 פלוס), הם מסויגים יותר בקבלת משאבים טכנולוגיים. מחקר זה בוחן בעיקר את הקבלה של אפליקציות הטאבלט (Tablet PC) ככלי ללמידה בקרב משתמשים מבוגרים ואילו גורמים עשויים להאיץ את השימוש בטאבלטים (Riaz, Adnan and Adnan, Afia, 2016).

  • תקציר

    במסגרות בית-ספריות עכשוויות, מנהיגים המבקשים לתמוך בהתפתחות מקצועית ניצבים בפני אתגרים רבים. אתגרים אלה דורשים מחנכים המסוגלים ליטול על עצמם למידה מקצועית שהיא מתמשכת ומסתגלת לשינוי. כמונח, התפתחות מקצועית מתמשכת מבטאת צורות שונות רבות של התפתחות מקצועית הן פנים אל פנים הן בהקשרים מקוונים. אולם, בעוד שמנהיגים בית-ספריים מבקשים לסייע בקידום התפתחות מקצועית מתמשכת אפקטיבית, זיהוי המודל הטוב ביותר של התפתחות מקצועית מתמשכת עבור כל אחת מהקהילות הבית-ספריות מהווה עדיין אתגר. מחקר משולב זה מבקש להבין את הגורמים ההקשריים המשפיעים על האופן שבו מנהיגים בית-ספריים מסייעים בקידום התפתחות מקצועית מתמשכת בקהילותיהם (Stevenson, Michael; Hedberg, John G.; O’Sullivan, Kerry-Ann; Howe, Cathie, 2016).

  • תקציר

    מאמר זה חוקר גישה של 'פדגוגיה תחילה' ללמידה מוגברת טכנולוגיה אשר פותחה בידי אוניברסיטת שפילד האלם (Sheffield Hallam University) כשיטה לעידוד השימוש וההתנסות בטכנולוגיה בפרקטיקת ההוראה ולקידום שילובה של פרקטיקה חדשנית. באמצעות גישה מייעצת על פיה כל חברי הסגל הוזמנו לתרום, אוניברסיטת שפילד האלם יצרה "תפריט גישות להוראה" (Teaching Approaches Menu) המשקף את הפרקטיקה במוסד והיכול לשמש לחקירת פרקטיקות ההוראה וטכנולוגיות התמיכה המתאימות על ידי יחידים או כחלק מדיון מסייע (Glover, Ian; Hepplestone, Stuart; Parkin, Helen J.; Rodger, Helen; Irwin, Bria, 2016).

  • לינק

    הספר ילד במתנה או ילד בהמתנה? מבט אל המשאבים התומכים בהורים לילדים עם אוטיזם עוסק בגילוי של מקורות הכוח, תפיסות העולם והמשאבים שיש בהם כדי לקדם את רווחתם ואת איכות חייהם של הורים לילדים עם אוטיזם. השער הראשון מציג את סיפור החיים של זוג הורים לילד עם אוטיזם על בסיס ההנחה כי האופן שהאדם מבנה את סיפור חייו מעיד על עולם המשמעות הפנימי שלו ועל האופן שבו הוא תופס את כל מערכות יחסיו עם הסביבה הקרובה והרחוקה. השער השני מפרט את מקורות הכוח של הורים לילדים עם אוטיזם בהתבסס על מחקר רחב היקף. הפרק האחרון בשער זה מציג על בסיס מחקר נרחב מודל רב-ממדי לניבוי הסתגלות של הורים לילדים עם אוטיזם. באפילוג הספר מוצגים עקרונות מרכזיים שגיבושם יחדיו עשוי לסייע להורים לילדים עם אוטיזם להיחלץ מהקושי ומהאתגר היום-יומי שהם חווים כדי לקדם רווחה נפשית ואיכות חיים מיטיבה (אילת סימן טוב).

  • תקציר

    במחקר קודם, המחברים הציעו מסגרת לאימוץ למידה משולבת בצורה מוסדית, תוך זיהוי של שלושה שלבים: (1) מודעות/חקירה, (2) אימוץ/יישום מוקדם, (3) יישום מפותח/צמיחה. המסגרת זיהתה גם סוגיות מפתח של אסטרטגיה, של מבנה ושל תמיכה אשר אוניברסיטאות עשויות לעסוק בהן בכל שלב. המחקר הנוכחי מיישם מסגרת זו כמו גם את תיאורית דיפוזיית החידושים של רוג'רס כדי לקבוע את הדרגה שבה אסטרטגיה, מבנה והחלטות לגבי תמיכה מוסדיים מסייעים או מונעים אימוץ למידה משולבת בקרב חברי סגל בהשכלה הגבוהה. המחברים גם חוקרים באם לקטגוריית אימוץ החידושים של חברי הסגל (החדשניים, המאמצים המוקדמים, הרוב המקדים, הרוב המאחר או המאחרים באימוץ) השפעה על אילו החלטות יסייעו או ימנעו אימוץ של למידה משולבת ( Porter, Wendy W.; Graham, Charles R.. , 2016).

  • תקציר

    למידה ניידת (mlearning) היא מגמה שמתחילה לצמוח בבתי ספר, העושה שימוש בטכנולוגיות ניידות שמציעות את הכמות הגדולה ביותר של גמישות בהוראה ובלמידה. חוקרים מצאו שאחד מהחסמים העיקריים ללמידה ניידת יעילה בבתי ספר הוא היעדר התפתחות מקצועית של מורים. התוצאות מסקר להערכת צרכים ומסקר הערכה לאחר השתתפות בסדנא מתארות את צורכי ההתפתחות המקצועית של מורים, מדריכי טכנולוגיה ומנהלים המטמיעים יוזמה של למידה ניידת מגן הילדים ועד בית הספר התיכון על פני 21 מדינות בארה"ב (Crompton, Helen; Olszewski, Brandon; Bielefeldt, Talbot, 2016).

  • לינק

    הספר מה בעצם עשינו? נולד ונכתב במסגרת צוות חשיבה הפועל במכון מופ"ת בנושא "למידה מהצלחות של מרכזי תמיכה בסטודנטים עם ליקויי למידה". הספר מציג סיפורי הצלחה של שנים-עשר מרכזי תמיכה הפועלים במוסדות אקדמיים, כפי שתיארו אותם מנהלות המרכזים ואנשי צוות שפעלו לצדן. פרקי הספר מתארים עשייה שטרם תועדה בכתובים. בראש צוות החשיבה עמדו ד"ר אורית דהן ואריאלה דניאל-הלוינג מטעם מכון מופ"ת, וליוו אותו פרופ' יונה רוזנפלד וד"ר ארנה שמר מטעם מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל. הספר מיועד לאנשי מקצוע העובדים בתחום ליקויי למידה, לסטודנטים עם ליקויי למידה ולבני משפחותיהם. הוא מיועד גם למתעניינים במתודת למידה מהצלחות, בהיותו משקף תהליך למידה ארצי ממושך ואת התפיסה הייחודית שפיתחו פרופ' יונה רוזנפלד ועמיתיו (ארנה שמר, יונה רוזנפלד, אורית דהן, אריאלה דניאל-הלוינג).

  • תקציר

    המחקר על יעילות שיעורי הבית מספק עדות רבה לכך שלשיעורי בית השפעה חיובית על למידה, בייחוד עבור תלמידי תיכון. למרבה הצער, השיעור של השלמת שיעורי בית עקבית של תלמידים, בעלי מוגבלויות וללא מוגבלויות, הוא נמוך. מחקר זה השתמש במערך בין-קבוצתי (between-group design) כדי לבחון את היעילות הדיפרנציאלית של אימון, התערבות בניהול עצמי, בהשוואה ל"טיפול-כרגיל" המקומי (מרכז שיעורי בית) בשיפור השלמת שיעורי הבית של 50 תלמידים בחטיבת הביניים (כיתות ו' עד ח') בעלי מוגבלויות וללא מוגבלויות עם קשיים ניכרים בשיעורי הבית (Merriman, Donald; Codding, Robin S.; Tryon, Georgiana Shick; Minami, Takuya, 2016).

  • תקציר

    בישראל מתמנים מידי שנה 350-300 מנהלי בתי ספר חדשים. מאות בתי ספר, אלפי מורים ורבבות תלמידים נתונים אפוא מידי שנה למהלך אפשרי של שינוי ותמורה – שלא לומר זעזוע – במערך המארגן חלק משמעותי מחייהם. המודעות לכך שתפקיד המנהל הוא קריטי להצלחתו של הארגון שבראשו הוא עומד ולקיום רמת חינוך נאותה, ושתקופת הראשית היא קריטית להצלחה בתפקיד, הביאה בשנים האחרונות לשינוי ולשיפור בהליכי הכנסת מנהלים חדשים: תהליכי המיון והבחירה מוקפדים יותר, המועמדים נדרשים לעבור קורס הכנה אינטנסיבי ולמנהל המתחיל ניתנת בשנתיים הראשונות שלו בתפקיד הדרכה מלווה, אישית וקבוצתית. המחקר ביקש לבחון את מהות התהליך הסוציאליזטורי של ההדרכה האישית המלווה (mentoring) בהקשר המקומי על תנאיו ותרבותו הייחודית: להבין באילו תנאים מתחיל המנהל החדש את עבודתו ומה קורה במפגשים ובשיח בין המדריך למודרך כתהליך המעצב זהות של מנהל ומסייע לו להתמקם ולהתבסס בתפקיד (שמחה שלסקי, ברכה אלפרט).

  • סיכום

    מטרת המחקר המתואר במאמר הייתה לתאר פעילויות של חונכות אדפטיבית כפי שהן מתוארות ע"י מורים חונכים בראיונות המתייחסים לעבודתם, ולחקור מאפיינים של חונכים אדפטיביים. זאת בהנחה שהבנת המאפיינים עשויה לסייע בגישור בין דגמים מרשמיים של חונכות לבין המציאות (Cain, 2009). אוכלוסיית המחקר כללה 18 חונכים מתכניות הכשרת מורים שונות בהולנד. בהתבסס על שאלון ממיין שנערך במחקר קודם (van Ginkel et al., 2015), נבחרו חונכים בעלי תפיסת החונכות כהתפתחותית וחונכים בעלי תפיסה אינסטרומנטלית של חונכות (van Ginkel, G., Oolbekink, H., Meijer, P. C. & Verloop, N).

  • לינק

    מאמר זה מדווח על מחקר דו-שנתי של סיוע בקידום קבוצת חקר של מחקר עצמי. קבוצת החקר תוכננה כפרויקט להתפתחות מקצועית, שבו שישה מורי מורים מנוסים חקרו את הפרקטיקות שלהם תוך שימוש בגישה של מחקר עצמי. הרציונל הפדגוגי של הסיוע בקידום התבסס על ארבעה עקרונות תיאורטיים בהסכמה רחבה לגבי האופן שבו מורי מורים יכולים לעבוד באופן אפקטיבי על ההתפתחות המקצועית שלהם (Vanassche, Eline; Kelchtermans, Geert, 2016).

  • לינק

    מחקר זה נועד לבדוק את היקף הפעילות המחקרית של מורי מורים במכללות להכשרת מורים לאוכלוסייה הערבית בישראל, לבחון את עמדותיהם כלפי מחקר ואת הקשר בין מאפייניהם האישיים, מאפייני העבודה והעמדות שלהם כלפי מחקר לבין היקף פעילותם המחקרית. במחקר השתתפו 161 מורי מורים, שני ראשי מכללות ושני ראשי יחידות מחקר. הנתונים נאספו באמצעות שאלון אשר כלל שאלות סגורות ופתוחות וכן באמצעות ראיונות חצי מובנים. הממצאים מלמדים כי ההתפלגויות של מורי המורים בסוגים השונים של פעילויות המחקר שנבדקו מוטות שלילית; כי היקף הפעילות המחקרית שלהם מוגבל; וכי שיעור ניכר מהם לא ביצעו פעילות מחקרית כלשהי בשנתיים שקדמו לאיסוף הנתונים. נמצאו הבדלים בין המכללות בהיקף הפעילות המחקרית במגוון אינדיקטורים (פאדיה נאסר-אבו אלהיג'א, ערין מג'דוב).

  • לינק

    פרופ' שונית רייטר, מהחוקרים וההוגים המובילים של החינוך המיוחד בישראל, מקדמת במשך שנים את רעיון ההכלה לטיפול בבעלי צרכים מיוחדים. "הכלה", היא אומרת, "פירושה קבלת האחר כפי שהוא, גם אם הוא שונה מ'הנורמה'". אף על פי שהדרך עדיין ארוכה, רייטר מקווה שההכלה, כאידאל חינוכי, תשפיע גם על החינוך הכללי ( יורם הרפז) .

  • לינק

    ראיון עם פרופסור שונית רייטר אודות שיטת מעגל ההפנמה שפיתחה והמיושמת בארץ ובעןלם. נקודת המוצא שלה הומניסטית: להיות אדם פירושו לנווט את חייך על בסיס תבונה ותובנה של מה טוב לך. איכות חיים פירושה לחיות באופן כזה – על בסיס תבונה ותובנה אוטונומיות. יש לחתור לכך שבני אדם, עם או בלי מוגבלויות, יחיו חיים אוטונומיים שבהם הם מממשים את עצמם וקושרים יחסים משמעותיים עם אנשים אחרים ( הרפז , יורם) .

  • לינק

    בבית הספר התיכון "אדם, חברה וטבע" בכרמיאל, השייך לרשת דרור בתי חינוך, מיישמים את המשנה החינוכית של בית המדרש למורי עם. מרבית המחנכים כאן הם חברי תנועת דרור ישראל, והם חיים בקיבוצי מחנכים בגליל. בית הספר הוקם בשנת 2006 כדי לתת מענה לבני נוער שלא מצאו את מקומם במסגרות אחרות והיו זקוקים למסגרת שתיתן להם חום ואהבה.

  • לינק

    התפתחויות במדיניות האמריקאית, וההתפתחות המחקרית והמקצועית לקידום למידה חברתית ורגשית בבתי ספר נעזרות בעבודה המבוצעת על ידי ה-Collaborative for Academic, Social, and Emotional Learning (CASEL), בעידוד הזרז הפופולרי והפוליטי של עבודת הפסיכולוג דניאל גולמן (Daniel Goleman) בתחום של אינטליגנציה רגשית. בהתבסס על מחקרים וניסוחים של ה-CASEL לגבי ההשלכות של אינטליגנציה רגשית עבור בתי ספר, מאמר זה מגדיר 'למידה חברתית ורגשית' כחלק מפיתוח האופי ונעזר במחקרים אמפיריים של יישומים מוצלחים כדי להתוות עקרונות של התערבות יעילה ( Elias, M.J., & Moceri, D.C).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין