מילת מפתח: גודל כיתה
מיון:
נמצאו 18 פריטים
פריטים מ- 1 ל-18
  • לינק

    אנדריאס שלייכר, מנהל מחלקת החינוך של ה־OECD, הוא האיש שאחראי לבחינות PISA לתלמידי תיכון ובחינות PIAAC לכישורי מבוגרים. בריאיון נדיר בכנותו לעיתון "כלכליסט", מתח שלייכר ביקורת חריפה על מערכת החינוך הישראלית והציעה דרכים מעשיות לשיפורה.

  • תקציר

    פרופ' לי שולמן, מחוקרי החינוך המובילים בעולם, הגיע לביקור בישראל והעניק ראיון לדה מרקר שבו הביע את עמדתו בכמה מהסוגיות המרכזיות של החינוך במאה ה-21: שכר המורים, תפקיד בית הספר בעידן האינטרנט, גודל הכיתה הרצוי, מבחנים והדרכים לשפר את איכות ההוראה.

  • תקציר

    מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל פרסם את "תמונת מצב המדינה 2018", מסמך עשיר בעובדות ובנתונים מספריים. בתחום החינוך, ראוי לציין את הדברים הבאים: מספר השעות לתלמיד עלה רק במעט; עיקר העלייה נרשמה במגזר הערבי; מספר התלמידים בכיתה הצטמצם בחינוך הערבי, אך לא בחינוך העברי; מספר התלמידים הלומדים מתמטיקה ברמה מוגברת עלה; שיעורם של התלמידים הלומדים בחינוך המקצועי עולה.

  • לינק

    מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל פרסם בדצמבר 2017 דו"ח שמטרתו לסקור את ההתפתחויות שעברו על מערכת החינוך בישראל בשנים האחרונות. הסקירה נעשתה בכוונה לבחון עד כמה הוגשמו יעדיהם הדומים של שני שרי החינוך האחרונים: שי פירון ונפתלי בנט: 1. צמצום אי השוויון בתקציב החינוך בין מגזרים שונים 2. הקטנת מספר התלמידים בכיתות 3. הגדלת שיעור הלומדים מתמטיקה ברמת חמש יחידות 4. הגדלת שיעור הלומדים בחינוך הטכנולוגי.

  • תקציר

    מחקר זה משתמש בנתונים ממאגר מידע מקיף של הערכות תכניות חינוך לילדים בגיל הרך בארה"ב שהתפרסמו בין 1960 ל-2007, כדי להעריך את הקשר בין גודל הכיתה ומספר התלמידים למורה לבין מידת ההשפעה של תכנית הלימודים על תוצאות קוגניטיביות, הישגיות וחברתיות-רגשיות. הן גודל הכיתה והן מספר התלמידים למורה הראו זיקה לא-ליניארית למידת ההשפעה הקוגניטיבית וההישגית. כשמספר התלמידים למורה היה 7.5 או פחות, הקטנה של היחס בילד אחד למורה ניבאה השפעה גדולה ב-0.22 סטיות תקן. כאשר גודל הכיתה היה 15 תלמידים ופחות, הקטנת מספר הילדים באחד ניבאה השפעה גדולה ב-0.1 סטיות תקן. לא התגלה קשר מובהק במקרים של כיתות גדולות יותר ושל מספר גדול יותר של תלמידים למורה. הממצאים לגבי תוצאות חברתיות-רגשיות היו ברורים פחות בגלל מדגם קטן.

  • לינק

    יורם אורעד, המנהל הפדגוגי של רשת שלובים, מפרסם תגובה מעניינת ועתירות תובנות לכתבתו של אודי מלכה במגזין "הגיע זמן חינוך": "אודי מלכה הוא איש חינוך שאני מעריך. במאמרון בלוג בהיר וממוקד שכתב לאחרונה ונקרא בשם "ילדים וטכנולוגיה – גבולות מטושטשים או מציאות חדשה?", הוא דן במגמות עולמיות המשנות את פני החינוך. בין היתר הוא מציג את IOT (האינטרנט של הדברים), התקנים לבישים שונים ומציאות מדומה. הוא דן גם בלמידה משמעותית והקשר שלה לטכנולוגיה. מלכה דן גם בניתוח למידה באמצעות טכנולוגיית ה-Big Data. המאמר הוא, כאמור, בהיר וממוקד אך אני רוצה להניח במוקד דווקא את הפדגוגיה ולא את הטכנולוגיה החינוכית. כמו אנשי חינוך אחרים, ביניהם טובים ואף מעולים, ההתייחסות במאמר הבהיר הזה היא שוב מנקודת הראות של הטכנולוגיה ולא של הפדגוגיה. קשה לי לקבל זאת משום ששנים כה רבות אנחנו מתלהבים (ובצדק) מיכולות הטכנולוגיה וממה שהיא מאפשרת אך כאשר דנים בה בהקשר החינוכי, משום מה אנחנו נוהגים במקרים רבים להציב את הטכנולוגיה לפני החינוך" (יורם אורעד).

  • לינק

    אם יש דבר אחד שגורם לפרופ' ציפי ליבמן, נשיאת המכללה לחינוך בסמינר הקיבוצים, להתרעם הרי זה הלחץ וההיסטריה שבהם נתונה מערכת החינוך בישראל. "אני מתנגדת להתכוננות בהיסטריה למבחנים", היא מכריזה. "מצד אחד אי אפשר בלי מיצ"ב, וראמ"ה היא גוף מאוד רציני. אבל ככל שיהיו יותר מיצ"בים חיצוניים, כך המערכת יותר נלחצת. צריך להקטין את הפיקוח של מפקחים ושל משרד החינוך ולתת חופש למנהלים. לשאול אותם מה החלום שלהם, ובשלב מסוים לעשות הערכה, בשקיפות מלאה" (גלי מרקוביץ סלוצקר).

  • לינק

    המאמר מתייחס למדיניות הרצויה במערכת החינוך האוסטרלית ביחס לגודל הכיתות ולשאלה כיצד ניתן להשתמש במשאבים מוגבלים באופן האפקטיבי ביותר. לטענת הכותב, 112 מחקרים מהעולם, אותם סקר במאמר אקדמי שהתפרסם ב-2014, מראים כי במקום לבצע הפחתה "רוחבית" מוגבלת בגודל הכיתות, עדיף בהרבה למקד את השקעת המשאבים על פי שלושת העקרונות הבאים: (א) התמקדות בכיתות הנמוכות בביה"ס היסודי ולא בכל דרגות הכיתה; (ב) פיצול כיתות לגודל 15-20 תלמידים במקצועות היסוד; (ג) העדפה בתקצוב לאוכלוסיות מוחלשות ולבעלי צרכים מיוחדים (דיוויד זינגייר).

  • לינק

    מטרת הסקירה הנוכחית הינה סיכום הידע העדכני בנושא גודל כיתה ויחס תלמידים למורה, תוך התייחסות הן להישגים לימודיים והן למשתני אקלים. בשיח הציבורי בישראל מקובל לטעון לקשר חזק בין כיתות קטנות ובין הישגים גבוהים, יחסים טובים בין מורים לתלמידים ואקלים כיתתי נעים ומזמן ללמידה. לעומת זאת, רבים טוענים כי אין כל קשר בין גודל הכיתה למשתנים אלה. מחקרים עדכניים בנושא אינם תומכים באף אחת מהטענות הגורפות, אלא מראים תמונה מורכבת: קיים אפקט ברור אך חלש, בעיקר בתחום ההישגים הלימודיים, הבולט בהקשרים מסוימים יותר מאחרים. הממצאים מחדדים צורך בהשקעה דיפרנציאלית של משאבים (איתי אשר).

  • לינק

    בהתאם להודעת שר החינוך על הקמתה של וועדה לגיבוש "תכנית לאומית להקטנת יחס מורה תלמיד", קיימו ביום ה', שר החינוך, שי פירון, יו"ר השלטון המקומי, חיים ביבס ויו"ר ארגון ההורים הארצי, גדעון פישר מפגש משותף. במסגרת המפגש סיכמו השלושה במשותף את מתווה התכנית וכן את מסגרת פעילות הוועדה. המלצות הוועדה שתגבש את התכנית הלאומית תוגשנה עד לחודש דצמבר 2014, ויישומה יחל בשנת הלימודים תשע"ו.

  • תקציר

    המחקר לגבי התנסות משמעותית בחיים מציע שהנוכחות של מודלים לחיקוי, פעילויות בחוץ ומדיה הקשורה לטבע מטפחים התנהגות לטובת הסביבה, אולם רוב המחקר הוא איכותני. בהתבסס על מדגם מקרי של תלמידים בחטיבת הביניים בצפון קרולינה, המחברים מצאו קשרים חיוביים מוגבלים בין הנוכחות של המודל לחיקוי ופעילויות בחוץ לבין ההתנהגות וקשר שלילי בין צפייה בתכנית טבע בטלוויזיה לבין ידע סביבתי. המנבאים החזקים ביותר להתנהגות ולידע סביבתי היו היחס מורה/תלמיד ורמות ההכנסה במדינה, בהתאמה (Stevenson, Kathryn T.; Peterson, M. Nils; Carrier, Sarah J.; Strnad, Renee L.; Bondell, Howard D.; Kirby-Hathaway, Terri; Moore, Susan E., 2014).

  • תקציר

    גלדוול יודע לספר טענה. הוא לוקח טענה מסוימת ומגלגל אותה באמצעות תיאור מלבב של מחקרים ושל אנשים שמתקפים אותה. הטענה היא איפכא מסתברא (לא מקובלת אך לא מטלטלת), המחקרים מעניינים, הסיפורים האנושיים מרגשים, העלילה מהודקת – מתכון לרב מכר. כיוון שרבי המכר של גלדוול עוסקים בתופעות אנושיות – למשל, כיצד מופצים רעיונות ("נקודת המפנה"), ממה עשויה מצוינות ("מצוינים") – הם נוגעים באופן ישיר ועקיף בחינוך. הספר הזה, כפי שמעידה הכותרת, עוסק בחולשה שהופכת ליתרון (יורם הרפז).

  • לינק

    על פי הקונצנזוס בנושא של חינוך ילדים, כיתות קטנות תורמות לשיפור ההישגים הלימודיים. אולם אם נתעמק בסוגיה, דווקא מדינות עם כיתות צפופות הן בעלות מערכת חינוך מפותחת וזוכות להישגים בינלאומיים בתחום. מספר התלמידים בכיתה הוא אחד הנושאים העיקריים עליהם דנים בחינוך. יתר על כן – קיים בנושא זה קונצנזוס, לפיו ככל שמספר הילדים בכיתה קטן יותר – כן הישגיהם גבוהים יותר. בארץ יש רגישות מיוחדת לנושא, שכן, ישראל היא המדינה שבה צפיפות הכיתות היא השנייה מבין כל מדינות ה-OECD ( חנה דויד ) .

  • סיכום

    מחקר אמריקני חדש בחן את ההשפעה של גודל הכיתה על הישגי התלמידים. המחקר נערך ע"י חוקרים מאוניברסיטת מישיגן, ואוניברסיטת נורת'ווסטרן באילוני והוא מתפרסם בגיליון נובמבר 2009 של כתב העת American Journal of Education.על פי ממצאי המחקר תלמידים חלשים הם הנשכרים ביותר מלימודים בכיתות קטנות.

  • לינק

    ריכוז תקצירי מחקרים בנושא של מספר תלמידים אופטימאלי בכיתה. הריכוז מחולק לתקצירים התומכים בהקטנת גודל הכיתות ולתקצירים המטילים בכך ספק. התקצירים מכסים , בין היתר, את הסוגיות הבאות : הקשר בין גודל כיתה לרמת אלימות, כיתות גדולות כגורם אפשרי להתנהגות אנטי-חברתית, השפעת כיתות קטנות בכיתות היסוד על הישגי התלמידים בחט"ב, האם כיתות קטנות משפיעות על ההישגים הלימודיים ? לגודל כיתה יש השפעה משמעותית על הישגי התלמידים, הפחתת גודל הכיתה בפרקטיקה: חקירת ההשפעה של מנהל בית הספר היסודי, מומחים בריטיים להערכה חינוכית מטילים ספק בצמצום גודל הכיתות בבתי הספר, כאשר המדובר בכיתות שגודלן בין 25 ל-40 תלמידים אין לגודל הכיתה השפעה משמעותית. יזום : פרופסור לאה קוזמינסקי , ראש מכללת קיי , חקר מידעני : דזירה פז ועמי סלנט , מכון מופ"ת

  • לינק

    מחקר חינוכי חדש של אוניברסיטת מישיגן מצא כי לכיתות קטנות בגילאי היסודי, בעיקר בגן ילדים ובכיתה א' יש השפעה רבה על הישגי התלמידים בהמשך. נתוני המעקב, שנאספו במשך כמה שנים רצופות, מראים כי כיתות קטנות של 13-17 ילדים בגילאי כיתות היסוד תורמים רבות להישגי התלמידים בהמשך לימודיהם בביה"ס היסודי ובחטיבת הביניים. המחקר נערך ע"י המרצה הבכיר לחינוך , פרופסור Spyros Konstantopoulos ופורסם בכתב העת השפיט . American Journal of Education.עפ"י מסקנות המחקר לכיתות קטנות בכיתות היסוד יש השפעה על הישגי כל התלמידים בהמשך, אך במיוחד ניכר הדבר לגבי תלמידים חלשים המצליחים יותר בחטיבות הביניים כאשר למדו בזמנו בכיתות א' קטנות של 13-17 תלמידים בכיתה. תשומת הלב שמקבלים תלמידים מהמורים בכיתות היסוד משפיעה רבות על יכולותיהם להתמודד עם בעיות במתמטיקה ובקריאה בהמשך דרכם בחטיבות ביניים .

  • לינק

    ויכוח נוקב מתנהל בשנה האחרונה באנגליה לגבי גודל הכיתה בבי"ס. המורים, ההורים וגורמים שונים ברשויות המקומיות מצדדים בהקטנת גודל הכיתות בבתי הספר באנגליה. חוות דעת של מומחים בריטיים להערכה חינוכית מטילה ספר ביתרונות הפדגוגיים של המהלך הנדרש להקטנת הכיתות. פרופ' Dylan Wiliam ממכון החינוך באוניברסיטת לונדון סבור כי הכנסת שיטות הערכה רציפות לכיתות תאפשר למורים לקדם את התלמידים יותר מאשר הקטנת גודל הכיתה. פרופ' ויליאם אשר דיבר בכנס חינוכי מרכזי באנגליה סבור כי מורה אשר מצליח לעקוב באופן שוטף אחר התקדמות התלמיד בכיתה ונותן לו משובים מתאימים לאורך השנה יכול להועיל יותר מאשר מורה המלמד בדרך סטנדרטית בכיתה לימוד קטנה. התועלת של מעקב המורה, העידוד והמשוב שהוא מקנה לתלמיד במהלך רציף זה עולה על התועלת של כיתה קטנה. עם זאת, המחקרים שמצטט פרופ' ויליאם ממליצים להקטין את הכיתה בעיקר בכיתות א' וב', שם היקף התלמידים צריך להיות 15 תלמידים. בשיטה שמציע פרופ' ויליאם חשובה יותר מכל איכות המורים ולכן, לדעתו יש להשקיע יותר באיכות המורים ובפחות בהקטנת הכיתות.

  • תקציר

    מחקר זה בדק את תוצאות מדיניות הפחתת גודל הכיתה על הישגיהם של תלמידי כיתות ד' במבחן הבינלאומי TIMSS, המשקף הישגים במתמטיקה ומדעים. תוצאותיו מצביעות על כך שברוב המדינות האירופיות אין בכוחה של הקטנת גודל הכיתות לשפר את ההישגים במתמטיקה בכיתות ד'.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין