מילת מפתח: גורמי לחץ
מיון:
נמצאו 14 פריטים
פריטים מ- 1 ל-14
  • סיכום

    מאמר זה מסביר את הרקע לטענות ההולכות וגוברות כנגד מבחנים מערכתיים עתירי סיכון כמו מבחני המיצ"ב, מבחני מפמ"ר, מבחני בגרות ומבחנים בינלאומיים כגון פיזה (PISA) או טימס (TIMSS). כן הוא מציג ממצאים ראשוניים מסדרת ראיונות שנערכו עם מורות ישראליות בכירות למדעים (ענת זוהר וורד אלבוחר-אגמון).

  • סיכום

    מחקר שפורסם בארצות הברית קובע כי שיעורי בית הניתנים לתלמידי בית ספר יסודי אינם מקדמים את הישגיהם הלימודיים, ואף עלולים להזיק. פרופ' אליעזר יריב, שחקר את הנושא בארץ, טוען: "ההורים הישראלים לוחצים לתת שיעורי בית, וההנהלות לא עומדות בלחץ" (איילת פישביין).

  • תקציר

    אזרחות ארגונית (Organizational citizenship behavior) מוגדרת כעשייה התומכת בסביבה החברתית והפסיכולוגית שבה מבוצעת משימה. האזרחות הארגונית של מורים יכולה להיות מופנית כלפי אנשים מסוימים ו/או כלפי הארגון. למרות השפעתן המועילה על בית הספר, התנהגויות אלה יכולות לגרור עלויות אישיות עבור המורה. המחקר הנוכחי טוען שאזרחות ארגונית תורמת למתח של מורים באמצעות ההשפעה המתווכת של עומס בתפקיד, עמימות התפקיד וקונפליקטים בתפקיד, בעוד שאוטונומיה בתפקיד מקלה עליו (Anit Somech, 2016).

  • סיכום

    עורכי המחקר (בגרמניה) בדקו השוואתית את ההשפעות של קורסים שיועדו להכשרת מורים מתחילים לכישורי ניהול כיתה על תחושת השליטה בכישורים ותחושת הרווחה הנתפסות שלהם: 1) קורס הכשרה לניהול כיתה – שבע פגישות ביומיים וחצי: ארגון כיתה, חוקים ונהלים, חשיבות שנת ההוראה הראשונה, שימור השיטה של ניהול כיתה, מהי התנהגות בעייתית, ניהול כיתה בפרספקטיבה של קשרים בין-אישיים ותקשורת; 2) הכשרה לניהול מתחים (AGIL) – תוכנית קיימת שהותאמה לצרכי מורים מתחילים; 3) מורים מתחילים ללא כל הכשרה (Dicke, T., Elling, J., Schmeck, A., & Leutner, D).

  • מאמר מלא

    רפורמות חינוכיות רבות בארץ ובעולם הופכות את תפקידו של מנהל בית הספר למורכב יותר ומחייבות אותו לרכוש מגוון כישורים, ובכללם כישורים פוליטיים. בכישורים פוליטיים אלה עוסק ספרו של ד"ר אברהם פרנק, מנהל בית ספר בעברו. הספר מתבסס על ראיונות מובְנים למחצה של הכותב עם חמישים מנהלים ומנהלות מכל המגזרים (למעט החרדי והחינוך המיוחד) במסגרת עבודת הדוקטורט שלו (יזהר אופלטקה).

  • לינק

    מי שמלמד שוכח אולי לפעמים שבכיתה יכולים להיות לומדים רבים שנערכים ללמידה כמו שנערכים לקרב. תלמידים רבים כמעט ולא מצליחים ללמוד מרוב לחץ לקראת או במהלך הלמידה. 20 טיפים קלים ליישום מפחיתים את הלחצים של הלומדים. הטכניקות מציגות את החשיבות שבהצגת התמונה המלאה של תהליך הלמידה, את הרגישות הנדרשת לחוויות למידה קודמות של קהל היעד, כיצד לנהל אכזבה בקרב הלומדים ומדוע לשלב מוזיקה, תזונה נכונה ומדיטציה של חמש דקות במהלך יום הלמידה ( אתר חברת מתודיקה) .

  • לינק

    מחקר זה עקב במשך שבועיים אחר 252 מורים מתחילים בבית ספר ציבורי בעיר ניו יורק. שבעים אחוזים מהמשתתפים הוכשרו בתכנית הכשרה אלטרנטיבית (בתכנית New York City Teaching Fellows), ויתר המשתתפים היו מורים שהוכשרו בתכנית הכשרה מסורתית. המורים שהוכשרו בתכנית הכשרה אלטרנטיבית היו צפויים יותר לחוות גורמי לחץ כגון: תקריות אלימות ובעיות בניהול הכיתה (Schonfeld, Irvin Sam; Feinman, Samantha J).

  • סיכום

    מחקריה של הכותבת מאששים את רוב ממצאי המחקר על שחיקה של מורים: רוב גורמי השחיקה נובעים מן העובדה שבעיות משמעת מסכלות את הציפיות למשמעות. כשמורים נשאלו באחד ממחקריה על המטרות והציפיות שהיו להם כשהחלו את הקריירה שלהם בהוראה, בראש הרשימה (49%) היו המטרות. מורים דיברו על שאיפתם לחנך ולהעניק ידע וערכים. מבין הנשאלים היו מורים (28%) שהדגישו את רצונם להשפיע על התלמידים, ואחרים (19%) דיברו על רצונם להוות מקור השראה הקלת השחיקה ואף מניעתה תלויות ביכולתם של ראשי מערכת החינוך להבין את גורמי השחיקה וליצור סביבת עבודה שבה חלומותיהם המקצועיים והאישיים של המורים יישמרו, יתפתחו ויתגשמו. אפשר לממש את המטרה באמצעות שינויים באופי העבודה בבית הספר, מתן הכרה ותמיכה במורים ותנאי עבודה הולמים למורים. חלק חשוב מן ההתמודדות עם שחיקה הוא בניית מערכת תמיכה חברתית שבה מורים יוכלו לבחון יחד את הלחצים גורמי השחיקה בעבודתם ולהמציא דרכים להתמודדות עמם (מלאך-פיינס, איילה).

  • לינק

    כיתות הלימוד בבתי הספר אשר נועדו במקור להיות סביבה טבעית ללמידה וסקרנות עשויים במקרים לא מעטים להפוך לסביבה מלחיצה שאינה מעודדת את התלמידים ללמידה אבל גם יכולה לפגוע בהם מבחינה נפשית. הפיכת הכיתה לזירה פוגענית לתלמידים יכולה להיות תוצאת תנאי הלמידה הפיזיים בכיתה או תלמידים מפריעים. היא תלויה במידה לא פחותה ביכולתו של המורה ליצור סביבה נינוחה לתלמידים היוצרת ענין ומונעת לחצים מיותרים . כותבות המאמר , פסיכולוגיות חינוכיות מתריעות על כך שכיתת לימוד פוגענית ( כיתה החשופה להתעללויות בין ילדים , לתנאי לימוד בלתי סבירים, לתלמידים מפריעים ולמתח בין התלמידים והמורה באחריות המורה) יכולה לאורך זמן לפגוע ברווחה הנפשית של התלמיד יותר מכל סביבה אחרת שממנה אנו מבקשים לגונן על הילדים ( Melissa A Milkie, Catharine H Warner)

  • לינק

    המחקר נועד לבחון את גורמי השחיקה בהוראה אצל מורים בשנות עבודתם הראשונות כדי להיטיב להבין את תהליך קליטתם בראשית דרכם במערכת. אוכלוסיית המחקר כללה 12 מורות מבית ספר יסודי ומחטיבת הביניים, שכתבו נרטיבים בנושא השחיקה כפי שחוותה על ידה. מניתוח הממצאים עולה כי כבר בשנות עבודתן הראשונות של המורות המספרות הן חוו שחיקה שגרמו לרוב לפרוש מעבודת ההוראה. ניתוח שרשרות הנרטיבים העלה שלושה גורמי שחיקה: עומס ואינטנסיביות בעבודת ההוראה – גורם שמקורו בתחום העיסוק עצמו על כל המשתמע ממנו, יחס נעדר אמפתיה של ההנהלה והעמיתים אל המורות המתחילות בייחוד על רקע סיטואציות בעלות היבט אישי אינטימי- גורם שמקורו ביחסי מורה-מערכת והלם המציאות שחוות המורות בראשית דרכן. הממצאים מלמדים על מצוקה רגשית שחוו המורות המספרות בראשית דרכן בעבודת ההוראה, ומצביעים על הצורך בהכרת צרכים התפתחותיים משתנים של מורים מתחילים ובמתן מענה בתוכניות הכשרה וקליטה. המענה צריך להינתן להיבטים אפקטיביים רגשיים, תוך דגש על דרכי התמודדות ועיבוד רגשות. מסקנות המחקר מחדדות את הצורך לבחון את סוגיית השחיקה בהוראה אצל מורים בשנות עבודתם הראשונות כדי להטיב להבין את תהליך קליטתם בראשית דרכם (דרורה פריצקר , דורית חן ).

  • לינק

    הספרות המקצועית בחינוך כבר גילתה לפני שנים כי מעורבות הורים בתוכניות חינוכיות בכלל וברפורמות חינוכיות בפרט היא לעתים גורם מעכב ואפילו שלילי בקידום תהליכים . ביטוי להתפתחות מעכבת כזו ניתן למצוא גם בתכנית התקשוב החינוכית של שילוב מחשבים ניידים מש"י ביישוב גני תקוה. אסתי דורון מדווחת בבלוג שלה על התנגדות של הורים בגני תקווה להמשך שימוש במחשב הנייד של תלמידים בבתי הספר. עפ"י הדיווח חלק מהורי התלמידים העולים לכתה ה' מתנגדים נחרצות לשימוש במחשב הנייד. פרויקט שילוב המחשבים הניידים ע"י תלמידים ביישוב גני תקווה נחשב כפרויקט חינוכי אשר אמור להוות דוגמא ודגם לכל מערכת החינוך בארץ. מצער יהיה אם גורם השמרנות של ההורים יהווה גורם שלילי בתהליך ארוך טווח לשילוב מחשבים ניידים בכל הארץ.

  • לינק

    השילוב של התנסות סטודנטים להוראה בהעברת שיעור במסגרת הכשרת מורים נותר עדיין בחזקת סוגיה מורכבת ובעייתית במסלולי הכשרת המורים. המאמר הנוכחי ניסה להבין את שורשי המורכבות ע"י ניתוח 3 מקרים של סטודנטים שהעבירו את אותו פרק . תוך התבססות על המודל התיאורטי של תיאורית הפעילות (activity theory) ניתחו החוקרות את האינטראקציות השונות איתן התמודדו הסטודנטים להוראה. הממצאים ממחישים כי הסטודנטים נדרשו לפעול בו-זמנית בכמה מישורי פעולה למרות חוסר ניסיונם וכך נוצרו דרישות מתנגשות שהשפיעו על יכולות ההעברה שלהם. כתוצאה מכך נקלעים הסטודנטים שלא באשמתם לאילוצי העברה של הפרק. לסטודנטים לא ניתנו מספיק משובים הולמים ע"י מורי המורים, לא קושרו ולא הודגשו מיומנויות שנרכשו בקורסים מתודיים ולא ניתנה להם הזדמנות לפתח את זהותם כמורים ( Sheila W. Valencia, Susan D. Martin, Nancy A. Place, and Pam Grossman) .

  • לינק

    המחקר "לחץ בהכשרה להוראה והשלכותיו על המתכשר להוראה" בדק לחץ בקרב סטודנטים להוראה בתקופת ההכשרה להוראה מתוך מטרה להציע דרכים להתמודדות עם מצבי לחץ. המחקר בירר אפוא את השאלות: מהם האפיונים של "לחץ" (stress) בהכשרה להוראה ומה תפקידו בחייו של המתכשר להוראה? כמו כן בדק המחקר מהן השלכות הלחץ על חייו המקצועיים של המתכשר להוראה. השלכות אלה נבדקו באמצעות הקשר בין תחושת הלחץ לבין תחושת הרווחה בתחום המקצועי, הכוללת מוטיבציה להוראה ותחושת מסוגלות עצמית. להלן תיקרא תחושה זו: תחושת רווחה בהכשרה להוראה. שני ממדים אלה, מוטיבציה בהוראה ותחושת מסוגלות, מקובלים כמרכיבים מרכזיים של תחושת רווחה בתחום המקצועי. נמצאו ארבע קטגוריות של מקורות לחץ אליהם נחשפים הסטודנטים במהלך הלימודים: לחצים חיצוניים, שאינם קשורים באופן ישיר ללימודים ויכולים להתרחש אצל כל אדם, או אירועים של שילוב בין דרישות חיצונית לבין הלימודים; לחצים אקדמיים שקשורים באופן ישיר להתנסויות הלימודיות של הסטודנט בתחומים השונים; פחד קהל שמתבטא בחשש מפני הערכה של דמות או קהל שצופה בסטודנט במצבים של בחינה; בדידות, שנובעת מאירועים אשר אינם קשורים ישירות בהתנסויות הלימודיות.תחושת הלחץ הגבוהה ביותר קשורה ללחצים החיצונים, לאחר מכן פחד קהל, לאחר מכן תחושת בדידות ואילו הלחצים האקדמיים יוצרים את תחושת הלחץ הנמוכה ביותר ( ד"ר סגל שרית ד"ר חנה עזר ד"ר יצחק גילת ).

  • לינק

    נמצא שיש הבדל ברמת הלחץ והשחיקה של גננות העובדות עם ילדים בגילאים שונים. רמת הלחץ הנמוכה ביותר נמצאה אצל הגננות המלמדות בפעוטונים – ילדי גיל 3-0, רמת לחץ גבוהה יותר נמצאה אצל גננות המלמדות בגני טרום חובה, גילאי 4-3, ובגני חובה, גילאי 6-5. ניתן לייחס ממצא זה לכך שבפעוטונים רמת הציפיות הן של ההורים והן של הפיקוח מהגננות הן צנועות ביותר, המחויבות להשיג הישגים נמוכה, בעוד שבגני טרום חובה וחובה הציפיות להישגים הן במישור ההתנהגותי והן במישור האקדמי היא גבוהה. ככלל, העיסוק עם ילדים בוגרים נתפס כיוקרתי יותר בעיני הגננות, ולעיתים קרובות נשאלת השאלה באיזו מידה רכשו הילדים בגן מיומנויות הנדרשות לתפקוד נאות בבית הספר? לא נמצא הבדל מובהק ברמת השחיקה של הגננות המלמדות ילדים בגילאים שונים (צפורה אשרת).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין